הסרט אמירה אמור לייצג את ירדן בתחרות פרס האוסקר לסרטים ארוכים לשנת 2022. יום לאחר שהוצג בפסטיבל "כבוד לסרטי זכויות האדם" בירדן הוא עורר ויכוח גדול וכעס רב מצד הפלסטינים בטענה שהסרט פוגע באסירים ובילדים שנולדו כתוצאה מהברחת זרע.
את הסרט כתב וביים מוחמד דיאב המצרי, ומככבים בו הכוכבת הירדנית – צבא מובארכ – והשחקנית הפלסטינית ירדנית תארה עבוד המגלמת את דמותה של אמירה ועוד שחקנים פלסטיניים כגון צאלח בכרי, זיאד בכרי ועלי סלימאן. הסרט נעשה בהפקה משותפת מצרית-ירדנית-פלסטינית במימון האמירויות וצולם בירדן.
הסרט אמירה[1]
הסרט עוסק בנושא הברחת זרע ע"י אסירים פלסטיניים מבתי הכלא בישראל ומתאר את סיפורה של אמירה, פלסטינית שנולדה מזרע מוברח ולאחר שנים גילתה שהזרע היה של קצין ישראלי ולא של אסיר פלסטיני.
העיתונאית העזתית – הגר חרב – מסרה בכתבתה בנושא כי הסרט מתאר את סיפורה של הנערה המתבגרת אמירה שגדלה מתוך ידיעה שהיא באה לעולם כתוצאה מהפריה מלאכותית מזרע מוברח של אביה הנמצא בכלא מגידו, דבר שמילא אותה גאווה בהיותה בת של לוחם פלסטיני, אך באחד הביקורים שלה עם אמה בכלא ביקש האב מאשתו להביא לעולם ילד נוסף באותה הדרך שבה היא נולדה. בתחילה אמה של אמירה סירבה ואחר כך התרצתה והסכימה.
פעולת הברחת הזרע הצליחה אך למרבה ההפתעה מסרו הרופאים המטפלים כי הזרע שקיבלו שייך לאדם עקר שאינו יכול להוליד ילדים, ודבר זה גרם למשפחת הבעל ולאמירה לפקפק בהתנהגותה של האם ואז החל הליך של בדיקת גנטית לאלה שנמצאים בסביבת האם אך ללא תוצאות [כלומר לא נמצאה התאמה גנטית לסובבים אותה].
"לאחר שהלחץ על האם התגבר היא הודתה כי בגדה בבעלה עם חברו לכלא… אמירה המשיכה לחקור את זהות אביה הביולוגי עד שהגיעה למסקנה שסוהר בכלא הישראלי שהבריח את הזרע החליף אותו בזרע שלו."
משרד התרבות הפלסטיני גינה את הפקת הסרט וטען כי הוא "פוגע ומזיק לכבוד של האסירים". שר ההסברה הפלסטיני – עאטף אבו סיף – טען כי הסרט פוגע באופן ברור באחד הנושאים החשובים של העם הפלסטיני ומהווה מכה לנרטיב של המאבק הלאומי שלו." הוא קרא לירדן "לעיין בהשלכות החמורות של הסרט הזה על האסירים כולל הפגיעה בבני משפחותיהם."
בעקבות הויכוח שהסרט עורר ולאחר שנשמעה ביקורת עליו והושמעה טענה שהוא אינו ראוי לייצג את ירדן בפסטיבלים בין-לאומיים, הופיע ברשתות החברתיות בירדן ההשתאג : הסירו את הסרט" ובמסגרתו הועלתה דרישה לאסור את השתתפות הסרט באירועים בין-לאומיים ולמנוע את הצגת מועמדותו לפרס האוסקר.
ועדת האסירים של הגורמים הלאומיים והאסלאמיים בעזה הביעה מורת רוח רבה מהצגת הסרט "שאינו מייצג את המצב האמתי של האסירים הפלסטיניים… יוצרי הסרט הפליגו בדמיונותיהם על חשבון האסירים הפלסטינים שהפכו לקרבן על מזבח האומנות החדשה."
עוד נאמר בהודעה: "יש כמה "שגרירי חופש" שנולדו באמצעות הברחת זרע על אפה ועל חמתה של ישראל. הם גדלו ולומדים בבתי ספר והבולט שבהם הוא הילד מוהנד, בנו של האסיר עמאר אל-זבן, שנולד בשנת 2012. שוללים מהם ביקור אצל האבות שלהם או קבלת תעודת זהות, דבר שנוגד את מה שמתואר בסרט. הסרט פוגע מאוד במאבק הפלסטיני, בהקרבתם של האסירים ובהישגיהם, בייחוד שקיים פסק הלכה המתיר לאסירים להוליד ילד באמצעות זרע מוברח בפיקוח ומעקב של משפחות האסירים ומרכזים רפואיים."[2]
גם מועדון האסיר הפלסטיני תקף את הסרט: "הברחת זרע הייתה בשנים האחרונות אחד ההישגים הבולטים של האסירים. לו היו יוצרי הסרט בעלי כוונות טובות, הם היו שופכים אור על היצירתיות והגאונות של האסירים הפלסטיניים וקריאת התגר שלהם על החומות וגדרות התיל במקום להפיץ כזבים.
האסירים הפלסטיניים שיגרו מן הכלא מסר קצר ליוצר הסרט: "אסור לך לדבר על נושא שאינו מעניינך. אתה רחוק מהמציאות שבה חיים האסירים, והסרט שלך הוא פרי של השראה כוזבת והוא מעורר חשד."[3]
אבראהים מוסלם, מפיק הסרט "נטפה" (זרע) שהפיקה מחלקת התקשורת של חמאס בשנת 2014 ושעסק בנושא הברחת זרע של אסירים, אמר כי הסרט "אמירה" מזיק לנושא הפלסטיני ובייחוד לאסירים. לדבריו יוטיוב הסיר את הסרט שהוא הפיק בזמנו, והדבר מעיד על המוסר הכפול בהתייחסות לנושא האסירים, דבר המסייע לקדם את גרסת ישראל ומסלף במכוון את סיפורי הגבורה המופלאים בהיסטוריית המאבק של האסירים."[4]
חלק מפעילי הרשת שצייצו בנושא דרשו להעניש את אלה שיצרו את הסרט שבו מככבת האומנית הירדנית ממוצא פלסטיני – צבא מובארכ – ודרשו מהם להתנצל בפני ממשלת ירדן רשמית.
עיתונאית בערוץ אל-אקצא – אמל חביב – כתבה כי בעבר הביאה את סיפורו של הילד – אסעד פהמי – שנולד מהזרע הראשון של אסיר מעזה שהוברח מהכלא. הילד אמר לה כי אביו שלא הצליח להשתחרר הצליח לעקוף את איסורי הכלא. עוד סיפרה אמל כי סבו של הילד שבאמצעותו הוברח הזרע "הרגיש שבנו יוצא מהכלא יחד אתו." לדבריה, "הסרט המסלף לא יביס אותנו".[5]
בתגובה פרסמה הרשות המלכותית הירדנית לסרטים הודעה שבה נאמר כי "הסרט אמירה הוא סיפור דמיוני ולא סרט תיעודי.
איגוד האומנים בירדן חוסין אל-ח'טיב הודיע כי "יינקטו צעדים משמעתיים לפי החוק. הוא הביע התנגדות לסילוף תמונת המאבק של האסירים הפלסטיניים ועמידתם האיתנה כפי שהובאה בסרט."[6]
[1] https://www.alquds.co.uk/, 9.12.2021
[2] https://alquds.com, 9.12.2021
[3] https://aawsat.com/, 9.12.2021
[4] https://www.alquds.co.uk/, 8.12.2021
[5] https://www.alquds.co.uk/, 8.12.2021
[6] https://aawsat.com/, 9.12.2021
הזרקור למזרח התיכון 