הגנרל מוחמד אבראהים אל-דוירי – סגן יו"ר המכון למחקרים אסטרטגיים – תאר את המסרים העיקריים של ועידת הפסגה הערבית: התנגדות מוחלטת של הערבים להגירת תושבי עזה לפי הצעת טראמפ הנתמכת ע"י ישראל; אימוץ תוכנית השיקום המצרית בתיאום עם הרש"פ נחשב צעד חשוב הסותר את ההצעות של ארה"ב וישראל בדבר הגליית תושבי עזה כדי לאפשר שיקום; האצת הקהילה הבין-לאומית ומוסדות מימון בין-לאומיים לביצוע תוכניות השיקום; קידום בברכה הקמת ועדה לניהול עזה בחסות הממשלה הפלסטינית שתורכב ממומחים מעזה לתקופת מעבר עד שהרש"פ תוכל לשוב לעזה; סידורי הביטחון יהיו באחריות פלסטינית מוחלטת והביטחון ינוהל ע"י המוסדות הפלסטיניים הלגיטימיים לפי עקרון חוק אחד, נשק לגיטימי אחד ותמיכה בין-לאומית; קידום בברכה את ההצעה המצרית ירדנית להכשרה ואימון המשטרה הפלסטינית שיבטיחו שתמלא את משימותיה בשמירה על ביטחון עזה; קריאה למועצת הביטחון לפרוס כוחות בין-לאומיים לשמירת השלום בשטחי הרש"פ; השגת שלום כולל וצודק היא אופציה ערבית אסטרטגית. זכותו של העם הפלסטיני שתהיה לו מדינה ריבונית עצמאית על בסיס פתרון שתי המדינות וכמו כן זכותו להשיב את הפליטים; יש להבטיח ביטחון לכל העמים באזור כולל ישראל. יש לדבוק ביוזמה הערבית הסעודית.
הפסגה הערבית[1]

עוד אמר אל-דוירי כי הפסגה נתנה חשיבות להסכם הפסקת האש והדגישה הצורך בנסיגה ישראלית מלאה מעזה כולל ציר פילדלפי בנוסף לחידוש הכנסת הסיוע ההומניטארי לרצועת עזה. כמו כן הפסגה שיבחה את התפקיד החיובי שמילא הנשיא טראמפ בהגעה להסכם הפסקת אש בסיוע מצרים וקטר.[2]
חמאס שיבחה את עמדות מנהיגי מדינות ערב על שהביעו התנגדות לתוכניות ההגירה והסיפוח של ישראל ועל תוכנית השיקום שהפסגה אימצה. כמו כן הביעה קורת רוח מתמיכת הליגה הערבית בהפסקת אש ובקריאה לכפות על ישראל לקיים את התחייבויותיה בנוגע להפסקת האש.[3]
הפרשן הפלסטיני – סארי עראבי – אמר כי תנועת חמאס קידמה בברכה את התוכנית המצרית משום היא לא עסקה באופן ישיר בנושא הנשק של חמאס ושאר פלגי ההתנגדות. אשר לסעיף בתוכנית להקים ועדת תמיכה קהילתית לניהול רצועת עזה, הוא מתאים לעמדת חמאס שהביעה הסכמתה להקמת ועדה כזאת בשעה שפת"ח התנגדה לה. הוא סבור כי כל עוד אין לחץ ערבי על ישראל, בייחוד מצד מצרים וירדן, אף תוכנית לא תשפר את המצב הפלסטיני לאור הלחצים של ישראל וארה"ב כולל איומים להגלות את תושבי עזה.[4]
היומון אל-ערב (אמירויות) פרסם כתבה ובה טען כי הפסגה לא החליטה החלטות ברורות לגבי עתיד עזה ותוכנית השיקום של מצרים ולא קבעה באופן בהיר מאין יגיע מימון שיקום עזה. "אף מדינה לא התחייבה על סכום כלשהו שהוקצה לשיקום. מלבד זאת בלטו בהיעדרם מנהיגי המפרץ. הוועידה הסתיימה ללא הכרעה וכולם ברחו מאחריות, ואפילו הפלסטינים התנערו מאחריות למה שקרה. הרשות הפלסטינית הציגה חצאי פתרונות וחמאס הציבה קווים אדומים כאילו 'מבול אל-אקצא' לא קרה כלל וכאילו מצב אנשיו טוב ולא נדרשות החלטות אמיצות למניעת הטרגדיה פעם נוספת.
התוכנית המצרית אמנם הרחיקה את חמאס מניהול רצועת עזה, דבר שעולה בקנה אחד עם דרישותיה של ישראל, אך היא התעלמה מפירוק חמאס ושאר הפלגים מנשקם ופירוק המבנה הצבאי שלהם. ברור שמנהיגי ערב שהשתתפו בפסגה העדיפו עמדה מעורפלת כדי לא להתנגש עם הציבור הערבי. כל זה עלול לגרום בעיה בעתיד משום שחמאס תוכל בכל שלב לעכב את תוכנית השיקום או לסרב לשתף גורם מסוים. כמו כן יכול לקום יחיא סנואר חדש שיבחר להילחם בישראל וכך מיליארדים שיוקצו לשיקום עזה ירדו לטמיון. מלבד זאת, השארת נשק בידי חמאס מהווה בסיס למלחמת אזרחים אם הרש"פ תקבל לידיה את ניהול הרצועה.[5]
פארוק יוסף, בעל טור ביומון "אל-ערב" (אמירויות), כתב כי עזה תישאר הרוסה והתושבים ימשיכו לגור באוהלים בעוד החמושים ימשיכו במפגני הראווה שלהם. ועידת הפסגה לא הצליחה להציג תוכנית פעולה ברורה ואינה עומדת באתגרים.[6]
עבד אל-כרים אל-ערג'אן – עיתונאי ירדני – כתב: הליגה הציגה מסר תקיף אך לא קבעה מנגנוני ביצוע. הבעיה הפלסטינית זקוקה היום ליותר מהודעות גינוי ויותר מהסתמכות על מתווכים מוטים. היא זקוקה לאסטרטגיה ריאלית שתציב את ישראל בפני לחצים מוחשיים ותהפוך את הערבים לצד פעיל במשוואה ולא כמשקיפים המסתפקים בפרסום הצהרות.[7]
[1] https://alarab.co.uk/, 5.3.2025
[2] https://www.alarabiya.net/, 5.3.2025
[3] https://alresalah.ps/, 4.3.2025
[4] https://www.alaraby.co.uk/, 6.3.2025
[5] https://alarab.co.uk/, 5.3.2025
[6] https://alarab.co.uk/, 6.3.2025
[7] https://alarab.co.uk/, 6.3.3025