לקראת חתימה על הסכם גרעין – דעות שונות לגבי השאלה מי המרוויח העיקרי

המשלחות המנהלות את המו"מ על הסכם הגרעין ממשיכות להידבר תוך השמעת הצהרות אופטימיות על התקדמות לקראת הסכם. שר החוץ האיראני – חסין אמיר עבד אל-להיאן – אמר כי הצדדים קרובים להסכם בווינה אך הצעד הסופי מותנה בגמישות מצד ארה"ב ואירופה. נשיא איראן – אבראהים ראיסי – אמר כי ארה"ב צריכה  להוכיח את כוונתה להסיר את הסנקציות.[1]

המו"מ בווינה[2]

בעל טור ביומון הלונדוני הסעודי "אל-שרק אל-אוסט" – עבד אל-רחמן אל-ראשד – סבור שאיראן היא המפסידה העיקרית וכך כתב במאמרו:

"גם אם איראן טוענת כי ניצחה במו"מ בווינה יש עובדות המוכיחות את ההפך. בשנת 2015 רקד המשטר האיראני משמחה לאחר החתימה על הסכם הגרעין בשנת 2015. לשר החוץ האיראני דאז – ג'ואד זריף – יש תמונה מפורסמת שבה הוא משקיף מהמרפסת ומנופף בידו בהעתק של מסמך הסכם הגרעין כשהוא צוהל. 

מאז קרו הרבה דברים שהבולט בהם הוא ההפסדים הכספיים העצומים וחסרי התקדים של איראן. המשטר האיראני השיג יותר ממאה ועשרים מיליארד דולר מהכסף והריבית שהוקפאו בבנקים בשוויץ ובארה"ב מימי השאה אך מפקד הפרויקט הצבאי האיראני בחו"ל קאסם סולימאני איבד אותם בלחימה בסוריה, בלבנון ובתימן כשהוא מביא עשרות אלפי שכירי חרב אפגאניים, עיראקים ולבנונים. לאחר שאיבד מיליארדי דולרים נאלץ סולימאני לסחוט מהעיראקים כסף למימון פעולותיו בסוריה ובמקומות נוספים. 

כאן לא הסתיימו הפסדי איראן. דונלד טראמפ קלקל את החגיגה מיד כאשר נבחר כנשיא והטיל על איראן סנקציות קשות יותר מאלה שהיו לפני ההסכם. בחמש שנים נשללו מהמשטר האיראני כ-200 מיליון דולרים נוספים בהנחה שאיראן יכלה להגביר את הפקת הנפט וייצואו אלא שהיא הגיע לייצוא של רבע מהכמות ונאלצה למכרו במחירים נמוכים…

מנהלי המו"מ האיראנים נכשלו בדרישתם לקבל פיצויים על אותה תקופה של סנקציות כתנאי לחזרה להסכם הכולל. לעומת זאת נכשלו המאמצים הבין-לאומיים להכריח את איראן להרחיב את מסגרת ההסכם ולחייב אותה להפסיק את פעילותה הצבאית והפיגועים באזור, דבר שמלכתחילה לא היה בהסכם הקודם אך זה היה רצון של מדינות האזור.

כלומר, טענות איראן על ניצחון הן סדרה ארוכה של תעמולה שהיא נשק חשוב שהמשטר הסתמך עליו עד שהוא נשאר בדימיונם של רבים באזור כעובדה כאשר במציאות מדובר בתמונות מזויפות בלבד – תמונות של המשטר המצטייר בעיני חסידיו שהוא משטר העם ושהוא פרויקט של צדק ומנהיגות האסלאם, שהמשטר הוא המבצר נגד היהירות האמריקנית ושהוא משחרר ירושלים ופלסטין…

איראן איבדה כמה גורמים באזור כגון השמאל הערבי, הפאן-ערבי, הנאצריסטים והסוציאליסטים וכך גם המוסלמים שהיום רובם אינם רואים באיראן אלא מדינה עדתית קיצונית בעלת שאיפות אזוריות. כמו כן איראן איבדה את דימויה מול ציבור ערבי גדול שהאמין שהיא משטר המחויב להגן על נושאים צודקים כמו הבעיה הפלסטינית. ההלם הראשון היה תמיכתה הברורה במיליציות העיראקיות העדתיות במעשי הטבח שביצעו ואחר כך התברר שהיא גם שותפה בתכנון ובחיסול מנהיגים לבנוניים ובהם רפיק אל-חרירי. ההלם הגדול יותר שחשף את פרצופה של איראן בעיני מיליוני ערבים וגרם להם שנאה כלפיה היה התפקיד שהיא מילאה בסוריה והצטרפותה לרצח כחצי מיליון בני אדם באותה מלחמה נתעבת.     

הפסדי איראן לא נעצרו אצל הציבור הרחוק שלה אלא חמור מכך – הם הגיעו גם לתוך העדה השיעית נגדה לאחר שחשבה שנאמנותה מובטחת לה. קולות המשכילים השיעים בלבנון, בעיראק ובמפרץ יצאו נגד איראן וסוכניה. בעיראק יש מלחמת רחובות של כוחות שיעים נגד קבוצות פאו-איראניות, כך בלבנון משפחות אלפי צעירים נהרגו במלחמות איראן בסוריה, בתימן נחשף שחזבאללה ואיראן סוחרים בחיי ילדים תימנים. ידוע שהמשטר הפך לשנוא בעמו באיראן עצמה.

לכן, למרות המצוקה הכספית המשטר האיראני ממשיך לממן את חזבאללה ולהעביר סיוע ופיצוי ללבנונים מהעדה. איראן איבדה הרבה מהזוהר שלה ויכולתה ואפילו כאשר יסתיימו העיצומים מצד המערב לא יהיו חייה קלים. היא תיתקל בכוחות מתקוממים נגדה מקרב רוב רוב העם האיראני ועמי האזור השונאים אותה."[3]

לעומת זאת עורך היומון "ראי אל-יום" – עבד אל-ברי עטואן – מתמקד ביתרונות לאיראן מההסכם, אם ייחתם, מול הפסדי סעודיה. "סעודיה מודאגת מאוד בימים האלה ועוקבת מקרוב אחר המו"מ בווינה משום שהיא יודעת היטב שאיראן תצא ממנו מחוזקת ותרוויח בכל מקרה בין שיושג הסכם ובין שלא יושג, ואילו סעודיה תהיה אחת המפסידות.

הגעה להסכם בווינה פירושה הסרת כל הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן כולל חזרה לייצוא הנפט וזאת תמורת החזרת הפקחים הבין-לאומיים למתקני הגרעין המוצהרים שלה, כלומר איראן תשיג 300 מיליארד דולר בבת אחת – באופן מיידי 100 מיליון דולר כספים שמוקפאים ועוד 200 מיליון דולר פיצויים שאולי תקבל עקב הטלת העיצומים עליה בייחוד בתחום יצוא הנפט. אם המו"מ ייכשל ויקרוס, איראן תמשיך לשמר את תוכניתה הגרעינית ותגביר את העשרת האורניום ל-90% דבר שיעביר אותה ממצב של מדינת סף גרעין למדינה גרעינית, אם תרצה בכך.

המתיחות המתגברת בין רוסיה לארה"ב בנושא האוקראיני משרתת את האינטרס האיראני משום שהסכסוך מעסיק את ארה"ב ומפנה את תשומת לב העולם מהגרעין לאורקאינה, דבר שמחליש את עמדת ארה"ב במו"מ בווינה ועלול לדחוף אותה לגמישות רבה יותר ולהיענות לדרישות איראן להסיר את כל הסנקציות ולתת ביטחונות מהקונגרס על שני בתיו שלא תהיה נסיגה מההסכם החדש.

הדאגה הסעודית תתגבר יהיו אשר יהו תוצאות המו"מ בווינה, וסעודיה תהיה המפסידה הגדולה משום שההסכם שיקבע את הסרת הסנקציות יוביל להפחתה או להפסקה של האיבה האמריקנית והאירופית כלפי איראן ואולי יהפוך את אירן לידידה, דבר שיפחית את החשיבות האסטרטגית של מדינות המפרץ ובייחוד סעודיה ויכתיר את איראן רשמית כמעצמה אזורית שברשותה מאגק ענק של טילים וכטב"מים. דבר זה  מאפשר לה להגן על עצמה ועל בעלי בריתה ולממן את המיזמים שלה ואת שלוחותיה האזוריות הפוליטיות והצבאיות כלומר סוריה, אנצאראללה [החות'ים] בתימן, חזבאללה בלבנון, אל-חשד אל-שעבי בעיראק, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. אם לא יושג הסכם, סעודיה תהיה מודאגת עוד יותר משום שאיראן תהיה גרעינית והדבר יגביר את הסיכוי לעימותים צבאיים במפרץ ובמזרח התיכון, ויתגבר מירוץ החימוש האזורי הגרעיני והקונוונציונלי דבר שיתיש את סעודיה ויפגע גם בקופתה עקב הנטל הכבד שבצורך להתחמש.

מנהלי המו"מ האיראנים בווינה וגם בשיחות עם סעודיה בעיראק הם בעלי נשימה ארוכה וחיוך נצחי אופטימי לגבי האפשרות להגיע להסכם, אך בפועל הם יודעים מה הם רוצים. אם הם לא הגישו שום ויתור במשך עשרה חודשים בתשעה סבבים של מו"מ עם שש מעצמות גרעיניות וסירבו לשבת עם האמריקנים לשיחות ישירות, האם הם יוותרו וייכנעו לדרישות הסעודיות תמורת פתיחת שגרירות בריאד וחזרת איראן לארגון שיתוף הפעולה האסלאמי?

הודות להערכה לא נכונה של מנהיגיה הנוכחיים סעודיה נמצאת בלחץ של שתי צבתות איראניות קשוחות האחת בצפון (עיראק) והשנייי בדרום (תימן). נכשלו כל ניסיונותיה במשך שבע שנים (המלחמה בתימן) לצאת מהצבת הזאת בדרכי שלום או מלחמה, ואיננו סבורים שהסבב החמישי בשיחות איראן סעודיה בבגדד, אם יתקיים, יוביל לתוצאות טובות ממה שהושג בסבבים הקודמים…  

ארה"ב שוויתרה על בעלי בריתה האפגנים ולפני כן הוויטנאמים תוותר על רוב בעלי בריתה במפרץ ומגיניהם החדשים הישראלים בייחוד אם המתיחות באוקראינה תתפתח לעימות צבאי משום שהיא מתמודדת לראשונה בהיסטוריה מול ברית של שתי מעצמות."[4]


[1] https://www.aljazeera.net/, 21.2.2022

[2] https://www.raialyoum.com/, 19.2.2022  

[3] https://aawsat.com/, 21.12.2022

[4] https://www.raialyoum.com/, 20.2.2022

לקראת חתימה על הסכם גרעין – דעות שונות לגבי השאלה מי המרוויח העיקרי

המשלחות המנהלות את המו"מ על הסכם הגרעין ממשיכות להידבר תוך השמעת הצהרות אופטימיות על התקדמות לקראת הסכם. שר החוץ האיראני – חסין אמיר עבד אל-להיאן – אמר כי הצדדים קרובים להסכם בווינה אך הצעד הסופי מותנה בגמישות מצד ארה"ב ואירופה. נשיא איראן – אבראהים ראיסי – אמר כי ארה"ב צריכה  להוכיח את כוונתה להסיר את הסנקציות.[1]

המו"מ בווינה[2]

בעל טור ביומון הלונדוני הסעודי "אל-שרק אל-אוסט" – עבד אל-רחמן אל-ראשד – סבור שאיראן היא המפסידה העיקרית וכך כתב במאמרו:

"גם אם איראן טוענת כי ניצחה במו"מ בווינה יש עובדות המוכיחות את ההפך. בשנת 2015 רקד המשטר האיראני משמחה לאחר החתימה על הסכם הגרעין בשנת 2015. לשר החוץ האיראני דאז – ג'ואד זריף – יש תמונה מפורסמת שבה הוא משקיף מהמרפסת ומנופף בידו בהעתק של מסמך הסכם הגרעין כשהוא צוהל. 

מאז קרו הרבה דברים שהבולט בהם הוא ההפסדים הכספיים העצומים וחסרי התקדים של איראן. המשטר האיראני השיג יותר ממאה ועשרים מיליארד דולר מהכסף והריבית שהוקפאו בבנקים בשוויץ ובארה"ב מימי השאה אך מפקד הפרויקט הצבאי האיראני בחו"ל קאסם סולימאני איבד אותם בלחימה בסוריה, בלבנון ובתימן כשהוא מביא עשרות אלפי שכירי חרב אפגאניים, עיראקים ולבנונים. לאחר שאיבד מיליארדי דולרים נאלץ סולימאני לסחוט מהעיראקים כסף למימון פעולותיו בסוריה ובמקומות נוספים. 

כאן לא הסתיימו הפסדי איראן. דונלד טראמפ קלקל את החגיגה מיד כאשר נבחר כנשיא והטיל על איראן סנקציות קשות יותר מאלה שהיו לפני ההסכם. בחמש שנים נשללו מהמשטר האיראני כ-200 מיליון דולרים נוספים בהנחה שאיראן יכלה להגביר את הפקת הנפט וייצואו אלא שהיא הגיע לייצוא של רבע מהכמות ונאלצה למכרו במחירים נמוכים…

מנהלי המו"מ האיראנים נכשלו בדרישתם לקבל פיצויים על אותה תקופה של סנקציות כתנאי לחזרה להסכם הכולל. לעומת זאת נכשלו המאמצים הבין-לאומיים להכריח את איראן להרחיב את מסגרת ההסכם ולחייב אותה להפסיק את פעילותה הצבאית והפיגועים באזור, דבר שמלכתחילה לא היה בהסכם הקודם אך זה היה רצון של מדינות האזור.

כלומר, טענות איראן על ניצחון הן סדרה ארוכה של תעמולה שהיא נשק חשוב שהמשטר הסתמך עליו עד שהוא נשאר בדימיונם של רבים באזור כעובדה כאשר במציאות מדובר בתמונות מזויפות בלבד – תמונות של המשטר המצטייר בעיני חסידיו שהוא משטר העם ושהוא פרויקט של צדק ומנהיגות האסלאם, שהמשטר הוא המבצר נגד היהירות האמריקנית ושהוא משחרר ירושלים ופלסטין…

איראן איבדה כמה גורמים באזור כגון השמאל הערבי, הפאן-ערבי, הנאצריסטים והסוציאליסטים וכך גם המוסלמים שהיום רובם אינם רואים באיראן אלא מדינה עדתית קיצונית בעלת שאיפות אזוריות. כמו כן איראן איבדה את דימויה מול ציבור ערבי גדול שהאמין שהיא משטר המחויב להגן על נושאים צודקים כמו הבעיה הפלסטינית. ההלם הראשון היה תמיכתה הברורה במיליציות העיראקיות העדתיות במעשי הטבח שביצעו ואחר כך התברר שהיא גם שותפה בתכנון ובחיסול מנהיגים לבנוניים ובהם רפיק אל-חרירי. ההלם הגדול יותר שחשף את פרצופה של איראן בעיני מיליוני ערבים וגרם להם שנאה כלפיה היה התפקיד שהיא מילאה בסוריה והצטרפותה לרצח כחצי מיליון בני אדם באותה מלחמה נתעבת.     

הפסדי איראן לא נעצרו אצל הציבור הרחוק שלה אלא חמור מכך – הם הגיעו גם לתוך העדה השיעית נגדה לאחר שחשבה שנאמנותה מובטחת לה. קולות המשכילים השיעים בלבנון, בעיראק ובמפרץ יצאו נגד איראן וסוכניה. בעיראק יש מלחמת רחובות של כוחות שיעים נגד קבוצות פאו-איראניות, כך בלבנון משפחות אלפי צעירים נהרגו במלחמות איראן בסוריה, בתימן נחשף שחזבאללה ואיראן סוחרים בחיי ילדים תימנים. ידוע שהמשטר הפך לשנוא בעמו באיראן עצמה.

לכן, למרות המצוקה הכספית המשטר האיראני ממשיך לממן את חזבאללה ולהעביר סיוע ופיצוי ללבנונים מהעדה. איראן איבדה הרבה מהזוהר שלה ויכולתה ואפילו כאשר יסתיימו העיצומים מצד המערב לא יהיו חייה קלים. היא תיתקל בכוחות מתקוממים נגדה מקרב רוב רוב העם האיראני ועמי האזור השונאים אותה."[3]

לעומת זאת עורך היומון "ראי אל-יום" – עבד אל-ברי עטואן – מתמקד ביתרונות לאיראן מההסכם, אם ייחתם, מול הפסדי סעודיה. "סעודיה מודאגת מאוד בימים האלה ועוקבת מקרוב אחר המו"מ בווינה משום שהיא יודעת היטב שאיראן תצא ממנו מחוזקת ותרוויח בכל מקרה בין שיושג הסכם ובין שלא יושג, ואילו סעודיה תהיה אחת המפסידות.

הגעה להסכם בווינה פירושה הסרת כל הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן כולל חזרה לייצוא הנפט וזאת תמורת החזרת הפקחים הבין-לאומיים למתקני הגרעין המוצהרים שלה, כלומר איראן תשיג 300 מיליארד דולר בבת אחת – באופן מיידי 100 מיליון דולר כספים שמוקפאים ועוד 200 מיליון דולר פיצויים שאולי תקבל עקב הטלת העיצומים עליה בייחוד בתחום יצוא הנפט. אם המו"מ ייכשל ויקרוס, איראן תמשיך לשמר את תוכניתה הגרעינית ותגביר את העשרת האורניום ל-90% דבר שיעביר אותה ממצב של מדינת סף גרעין למדינה גרעינית, אם תרצה בכך.

המתיחות המתגברת בין רוסיה לארה"ב בנושא האוקראיני משרתת את האינטרס האיראני משום שהסכסוך מעסיק את ארה"ב ומפנה את תשומת לב העולם מהגרעין לאורקאינה, דבר שמחליש את עמדת ארה"ב במו"מ בווינה ועלול לדחוף אותה לגמישות רבה יותר ולהיענות לדרישות איראן להסיר את כל הסנקציות ולתת ביטחונות מהקונגרס על שני בתיו שלא תהיה נסיגה מההסכם החדש.

הדאגה הסעודית תתגבר יהיו אשר יהו תוצאות המו"מ בווינה, וסעודיה תהיה המפסידה הגדולה משום שההסכם שיקבע את הסרת הסנקציות יוביל להפחתה או להפסקה של האיבה האמריקנית והאירופית כלפי איראן ואולי יהפוך את אירן לידידה, דבר שיפחית את החשיבות האסטרטגית של מדינות המפרץ ובייחוד סעודיה ויכתיר את איראן רשמית כמעצמה אזורית שברשותה מאגק ענק של טילים וכטב"מים. דבר זה  מאפשר לה להגן על עצמה ועל בעלי בריתה ולממן את המיזמים שלה ואת שלוחותיה האזוריות הפוליטיות והצבאיות כלומר סוריה, אנצאראללה [החות'ים] בתימן, חזבאללה בלבנון, אל-חשד אל-שעבי בעיראק, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. אם לא יושג הסכם, סעודיה תהיה מודאגת עוד יותר משום שאיראן תהיה גרעינית והדבר יגביר את הסיכוי לעימותים צבאיים במפרץ ובמזרח התיכון, ויתגבר מירוץ החימוש האזורי הגרעיני והקונוונציונלי דבר שיתיש את סעודיה ויפגע גם בקופתה עקב הנטל הכבד שבצורך להתחמש.

מנהלי המו"מ האיראנים בווינה וגם בשיחות עם סעודיה בעיראק הם בעלי נשימה ארוכה וחיוך נצחי אופטימי לגבי האפשרות להגיע להסכם, אך בפועל הם יודעים מה הם רוצים. אם הם לא הגישו שום ויתור במשך עשרה חודשים בתשעה סבבים של מו"מ עם שש מעצמות גרעיניות וסירבו לשבת עם האמריקנים לשיחות ישירות, האם הם יוותרו וייכנעו לדרישות הסעודיות תמורת פתיחת שגרירות בריאד וחזרת איראן לארגון שיתוף הפעולה האסלאמי?

הודות להערכה לא נכונה של מנהיגיה הנוכחיים סעודיה נמצאת בלחץ של שתי צבתות איראניות קשוחות האחת בצפון (עיראק) והשנייי בדרום (תימן). נכשלו כל ניסיונותיה במשך שבע שנים (המלחמה בתימן) לצאת מהצבת הזאת בדרכי שלום או מלחמה, ואיננו סבורים שהסבב החמישי בשיחות איראן סעודיה בבגדד, אם יתקיים, יוביל לתוצאות טובות ממה שהושג בסבבים הקודמים…  

ארה"ב שוויתרה על בעלי בריתה האפגנים ולפני כן הוויטנאמים תוותר על רוב בעלי בריתה במפרץ ומגיניהם החדשים הישראלים בייחוד אם המתיחות באוקראינה תתפתח לעימות צבאי משום שהיא מתמודדת לראשונה בהיסטוריה מול ברית של שתי מעצמות."[4]


[1] https://www.aljazeera.net/, 21.2.2022

[2] https://www.raialyoum.com/, 19.2.2022  

[3] https://aawsat.com/, 21.12.2022

[4] https://www.raialyoum.com/, 20.2.2022

%d בלוגרים אהבו את זה: