ד"ר רמזי עודה – מנהל יחידת המחקר במכון פלסטין למחקרי ביטחון לאומי – האשים במאמרו את חמאס בהתנהלות לא הגיונית ולא אחראית שמתבטאת במעשים האלה[1]:
ד"ר רמזי עודה[2]
חמאס קיבלה הסכם הפסקת אש זמנית שכבר הוצע לה במאי אשתקד, ואם התנהלותה הייתה אחראית היא יכלה לחסוך מהפלסטינים אבדות שנגרמו להם בשבעת החודשים שחלפו.
חמאס הסכימה להפסקת אש בלי לדרוש ערבויות לגבי יישום השלב השני, דבר שאפשר לישראל לחדש את הלחימה.
חמאס חשפה את פעיליה לפגיעה ישראלית באמצעות הפסטיבלים שערכה בעת מסירת החטופים הישראלים כאשר היא יודעת שמטוסים ישראלים חגים מעל ואוספים מודיעין… המטרה של חמאס בעריכת טקסי מסירת החטופים הייתה להפגין ניצחון, נוכחות ומשילות ובכך סיכנה את אנשיה, ואכן זה מה שקרה כאשר ישראל חידשה את הלחימה והצליחה לחסל רבים מאלה שהשתתפו בטקסים האלה.
תנועת חמאס לא כיבדה את החלטות ועידת הפסגה הערבית בקהיר ופתחה במו"מ ישיר עם ארה"ב במטרה לשחרר את החטופים הישראלים תמורת הישארות חמאס בשלטון בעזה במתכונת של מדינה קטנה, וזאת כאשר היא יודעת היטב שלא תהיה לכך הסכמה בין-לאומית, ערבית או פלסטינית, ואכן המו"מ הזה נכשל וישראל חידשה את המלחמה.
אף שחמאס קידמה בברכה את החלטות הפסגה הערבית בקהיר היא התנגדה לכל תיאום ושותפות עם הרשות הפלסטינית. יתר על כן, היא השיבה לעצמה את השליטה החלקית על עזה ומנעה ממשרדי הרש"פ ומנגנוני הביטחון שלה לשוב לרצועת עזה כולל מעבר רפיח.
לקראת סיום השלב הראשון של ההסכם מיהרה חמאס לדרוש לנהל את מעבר רפיח ללא נוכחות של הרש"פ והתכוונה לגבות מסים מהתושבים במקום לסייע להם.
מהיום הראשון של הפסקת האש תקפה חמאס תושבים בכמה אזורים ואנשיה ירו על כל מי שהתנגד להמשך שלטונה או מי שמתח ביקורת עליה, וזאת במקום לחבק את התושבים, להקשיב לתלונותיהם ולהיענות לצרכיהם, ולא להפעיל כוח ולכפות עליהם ציות לשלטון.
חמאס נקטה מדיניות מכוונת של רמאות, הונאה ותעמולה כלפי העם הפלסטיני כאשר היא טענה שהשיגה את מטרות פעולת ה-7 באוקטובר וניצחה במלחמה הזאת בלי לקחת אחריות מינימלית כלפי האבדות השערורייתיות שספג העם הפלסטיני, כך שרבע מהתושבים נפגעו (הרוגים, פצועים, עצורים) ונהרסה התשתית במלואה, בעוד שחמאס לא הצליחה להשיג אף לא מטרה אחת ממטרות המערכה שעליהן הכריז מוחמד דיף [ראש הזרוע הצבאית של חמאס שחוסל].
מהיום הראשון של המלחמה מיהרה חמאס לגנוב את הסיוע ההומניטארי ולמכור אותו בשוק במחירים מופקעים במקום לחלק אותו בחינם לתושבים, למרות שלתושבים העקורים היו קשיי נזילות, וכל זה חשף את התושבים לסכנת רעב ומוות.
חמאס גנבה כספים מחלק מהבנקים הפלסטיניים בעזה, ועד כה לא החזירה אותם, דבר שחושף את הבנקים לסכנת קריסה וחוסר יכולת לספק שירות לתושבים. כך נוצר מצב שבו קיים מונופול של רשתות חלפנים מקומיים שמנצלות את המצב ומטילות על התושבים עמלה גבוהה שמגיעה עד 30%, ואחר כך מתחלקות ברווחים עם חמאס.
חמאס הונתה את דעת הקהל הפלסטינית כאשר טענה כי היא מגלה פתיחות כלפי דיאלוג עם הפלגים הפלסטינים להקמת ממשלת הסכמה לאומית, בשעה שהיא מסרבת באופן מוחלט לכל שיבה של הרש"פ לעזה. אפילו ועדת התמיכה שהציעו להקים אותה מדינות ערב בפסגה האחרונה אינה יכולה להצליח לפעול בנוכחות מיליציות של חמאס ברצועת עזה. התוצאה היא שמבחינה תיאורטית חמאס מוכנה לכל ממשלת הסכמה לאומית, אך בפועל היא דבקה בעמדתה לנהל את רצועת עזה בלי למסור כל סמכות ביטחונית או פוליטית לממשלה כזאת.
למעשה, יש הרבה מקרים של התנהלות לא אחראית מצד חמאס נגד העם הפלסטיני וכך היא חושפת את הפלסטינים לסכנת מוות. חמאס צריכה לדעת שביום שאחרי המלחמה היא צריכה להתקיים תחת חסות אש"פ ואסור לה לעשות מניפולציות בנושא הלאומי הזה באמצעות השמעת סיסמאות של אחדות לאומית או ניצחון.
אדרבה, חמאס צריכה להתנצל בפני העם הפלסטיני על ההרפתקאות הצבאיות והפוליטיות שלה הבלתי אחראיות ולהפוך למפלגה פוליטית שתתחרה בבחירות ולא תגנוב את עזה מחיק המדינה הפלסטינית לטובת אג'נדות זרות.
[1] https://www.alhaya.ps/, 24.3.2025
[2] https://www.alhaya.ps/, 24.3.2025
הזרקור למזרח התיכון 