כינוס המועצה המרכזית של אש"פ בצל החרמה של חלק מהפלגים הפלסטיניים

עיקרי הדברים

המטרה העיקרית של כינוס המועצה המרכזית של אש"פ הייתה מינוי בכירים לתפקידים שהתפנו במשך השנים. פלגים פלסטיניים בתוך אש"פ ומחוצה לו החרימו את הכינוס בטענה שברשות הפלסטינית ההחלטות מתקבלות ע"י מחמוד עבאס יו"ר הרשות הפלסטינית באופן בלעדי בלי לשתף גורמים אחרים בתוך אש"פ ופת"ח ובוודאי בלי לשתף גורמי אופוזיציה. עוד טענו המתנגדים לכינוס כי עבאס חותר למנות אנשים מתונים מאנשי אוסלו כדי להגיע להסדר מדיני עם ישראל וכי אין טעם בהחלטות מוסדות אש"פ כיוון שההחלטות, כולל ההחלטה שהתקבלה בעבר ע"י המועצה המרכזית להפסיק את התיאום הביטחוני ולהשתחרר מההתחייבויות לישראל, לא בוצעו.

יו"ר הרשות הפלסטינית נאם בכינוס והאשים את ישראל בביצוע פשעים ובאי רצון ליישם את פתרון שתי המדינות. מצד אחד שב והבהיר את עמדתו נגד טרור ואלימות ומצד שני קרא להרחיב את ההתנגדות העממית "הלא אלימה", וקיימת סתירה בין הדברים משום שכאשר עבאס משתמש במונח "התנגדות עממית לא אלימה" הוא מתכוון לאי שימוש בנשק חם, אולם המונח הזה כולל ביצוע הפרות סדר ופיגועי דריסה ודקירה. מלבד זאת עבאס שיבח את השהידים, האסירים והפצועים כאשר ידוע לכל שחלק גדול מהם ביצעו פיגועים קשים.

עבאס דיבר על חלופות אם פתרון שתי המדינות לא יבוצע: "מדינה אחת עם שוויון לכל התושבים" או "תוכנית החלוקה שתעניק לפלסטינים מדינה על 44% מהשטח."

יש לציין כי עבאס לא הזכיר צעדים משפטיים נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי וגם לא את זכות שיבת הפליטים לבתיהם. שני נושאים אלה הוזכרו בנאומו של ראש המועצה הלאומית הפלסטינית היוצא סלים זענון.

רוחי פתוח – יו"ר המל"פ הנבחר[1]

כינוס המועצה המרכזית על רקע החרמתו

המועצה המרכזית של אש"פ התכנסה אתמול (6 בפברואר) ברמאללה בצל ויכוח בין הפלגים סביב הלגיטימיות של הכינוס. בנוסף לנושאים מדיניים ופנימיים שעלו בכינוס אמורות להתקבל החלטות על מינוי אישים לתפקידים שהתפנו כולל תפקיד מזכיר הועד הפועל של אש"פ במקום צאא'ב עריקאת שנפטר מקורונה, מינוי מחליף לחנאן עשראוי שהתפטרה מחברותה בוועד הפועל של אש"פ וצירופו של חבר הוועד המרכזי של פת"ח והשר לעניינים אזרחיים – חוסין אל-שיח' לוועד הפועל של אש"פ.

רוחי פתוח, שכיהן בעבר כראש המועצה המחוקקת, נבחר לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית.

לפני הכינוס שבה והביעה תנועת פת"ח אמון במחמוד עבאס כיו"ר פת"ח וכיו"ר אש"פ ונשיא מדינת "פלסטין". התנועה אישרה מחדש את תפקידו של עזאם אל-אחמד כנציגה בוועד הפועל של אש"פ, את מועמדותו של חסין אל-שיח' כחבר בוועד הפועל של אש"פ ואת מועמדותו של רוחי פתוח לראשות המל"פ (המועצה הלאומית הפלסטינית).

מחמוד עבאס אמנם לא הודיע פומבית על יורשו אך מקורות יודעי דבר טענו כי צירוף חוסין אל-שיח' לוועד הפועל של אש"פ נעשה עפ"י החלטה אישית של עבאס כדי לקדם אותו לקראת ההתמודדות לרשת את עבאס. עם זאת אין ודאות שהמהלך יצליח עקב מחלוקות בנושא בתוך הוועד המרכזי של פת"ח.

בין האישים שמוזכרים בבורסת השמות של המועמדים לרשת את עבאס: בכיר הפת"ח – מרואן אל-ברגותי הכלוא בישראל ונהנה מפופולריות רבה, מוחמד דחלאן – האופוזיציונר לעבאס שחי מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית, ג'בריל אל-רג'וב, מאג'ד פרג', מחמוד אל-עאלול –סגן יו"ר פת"ח ומוחמד אשתיה – ראש הממשלה הפלסטינית.

בכירים בפת"ח רואים חשיבות בכינוס המועצה המרכזית וסבורים כי הוא יעביר מסר שהרשות הפלסטינית אינה יכולה להשלים עם המצב הקיים בכל הקשור ליחסיה עם ישראל.

המאפיין את כינוס המועצה המרכזית של אש"פ הוא החרמה רחבה שלו לא רק מצד גורמי האופוזיציה לאש"פ כגון חמאס, הג'יהאד האסלאמי, "החזית העממית – המפקדה הכללית" ואל-צאעקה אלא גם ארגונים אופוזיציוניים בתוך אש"פ כגון החזית העממית, מע"פ (מפלגת העם הפלסטינית), חלק מחברי הנהגת החזית הדמוקרטית וגם ארגונים שאינם אופוזיציוניים כגון "היוזמה הלאומית" בראשות מוצטפא אל-ברגותי. זאת בנוסף להחרמה מצד בכירים בפת"ח דוגמת חנאן עשראוי בטענה שהכינוס יעמיק את הקרע בחברה הפלסטינית. ההחרמה נומקה בכך שהכינוס מתקיים ללא הסכמה של כל הארגונים ומתוך החלטה בלעדית של פת"ח.[2]

תומכי הכינוס

למרות ההחרמה של כינוס המועצה המרכזית של אש"פ תנועת פת"ח לא שינתה את עמדתה לקיימו, ובכיר התנועה – עזאם אל-אחמד – טען כי החרמתו ע"י החזית העממית אינה משפיעה על הלגיטימיות של החלטות המועצה כל עוד נשמר הקוורום הנדרש.[3]

אנשי פת"ח ובעלי טורים ביומון הרשות הפלסטינית הגנו על עריכת הכינוס ותקפו את מתנגדיו:

איש פת"ח ובעל טור ביומון הרש"פ אלחיאת אל-ג'דידה – עומר חלמי אל-ר'ול – טען כי אין להתפלא על עמדת חמאס משום שהיא אינה מעוניינת בקיומו של אש"פ ופעלה פעמים רבות לחיסולו. "ההיסטוריה מלמדת שחמאס לא הייתה מוכנה לחלוקת הפעילות [בינה לבין פת"ח] במסגרת המפקדה הלאומית המאוחדת באינתיפאדה של שנת 1987, ולפני כן – כאשר הייתה סניף של ארגון האחים המוסלמים תחת השם 'מוג'מע', היו תומכיו ופעיליו של הארגון רודפים את אנשי אש"פ באוניברסיטאות בשרשראות, בגרזנים ובסכינים ואף הציתו את משרד הסהר האדום בעזה בחסות אנשי הביטחון והצבא הישראלים."

אשר לחזית העממית, מתח אל-ר'ול ביקורת על כך שהיא פועלת כדי להגדיל את ההטבות שהיא אמורה לקבל במסגרת חברותה באש"פ, אך עדיף היה לה לעשות זאת תוך השתתפות בכינוס המועצה המרכזית והשפעה מבפנים על פני החרמה.[4]

איש פת"ח ובעל טור אחר ביומון הרש"פ – יחיא רבאח – טען כי במהלך ההמולה ההיסטרית סביב כינוס המועצה המרכזית טענו אחדים טענות מגוחכות, למשל טענת הג'יהאד האסלאמי שהכינוס מתקיים תחת 'כידוני הכיבוש'.[5]

מתנגדי הכינוס

שר החוץ לשעבר – נאצר אל-קדוה – קרא להחרים את הכינוס. הוא טען כי קייים מצב של שלטון בלעדי והיעדר דמוקרטיה אצל הפלסטינים ולכן צריך להיות שינוי. לדבריו, הכינוס הקודם של המועצה המרכזית בשנת 2018 לאחר שנים רבות שלא התכנסה התאפיין בכאוס ארגוני קשה ולא היו בו דיונים מעמיקים בשום בעיה." הוא גם מתח ביקורת על כך שהמועצה קיבלה בכינוס ההוא החלטות כבדות משקל שלא בוצעו כלל.[6]

במסגרת ההתנגדות לכינוס קראו גופים שונים לכל בני העם הפלסטיני לחתום על עצומה אלקטרונית נגד הכינוס ובעד קיום בחירות כלליות למועצה לאומית חדשה. הם טענו כי קיום הכינוס פוגע בסמכויות המועצה הלאומית וכי המינויים הצפויים במוסדות אש"פ נעשים ע"י גורמים שאיבדו את הלגיטימיות שלהם.

ארגונים פלסטיניים הזהירו כי קיום הכינוס בנסיבות הנוכחיות ינוצל ע"י גורמים בעלי השפעה לקבל החלטות למנות אישים המקורבים להם ולשלוט באופן מלא על המועצה המרכזית ועל ראשות המועצה הלאומית הפלסטינית (המל"פ).

נימוק נוסף של המתנגדים לכינוס הוא העובדה שהמועצה קיבלה בעבר החלטות חשובות בכל הקשור לקשר עם ישראל ובכל הקשור להפסקת הענישה הקולקטיבית של הרשות הפלסטינית כלפי תושבי עזה אך ההחלטות לא בוצעו. בנוסף, טענו המתנגדים נגד בלעדיותו של אבו מאזן בקבלת החלטות, כגון דחיית הבחירות ברשות הפלסטינית עד להודעה חדשה והמשך חיזוק התיאום הביטחוני עם ישראל.

חבר הוועד המרכזי של החז"ע – האני ח'ליל – אמר כי הכינוס הוא נסיון ליצור שלב חדש של דו קיום עם מה שנותר מהריסות הסכם אוסלו ומיזם השלום הכלכלי.[7]

בכיר בחמאס עזת אל-רשק טען כי "למועצה המרכזית אין כל לגיטימיות. קבלת החלטות בלעדיות מצד עבאס והניסיון להפקיע את רצון עמנו רק יעמיקו את הפילוג הפלסטיני, ישרתו את האג'נדה של הכיבוש ויוביל למבוי סתום. העם הפלסטיני ראוי להנהגה אחרת עם מוסדות לגיטימיים שנבחר לפי עקרונות דמוקרטיים."

בעל טור באתר חמאס – מצטפא צואף – כתב במאמרו: "מועמדים חדשים להתמנות למוסדות אש"פ הם בעלי הסכם אוסלו ובכך אין בחירה חופשית, ונסגרה הדרך לפלגים האחרים להשתתף בכינוס מוסכם לפי מצע לאומי משותף שיקבע את אסטרטגיית היחסים עם ישראל. מי שישתתף בכינוס הרי שהשתתפותו היא לפי השקפת עבאס ולא של העם הפלסטיני. זו השקפה של אוסלו המבוססת על הכרה בישות הציונית וזכותה להתקיים על האדמה הפלסטינית הגזולה ולכן כל דיבור הסותר את עמדת עבאס נחשב לא לגיטימי מבחינת עבאס ושקרי מבחינת העם הפלסטיני. ההשתתפות בכינוס היא הפנייית עורף לרוב העם הפלסטיני ובעיטה במיזם הלאומי המבוסס על ההתנגדות והוא כניעה מוחלטת להסכם אוסלו."[8]

עצאם שאור כתב: "מניעי כינוס המועצה המרכזית אינם קשורים לענייני מהות אלא לסירוב של ישראל לקיים קשרי גומלין עם הרשות הפלסטינית על בסיס הסכם אוסלו, וההוכחה היא שמחמוד עבאס מוכן להיענות לדרישת ישראל להפסיק לרדוף אותה בבתי הדין הבין-לאומיים אם יחל תהליך מדיני ויינתנו תמורות כלכליות ופוליטיות לפלסטינים. הכינוס עלול להעמיק את הפילוג בין פת"ח לחמאס, את הפילוג בין הפלגים באש"פ ובייחוד את הפילוג עם החזית העממית וגם את המחלוקות בתוך פת"ח."[9]

עיקרי נאום אבו מאזן במועצה המרכזית:

אבו מאזן בכינוס המועצה המרכזית[10]

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) האשים את ישראל כי ביצעה פשע של עקירת יותר ממחצית העם הפלסטיני מאדמתו ומעשי טבח בשנת 1948. הוא טען כי ישראל "המשיכה לבצע חלק מהפשעים האלה במלחמותיה והתקפותיה בגדה המערבית, בעזה ובירושלים עד עצם היום הזה." עוד טען כי במקום שישראל תסיים את הכיבוש היא מגבירה את שליטתה באמצעות השתלטות על אדמות והרחבת הבנייה בהתנחלויות "בנוסף להתקפות הטרור של המתנחלים המקבלים הגנה מהשלטון."

עבאס האשים את ישראל ב"התנערות מפתרון שתי המדינות וניסיון לחסלו, בפגיעה במעמד ההיסטורי והחוקי של מסגד אל-אקצא וכל המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, בחתירה לשנות את זהותה של ירושלים ואופיה, הריסת בתים, גירוש תושבים משכונות ירושלים, התעללות באסירים, הרס הכלכלה הפלסטינית, סיווג ארגונים אזרחיים כארגוני טרור, המשך המצור על עזה, ביצוע פשעי גזענות יום-יומיים כדי לקבע את משטר האפליה הגזעית ומדיניות הטיהור האתני כלפי העם הפלסטיני."

עבאס טען כלפי הקהילה הבין-לאומית ובייחוד כלפי האו"ם על חוסר יכולתו ליישם את החלטות האו"ם הקשורות לבעיה הפלסטינית.

אבו מאזן הצהיר מה צריכים הפלסטינים לעשות:

הערכה מחודשת לגבי האופציות כולל היחסים בין הרשות הפלסטינית לישראל. "איש אינו יכול להטיל עלינו את האחריות לעיכוב בתהליך השלום… אי אפשר להמשיך מצב שרק צד אחד מקיים את התחייבויותיו."

בהתייחסו להסכם אוסלו אמר אבו מאזן: זה "הסכם ביניים שנחתם בינינו לבין ישראל שלא היו בו ויתורים על עקרונות לאומיים, אדרבה, הוא החזיר את אש"פ למולדת והביא להקמת מוסדותנו ומדינתנו על אדמת המולדת פלסטין."

אבו מאזן קרא לפעול להגביר את "ההתנגדות העממית הלא-אלימה שהפכה להיות האופציה העיקרית שלנו". אבו מאזן שיבח גם את ההתפרצות האלימה בשיח' ג'ראח ומחאת האסירים ואת "מעשי הגבורה של ההתנגדות העממית הלא אלימה" של הפלסטינים בכל מקום באדמה הפלסטינית.

אבו מאזן הוסיף כי למרות כל הקשיים הרשות הפלסטינית תפעל עם הקהילה הבין-לאומית ותושיט ידה לשלום צודק וכולל במסגרת ועידה בין-לאומית לשלום ותבקש למתן הגנה בין-לאומית לעם הפלסטיני ולאדמתו וכל זאת בחסות הקוורטט ולפי החלטות האו"ם והיוזמה הערבית לשלום. הוא גם שב והזכיר את עמדתו נגד אלימות וטרור.

אבו מאזן שב על דבריו מספטמבר 2021 בעצרת האו"ם שבה הבהיר כי מול טרפוד פתרון שתי המדינות מצד ישראל יש חלופות שאפשר לאמץ כגון "מדינה אחת עם זכויות שוות לכולם או החלטת החלוקה שלפיה המדינה הפלסטינית תקבל 44% משטחי פלסטין ההיסטורית."

אבו מאזן קרא לשים קץ לפילוג הפלסטיני. עוד קרא לכולם להכיר באש"פ כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני. עוד קרא לכל המדינות "לשאת באחריות לעוול שנגרם לפלסטינים בהצהרת בלפור ובייחוד המדינות שגרמו לטרגדיה של העם הפלסטיני." אבו מאזן שיבח את כל השהידים, האסירים והפצועים ובני משפחותיהם.[11]

יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית היוצא – סלים אל-זענון – אמר כי צריכים להרחיב את בסיס ההתנגדות העממית ולהשתמש בנשק הפנייה לבית הדין הבין לאומי נגד ישראל. הוא הוסיף כי לנוכח הסחבת שנוקט הממשל האמריקני בכל הקשור להתחייבויותיו והוויתור של מועצת הביטחון על אחריותה אין לרשות הפלסטינית ברירה אלא לקבל החלטה ולעבור לשלב של יישום הקמת המדינה הפלסטינית. "יש לנו זכות מלאה לפעול בכל אמצעי לכפות על ישראל לצאת מאדמתנו ולקחת בכוח את זכויותינו הבלתי מעורערות כגון עצמאות, ריבונות וזכות שיבת הפליטים לבתיהם ולאדמותיהם." [12]

ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה אמר "לא ניכנע ללחצים ולא נסכים לפגוע בדמם של השהידים, הפצועים וייסורי האסירים.[13]

אתר חמאס בביקורת על דברי עבאס

אתר חמאס מתח ביקורת על נאום יו"ר הרשות הפלסטינית. "עבאס שב והביע דבקות באופציית ההסדר אף שבמשתמע הוא הודה בכישלונו. הוא טען כי בהסכם לא היו ויתורים אך לא הציג כל עמדה ברורה להתמודדות עם אתגרי הפלסטינים. עבאס ממשיך להציב מקלות גלגלי הפיוס הפלסטיני כשהוא מתנה את סיום הפילוג במחויבות להחלטות האו"ם כלומר מתכוון לתנאי ההכרה בישראל ולהסכמים החתומים

שהפלגים הפלסטינים מתנגדים להיות מחויבים אליהם."

עוד לפי האתר, "מצד אחד עבאס מודה בתוצאות האסוניות של המיזם המדיני שלו באמרו כי חייבים לקבל החלטות גורליות, ובה בעת הגן על הסכם אוסלו, ומצד שני הוא לא הכריז על שום צעד מעשי ונשאר בעמדתו הדבקה בהסדר מדיני ובתיאום ביטחוני עם ישראל ובקביעת תנאים לפיוס הלאומי."[14]

[1] https://www.maannews.net/, 7.2.2022

[2] https://aawsat.com/, 6.2.2022

[3] https://www.alaraby.co.uk/, 6.2.2022

[4] http://alhaya.ps/, 6.2.2022

[5] http://alhaya.ps/, 6.2.2022

[6] https://www.raialyoum.com/, 5.2.2022

[7] https://www.palinfo.com/, 6.2.2022

[8] https://www.palinfo.com/, 6.2.2022

[9] https://www.palinfo.com/, 5.2.2022

[10] http://www.wafa.ps/, 6.2.2022

[11] http://www.wafa.ps/, 6.2.2022

[12] http://www.wafa.ps/, 6.2.2022