המפקד הכללי של האגף הצבאי של חמאס – עז אל-דין אל-קסאם (רמטכ"ל חמאס). אחד המבוקשים הבולטים ביותר ויעד מרכזי לחיסול. [1]
מוחמד דיאב אבראהים אל-מצרי הידוע בכינוי "אל-דיף" או בכינוי אבו ח'אלד נולד בשנת 1965 למשפחת פליטים שנאלצה לעזוב את ביתה בעיירה אל-קביבה [באזור רחובות] ולהשתקע במחנה הפליטים ח'אן יונס.
הפלסטינים אוהבים לכנותו "שר הביטחון" או "המוח המתכנן" ואילו ישראל מכנה אותו "איש המוות", "בעל תשע הנשמות." או "ראש הנחש"[2]
מוחמד אל-דיף בצעירותו[3]
נישא פעמיים. מאשתו הראשונה נולדו להם שני בנים בהאא' וח'אלד ובת. בשנת 2007 נישא שוב. אשתו ודאד עצפורה ובנו ובתו נהרגו בשנת 2014 בניסיון לחסלו.[4]
שיחק בתיאטרון והשתתף בהקמת להקת אמנות אסלאמית שנקראת אל-עאידון [השבים]. כינויו אבו ח'אלד ניתן לו על שם אחד השחקנים שהוא גילם את דמותו בהצגה "אל-מהרג'" [הליצן].[5]
בשל המצב הכלכלי הקשה של משפחתו נאלץ לעבוד במקצועות שונים כגון טוויה וריפוד כדי לסייע לאביו בפרנסת המשפחה. כאשר בגר הקים חווה קטנה לגידול עופות. [6]
למד מדעים באוניברסיטה האסלאמית בעזה בשנת 1988 ושם בלט כסטודנט פעיל בתחומי הדעוה והתיאטרון. [7] ספג את האידיאולוגיה האסלאמית, הצטרף לאחים המוסלמים והיה מבולטי הגוש האסלאמי במועצת הסטודנטים. אחר כך הצטרף לתנועת חמאס ונחשב לאחד הבולטים בפעילי השטח.[8]
נעצר ע"י ישראל בשנת 1989ושהה בכלא 16 חודשים באשמת פעילות במנגנון הצבאי של חמאס. יצא מן הכלא בתחילת הופעתם של גדודי עז אל-דין אל-קסאם וביצוע הפיגועים. בזמן שהותו בכלא הגה יחד עם זכאריא אל-שורבג'י וצלאח שחאדה את הרעיון להקים מנגנון נפרד מחמאס שמטרתו תהיה חטיפת חיילים.[9]
לאחר ששוחרר מהכלא היה ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס ואחד החלוצים בה לצד השהידים יאסר אל-נמרוטי ואבראהים ואדי ואחרים מן השורה הראשונה שנהרגו כשהידים או כלואים בישראל או כאלה שנמצאים בפזורה. [10]
ב-1993 השתף בפיגוע בגני טל שבו נהרגו שני חיילים. באותה שנה תפס מקום נכבד בהנהגת גדודי אל-קסאם בעקבות חיסול עמאד עקל. ב- 1994 הפעיל חוליה שהייתה אחראית לחטיפתם ורציחתם של החיילים שחר סימני, אריה פרנקנטל וכן לחטיפתו של נחשון וקסמן. היה אחראי לכמה פיגועי התאבדות ופיגועי ירי בירושלים שגרמו לעשרות הרוגים ישראלים נוספים. [11]
עם הצטרפותו לחמאס היה מקורב ליחיא עיאש שכונה המהנדס בשל תפקידו המרכזי בתכנון פיגועים.[12]
עבר לגדמ"ע עם עוד כמה מפקדים בגדודי אל-קסאם ופיקח על ייסוד סניף שלהם שם. לאחר חיסולו של יחיא עיאש, ב-1996, הנחה אל-דיף את עוזרו חסן סלאמה לבצע שורה של פיגועי התאבדות ואלה גרמו לעשרות הרוגים. [13]
כאשר שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל בשנת 1996, ביקש מיאסר ערפאת לעצור את אל-דיף שאל ערפאת בהשתוממות מעושה "מוחמד איש?" ["איזה מוחמד?"] כאלו אינו מכיר אותו. לימים הודה פרס כי התברר שערפאת הגן על אל-דיף, סייע לו להסתתר ואף שיקר בעניינו. [14]
הפיגועים הובילו את הרשות הפלסטינית לבצע גל של מעצרים בשורות חמאס, אך גם הפעם אל-דיף הצליח להימלט והמשיך לתכנן פיגועים כולל פיגועי התאבדות שסוכלו. בשנת 2000 הצליחה הרשות הפלסטינית ללכוד אותו והוא ישב במעצר שבעה חודשים [15] והצליח להימלט עם פרוץ אינתיפאדת אל-קודס [האינתיפאדה השנייה]. בתקופה זו התגלתה יכולתו הגבוהה בתכנון וביצוע פיגועים קשים שהדירו שינה מעיני מנהיגי ישראל.
לאחר חיסול צלאח שחאדה בשנת 2002 התמנה אל-דיף במקומו כמפקד גדודי אל-קסאם והכין תוכנית שכללה אימון לוחמים לצורך ניהול מערכה בתוך ישראל.
אל-דיף מילא תפקיד מרכזי בפיתוח הנשק של חמאס לאורך שנים ובייחוד לאחר ההתנתקות ב-2005. [16]
נחשב לאדריכל בניית המנהרות. כמו כן מאלה שחיזקו את האסטרטגיה של שיגור הרקטות.[17]
בשנת 2015 הציבה ארה"ב את אל-דיף ברשימת הטרור. האיחוד האירופי הוסיף את שמו ושם סגנו מרואן עיסא לרשימת הטרור והטיל עליהם סנקציות הכוללות הקפאת כספיהם במדינות החברות באיחוד האירופי.[18]
ניסיונות החיסול
היות שאל-דיף עמד מאחורי הפיגועים הקשים ביותר נגד מטרות ישראליות ניסתה ישראל לחסלו חמש פעמים בשנים 2001, 2002, 2003, 2006 ובשנת 2014 במהלך מבצע "צוק איתן". [19]
ב-2001 נעשה הניסיון הראשון לחסלו אך הוא ניצל. בשנת 2002 שיגר מסוק אפאצ'י שני טילים לעבר רכבו. הוא נפצע ומי שטיפל בו במקום מסתור היה עבד אל-עזיז אל-רנתיסי שהיה רופא. [20]
ניסיון החיסול המפורסם ביותר היה בשנת 2002 אז ישראל הודתה כי דיף הצליח להינצל בדרך נס כאשר מסוק הפציץ מכוניות בשכונת שיח' רדואן בעזה.
בשנת 2003 ניסה מטוס ישראלי לחסל את אל-דיף ומנהיגי חמאס נוספים בבית בעיר עזה אך הטיל החטיא את המטרה ופגע בקומה אחרת. בשנת 2006 נורה טיל לבית שבו שהה עם מנהיגים נוספים של חמאס וגם הפעם ניצל וישראל טענה כי נפצע קשה. הייתה סברה כי איבד את אחת מעיניו והפך לנכה הנעזר בכיסא גלגלים. [21] באחד הניסיונות איבד את אשתו ואת בנו.
אף שנפצע מפגיעה ישירה לא ישב על כיסא גלגלים וישראל המשיכה לראות בו אחד המבוקשים החשובים ביותר. [22]
מאפיינים באישיותו
אישיותו לוטה בערפל, זהיר ובעל תגובה מהירה. הופעותיו בתקשורת נדירות והוא לא נראה מאז ניסיון ההתנקשות הכושל בשנת 2002. עם זאת הוא משמיע את קולו בנסיבות של פעולות צבאיות של חמאס שהאחרונה שבהן הייתה במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ["טופאן אל-אקצא"].
אל-דיף נקט אמצעי זהירות ולא השתמש בטלפון נייד או אמצעי טכנולוגי אחר. נזהר בכל תנועותיו וכך גם בבחירת חוג מקורביו המצומצם. מעולם לא הופיע על מסכי הטלוויזיה וכל מה שידוע עליו זה רק מתוך הצהרותיו הכתובות או המוקלטות.[23] איש אינו מכיר אותו מלבד משפחתו וקבוצה קטנה בחמאס ולרוב איש אינו יודע היכן האיש שישראל רודפת אותו מזה עשורים בהיותו בראש רשימת מבוקשיה.
בינואר 2011 נפטרה אמו וכל מנהיגי חמאס השתתפו בהלוויה. הוא היחיד שלא ידוע האם השתתף או לא. יש הטוענים כי היה נוכח מחופש לזקן. [24]
יש שתיארו אותו כמי שאינו ישן יותר מלילה אחד באותו מקום. הוא הוא אינו מותיר עקבות והוא מומחה בהתחפשויות.[25]
שלושה עשורים לא נראה בציבור וגם אם הופיע לו היו מביטים בו לא היו מזהים אותו. החוש המפותח שלו בכל הנוגע לביטחונו מסביר כיצד ניצל מכל ניסיונות החיסול. [26]
בעקבות המלחמה בעזה באוקטובר 2023 התגלו פרטים חדשים לגבי מצבו של אל-דיף:
נראה שהוא במצב טוב. "הולך על רגליו עם צליעה קלה. מסוגל להתהלך בכוחות עצמו, לא נעזר בכסא גלגלים ויכול להניע את ידיו." [27]
מוחמד אל-דיף בתמונה עדכנית [28]
התבטאויות והצהרות
על הפיגוע הראשון של גדודי אל-קסאם אמר מוחמד אל-דיף: ב-1.1.1992 היה פיגוע שהחל את הפעילות הצבאית שבו נורה למוות דורון שורשן מכפר דרום.
על ייצור הנשק אמר אל-דיף: "אחד המרכיבים העיקריים בפעילות של גדודי אל-קסאם היה ייצור הנשק ופיתוחו. הניסיון הראשון היה ייצור אקדח מדגם סתאר בשנת 1991 אך הוא לא עלה יפה. אחר כך בשנת 1992 התחלנו לייצר עוזי אך השלטונות חשפו זאת. בשנת 1994 הגיע לעזה מחו"ל אבו בלאל אל-ע'ול שהיה לו ידע בנושא וניצלנו זאת היטב. בשנת 1995 הגיע יחיא עיאש ויחד עם יחיא אל-ע'ול ואני [מוחמד אל-דיף] היינו צוות, ועם עוד כמה פעילים עסקנו בנושא פיתוח הנשק.
אז התחלנו לחשוב על חומרי נפץ והתמקדנו באופן הרכבת נפץ. היה לנו חומר TNT שריד מהצבא המצרי ושרידי מלחמות קודמות. חיפשנו מכונאים וכימאים וכעבור ארבעה חודשים ייצרנו נפץ… אחר כך הצלחנו לייצר רימון דומה לרימון הרוסי F1 , אך פיתחנו אותו שיהיה דומה לרימון הישראלי. אחר כך התחלנו לייצר רקטות. כמו כן ייצרנו מטענים וטילי נ"ט.[29]
ב-30 באוגוסט 2005 נשא מומד אל-דיף נאום לרגל נסיגת ישראל מעזה (ההתנתקות) ולהלן קטעים מדבריו: "מודה לאללה על תמיכתו בג'יהאד של העם ובשחרור רצועת עזה. אבקש ממנו לסייע לנו ולכם, בני העם הפלסטיני, לשחרר גם את ירושלים, את הגדה המערבית, יפו חיפה עכו, צפת, אשקלון ונצרת וכל פלסטין… מי יכול לשכוח את הקרבתכם בנפש, ברכוש ובילדים כהיענות לבקשת גדודי אל-קסאם לסייע. עשיתם מה שביקשנו ואף יותר מכך. אימהות שלחו את בניהן למסור את נפשם למען אללה ואבות הגיבו בשמחה ובקריאות תכביר ["אללה הו אכבר"] כאשר קיבלו את הבשורה על מותם של הבנים שמסרו את נפשם."
לאנשי גדודי עז אל-דין אל-קסאם אמר: "הפיגועים האיכותיים שעשיתם לא היו מצליחים ללא סיועו של אללה וללא נחישותכם ואהבתכם את השהאדה [מסירת הנפש]."
את הרשות הפלסטינית הזהיר שלא לגעת בנשק של אנשי חמאס. לתושבי ירושלים והגדה המערבית אמר כי עזה היא רק תחילת המסע לשחרור. לערבים ולמוסלמים אמר: "אל תעזבו את נשקכם. התנגדו לישראל עד שתשפילו אותם עד עפר." בפנייתו לישראל אמר: "יש אמירה שלכם 'לך לעזה' שמשמעותה 'לך לגיהינום' ואנו מבטיחים לכם להפוך את כל פלסטין לגיהינום עבור הישראלים."[30]
במאי 2021 הזהיר "אם לא תיפסק התוקפנות על תושבי שכונת שיח' ג'ראח בירושלים גדודי אל-קסאם לא ימתינו בשילוב ידיים וישראל תשלם מחיר יקר."
ב-7 באוקטובר 2023 הכריז המפקד הכללי של גדודי אל-קסאם מוחמד אל-דיף על תחילת פעולה צבאית נגד ישראל בשם "טופאן אל-אקצא" ["מבול מסגד אל-אקצא"] ושיגור אלפי רקטות לעברה.
בהודעה קולית אמר אל-דיף כי המכה הראשונה כוונה לעבר בסיסים, שדות תעופה ומעוזים צבאיים ישראליים ושוגרו 5,000 רקטות ופצמ"רים בעשרים הדקות הראשונות של הפעולה.
לדבריו, "הפעולה בוצעה לנוכח 'פשעי ישראל' המתמשכים נגד העם הפלסטיני וההתעלמות שלה מחוקים בין-לאומיים בצל תמיכה אמריקנית ומערבית בכלל ושתיקה של העולם. הנהגת אל-קסאם החליטה לשים קץ לפשעי ישראל. הסתיימה התקופה שבה ישראל משתוללת ללא עונש."
הוא קרא לצעירים הפלסטיניים בגדמ"ע, בירושלים ובקרב ערביי ישראל להתקומם כדי לתמוך באל-מסגד אל-אקצא. "היום, כל מי שברשותו רובה שיוציא אותו כי הגיע הזמן. אני קורא לאחינו בהתנגדות בלבנון, באיראן, בתימן, בעיראק ובסוריה להתאחד עם ההתנגדות בפלסטין." [31]
[1] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[2] https://aawsat.com, 7.10.2023; https://www.almasryalyoum.com/, 29.11.2023
[3] https://www.ajnet.me/news, 27.12.2023
[5] https://www.almasryalyoum.com/, 29.11.2023
[6] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[7] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[8] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[9] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[10] https://www.marefa.org/%D9%85%D8%AD%D9%85%D8%AF_%D8%B6%D9%8A%D9%81
[11] גיא אביעד, לקסיקון חמאס, תל-אביב, 2008
[12] www.shorouknews.com, 2.12.2023
[13] גיא אביעד, לקסיקון חמאס, תל-אביב, 2008
[14] https://aawsat.com, 7.10.2023
[15] גיא אביעד, לקסיקון חמאס, תל-אביב, 2008
[16] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[17] https://ar.wikipedia.org/
[18] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[19] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[20] https://aawsat.com, 7.10.2023
[21] https://aawsat.com, 7.10.2023
[22] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[23] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
[24] https://aawsat.com, 7.10.2023
[25] www.mc-doualiya.com, 11.10.2023
[26] https://aawsat.com, 7.10.2023
[27] https://ar.wikipedia.org/
[28] https://www.maannews.net/news, 6.1.2024
[29] https://www.marefa.org/%D9%85%D8%AD%D9%85%D8%AF_%D8%B6%D9%8A%D9%81
[30] https://www.alzaytouna.net/, 2005
[31] https://www.ajnet.me/encyclopedia, 7.10.2023
הזרקור למזרח התיכון 