בעל טור סעודי, עבדאללה בן בח'ית, כתב מאמר ביומון הסעודי עוכאט' ובו תקף את אלה המתארים את הפעילות הישראלית בשטחי הרשות הפלסטינית כניצחון פלסטיני.[1] לדעתו דברי הרהב על ניצחונות הפלסטינים רק מזיקים לבעיה הפלסטינית ולפלסטינים בכלל משום שהם גורמים לדעת הקהל בעולם לא להזדהות עם הפלסטינים. להלן עיקרי המאמר:
עבדאללה בן בח'ית[2]
"העיתונאי הפלסטיני עבד אל-ברי עטואן כתב בטויטר: 'גדודי ההתנגדות יציבים ומתכוננים לסבב הבא. הם חוגגים את הניצחון הגדול מדינית וצבאית למרות יכולותיהם המוגבלות ואוזלת היד של הרשות הפלסטינית וממשלות מדינות ערב. מסע הכבוד, ההקרבה וההתנגדות נמשך.'
בן בחית' ממשיך: "מה שראינו ושמענו וצפינו הוא שהישראלים הרסו, הרגו, עצרו והשיגו את המטרות שלמענן הגיעו. לא ירחק היום והם יגיעו שוב. כאשר ישראל מפעילה מטוסי קרב להפצצת עזה והורסת את התשתית המעורערת ממילא אנו שומעים מבכירים ומעיתונאים פלסטיניים שיש לחגוג את הניצחון האדיר שרשמה ההתנגדות.
האמת היא שהישראלים לא ישיגו תעמולה כזאת ובחינם. הניצחון המזויף הזה של הפלסטינים מוחק את כל פשעיה של ישראל בפני העולם, והודות לחגיגות הניצחון מתדרדר מצבם של הפלסטינים, חלה נסיגה בקידום הבעיה הפלסטינית וישראל מתקרבת יותר ויותר אל הרחוב הערבי.
הסכסוך בין הפלסטינים לישראלים הוא סכסוך בין כוח מוחלט לחולשה מוחלטת. הפלסטינים חסרי המגן נלחמים נגד כל הכוח הקיים במאה העשרים ואחת: טנקים, מטוסים, מודיעין ותמיכה תקשורתית עולמית ללא גבולות. חגיגות הפלסטינים לכבוד הניצחון הפיקטיבי מוליכות שולל לא רק את הפלסטינים אלא את כל מי שמושיט להם סיוע…
המשמעות היא איננה לעצור את הסכסוך עם ישראל. עוצמת הפלסטינים היא הסכסוך והקרבנות הרבים, אך הדרך שבה מביעים הפלסטינים את הסכסוך הזה הופכת לאסון המשרת את ישראל ואת התקשורת האמריקנית בלבד. ישראל מכנה את ההתקפה נגד עזה 'מלחמה' ונדמה לעולם שלפלסטינים יש את כל הכוח כדי להיכנס למלחמה נגד ישראל. כאשר האמריקני הפשוט או הסיני או האפריקני שומעים על המלחמה הזאת הם רק ממתינים לראות מי המנצח, וכאשר הם שומעים את דברי הרהב של הפלסטינים הם חושבים שהמלחמה הוכרעה לטובתם, וכך מתרחקת הבעיה הפלסטינית במצפון העולם ממאפייניה שהם עוול, דיכוי והשפלה.
צרת ההתפארויות הפלסטיניות החלה כאשר עמד יאסר ערפאת על במת האו"ם בשנות ה-70 במאה שעברה. במקום להסביר לעולם על האסון של עמו ושל האומה החל לאיים על העולם באמרו: 'אל תפילו את ענף הזית הירוק מידי' והעולם חשב שהאיש מסתיר כוח אדיר שממתין לסימן ממנו.
נאום ערפאת הוא זה ששלט בעולם הערבי באותה תקופה והוא נשאר בלבו של האדם הפלסטיני שאינו רוצה לוותר עליו בשעה שביהודים המשיכו לבכות עד היום על אסון עמם והם המנצחים הכובשים שיש להם הכל בעולם המערבי. אתה שומע את נציג ישראל בכל ועידה שבה הוא משתתף מבקש מהנוכחים לעמוד דקת דומייה לזכר היהודים כשדמעות זולגו מעיניו…
מה שקרה בג'נין אינו דורש חגיגות אלא בכי וקריאה למצפון האנושי. יש להזכיר לדור החדש במדינות ערב את האסון של הפלסטינים ונדודיהם. יש לספר על אסון הנכבה. ג'נין איננה סתם עיר אלא עדת ראייה לאסון ויש עוד ערים כמו ג'נין בפלסטין, בלבנון ובסוריה שגרים בהם הפלסטינים חסרי הבית שאיש כבר אינו זוכר אותם.
שבעים שנה של שירי הלל שהסתיימו בגידופים הדדיים עם הערבים. גידופים שהוזנו ע"י דברי הרהב וע"י מנגנוני המודיעין וכך ישראל הרוויחה את אלה תמכו בה אפילו ברחוב הערבי."
[1] https://www.okaz.com.sa , 14.7.2023
[2] https://www.alarabiya.net/, 15.7.2023
הזרקור למזרח התיכון 