מרואן עיסא נחשב לאיש מספר שתיים בגדודי עז אל-דין אל-קסאם, הסגן של המפקד הכללי מוחמד אל-דיף שהתמנה במקום אחמד אל-ג'עברי שחוסל ב-2012. [1]
התמונה היחידה של מרואן עיסא בפנים גלויות[2]
מרואן עבד אל-כרים עיסא המכונה "אבו בראא'" נולד בשנת 1965 במחנה הפליטים אל-בוריג' במרכז רצועת עזה. חלם על השיבה לכפר בית טימא באזור אשקלון שבו התגוררו הוריו וממנו היגרו בנכבה של שנת 1948.
בלט כשחקן כדורסל מצטיין וכינויו היה 'קומנדו פלסטין' כאשר שיחחק בקבוצת מועדון אל-בוריג'. עם זאת לא התקדם בקריירה בתחום הספורט היות שנעצר ע"י ישראל, אחר כך בשנת 1997 נעצר ע"י הרשות הפלסטינית ושוחרר רק לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.
כאשר השתחרר מהכלא עזב את הספורט וסלל דרך לפי נטיית ליבו, כלומר "היענות לחובה להגן על המולדת." הצטרף לגדודי עז אל-דין אל-קסאם בגיל 19. הוא הגיע לתנועה באמצעות בכיר בתנועת חמאס – אבראהים אל-מקאדמה – שמרואן למד אצלו בכל שבוע במסגד הגדול של מחנה הפליטים אל-בוריג'.
נחשב איש הצללים ויד ימינו של מוחמד אל-דיף, סגן המפקד הכללי של גדודי עז אל-דין אל-קסאם וחבר הלשכה המדינית והצבאית של חמאס. תואר ע"י ישראלים כאיש פיקח מאוד וכ"איש של מעשים ולא של דיבורים". עיסא השתייך בצעירותו לארגון "האחים המוסלמים" ותרם בביצוע פעילויות דעוה ופעילויות ארגוניות וחברתיות.
ישראל עצרה את עיסא באינתיפאדה הראשונה למשך חמש שנים (1987 – 1993) בגין פעילות ארגונית בשורות חמאס שאליה הצטרף בשנים שלפני כן.
פניו לא היו מוכרות עד 2011 אז התגלתה תמונה קבוצתית שצולמה בקבלת הפנים לאסירים ששוחררו בעסקת שליט שם נראים ח'אלד משעל, צאלח אל-עארורי ואחמד ג'עברי. ישראל טענה שהאיש שנמצא לידם הוא מרואן עיסא.[3]
נחשב לאחד מאדריכלי עסקת שליט ופיתוח הנשק של חמאס. משמש חוליית קשר בין ההנהגה הצבאית להנהגה המדינית. מראשי מנהלי המו"מ בעסקאות חילופי אסירי/חטופים.[4]
גדודי אל-קסאם הודיעו ב-28 בדצמבר 2023 כי מוחמד, בנו של מרואן עיסא, נהרג מהפצצה ישראלית בעזה.[5]
האיחוד האירופי הוסיף את מרואן עיסא ומוחמד אל-דיף לרשימת הטרור והטיל עליהם סנקציות הכוללות הקפאת כספיהם במדינות החברות באיחוד האירופי.[6]
הניסיון הצבאי של עיסא
תרם רבות לפיתוח הגדודים עד כדי כך שהפכו לצבא ולאיום ממשי על ישראל שהציבה אותו ברשימת המבוקשים הבולטים ביותר. השתתף בבנייה מחדש של הגדודים עם צלאח שחאדה בשנת 2000.
בשבתו בכלא הישראלי אימץ את האידיאולוגיה הקסאמית והצטרף לגדודי אל-קסאם מיד עם שחרורו ומאז עלה בסולם הדרגות עד שהפך לחלק מההנהגה הצבאית של חמאס וקיבל החלטות לגבי פעולות וקרבות באופן עצמאי או בהתייעצות עם יחיא אל-סנואר.
עיסא היה חבר בהנהגה הצבאית שהשתתפה בסדרת פיגועי ההתאבדות בשנת 1996 כנקמה על חיסולו של יחיא עיאש לצד מפקדים אחרים דוגמת מוחמד אל-דיף, חסן סלאמה ואחרים. בעקבות זאת נעצר ע"י הרש"פ.
עם שחרורו מהכלא מילא תפקיד חשוב במעבר של גדודי אל-קסאם מחוליות סמי-צבאיות מאורגנות למבנה צבאי.
מרואן עיסא נשאר אלמוני עד שהוזכר שמו בין השמות של מפקדים מהשורה הראשונה של גדודי אל-קסאם בהודעה רשמית שפרסמו הגדודים בספטמבר 2005 עשרה ימים לפני ההתנתקות.
בנסיגה הישראלית מעזה [ההתנתקות] פרסמו גדודי אל-קסאם פרסום מיוחד שנקרא "פג'ר אלאנתצאר" ["שחר הניצחון"] שבו ניתנו ריאיונות עם מפקדי קסאם ובהם מרואן עיסא ושם הוא תואר כמי ש"ממונה על הפעולות ביישובים הישראלים" והוא דיבר על אופי הפעולות האלה שהגה אותן צלאח שחאדה – המפקד הקודם של גדודי אל-קסאם. עיסא אמר: "החלטנו להעביר את המערכה לבתי התושבים [הישראלים]."
מרואן הסביר את מנגנון פעולת החדירה ליישובים שעליהם ישתלטו אנשי ההתנגדות, כלומר "השקעת מאמצים, אימונים מפרכים והכנות מתמשכות. מתחילים בפעולות תצפית ומעקב במשך שבועות אחר כך החומר שנאסף נשלח למפקדה הכללית שדנה בפרטים ובוחנת את האפשרות של ביצוע הפעולה לפי סיכויי הצלחה ומיעוט אבדות ככל שניתן."
דיווחים ישראלים הצביעו על מאמצי מרואן עיסא בשתי מגמות באינתיפאדה השנייה" אחת – בניית השלד של גדודי אל-קסאם וארגונם לצבא, והשנייה – סגירת הפער לאחר חיסול המהנדס עדנאן אל-ע'ול בשנת 2004 כדי לצאת בפרויקט ייצור נשק מקומי שישרת את ההתנגדות ביבשה, באוויר ובים.
בשל תפקידו הבולט בתנועה לאחר האינתיפאדה השנייה נרדף ע"י ישראל שהציבה אותו ברשימת המבוקשים הבולטים המועמדים לחיסול. ישראל ניסתה לחסלו בפגישת המטה הכללי של חמאס בשנת 2006 יחד עם מוחמד אל-דיף ומפקדי השורה הראשונה של הגדודים. הוא נפצע והנסיון לחסלו נכשל.
מטוסי קרב ישראלים הפציצו את ביתו פעמיים במבצעים "צוק איתן" (2014) ו"שומר חומות" (2021) אז נהרג אחיו – ואיל עיסא.
הטקטיקות שלו ותכנון הפלישות לישראל במבצעים בעזה החלו במבצע "עמוד ענן" (2012) ונמשכו עד מתקפת ה-7 באוקטובר שבה התגלתה יכולתם של הגדודים.
"במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 התגלתה האסטרטגיה שלו ושיטותיו בשליחת הכוחות המיוחדים וכוחות הקומנדו ביבשה ובים שפרצו את גדר הגבול, פלשו ליישובים בעוטף בעומק עד 40 ק"מ. תרם בפיתוח נשק חמאס בצורה מדהימה והוגדל טווח הרקטות וכוח ההרס שלהן. הגדודים עברו בהזמנויות רבות ממגננה להתקפה.
במסגרת התענייינותו בפיתוח הצד הצבאי בציוד ובאנשים רכשה התנועה כטב"מים והקימה כוחות מובחרים, חפרה מנהרות תקיפה והקימה יחידת קומנדו ימי שביצעה כמה מתקפות בחוף אשקלון וגרמה לישראל אבדות כבדות." [7]
הניסיון המדיני
לצד נסיונו הצבאי היה לעיסא ניסיון מדיני כך שבשנת 2015 הופיע בכינוס מדעי בעזה שבמהלכו דיבר על מאמצי חמאס לחזק את כוחה ולגבש בריתות עם גורמים שיכולים לספק לה נשק.
ב-2017 הגיע למצרים במסגרת משלחת צבאית פוליטית לנהל מו"מ סביב חילופי אסירים ושב על ביקורים כאלה בשנים שלאחר מכן לדון בנושאי אסירים, תהדיאה והמעברים.
באותה שנה נבחר חבר בלשכה המדינית כנציג הזרוע הצבאית של חמאס.
בשנת 2021 שב ונבחר כחבר בלשכה המדינית של חמאס והופיע בתמונה הקבוצתית של חברי הלשכה כשהוא עוטה על פניו מסכה.[8]
הצהרות והתבטאויות
התבטאויותיו של מרואן עיסא נדירות מאוד:
הוא הגיב להחלטת בית משפט מצרי לסווג את חמאס כארגון טרור באמרו כי כל הניסיונות האזוריים והבין-לאומיים להטיל מצור על חמאס וזרועה הצבאית ייכשלו. ואכן בית המשפט חזר בו מהצהרתו לאחר שלושה חודשים.
בשנת 2015 הופיע כאורח בתוכנית "מה שנסתר עצום יותר" בערוץ אל-ג'זירה ודיבר על הקלפים שבידי חמאס שבאמצעותם תבוצע עסקת חילופי אסירים מוצלחת.
בשנת 2021 לאחר מבצע "שומר חומות" אמר עיסא: "הדם של השהידים שלנו שנשפך במערכת "סיף אל-קודס" ["שומר חומות"] הןא רק ההתחלה לימים שחורים שמצפים לאויב הציוני כדי להשמידו."
במארס 2023 הזהיר מרואן עיסא מ"רעידת אדמה שתכה את האזור" אם ייגעו במסגד אל-אקצא: "ישראל שמה קץ להסכם אוסלו, והימים שיבואו יהיו עמוסים באירועים." ואכן זה מה שקרה כאשר הוכרז על פתיחת מבצע "טופאן אל-אקצא" ב-7 באוקטובר 2023. [9]
[1] www.aljazeera.net, 9.10.2023
[2] https://www.facebook.com/AJA.Palestine/posts, 20.5.2022
[3] https://www.aljazeera.net/, 9.10.2023
[4] www.aljazeera.net, 9.10.2023
[5] www.alwafd.news, 28.12.2023
[6] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[7] https://www.aljazeera.net/, 9.10.2023
[8] www.aljazeera.net, 9.10.2023
[9] www.aljazeera.net, 9.10.2023
הזרקור למזרח התיכון 