שר לשעבר ברשות הפלסטינית – אשרף אל-עג'רמי – פרסם טור ביומון "אל-איאם" המקורב לרש"פ מאמר ובו ביקורת על ההתקפה של ה-7 באוקטובר שגרמה להרס רצועת עזה ולהתפוררות הציר האיראני.[1]
אשרף אל-עגרמי[2]
להלן קטעים מן המאמר:
"אפילו הישראלים הקיצוניים ביותר לא ייחלו לכך שישראל תזכה בתוך 14 חודשים בניצחונות חסרי תקדים מבחינת היקף ההשפעה על המפה הגיאופוליטית של האזור. נכון שישראל שאפה להכות את יריביה ולהחלישם באמצעות מכות קטנות ישירות ועקיפות, אך מעולם איש לא תאר לעצמו שהנסיבות יאפשרו לישראל לחסל את רוב יריביה תוך זמן קצר. הגורם המשפיע והמכריע בשינוי העצום שקרה הוא מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 שאותה ביצעה תנועת חמאס. ההתקפה הזאת שנחשבת לאלימה ביותר נגד ישראל מאז הקמתה היכתה אותה בהלם והניעה אותה לנהל מלחמה נגד העם הפלסטיני בעזה, תוך ניצול ההזדהות העולמית ותמיכת המערב בנקמה הישראלית על מה שקרה בייחוד לאזרחיה ובפרט רצח וחטיפת ילדים, נשים ומבוגרים בנוסף לחיילים ולאנשי כוחות הביטחון האחרים.
היקף המתקפה של ה-7 באוקטובר, שעלה אפילו על הציפיות של אלה שתכננו וביצעו אותה, גרם לתגובה ישראלית שמנהיגי חמאס בעזה ובייחוד יחיא אל-סנואר לא העלו בדעתם. המתקפה הייתה בעצם מבצע התאבדות במלוא מובן המילה וכתוצאה ממנה איבדו חמאס והפלגים הפלסטיניים כמעט את כל הכוחות שלהם, ועזה נהרסה כליל…
כל זה נתן לישראל הזדמנות להיפטר מהעול הכבד של עזה ומתפקידה במאבק. עזה הפכה לאזור מוכה אסון ולנטל גדול שקשה לתאר כיצד אפשר לפתור את כל המורכבויות שלו. ההזדמנות האחרת שניתנה לישראל על מגש של כסף הייתה כניסת חזבאללה למערכה כחזית התומכת בעזה והזיקה שיצר הארגון בין הפסקת אש בלבנון לבין סיום המלחמה בעזה.
וכאן שיחקה ישראל עם חזבאללה על גורם הזמן והבליגה לנוכח מלחמת התשה שכפה עליה חזבאללה במטרה להפחית את הלחץ על עזה ולסייע לה להחזיק מעמד, אך חזבאללה לא הצליח לעצור את המלחמה בעזה וגם לא לסייע לה להתמודד מול הההתקפות נגדה. ישראל המתינה עד שמיצתה את המלחמה בעזה ומטרותיה, הסיגה את רוב כוחותיה מרצועת עזה והנחיתה מכות קשות על הנהגת הארגון וכוחותיו ועל דרום לבנון שתושביו עקרו לצפןן המדינה. חזבאלה נאלץ להסכים להפסקת אש, לניתוק זירת לבנון מזירת עזה וליישום החלטה 1701 האוסרת על כוחת חזבאללה להימצא מדרום לנהר הליטני. כאן השיגה ישראל מטרה שניסתה בעבר להגשים והנסיבות לא אפשרו לה."
אל-עג'רמי הוסיף: "אף שממשלת ישראל ספגה ביקורות נוקבות על כישלונה ב-7 באוקטובר המכות הקשות שהיא הנחיתה על חמאס ועל חזבאללה והחלשתם השיבו לראש ממשלת ישראל – בנימין נתניהו – חלק נכבד מהפופולאריות שלו שאיבד בחודשים הראשונים של המלחמה…
אין ספק שהמלחמה בעזה והחלשת שלוחותיה של איראן באזור תרמו להכשרת הקרקע להתקפה של הכוחות המורדים בסוריה וההשתלטות עליה לאחר קריסת המשטר שבעלי בריתו לא יכלו לסייע לו. כוחות חזבאללה נעדרו לגמרי מהאירוע בסוריה אחרי מה שקרה להם ומטבע הדברים גם איראן לא יכלה לעשות דבר והשלימה עם קריסת המשטר שנכשל ולא הצליח לעמוד איתן אפילו כמה ימים. כך גם רוסיה השקועה לגמרי במלחמתה נגד אוקראינה. ייתכן שהתקפת האופוזיציה הסורית תוכננה היטב מזה זמן, אך לא היה עיתוי טוב יותר לחיסול המשטר הסורי, וכך הושלמה התמונה להחלשת ציר איראן והתפוררות ציר ההתנגדות.
ייתכן שיגיע תורה של איראן בתקופה הקרובה להשמדת כל משאביה כפי שקורה כעת בסוריה כאשר ישראל מתכוונת לחסל לחלוטין את כל התשתית של צבא סוריה שהתפוגג. יתר על כן, היא כבשה את החרמון במלואו ויצרה אזור חיץ רחב בשטחי סוריה, וכעת מדברים בישראל על שליטה קבועה בגולן. כעת עתיד סוריה כולה אפוף סכנות.
כל הדברים האלה הם תוצאה של התקפת ה-7 באוקטובר שהייתה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל. במקום לאחד את זירות ההתנגדות בפעולה שנקראה 'אחדות הזירות' ספגו מרכיבי ציר ההתנגדות מכות מוחצות וחלקן קטלניות. האם מרכיבי הציר הזה בייחוד בזירה הפלסטינית מוכנים להודות בהיקף הנזקים האדיר שנגרם לבעיה הפלסטינית ולאזור בשל אותה הרפתקה של התאבדות. האם יוכלו הציל את מה שאפשר עוד להציל באמצעות מסירת עזה לרשות הפלסטינית ואיחוד שני חלקי המולדת כדי להעניק לתושבים ביטחון, שלווה ותנאי קיום. כמו כן האם יוכלו להימנע מהרפתקאות בלתי שקולות בגדמ"ע, דבר שעלול לתת לישראל הזדמנות לממש את מזימותיה. הם צריכים לאמץ צורות התנגדות המתאימות ליכולות שלהם ולמגמות המשרתות את הסוגיה הפלסטינית."
[1] https://www.al-ayyam.ps/, 11.12.2024
הזרקור למזרח התיכון 