האשמות נגד חמאס על מתקפת ה-7 באוקטובר

סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" פרסמה ב-26 בפברואר מאמר של ד"ר אבראהים אבראש – סופר ועיתונאי, שימש שר התרבות בממשלת הרשות הפלסטינית מיולי 2007 – מארס 2008. הוא מוקיע את תנועת חמאס על כך שפתחה במתקפת ה-7 באוקטובר. להלן תרגום עיקרי המאמר[1]:

ד"ר אבראהים אבראש[2]

"אחת האמרות המסורתיות הערביות המיוחסת לעלי בן אבי טאלב [בן דודו וחתנו של הנביא מוחמד] – 'ההודאה בטעות היא מידה טובה'. לאמירה הזאת יש בסיס ומקור סמכות דתיים שבני אדם אינם חסינים מפני טעות ואפילו הנביאים אינם חסינים משגיאות בענייני העולם הזה, לא כל שכן מנהיגים פוליטיים.   

הסיבה לפתיח הזה היא העקשנות והיהירות של תנועת חמאס וסירובה להפיק לקחים מהניסיון של העמים ומהניסיון של חמאס והרפתקאותיה שהזיקו לסוגייה הלאומית שהאחרונה שבהן היא מבצע "טופאן אל-אקצא" – [מבול אל-אקצא – שמה של מתקפת ה-7 באוקטובר]. מבצע זה העניק לישראל תירוץ לבצע את תוכניתה כלפי עזה וכלפי הסוגיה הלאומית [הפלסטינית]. עם זאת, הנהגת חמאס מתבצרת בעמדותיה ואינה מוכנה להודות בטעותה ומדברת על גבורה ועל הישגים תוך התעלמות מהעם ומסבלו ברצועה שהגיע למצב שבו התושבים אוכלים עשב ומספוא, ואת כבודם ואנושיותם משפילים ישראל, סוחרי המלחמות ואנשי חמאס."      

עוד לפי המאמר "תנועת חמאס מתעקשת, מתנשאת ומתעלמת ממה שקורה במציאות. היא מתעלמת מכך שמולדת חשובה יותר ממפלגות, שהעם וכבודו וגם ביטחונו חשובים ממנהיגים פוליטיים ובייחוד שהמנהיגים האלה נמצאים מחוץ למולדת ואינם סובלים ממה שהעם סובל.

נכון שתנועת חמאס הצליחה בבחירות למועצה המחוקקת בשנת 2006 ושהיא חלק מהעם הפלסטיני ויש לה נוכחות בעם. נכון שהיא תנועת התנגדות שנלחמת בכיבוש בדרכה ולפי האג'נדה שלה, אך עלינו להזכיר דברים שכבר כתבנו באריכות מאז שישראל ביצעה את תוכנית הנסיגה החד-צדדית בשנת 2005:

… הפלסטינים לא הסמיכו את חמאס למלא את מקומו של אש"פ – הנציג הלגיטימי – להנהיג את העם הפלסטיני והצלחת חמאס בבחירות אינה מכשירה אותה לכך. כמו כן, העם לא הסמיך אותה לשאת ולתת עם העולם החיצון בשמו, וחמאס גם לא שאלה אותו. בוחרי חמאס לא הסמיכו אותה לעשות הפיכה נגד הרשות הפלסטינית ולהאשימה בבגידה. העם לא העניק לחמאס יפוי כוח לחשוף את עזה לחמש מלחמות הרסניות והוא לא נתן את הסכמתו לכך. העם לא הסמיך את חמאס לקבוע את האחים המוסלמים ואת אמנת חמאס כמקור סמכות של העם הפלסטיני ובעייתו.

חמאס לא שאלה את העם כאשר החליפה את האחדות הלאומית בציר ההתנגדות ובאחדות הזירות. גם לא כאשר שמה את יהבה על קטר, טורקיה, איראן וקבוצות האסלאם הפוליטי העומדות היום מהצד לנוכח מה שקורה בעזה.

תנועת חמאס לא התייעצה עם העם הפלסטיני וגם לא עם שאר פלגי ההתנגדות כאשר ביצעה את מתקפת 7 באוקטובר. גם האסירים לא הסמיכו את תנועת חמאס לשחררם על חשבון הרס עזה ומאה אלף הרוגים ופצועים.

העם שתק לנוכח הפעולות השלטוניות של חמאס ובלעדיות השליטה שלה במשך 17 שנים. כמו כן הוא היה סבלני לגבי כישלון חמאס בניהול הרצועה, השחיתות הכספית והמנהלית ואחריותה על המשך המצור על עזה. הוא גם גילה סבלנות לנוכח הפיכת תושביה לעניים בשעה שאנשי חמאס חיים חיי רווחה ומנהיגיה שוהים במלונות ובווילות בקטר ובטורקיה. שתיקת העם איננה ביטוי לכך שהעם קיבל את שלטון חמאס, אלא רצון למנוע מלחמת אזרחים שתשרת רק את האינטרסים של האויב.

העם שתק כאשר המנהיגים הפוליטיים מהשורה הראשונה ברחו מרצועת עזה לטורקיה וקטר לפני המלחמה הנוכחית, כשברשותם מיליוני דולרים שנגנבו מתושבי עזה, והשאירו את אנשי חמאס ומנהיגיה מהשורה השנייה תחת הנהגת האסירים המשוחררים חסרי ניסיון מדיני ומנהיגותי.

התגלה חוסר האונים של מנהיגי הפנים בשל חוסר ניסיונם בנושאים אסטרטגיים ומה שהותירו להם המנהיגים הפוליטיים שנמלטו ממצב כלכלי וחברתי מסובך, היות ששלטון חמאס ואנשיה הסתמכו על כספי קטר שהגיעו באמצעות ישראל ובהסכמתה או על הכסף שהגיע מהפועלים הפלסטיניים המתפרנסים בזעת אפם מעבודה בישראל, או על כספי מסים ודמי חסות שאנשי חמאס מטילים על העם. הם הסתמכו על כל מקור נוסף של כסף מכל גורם שהקל עליהם ולא הטיל עליהם את אחריות השלטון וזאת בלי יוציאו כספים של חמאס משום ש'כספי חמאס הם של חמאס' כפי שאמר ח'ליל אלחיה [סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה].

אנשי חמאס חיממו את חזית עזה באמצעות שיגור רקטות חסרות תועלת או תהלוכות 'השיבה' שהיו עוד יותר חסרי תועלת וגרמו לקטיעת גפיים של אלפי צעירים ולמותם של מאות. כאשר כל אלה לא הועילו לחמאס היא פתחה במתקפת ה-7 באוקטובר.     

מדוע העם והבעיה הפלסטינית משלמים את מחיר הטעויות של מפלגה ותנועה שאינן מייצגות את העם הפלסטיני ואת מחיר ההרפתקה הבלתי שקולה.

אם חמאס תחזור בה מעקשנותה ומהתנשאותה, היא תציל את הבעיה הלאומית [הפלסטינית] ממזימות ישראל ובעלות בריתה במערב ותציל את רצועת עזה ממלחמת השמדה ואת תושביה מגירוש. היא גם תציל את ההתנגדות מתבוסה, ולא יעזרו לה כל מעשי הגבורה של יחידים אנשי ההתנגדות".


[1] https://www.maannews.net, 26.2.2024

[2] https://www.raialyoum.com/, 31.10.2022