מוהנד עבד אל-חמיד – בעל טור ביומון "אל-איאם" המקורב לרש"פ – כתב במאמרו כי ניסיון הפלסטינים באיו"ש מראה כי המאבק המזוין בכל התקופות אינו ראוי להיות הדרך העיקרית במאבק.[1] "אחרי ה-7 באוקטובר מאבק מסוג זה גם אינו יכול להיות אלמנט תומך או משני. אם בוחרים במאבק המזוין מהר מאוד גורלו נחרץ לאבדון והציבור עלול להיחשף לגירוש, לעקירה ולענישה קיבוצית."
מוהנד עבד אל-חמיד[2]
להלן עקרי המאמר:
"המלחמות מרצועת עזה מול מדינה המתמחה במלחמות ונתמכת בכסף, בנשק ובפוליטיקה הובילו לתוצאות הפוכות כלומר השמדה, הרס, עקירה וענישה קיבוצית. אם מדברים במונחי רווח והפסד הרי שההתנגדות החמושה בגדה לא הביאה לצמצום ההתנחלויות והפקעת הקרקעות ולא הצליחה להסיר אפילו מחסום אחד. הבחירה בהתנגדות חמושה ובהקמת גדודים חמושים גרמה לאי השתתפות התושבים במאבק. המאזן מצביע על הפסד לפלסטינים. כ-800 הרוגים מול 22 הרוגים לישראל ונוסף לכך אלפי עצורים פלסטיניים, הרס בתים ותשתיות וכן עקירת אלפי תושבים מבתיהם.
חייבים לבחון מחדש את צורת המאבק הזאת ולעבור לצורות מאבק אחרות. למרבה הצער, הנהגת חמאס והג'יהאד האסלאמי וגורמי התנגדות אחרים ממשיכים בדרכם, והמפסיד העיקרי הוא התושבים. במקום לבצע בחינה מחודשת, ולחשב מסלול מחדש ולצמצם הפסדים התמידה חמאס לקרוא להסלמה במשך 15 חודשי המלחמה כשהיא מבטיחה הפתעות התקפיות בגדמ"ע ואינה כוללת את הגדמ"ע בתוך הפסקת האש בשאר הזירות. הפעם היה שותף בכך גם סגן מזכ"ל החזית העממית – ג'מיל מזהר – שקרא להסלמת העימות באמצעות ההתנגדות בכל צורותיה."
עוד כתב עבד אל-חמיד: "אין טיפת מחשבה על עשיית חשבון נפש. כאילו אין הפסדים כבדים או טעויות גדולות או קטנות וכאילו אין החלטות של בית הדין הבין-לאומי לפלילים נגד מנהיגי ההתנגדות. כאילו המדינות שהציבו את פלגי ההתנגדות ברשימת הטרור רק מתבדחות. העמדות שהיו לפני ה-7 באוקטובר נותרו אותן עמדות, זאת ועוד, 'אנחנו מנצחים' בשעה שהליגה הערבית דורשת לפי דברי המזכ"ל אבו אל-ע'יט מתנועת חמאס ושאר פלגי ההתנגדות 'המנצחים' לפרוש…
במדינות המכבדות את עמיהן מתפטרים ממשלות ושרים אחרי אירוע או פשע או שערוריה אבל אצלנו העם יכול למות, להיות עקור ומושפל אבל מנהיגים וארגונים נשארים במקומם. 'אצלו לא טועים, לא נחלשים, לא מובסים ולא מבצעים הערכה מחדש. אצלנו לא לומדים'."
[1] https://www.al-ayyam.ps/, 18.2.2025
הזרקור למזרח התיכון 