אבראהים אל-אמין, עורך היומון "אל-אח'באר" הלבנוני המקורב לחזבאללה, כתב במאמרו כי ישראל רוצה כניעה ברורה בלבנון שתתורגם לפירוק נשק של [חזבאללה] ע"י הלבנונים. "זה מקור אי ההבנה אצל האמריקנים ואצל גורמים לבנונים שחושבים כי לחץ פנימי שיפעילו גורמים המתנגדים לחזבאללה יכול להשיג ויתורים שלא הצליחו כל אויבי ההתנגדות להשיג תחת אש.
ישראל ביקשה מהממשלים האמריקניים הנוכחי והבא לתת לה זמן נוסף להשגת הישגים נוספים בשטח כדי לנצלם במו"מ. חשוב להבין שהכדור במגרש הלבנוני. האויב לא יוכל לכפות פתרון ללא הישג מוחלט בשטח, אולם לא הגיוני שיימצא מישהו בלבנון שיקרא לקבל את התנאים שהוצעו לעצירת המלחמה. היענות לתנאי ישראל פירושה מלחמת אזרחים בלבנון במקום המלחמה של ישראל בלבנון."
עוד נכתב במאמר כי ישראל רוצה הקמת ועדת פיקוח בין-לאומית חדשה להבטיח את ביצוע החלטה 1701 כלומר הצבא והכוחות הבין-לאומיים יקבלו על עצמם להשיג מה שהיא לא הצליחה. "האויב רוצה שצבא לבנון ויוניפיל יחלו במבצע פתוח שמטרתו פירוק נשק אנשי ההתנגדות [חזבאללה] מכל האזור שמדרום לליטני וזאת במסגרת תוכנית פעולה של כניסה לבתים, לבתי עסק, מפעלים, מקומות עבודה, מסגדים ובתי ספר וכל זאת בכוח. זה יהיה חמור אם מישהו בלבנון יפעל כך באמתלה של מניעת המשך המלחמה.
התייחסות לבקשות ישראל, גם אם הן נתמכות ע"י ישראל, כאל התחייבויות של השלטון הלבנוני וכוחות הצבא והביטחון של לבנון, פירושה שבלבנון יש כאלה שלא למדו את הלקח עדיין ויש כאלה המוכנים ללכת למלחמת אזרחים. משלה את עצמו מי שחושב שתושבי דרום לבנון ובייחוד אנשי ההתנגדות [חזבאללה] יסכימו שגורמים לבנוניים פוליטיים או צבאיים וביטחוניים ייכנסו לבתיהם ויפרקו אותם מנשקם בטענה שהם הפרו את החלטה 1701. ישראל רוצה שבכל יום היא תעביר רשימה לכוח הבין-לאומי וזו תועבר לצבא לבנון ובה יופיעו בתים ונכסים שיש לטהר אותם מנשק או לוודא שאין בהם נשק. הרשימות האלה הן מהות התוכנית של האויב שעדיין לא בוצעה."
אמין מסיים את המאמר כך: "המלחמה קשה מאוד והקרבנות כבדים מאוד. הרעיון של כניעה ישירה או עקיפה לרצונותיו של האויב אינו עולה בקנה אחד עם התכונות של השהידים ואלה שהקיזו דם. הוא בלתי ניתן ליישום יהא אשר יהא חלומם של החולמים."[1]
בעל טור אחר ביומון אל-אח'באר – יחיא דבוק – כתב מאמר ברוח דומה: "לא תהיה הפסקת אש בלבנון לפי תנאי ישראל ותכתיביה שהם גרועים מהכניעה עצמה לא רק משום שחזבאללה, שותפיו וסביבתו מתנגדים לכך, אלא משום שישראל עצמה אינה במעמד שמאפשר לה לכפות תכתיבים כרצונה מתל אביב ומוושינגטון. יש הסדרים המחייבים ויתורים הדדיים, אך מטרת ישראל לגבות מלבנון מחיר שהיא אינה רוצה לשלם לא תתגשם.
אחד התנאים שישראל וארה"ב דורשות הוא שלאחר הפסקת האש יקבל צבא לבנון את המשימה להמשיך בהשמדת תשתית חזבאללה באזור שמדרום לליטני, כלומר הפיכת צבא ללבנון לזרוע ארוכה של ישראל לבצע מה שהיא אינה מסוגלת.
כמובן, יש בלבנון מי שהולכים שבי אחר התנאים האלה ושואפים לכך… ויש גם גורמים בממסד הצבאי או מי שמזוהה עמו שאינם שוללים את קבלת המשימה הזאת ואפילו לרצות בה אך רק לאחר שהלבנונים יסכימו לכך.
אבל איך יוכל הצבא הזה להכות את חזבאללה ואת התשתית שלה. האם חזבאללה ישלים עם כך? האם הצבא וכל קציניו חייליו רוצים להתעמת עם חזבאללה ותומכיו. איך צבא שיש בו גורמים מקורבים לסביבתו של חזבאללה יוכל להתעמת אתו?…
הסעיף השני המוזר הוא זכותה של ישראל לעשות כרצונה כדי להגן על עצמה נגד חזבאללה בלבנון, בסוריה או בכל מקום שבו תראה לנכון. המוזר בכך הוא שמצפים מלבנון הרשמית לאשר את הסעיף הזה בכתב ולהסכים שהוא יהיה חלק בלתי נפרד מהסכם הפסקת האש."[2]
[1] https://al-akhbar.com/, 16.11.2024
[2] https://al-akhbar.com/, 16.11.2024
הזרקור למזרח התיכון 