ח'יראללה ח'יראללה, בעל טור לבנוני ביומון האמירויות "אל-ערב" כתב מאמר על המדינות הערביות הכושלות כגון לוב, סודן, סוריה, עיראק ותימן ומדינות המתקרבות אליהן בכשלונן דוגמת לבנון ותוניסיה.
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"בלבנון קרסו מרכיבי הקיום שלה ולא ברור מה יקרה בתום עידן הנשיא מישל עון בסוף ספטמבר. שליטת חזבאללה, הנציג של איראן בכל המוקדים החשובים והמוסדות של לבנון, הולכת ומתחזקת ועתיד המדינה מעורפל.
בתוניסיה לא ברור אם משאל העם לגבי החוקה החדשה יהיה נקודת מפנה לכוון של החזרת המדינה למצב האיתן שהיה. במשאל יתברר אם אפשר לשים קץ לסכסוכים הקיימים כיום שעלולים להוביל להתפוררות מוסדות המדינה והפיכת תוניסיה למדינה ערבית נוספת ששורר בה כאוס שהאחים המוסלמים פעלו לקבע באמצעות תנועת 'אל-נהדה'.
הטרגדיה בלוב היא שנפילת משטר מועמר קדאפי הייתה נפילה סופית של מה שנותר מן המדינה. מה שקורה בערי לוב כעת הוא ביטוי לקיומה של מהפכה עממית אמתית נגד אלה שחילקו ביניהם את השלטון מאז נפילת 'הרפובליקה' והמשטר שגורם לצחוק ובכי ושהיה משטר דיקטטורי שבראשו עמד אדם מטורף שהוציא מיליארדי דולרים להרס ולגחמות אישיות.
ייאוש פוקד את העם הלובי שעדיין מנסה להשיב אליו את מדינתו. זה קשה כאשר אין כוח משפיע שיודע מה הוא רוצה ומוכן לעמוד מול המיליציות השונות שחילקו את לוב – המדינה שיש בה בכירים שדבר אינו מחבר ביניהם זולת מכנה משותף אחד והוא אופורטוניזם, קוצר ראות והיעדר כל בגרות פוליטית. התקווה היחידה של לוב היא העובדה שיש לה נפט בשעה שהעולם ובייחוד אירופה זקוקים לאנרגיה. אין לשלול שאירופה תשקיע את מירב המאמצים כדי להגיע ליציבות במדינה שגורלה נמצא בסכנה גדולה.
מצבה של סודן אינו טוב יותר מזה של לוב לאחר שהצבא והאחים המוסלמים פעלו במקביל לפורר את מוסדות המדינה ולמנוע קיומו של משטר דמוקרטי בעל אופי אזרחי הקשור לכל מה שתרבותי בעולם הזה. מה שלא הצליח ג'עפר אל-נומירי, ששלט תקופה ארוכה מאז סוף שנות הששים במאה הקודמת עד מחצית שנות השמונים, הצליח קצין אחר – עומר חסן אל-בשיר – ששלט שלושים שנה ולקח את סודן למקום אחר. נכון, העם הסודני הצליח לנצח את המשטר של בשיר שהיה נחשל לגמרי אך השאלה היא אם אלה שהתקוממו באחרונה ויצאו לרחובות יש להם משהו אחר זולת הדרישה להפיל את הצבא ולהיפטר ממנו סופית? התשובה היא שסודן זקוקה לתודעה פוליטית עממית ותו לא משום שהגורמים הפוליטיים לא הצליחו מאז העצמאות בשנת 1956 להקים משטר ראוי לקיום. סודן הזקוקה לשלב מעבר שיוביל לבחירות ולמשטר אזרחי נמצאת במבוי סתום. מי יכול לצאת ממנו כאשר אין בראש התנועה העממית הנהגה שיודעת מהי רוצה?
ראש ממשלת עיראק ונשיא איראן[1]
מצבה של עיראק אינו דומה לשום מצב במדינה אחרת באזור. קיים מבוי סתום בכל תחום בחזית הפנימית לאור כישלון ארה"ב להקים בה משטר חליפי למשטרו של צדאם חוסין שממנו נפטרה בשנת 2003. משטרו של צדאם היה גרוע אך הממשל האמריקני לא הבין בשנת 2003 שהחלוקה עדתית לפי מכסות קבועות לא תבנה משטר דמוקרטי בעיראק אדרבה, היא הביאה למסירת עיראק לאירן. המשטר העיראקי כבר אינו יכול להתקיים לאחר שגורלה של המדינה נקשר לגורל המשטר האיראני.
עיראק נחשבת לדגם של מדינה כושלת כמו סוריה שם המשטר הרג כחצי מיליון סורים וגרם להגירת מיליוני תושבים רק משום שחיפש מינימום של כבוד. בסוריה אין למשטר כל פתרון פוליטי לאף בעיה פנימית כמו בעיראק. בא הקץ על סוריה, והמשטר נותר לחסדי איראן שמגיעה לשם ויוצאת ממנה מתי שהיא רוצה ומכתיבה לנשיא אסד לנקוט עמדות כרצונה בשעה שישראל תוקפת כאוות נפשה.
לפחות ארבע מדינות ערביות לוב, סודן, עיראק וסוריה מחפשות נוסחה חדשה לחיות לפיה. החיפוש הזה נמשך שנים רבות אחרי כל הסבל של תושבי המדינות האלה. הן זקוקות להיבנות מחדש. זה מה גם שתימן זקוקה לו, והחיפוש אחרי נוסחה חדשה שונה במדינה הזאת בעלת החשיבות האסטרטגית יימשך זמן רב ביותר.
סיכומו של דבר, האזור כולו בשלב של חבלי לידה לאחר כל הזעזועים שפקדו אותו מאז רעידת האדמה בעיראק בשנת 2003 ואירועי 'האביב הערבי' בשנים 2010 – 2011 אך השאלה הגדולה היא מה עושים כדי להשיב יציבות מינימלית במזרח התיכון, דבר שהפך להיות בעיה עולמית לאחר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין פתח במלחמה בתוך אירופה, דבר שהזכיר את השלב המסוכן שלפני הגעת אדולף היטלר לשלטון בגרמניה…
ברור שהעולם השתנה במהירות. המלחמה באוקראינה תהיה ארוכה והמלחמות הפנימיות במדינות ערב יהיו ארוכות גם כן. מה שבולט הוא שאין תפקיד מנהיגותי אמריקני בזמן הנוכחי. האם ההיעדרות האמריקנית היא אחד ממאפייני המאה ה-21?"[2]
[1] https://www.alarabiya.net/, 26.6.2022
[2] https://alarab.co.uk/, 6.7.2022
הזרקור למזרח התיכון 