ב-24 באוגוסט פרסם היומון המקורב לאמירויות "אל-ערב" מאמר פרי עטו של הכותב הלבנוני ח'יראלה ח'יראללה סביב הסכם הגרעין המתגבש בין ארה"ב לאיראן. המאמר מותח ביקורת על כוונת ארה"ב לחתום על ההסכם.
ארה"ב ואיראן[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"[כאשר משווים] בין קיץ 2013 וקיץ 2022 עולים שוב חששות שבארה"ב יש ממשל מן הסוג הזה שאינו רוצה לדעת מה קורה בסוריה ומהי המשמעות של ההגעה להסכם בנושא הגרעין האיראני בלי לעסוק בעניינים חשובים אחרים ובלי לטפל בהם. בראש הדברים האלה נמצאת ההתנהגות של איראן מחוץ לגבולותיה וגרימת בעיות במספר לא מבוטל של מדינות ערביות, דבר המגביר את צרותיהם של עמים ובה בעת מערער את היציבות האזורית והבין-לאומית.
אם מנסים להבין מה קורה סביבנו יש כמה עניינים שראוי לבחון ובייחוד על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה לפני שישה חודשים. בין העניינים האלה אפשר לציין שהנשיא ברק אובמה חזר בו בחודש אוגוסט 2013 מהנחתת מכה מכרעת על המשטר הסורי שהיה במצב קשה ואפילו המיליציות האיראניות נכשלו אז מול התקפות האופוזיציה הסורית על מעוזיהן בדמשק.
אז המשטר הסורי השתמש בנשק כימי באזור הפורה של דמשק תוך התגרות ישירה בנשיא אובמה שהזהיר את סוריה מפני חציית 'הקווים האדומים'. לפתע אובמה כבר לא ראה את הצבע האדום ואת אלפי הקרבנות הסורים. אובמה חזר בו מביצוע פעולה צבאית שהייתה אמורה להפיל את המשטר הסורי שאיננו אלא משטר הנשלט ע"י מיעוט והוא בעצם מכונת רצח ועינויים ומשטר המנהל מלחמה נגד בני עמו.
בחלוף הזמן התברר כי ממשל ברק אובמה ניהל מו"מ חשאי עם איראן בנושא הגרעין והוא חשש שהפלת המשטר הסורי ירגיז את איראן ויגרום להפסקת המו"מ. בפועל הצליחה איראן תוך נקיטת סחיטה לעצור את המבצע הצבאי האמריקני נגד סוריה. בתמיכת פוטין הצליחה איראן להציל את בשאר אל-אסד ולאפשר לו לשרוד בשלטון. פוטין העניק לאובמה מוצא כאשר הציע רעיון להגיע להסכם שבו ייפטרו ממאגר הנשק הכימי של המשטר הסורי ואכן בפועל הוצא חלק נכבד מהנשק מסוריה, אך סוריה מצאה חלופה בדמות החביות המתפוצצות. המסקנה מכל זה היא שממשל אובמה היה נאיבי מאוד בייחוד כאשר סבר כי הסכם הגרעין יפתור את כל הבעיות במזרח התיכון ובמפרץ."
ח'ראללה ממשיך: "שנתיים לאחר השימוש בנשק כימי באזור הפורה של דמשק ורצח סורים חתמה איראן על הסכם עם קבוצת חמש פלוס אחד בנושא הגרעין. הדבר איפשר לה להשיג מיליארדי דולרים שבאמצעותם מימנה את המיליצות באזור כולל השתתפותן במלחמה נגד העם הסורי. חשוב מכך, עמדת אובמה והממשל שלו חשפה לרוסיה ולאיראן שהן יכולות לפעול כרצונן בכל מקום באזור ובעולם. הדבר בא לביטוי בפעולת הצבא הרוסי בשנת 2014 בחצי האי קרים כדי להוציאו מרשות אוקארינה. העולם לא פעל מול התיאבון של פוטין שלא היסס לשלוח את צבאו לסוריה בשנת 2015 למנוע את קריסתו המוחלטת של המשטר שהיה נתון ללחצים רבים באותה תקופה.
קלות הראש של הממשל האמריקני ביחסה לאיראן היא הסיבה שבשנת 2014 איראן הניעה את החות'ים להשתלט על צנעא ולהתנקש בחייו של הנשיא לשעבר – עבדאללה צאלח – מאוחר יותר ולפעול להתפשט יותר במחוז מארב. לנוכח הרכרוכיות הזאת של האמריקנים לא הייתה בעיה לאיראן להרחיב את התפשטותה בסוריה כולל בדיר אל-זור, חלב וסביבותיה ובדרום סוריה כמובן. לא היה דבר שיעכב מאיראן להפוך את מישל עון למועמד שלה לנשיאות לבנון. איראן הפכה למחליטה מי יהיה הנשיא הנוצרי של לבנון.
הנסיגה האמריקנית מול איראן חוזרת על עצמה בקיץ 2022 לנוכח המוטיווציה לחדש את הסכם הגרעין שהנשיא טראמפ קרע אותו בשנת 2018. לממשל ארה"ב אין כל בעיה לעשות עסקה אמריקנית-איראנית בלי להציג את השאלה הפשוטה ביותר: מה תעשה איראן בכספים שתשיג מתוקף העסקה החדשה…
בטוח שהמשטר האיראני לא ישתמש בכסף הזה כדי להקל את סבלו של העם האיראני שמחציתו נמצאת כיום מתחת לקו העוני. מה שנעלם מעיני ממשל ביידן הוא שייצוא המהפכה האיראנית הוא עדיין עורק החיים מבחינת המשטר האיראני שנראה שכל מעייניו נתונים לכסף שישיג לאחר שיוסרו הסנקציות נגדו."
עוד כתב ח'יראללה: "אין משהו שמרמז על כך שהאמריקנים מוכנים להפיק לקחים מן העבר בייחוד בכל הקשור לקלות הראש ביחס כלפי איראן. בסופו של דבר נראה שממשל ביידן הוא המשך של ממשל אובמה. איש לא שמע שביידן התנגד אי פעם לכל החלטה של אובמה כאשר שימש כסגנו במשך 8 שנים.
המשטר הסורי עדיין משתמש בנשק כימי ואין תגובה אמריקנית… ממשל ארה"ב מתנגד לקלוט את המשמעות של היעדר קשר בין הסכם הגרעין לבין התנהגות איראן מחוץ לגבולותיה והפיכתה את עיראק, סוריה ותימן למדינות חסות שלה גם אם המחיר הוא יצירת איום ישיר על בעלי הברית של ארה"ב במפרץ.
האם ארה"ב יכולה להרגיע את בעלי בריתה? התשובה היא שהסכם מהסוג שממשל ביידן מתכוון לחתום עם איראן לא יועיל בכך. מדובר בעסקה ולא בהסכם ובהמשך מה שהחל בעידן אובמה בקיץ 2013 ותו לא."[2]
[1] https://www.alarabiya.net/, 25.8.2022
[2] https://alarab.co.uk/, 24.8.2022
הזרקור למזרח התיכון 