היומון "אל-שרק אל-אוסט" פרסם כתבה על מחאת החיג'אב באיראן. להלן תרגום קטעים ממנו:
"ציון 'היום הלאומי לחיג'אב ולצניעות' באיראן אתמול (12 ביולי) במסגרת קמפיין שמבצעים השלטונות באיראן להשבת אכיפת הכללים הנוקשים לגבי החיג'אב במקביל לעליית הטמפרטורות עורר ויכוח רחב היקף ברחוב האיראני. פעילי זכויות אדם וחוגים בחברה האזרחית באיראן ערכו קמפיין נגדי המעודד את התושבים להתנגד ךכפיית עטיית החיג'אב וקורא תגר על השלטונות באמצעות הסרת החיג'אב במקומות ציבור.
שלטונות איראן הטילו לאחר המהפכה בשנת 1979 חובה על הנשים לכסות את שערן וללבוש בגדים ארוכים ורחבים. אולם בחלוף עשרות שנים מאז המהפכה החלו נשים מכל הגילים והשכבות החברתיות ללבוש בגדים צרים וצעיפים צבעוניים המוסטים לאחור וחושפים חלק ניכר מהשער. בימי הנשיא הרפורמיסט – מוחמד ח'אתמי – היו הקלות בהנחיות לגבי עטיית החיג'אב.
כרסום בהקפדה על עטיית החיג'אב בימי הנשיא הקודם[1]
מבקרים ופעילים סבורים כי מאמצי הממסד האינטנסיביים לכפות את עטיית החיג'אב נעשים במסגרת מסע של הפעלת לחץ רחב היקף על האופוזיציה על רקע ההתמרמרות המתגברת בשל המצב הכלכלי בתוך איראן והלחץ המערבי המתגבר על איראן בשל תוכנית הגרעין השנויה במחלוקת. כך נוצר מצב שהמדינה מציינת בכל רחבי אראן את 'היום הלאומי לחיג'אב ולצניעות', ואילו פעילי זכויות אדם מתחו ביקורת על הצעד הזה וקראו לנשים להסיר את החיג'אב.
עשרות פעילות זכויות אדם פרסמו גילוי דעת ובו טענו כי 'היום הלאומי לח'יגאב ולצניעות' אינו אלא אמתלה לפגוע בנשים ולפתוח במסע דיכוי חדש נגד העם האיראני ובייחוד נגד נשים. במפגן של מרי אזרחי פרסמו איראנים בתוך המדינה ומחוצה לה ברשתות החברתיות מזה כמה ימים השתג שכותרתו: 'חג'אב בלי חיג'אב'. כמו כן הופצו ברשתות החברתיות קטעי וידאו ובהם נראות נשים המסירות את החיג'אב במהלך הליכה ברחוב ואחרות המתנגדות למשטרת המידות הטובות. אחת מהן כתבה בטוויטר: 'מן הראוי שתהיה לי הזכות לבחור מה אני רוצה ללבוש ושלא אהיה נתונה לסכנת כלא בשל בחירתי.'
הקמפיין הזה, שעורר עניין רב ברשתות החברתיות, נחשב מכה קשה למסע תעמולה שמנהלת הממשלה כולל הקלטת שיר חדש הפונה לילדים וזאת בחסות מנגנון התעמולה של משמרות המהפכה האיראניים תחת השם 'הצדעה למפקד' בשעה שהמשטר מתמודד עם התמרמרות חסרת תקדים ברחוב האיראני.
לקמפיין הצטרפו כמה נשים שעטו את החיג'אב מרצון וגם גברים. אדם הנקרא משמולק צייץ: 'אין לי חיג'אב שאסיר אותו אך אצא לרחוב לתמוך בנשים ובנערות במולדת שלי ולהגן עליהן.' בקמפיין הבין-לאומי לזכויות האדם באיראן היושב בניו-יורק נאמר 'יש חששות רציניים מפני התגברות מעשי האלימות והמעצרים באיראן.
סוכנות רויטרס ציטטה את סוכנות פארס של משמרות המהפכה כי אנשים רבים נעצרו ביום שני (11 ביולי). הקמפיין הזה של הממסד האיראני להקפדה בנושא החיג'אב מגיע בתקופה של מחאות רצופות מזה כמה חודשים מצד מורים גמלאים, פועלים ועובדי מדינה על רקע אי תשלום שכר, שחיקת המשכורות ועליית מוצרי המזון, דבר הפוגע בלגיטימיות של הממסד בשעה שהמפגינים קוראים לשינוי פוליטי.
בכיר איראני לשעבר אמר כי צעדי ממשלת איראן הם בבחינת 'יציקת שמן למדורה'. האנשים כועסים בשל האינפלציה ומתוסכלים מאוד, והדיכוי לא יצליח לעולם."
לפי היומון אל-שרק אל-אוסט, "היו בשנים האחרונות כמה גלי מחאה נגד החיג'אב: בשנת 2014 יצאה פעילת זכויות אדם – נאדם מסיח עלי נג'אד – בקמפיין בפייסבוק שכותרתו ' החירות הנסתרת שלי' ופרסמה תמונות של איראניות ללא חיג'אב. בשנת 2017 יצאו נשים בקמפיין של עטיית חיג'אב לבן, ובשנת 2018 יצאו נשים לרחובות כשהן מניפות חיג'אב. עשרות נשים איראניות נעצרו בשל פעילותן נגד החיג'אב.
הפעילה לזכויות אדם והעיתונאית – מסיח עלי נג'אד – אמרה כי הממסד חושש ממהפכת נשים. לעומת זאת נציגי המנהיג הרוחני של איראן – עלי ח'מנאי – מתחו ביקורת על ההתנהגות הרכה בנושא אכיפת עטיית החיגאב. הקיצוני אחמד עלי אל-הדא, דרשן משהד וחותנו של נשיא איראן ראיסי, האיץ בתובע הכללי לפרסם הנחיות חדשות בנושא אכיפת מגבלות החיג'אב. ואכן התובע במשהד פרסם הנחיות המונעות מנשים כניסה למטרו אם הן אינן עוטות חיג'אב.
דרשן טהרן – אחמד ח'אתמי – אמר כי 'רבים ממתנגדי החיג'אב הם בנים ונשים של שודדים' וטען כי עצם השימוש בביטוי 'חיג'אב בכפייה' הוא ניסיון להכפיש את החיג'אב.
הויכוח סביב החיג'אב מתנהל בשעה שאיראניות קראו להתאחדות הכדורגל העולמית להטיל סנקציות קשות על התאחדות הכדורגל של איראן בשל מניעת הנשים להיכנס למגרשי הכדורגל למרות ההבטחות של בכירים איראניים לפיפ"א שלא לעשות זאת.
בתחילת החודש פנתה אלמנת השאה האיראני לשעבר – פרח פהלוי – לפיפ"א ודרשה ללחוץ על טהרן לאפשר כניסת נשים למגרשי הכדורגל וכך כתבה: 'מבייש שהזכות הטבעית והרגילה שיש לנשים בכל העולם נשללת עבור הנשים באיראן.'
יורש העצר האיראני לשעבר – רדא פהלוי – הביע בציוצו תמיכה בקמפיין הנגדי לעטיית החיג'אב בכפייה והאיץ בגברים האיראניים לתמוך במאבק הנשים ל'חופש הלבוש'. וכך אמר: 'כל עוד האישה האיראנית אינה חופשייה איראן לא תהיה חופשייה. הנשים באיראן נאבקות כבר 43 שנים להשבת זכויותיהן הברורות והבסיסיות, ובייחוד חופש הלבוש'."[2]
[1] https://www.middle-east-online.com/, 6.7.2022
[2] https://aawsat.com/, 13.7.2022
הזרקור למזרח התיכון 