עאטף אבו סיף בעל טור ביומון המקורב לרש"פ "אלאיאם" קרא במאמרו לחמאס לפעול לשינוי כיוון "ולחתוך הפסדים". עם זאת הוא מכנה את ה-7 באוקטובר "הגשמת הגבורה הפלסטינית והיכולת הפלסטינית לחולל פלאים". לטענתו חמאס אינה מוכנה להודות בטעויות ופועלת למען האינטרס שלה כתנועה ולא למען העם. עוד טען כי החזקת עשרות שבויים ישראלים אינה חשובה יותר מחייהם של עשרות אלפי תושבים פלסטינים.
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"האם הגיעה העת שחמאס תקלוט מה קורה ותבין כי הזמן אינו פועל לטובת העם שלנו וכי אין באופק דבר המבשר טובות? כל המתנה לנס אינה אלא אשליה… במלחמה חשובות התוצאות ולא השאיפות. כמו במערכות רבות עצירת הפסדים היא רווח. במצב הנוכחי – הפסקת המלחמה וגירוש העם, וכן ההרג והצלת מה שנותר להציל – הם הניצחון, משום שהם מונעים עוד תבוסות והידרדרות. אנו רוצים להיות ברורים: אני מקווה שהנהגת חמאס תבין שהעניין איננו הפתגם 'ענזה ולו טארת' (זו עז גם אם היא עפה) –[פתגם המלגלג על מי שאינו מוכן להודות בטעות גם כאשר מוכיחים לו את טעותו].
העם הפלסטיני, פת"ח, הרש"פ ואבו מאזן סבלו רבות עקב הטעויות של חמאס. הם לא הלכו למלחמת אזרחים גם כאשר חמאס ביצעה הפיכה בעזה והוציאה להורג קצינים בכירים ברש"פ…
על חמאס להבין כי לא צריכים להיות עקשנים ולא להעדיף אינטרסים של תנועה או ארגון על פני אינטרסים עליונים של העם. הארגונים הוקמו למען פלסטין והם אינם חשובים יותר מפלסטין או מהעם הפלסטיני. אם התוצאה של המלחמה היא הכחדת העם שלנו בעזה, ואם עשרות שבויים ישראלים חשובים יותר מחייהם של עשרות אלפי תושבים פלסטינים, ואם התוצאה של מה שקורה הוא המשך הנכבה, הרי שחמאס צריכה לחשב מסלול מחדש. הפטריוטים בחמאס צריכים לשים לב שההיסטוריה אינה מרחמת, והפעם אין מדובר בסכסוך עם פת"ח או הרש"פ אלא בעתידו של העם ובגורל הסוגיה הפלסטינית. אמרתי במאמר קודם כי לחמאס אין זכות לשלוט בגורל תושבי עזה ולהמשיך להתעקש על עמדותיה רק למען רווחים מפלגתיים מובהקים. אין זו בושה שאדם יודה בטעותו, אך בושה [שארגון] מקריב את העם רק למען הדבקות בעמדתו. אין זו בושה להקשיב לקול עמו ולדרישותיו, אך זו בושה לחיות במגדל השן, לראות את החורבות ולהעמיד פנים כעיוור. חמאס רואה את ההרס ומעמידה פנים שאינה רואה.
עמנו בעזה חי בצער ורואה מה קרה בלבנון ומבין כי חזבאללה היה נבון יותר מחמאס כאשר הסמיך את המדינה לקבל החלטה בזכות סיום המלחמה. אני מאלה שלא מאמין באחדות הזירות והתייחסתי לכך רחוק מסיסמאות שהדבר נעשה ע"י איראן לצרכים אזוריים למרות הערכתי הרבה לקורבנות של לבנון וכל מי שראה במלחמתו חובה לאומית או דתית למען פלסטין…"
אבו סיף ממשיך: "עמנו סובל כשהוא מביט סביב ורוצה שנהיה בוגרים או ליתר דיוק רוצה שחמאס תהיה בוגרת, תקלוט את הלקחים ותבין כי נכשלה בניהול המערכה וכי העמידה האיתנה הייתה זו של עמנו שהקריב הכול למען שרידותו וקיומו על האדמה הזאת. על חמאס להבין כי הקרבת העם למען עמדת המפלגה היא הדבר המסוכן ביותר שיכול להגיע אליו ארגון פוליטי. אפילו בנושא ועדת התמיכה למען ניהול חיי התושבים חמאס מובילה לאסון. היא רוצה לקבל את הזכות לפקח על תפקוד הממשלה והוועדה ולהתנגד למדיניותה. זה סוג של יהירות בלתי ראויה ובלתי מציאותית. בעיית חמאס היא שהיא רוצה לדמיין כי העולם נותר כפי שהוא ובייחוד בעזה כפי שהיה בבוקר ה-7 באוקטובר. עליה להבין שלא רק שזרמו הרבה מים מתחת לגשר אלא שהגשר כבר אינו קיים, המים יבשו והעולם השתנה לגמרי.
אני יודע שמנהיגי חמאס יודעים זאת, אך אני גם יודע שהעקשנות הזאת היא בלתי הגיונית ומנוגדת לאינטרס של העם.
אינני מאלה ששופטים את ה-7 באוקטובר אלא רואה בו הגשמת הגבורה הפלסטינית והיכולת הפלסטינית לחולל פלאים, אף שיש גם כמובן הערות לגבי חלק מהמעשים. עם זאת אינני מאלה שמהללים כל דבר. אני מודד דברים לפי התוצאות אף שאני מסכים לדחות כל דיון אמתי עד לאחר המלחמה. אולם כמו כל פלסטיני בכל מקום בעולם, ולא כפלסטיני שאיבד כ-200 קרובי משפחה כולל אב וכן בית ונכסים נוספים של המשפחה וחי בתקופה מסוימת במלחמה ונעקר מביתו וגר באוהל ברפיח, אני אומר כי השמירה על תושבינו בעזה חשובה בהרבה מכל הישג שאפשר לדמיין. הפסקת סבלו של העם היא הניצחון משום שהאנשים אומרים: 'די'! ושואלים: מה חמאס רוצה ומה היא רוצה שנעשה כדי שהיא תבין מה רצוננו. תנועה שאינה יודעת מה היעד של העם אינה יודעת איך לייצגו ואיך להגן על זכויות בניו. הסיפור איננו הרפתקאות, הזיות, סיסמאות, פוסטים בפייסבוק או תגובות בטוויטר, אלא עם שרוצה לשרוד ולא רוצה לעזוב את המולדת. האם חמאס מבינה זאת?"[1]
שגריר אש"פ בפורטוגל לשעבר – חכמת עג'ורי – האשים את חמאס כי לא העניקה הגנה לתושבי עזה ובחרה להסתתר במנהרות. כמו כן טען נגדה כי היא חטפה מהרש"פ את עזה המשוחררת והפכה אותה לכבושה והרוסה. הוא קרא לחמאס להתנצל בפני העם הפלסטיני ולהחזיר את עזה לידי הרש"פ.
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"יתכן שהדברים שלנו לא ינעמו לאוזני רבים אשר סבורים כי חמאס היא המצילה הגדולה ביותר [של הפלסטינים] והיא המשחררת [את הפלסטינים] בייחוד לאחר ה-7 באוקטובר אשר שימח את לב כולנו בשלב מסוים, אך מהר מאוד התעוררנו מההלם עקב גודל הכאב ואנו רואים כיצד חמאס השתלטה על עזה כשהיא הייתה משוחררת, והנה היא מחזירה אותה אלינו כבושה והרוסה, וזו הוכחה שמי ששמר על מורשת ערפאת הוא רק ממשיך דרכו ויורשו – אבו מאזן – שעדיין שומר על הגחלת, רואה מה שמתרחש בעזה ואינו יכול לעשות דבר מלבד פנייה למוסדות האו"ם, גם אם אלה חסרי יכולת, וזאת כדי לשמור על שארית המדינה הפלסטינית, והסיבה לכך היא שמעולם הוא לא היה שותף להחלטות חסרות האחריות שחמאס נקטה לאורך כל שלטונה בעזה. זאת כאשר חטפה אותה לאחר ששוחררה לפחות מנוכחות ציונית, כדי להקים שם אמירות של 'האחים המוסלמים'.
ואנו אומרים לכל מי שלא ינעמו לו דברים אלה שההתנגדות איננה רק ירי ורקטות רועמות אלא מדע אומנות היכולת הפוליטית, הדיפלומטית, הצבאית ומלחמת גרילה וניצולה להשגת הניצחון, והחשוב ביותר הוא מתן הגנה כמידת האפשר לעם שמחבק את ההתנגדות ומהווה עורק חייה. זה העם שחמאס נטשה אותו לאחר ה-7 באוקטובר להתמודד מול מלחמה אכזרית ביותר בשעה שמנהיגי התנועה התחבאו במנהרות. דבר זה מעודד אותי לומר שמה שעשתה חמאס אין לו כל קשר להתנגדות והוא רק נקמה…
המשמעות של מה שנאמר היא שחמאס חייבת להודות מוסרית בכל הטעויות שעשתה כלפי תושבי עזה והגדמ"ע, בייחוד מה שעוללה למפעל הלאומי הפלסטיני באופן כללי. אחר כך עליה להשאיר את פלסטין לבעליה שחיים בה והיא חיה בתוכם. חמאס צריכה להחזיר את עזה לשלטון הלגיטימי שבתקופתו היא שוחררה לפני שחמאס חטפה אותה בהפיכה השחורה של 'האחים מוסלמים' ושלטה בה ביד קשה. אינני רואה בדבריי עלילה נגד חמאס משום שמחמוד אל-זהאר – אחד ממנהיגי חמאס – הודה ש'פלסטין אינה יותר ממברשת שיניים במילון של חמאס'.
למרבה הצער תנועת חמאס נכשלה בהתנגדות כמו שנכשלה כשלטון ונכשלה במו"מ ועדיין היא יהירה, אך אנו אומרים בקול רם כי הגיע הזמן שהנהגת חמאס תודה בכך, תתנצל ללגיטימיות הפלסטינית [הרש"פ] המיוצגת ע"י מחמוד עבאס [אבו מאזן] והיא צריכה להתנצל בפני העם הפלסטיני שהפקיד בידה את עזה בשנת 2006, אך היא לא שמרה עליה אלא בגדה אחרי שנה וחצי כאשר ביצעה הפיכה נגד הרשות הפלסטינית."[2]
[1] https://www.al-ayyam.ps/, 1.12.2024
[2] https://www.maannews.net/, 26.11.2024
הזרקור למזרח התיכון 