שר לשעבר ברשות הפלסטינית ובעלי טורים ביומוני הרשות יצאו בשבועיים האחרונים נגד חמאס וזאת בתגובה להתבטאויות של ח'אלד משעל ראש – הלשכה המדינית של חמאס בחו"ל – שטען כי ההרס בעזה הוא מחיר השחרור. לטענתם, אמנם הבעיה הפלסטינית עלתה לסדר היום וגברה ההזדהות העולמית עם הפלסטינים, אך ישראל עדיין חזקה ואינה קרובה לקריסה כפי שמנסים לתאר. עוד כתבו כי נגרם נזק כבד לפלסטינים כתוצאה מההחלטה לצאת למתקפת ה-7 באוקטובר וכי הפלסטינים הפסידו במערכה והם ישלמו עליה מחיר יקר עוד דורות רבים. טענו כלפי חמאס שהיא לא הרוויחה דבר ממתקפת ה-7 באוקטובר וכל דרישותיה מסתכמות בשרידות, נסיגת צה"ל ושיבת העקורים העזתיים למקום שבו גרו. לטענתם, הייתה הפרזה בתיאור יכולות חמאס להתמודד, אך התברר שחמאס לא הצליחה לבלום את ישראל. כמו כן התברר שהטענה שישראל לא תפלוש לעזה אינה נכונה. כמו כן העזתים הוצגו כגיבורים המייחלים למות קדושים משום שזה פוטר את מנהיגי חמאס מאחריות, מרגיע את מצפונם ומעביר את הנטל על כתפי העזתיים לבדם.
הם תהו מה הרוויח העם הפלסטיני מכל המלחמות הללו? וטענו כי המלחמה הכניסה את רצועת עזה לגיהינום. לדבריהם, הבעיה הפלסטינית במשבר חמור ויש לקוות לצאת ממנו במינימום אבדות. עוד טענו כי בדברי משעל יש רק מסר אחד – חמאס תכבוש את אש"פ, ואם לא תצליח, היא ביחד עם גורמים אחרים תמצא לו חלופה. משעל לא הביע שום צער על ההרס ברצועת עזה, וכל מה שעניין אותו היה לומר שחמאס רוצה לקטוף את פירות מבול אל-אקצא (מתקפת ה-7 באוקטובר) לטובתה. כל הקרבנות וההרס בעזה ומאות אלפי הרוגים, פצועים ואסירים – כל זה נועד כדי שחמאס תיקח בכוח את ההנהגה על אש"פ. מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007 היא התעמתה עם ישראל שש פעמים ואספה מאות מיליוני דולרים ואולי מיליארדים דולרים שתושבי עזה לא ראו מהם דבר.
ד"ר ראניה אל-לוח, מנהלת משרד התקשורת "ראניה" בעזה, טענה כלפי משעל מדוע הוא אינו משלם את המחיר שהוא דורש שהפלסטינים ישלמו. היא תיארה את חמאס כמי שקיבלה החלטה בלעדית הרסנית וקבעה עובדות לעם הפלסטיני, ואילו משעל – אחד ממנהיגיה – מדבר על בדק בית פלסטיני. את מנהיגי חמאס היא מאשימה בהתנשאות וחוסר אחריות וכן בזלזול בקורבנות כתוצאה מהמתקפה ב-7 באוקטובר שהמיטה אסון על תושבי עזה. היא יעצה למשעל כי לפני החשיבה על היום שאחרי המלחמה יחשוב על פרטי המלחמה וימנע מהמושחתים הגונבים את הסיוע מיד עם הגיעו לעזה. כמו כן קראה למשעל למנוע מרעולי הפנים לרצוח תושבים בכל פעם שיש להם הזדמנות לעשות זאת. לדעתה, יש הרבה מה לעשות בזמן המלחמה לפני החשיבה מי ישלוט לאחר המלחמה.
ח'אלד משעל[1]
להלן לקט התבטאויות:
להלן עיקרי דברי ח'אלד משעל: "מבול אל-אקצא מהווה מפנה אמתי ומשפיע לעבר שלב השחרור ובעקבות זאת דרוש בדק בית פלסטיני ללא דיחוי, ואין להמתין עד סוף המערכה אלא יש לעסוק בכך תוך כדי המלחמה. אלה שהיו מחוץ למערכה וממתינים לתבוסת חמאס – מה יהיה משקלם בתום המערכה והניצחון של ההתנגדות בעזה?
ההתנגדות הפלסטינית משלמת מחיר וקורבנות, אך היא משיגה הישגים בעוד אג'נדת ההסדר המדיני משלמת מחירים, אבדות וויתורים ללא הישגים, בשעה שהכיבוש ממשיך לייהד את האדמה, את המקומות הקדושים ואת ההתנחלויות.
אשר לאופציית העימות עם הישות הישראלית, הוכח כי ההתנגדות היא שמחלישה ומערערת אותה בניגוד לטענות תומכי ההסדר המדיני שהצעותיהם נכשלו. המערכה הזאת שינתה את כל גורמי הזירה באזור, טרפה את הקלפים והפשירה את הקיפאון שאפף את הבעיה הפלסטינית. היא הכתה את הציבור בהלם חיובי.
אנו צריכים לעקוף את אוסלו מעשית, פוליטית וביטחונית ולהיכנס לשלב חדש ולמצב אחר. נכנסנו לשלב חדש לאחר אוסלו מאז האניתיפאדה השנייה, והיום לאור 'מבול אל-אקצא' אנו במציאות חדשה ואנו צריכים לעקוף כל מה שקשור באוסלו. היום אנו זקוקים להסכמה לאומית שישתתפו בה כל המסגרות הפלסטיניות להמשיך את שלב הבינים בקלות. חמאס פתוחה לכל האפשרויות לבניית מקור סמכות פלסטיני לשלב הבא.
יש לקיים בדק בית פלסטיני בדרך של הסכמה בהשתתפות כל הקשת הפוליטית ללא הדרה של כל גורם פלסטיני כדי להתכונן לשלב שאחרי התוקפנות על עזה וניהול רצועת עזה. לא נאפשר מצב של ריק בעזה ואי אפשר להדיר את חמאס בשום מקרה. חמאס מעודדת את כל היוזמות ושואפת להשקיע את כל המאמצים לבניית ההנהגה הפלסטינית ומקור סמכות לאומית לקראת השלב הבא."
משעל הדגיש את הצורך להמשיך אסטרטגיה של התנגדויות. "אין לנו דרך זולת ההתנגדות, וכל הימור אחר הוכח שנכשל. ההתנגדות היא היוצרת הזדמנויות ואופקים אפילו, אופק מדיני, לכן על כולנו להתלכד תחת ההתנגדות ולא להניח שכל הנטל יהיה על עזה לבדה. אכן יש אתגר גדול בשטחי 48 והגדמ"ע וירושלים אבל העם אחד ובעייתו אחת.
יש האומרים שמחירי ההתנגדות יקרים וזה נכון. עזה נהרסה ואין ויכוח על כך אך ממתי השחרור וההתנגדות והשגת מטרות לאומיות היו ללא מחיר? אין שחרור ואין הגשמת מטרותינו אלא באמצעות ההתנגדות. ההתנגדות משלמת מחיר, אבדות, שהידים וקרבנות אך יש הישגים. בלבנון ובעזה ובהרבה עמים, ואילו בהסדר המדיני לא רק שמשלמים מחיר אלא ישראל ממשיכה במעשי הרצח ומעשי הטבח ונמשכת הבנייה בהתנחלויות וכך גם נמשכים החנק והמצור ללא כל מטרה."[2]
התגובות למשעל:
אשרף אל-עג'רמי, שר לשעבר ברש"פ, התייחס לדברי משעל על כך שההרס בעזה הוא מחיר השחרור ומחיר ההתנגדות. "האם משעל צודק או משקף ניסיון של חמאס להתחמק מאחריות ולטעון שמה שקרה הוא דבר טבעי שקורה לעם הפלסטיני כשהוא נאבק על שחרור מולדתו, וזה מחיר שאין מנוס מלשלמו…
יש שיאמרו שאלמלא תקיפת חמאס לא הייתה הבעיה הפלסטינית עולה לסדר היום העולמי וייתכן שהמלחמה היא המאיץ להכרה של מדינות אירופה במדינה הפלסטינית. כמו כן גברה ההזדהות של עמי העולם עם הפלסטינים וגבר בידודה של ישראל בזירה בבין-לאומית. כל זה נכון אך הסיבה לכך היא האבדות האיומות ברכוש ובנפש שפקדו את הפלסטינים."
עוד כתב אל-עג'רמי: "אשר לאמונת רבים מהפלסטינים והערבים שישראל תקרוס בקרוב וכי בעוד זמן קצר נחגוג את קץ המפעל הציוני כתוצאה מתבוסת ישראל – יש בכך הפרזה וקלות דעת. תמיד היו בעיות ומחלוקות בישראל, אך הדבר אינו מעיד על קריסה קרובה שלה. עדיין יש לה כלים לפתור את בעיותיה לפי חוק או בבחירות וגם כלכלתה חזקה מאוד ומסוגלת לעמוד איתן עוד תקופה ארוכה… ומה קורה אצלנו זולת ההרס הנורא, הפילוג והיעדר חזון ליום שלאחר המלחמה? צפויה לנו נכבה חדשה חמורה יותר מזו של 1948. מי שסבור כי נחזיר את עזה למצב של ערב המלחמה שוגה באשליות. האו"ם אומר שעזה צריכה 20 שנה לפחות לחזור למה שהייתה. איבדנו כ-40 אלף תושבים ויותר מ-80 אלף נפצעו. חלקם יוותרו נכים וחלקם לא ישרדו בשל הקושי בטיפול בהם. כמו כן הפסדנו חלק גדול מנכסינו בעזה כולל תשתיות שנבנו במשך עשרות שנים. הנורא מכל הוא הרף שאליו הגיעו דרישותיה של תנועת חמאס. היא אינה דורשת את השחרור או את ירושלים וגם לא את הגדמ"ע. היא דורשת חלק ממה שהיה לה בעזה, להפסיק את המלחמה, נסיגה, שיבת העקורים וקיומה של התנועה. כלומר, רוצה לשמור על עצמה ותסכים להיות חלשה מבעבר ואפילו לוותר על השלטון בעזה תמורת תפקיד ביטחוני ופוליטי. האם זו המשמעות שמייחסת חמאס לשחרור? ודאי שלא. ההפסד גדול ונשלם את מחירו במשך דורות. לו הייתה לחמאס אחריות לאומית היא הייתה מפסיקה לדבר בסיסמאות שהרסו אותנו והייתה מתייחסת למציאות ומודה שיצאה להרפתקה לא שקולה שהביאה לאובדן עזה ואיש אינו יודע מה יישאר ממנה ומי יישאר בה בתקופה הבאה. נכון שישראל לא השיגה את מטרות המלחמה שהצהירה עליהן, אך היא הפכה את עזה למקום בלתי ראוי לחיות בו והיא תצליח להביא להגירה מרצון של מספר גדול מאוד של תושבים כאשר יאפשרו הנסיבות, וזה יהיה ההישג הגדול ביותר שישראל משיגה מאז הנכבה מלבד מה שקורה בגדמ"ע."[3]
עבד אל-ע'ני סלאמה, בעל טור ביומון המקורב לרשות הפלסטינית, כתב: "המלחמה בעזה הביאה להזרמת מידע חסרת תקדים שלא הייתה בכל המלחמות הקודמות והמשברים הפוליטיים הקודמים ורובה עסק במכירת אשליות, משאלות ושיווק אג'נדות פוליטיות מצד המדינות שנתנו חסות למלחמה.
כתוצאה מהזרמת המידע וההסתה האידיאולוגית התקבעה במוחנו מחשבה שהרשות הפלסטינית היא פרויקט ישראלי מובהק ושהיא סוכנת של ישראל ומגינה על האינטרסים שלה והולכת עם מדיניותה ושהיא נטל על התנועה הלאומית הפלסטינית. אם זה היה נכון, מדוע ישראל מסרבת בתוקף שהרש"פ תשוב לעזה? יתר על כן ישראל פוגעת ברשות הפלסטינית תקשורתית ומדינית, מסיתה נגדה, מטילה עליה מצור חונק ודוחפת אותה לעבר קריסה. מדוע הממשל האמריקני נוקט עמדה דומה כלפי הרשות הפלסטינית 'משתפת הפעולה'?
במקביל, צמצמו את הבעיה הפלסטינית לעזה בלבד ואת עזה צמצמו לחמאס בלבד ולטענה שחמאס לבדה היא המייצגת את ההתנגדות ואת העם, וכדי לשוות לטענה הזאת אמינות הופץ כי ישראל הכינה תוכנית להכות בחמאס ולמחוק את עזה לפני ה-7 באוקטובר, והיא הייתה עושה זאת בכל מקרה, וכי מה שעשתה חמאס בסך הכול היה מכת מנע, וכל ההרס וההרג בעזה תוכננו בעצם מראש.
האמת היא שישראל הייתה רגועה והתאימה את עצמה לכללי העימות שנקבעו בינה לבין חמאס במשך 16 שנה שקדמו לתוקפנות האחרונה. יתר על כן היא, עודדה הזרמת כסף קטרי לחמאס והעניקה הקלות לשיפור תנאי חייהם של תושבי עזה. כמו כן המצב שהיה שרת את מגמות ישראל להשאיר על כנו את הפילוג ולקבעו מחשש שהמשמעות של סיום הפילוג היא אחדות הייצוג הפלסטיני, מצב שבו ישראל תצטרך להניע את התהליך המדיני ולהסכים למדינה פלסטינית.
כתוצאה מהזרמת המדע והפצתו ע"י גורמים פוליטיים לטובת חמאס נופחו יכולות ההתנגדות והייתה הגזמה בתיאור כוחה באמצעות דיווחים על מפעלי ייצור נשק, מאגרי רקטות, דיבור על חיל אוויר וארטילריה, צוללות, כטב"מים, טילים ארוכי טווח בעשרות שמות, טכנולוגיית סייבר מפותחת, חמישים אלף לוחמים וחדרי פיקוד ושליטה וכן הצהרות כי עוד יבואו הפתעות. כמו כן דובר רבות על כך שהצבא הישראלי לא יעז לפלוש לעזה, ואם ייכנס זו תהיה כניסה מוגבלת לאזורי נוחות, וגם אם יתקדם פנימה תהפוך עזה בית קברות לפולשים שישקעו בחולות עזה. אך התברר שההתנגדות, עם כל הערכתנו ואהבתנו אליה, לא הצליחה לעצור את ההתקפה ולמנוע את הפלישה, לא הצליחה להגן על התושבים ולא למנוע את עקירת התושבים. גם לא עלה בידה לשלוט במקום אחד בטוח שהצבא הישראלי לא יכול להגיע אליו ולא הצליחה לאלץ אותה לסגת מאזור כלשהו.
כל מה שנותר הוא סיפורי גבורה של יחידים ואמיצים שאנו מכבדים, אך אלה אינם משפיעים על מהלך המערכה. כל האבדות של ישראל הן במסגרת יכולתו להכיל ולשאת. יתר על כן אולי היא ציפתה ליותר גרוע מכך.
כמו כן נופחו יכולות העזתיים והצגתם כגיבורים המייחלים למות קדושים כמובן משום שזה נוח ופוטר אחרים [מנהיגי חמאס] מאחריות ומרגיע את מצפונם בל תחושת חוסר האונים ומעביר את הנטל על כתפי העזתיים לבדם ולמה לא? הרי הם גיבורים. דובר על כך שישראל אינה סובלת מלחמה ארוכה והיא תקרוס כלכלית ושהמאבקים הפנימיים בתוכה יביאו את קיצה, אך התברר שניתוח זה הוא אידיאולוגי עם מניעים פוליטיים ואינו משקף את המציאות.
הייתה גם הזרמת מידע בנושא תמיכת עמי העולם בבעיה הפלסטינית, ואין ספק שרוב העמים בעד הזכות הפלסטינית ונגד ישראל והתוקפנות והם מזדהים עם עזה, ואכן הנרטיב הפלסטיני חדר לעולם, הפריך את הנרטיב הציוני והתגברה מודעות העמים לגבי הבעיה הפלסטינית, אך יש גם צד אחר שמתעלמים ממנו בתקשורת – יש תעמולה ציונית חזקה ונגדית ומשפיעה."[4]
באסם ברהום, בעל טור ביומון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה", כתב במאמרו:
"דברי בכיר חמאס בחו"ל – ח'אלד משעל – בכנס מכון "זיתונה" של האחים המוסלמים אינם מצביעים שחמאס התרחקה ולו במעט מהאחים המוסלמים ומהתנהגותם. אין בהם כל רוח לאומית אלא רק מסר אחד יש בהם: חמאס תכבוש את אש"פ, ואם לא תצליח, היא ביחד עם גורמים אחרים תמצא לו חלופה.
משעל לא הביע שום צער על ההרס ברצועת עזה, וכל מה שעניין אותו היה לומר שחמאס רוצה לקטוף את פירות "מבול אל-אקצא" (מתקפת ה-7 באוקטובר) ולהסב את כל קרבנות האנשים ונכסיהם לטובת חמאס. כל הקרבנות וההרס בעזה ומאות אלפי הרוגים, פצועים ואסירים – כל זה לפי משעל נועד כדי שחמאס תיקח בכוח את ההנהגה על אש"פ.
דברי משעל וכל הצהרות מנהיגי חמאס ממשרדיהם בדוחה, ביירות ואנקרה לא מראים שחמאס הפיקה לקחים ממה שקרה ועדיין קורה והיא מתעקשת על אותה שיטה שבה נהגה מאז ייסודה בשנת 1988 להיות חלופה לאש"פ או להשתלט עליו, ומאז כל חשיבתה מכוות להגשים יעד זה, וזו מטרת משעל. ובהיותה חלק מהאחים המוסלמים אחת המטרות שלה היא לדבוק בקלף הבעיה הפלסטינית והשתלטות על קבלת ההחלטות הפלסטיניות."
ברהום מוסיף: "מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007 התעמתה עם ישראל שש פעמים במשכי זמן שונים בשם עזה ופלסטין אספה מאות מיליוני דולרים ואולי מיליארדים דולרים שתושבי עזה לא ראו מהם דבר. עשרות אלפי מסגדים שהאחים המוסלמים שולטים בהם מאינדונזיה לארה"ב תרמו כהזדהות עם עזה וזה הלך לאחים המוסלמים וקל לשער כמה כסף הם אספו בשם קרבנות עזה ב"מבול אל-אקצא"…
מה הרוויח העם הפלסטיני מכל המלחמות הללו? איזה רווחים והישגים ומטרות לאומיות הושגו באמת? המלחמה הכניסה את רצועת עזה לגיהינום. הבעיה הפלסטינית במשבר חמור שנקווה לצאת ממנו במינימום אבדות. משעל איש האחים המוסלמים לא רואה זאת משום שכל עניינו להגשים את מטרת האחים המוסלמים – דבקות בקלף הבעיה הפלסטינית ובקבלת ההחלטה הפלסטינית."[5]
ד"ר ראניה אל-לוח, מנהלת משרד התקשורת "ראניה" בעזה, טענה כלפי משעל מדוע הוא אינו משלם את המחיר שהוא דורש שהפלסטינים ישלמו."תושב עזתי פשוט משכונת אל-שג'אעיה מוכת האסון מניח גופות שהידים שחלקם אלמונים ומוביל אותם על עגלה עם חמור מתחנן לעוברים ולשבים להצטרף לתפילה על נשמותיהם. תושבים תשושים שנעקרו מבתיהם כמה פעמים חולים ועייפים מחוסר במים ומזון. על רקע זה יוצא אלינו איש בעל משרה גבוהה באחד הפלגים [ח'אלד משעל – חמאס] שקיבל החלטה בלעדית הרסנית וקבע עובדות לעם הפלסטיני. האיש הזה לא נרתע בנאומו לדבר על הצורך בבדק בית פלסטיני ומניעת מונופול בקבלת החלטות הנוגעות לנושא הפלסטיני.
אינני מתפתה לשמוע כל נאום של אותו פלג שקיבל החלטות בלעדיות בנוגע לתושבים. צר לי לשמוע את הצהרותיהם בניחוח של התנשאות וחוסר אחריות בנוסף לזלזול בהיקף העצום של הקרבנות כתוצאה מהמבול שלהם [מבול אל-אקצא – מתקפת ה-7 באוקטובר] שהטביע את כל תושבי עזה.
בשעה שהילדים מתחננים לאוכל והאנשים אוכלים מספוא יצא אחד מהם – סאמי אבו זוהרי – ואמר כי הסיוע נועד ללוחמים, ומה שיישאר יאכל העם. מוסא אבו מרזוק [חבר הלשכה המדינית של חמאס] אמר באחד הערוצים כי 'המנהרות נועדו להגן על הצבא שלנו, ואילו שאר התושבים שמספרם עולה על 75% הם באחריות אונרא'. כל זה נאמר תוך ויתור מוחלט על חובתם ההומנית, המוסרית והלאומית [של מנהיגי חמאס] כלפי התושבים. ח'אלד משעל החל להכריז על ניצחונותיו על רקע גופות השהידים ומוכי האסון בריאיון שלו בזום בכנס של מכון 'זיתונה' כשהוא לובש חולצה לבנה שלא התלכלכה מההפצצות והרס הבתים. הוא לובש ז'קט המגן עליו מהקור של המזגן. האיש הזה שמדבר באופן חופשי על ההתנגדות כשהוא מחוץ למולדתו אינו משלם את מחיר ההתנגדות כפי שרוצה ומרגיש בנוח שהעם ישלם את המחיר."
ראניה מוסיפה: "כן, אנו משלמים את מחיר החירות ולא את מחיר ההתנגדות, ואפילו על המחיר שאנו משלמים בחיים שלנו ושל ילדינו ומשפחותינו ובבתינו, תרבותנו זיכרונותינו ועתידנו אנו צריכים לדבר בענווה ובהכנעה בצער וכאב, משום שכל האבדן הזה יקר לנו, היות שכל מה שאיבדנו יש לו ערך בתוכנו והשאיר צלקות שחורות בלבנו. אינני רואה כל נגיעה של צער או דמעה על עשרות אלפי שהידים ושום כאב על מעצר נשינו ובנותינו בבתי הכלא של האויב. והשאר אצלך הוי מנהיג.
לא חשתי שיש צער על אנשים שנקברו חיים. ציפיתי לשמוע התנצלות לעם שהכלבים אכלו את ילדיו ונגסו בגופות. לא שמעתי בנאומך אלא תכנון טוב לטובת מפלגת המבול לשלוט בעזה בהמשך. בעט ובנייר הכחשת את ההיסטוריה של כל אלה שנלחמו בעבר ובהווה. אתה רוצה לכפות על ההיסטוריה שייכתב בה שהכול החל אצלך ולהסתיר כל מה שהיה לפני חמאס. האם אתה חושב שאתם האסלאם האמתי וכל מה שהיה לפניכם זה הג'אהיליה [תקופת הבערות שלפני האסלאם]? לאט לך אבו וליד [ח'אלד משעל], קדמו לכם אלפי שהידים ומהפכנים שעמדו בהבטחה ולא נתנו דקירה בגב, הגנו על עמם, לא פגעו בו, שמעו ממנו על רע וטוב ולא ירו בו ולא שמו אותו בבתי כלא."
בפנייתה למשעל כתבה ראניה: "אתה לבוש בהידור ולא נראה עליך שום סימן ששילמת מחיר שרובו היה תיאורטי… בסופו של דבר אתה מדבר בקול של מנצח כרגיל, אחרי כל משפט מופיעה המלה 'קרבנות' עוד לפי שיבשו דם השהידים ודמעות המשפחות השכולות. יעצת, אך אם תרצה קבל את עצתי: לפני החשיבה על היום שאחרי המלחמה חשוב על פרטי המלחמה ותמנע מהמושחתים בעלי הלב הערל, חסרי המוסר, סוחרי הדם והמלחמות לעשות מניפולציות במחירים ולקחת מונופולים של מוצרי הצריכה שגורמים לרעב. עצור את שודדי הדרכים הגונבים את הסיוע מיד עם הגיעו לעזה. מנע מרעולי הפנים לרצוח תושבים בכל פעם שיש להם הזדמנות לעשות זאת. יש הרבה מה לעשות בזמן המלחמה לפני החשיבה מי ישלוט לאחר המלחמה ואילו שיטות יש לנקוט כדי לשדוד השלטון. מדוע משעל אינו משלם את המחיר כמו שהוא רוצה שאנו נשלם?"[6]
[1] https://palinfo.com/,26.6.2024
[2] https://palinfo.com/, 26.6.2024
[3] https://www.al-ayyam.ps/, 3.7.2024
[4] https://www.al-ayyam.ps/, 3.7.2024
[5] https://www.alhaya.ps/, 4.7.2024
[6] https://www.alhaya.ps/, 4.7.2024
הזרקור למזרח התיכון 