לקראת חידוש שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן בווינה ב-29 בנובמבר אמר השליח המיוחד של ארה"ב לאיראן – ביירן רוב מאלי – כי ארה"ב לא תשב בחיבוק ידיים אם איראן תתקרב מאוד לייצור נשק גרעיני.[1] אמירה זו מצטרפת לדברי מפקד המפקדה המרכזית של ארה"ב במזרח התיכון – הגנרל קינית' מקנזי – שכוחותיו מוכנים לאופציה צבאית אפשרית אם השיחות ייכשלו.[2]
מנהל הסוכנות לאנרגיה גרעינית – רפאל גרוס – הודיע כי לא הצליח להגיע להסכם עם האיראנים (לגבי המשך פעילות הסוכנות באיראן לאור ההגבלות שאיראן מטילה על הפקחים). נציגי סאב"א טענו כי האיראנים מגזימים בבדיקות שהם עורכים לפקחים. גרוס הזהיר "אנו קרובים לנקודה שבה לא נוכל להבטיח את רציפות המידע לגבי תוכנית הגרעין של איראן."[3] ארה"ב הביעה צער על חוסר ההתקדמות בשיחות בין איראן לסאב"א וטענה כי עמדת איראן היא סימן רע לפני חידוש שיחות הגרעין בווינה.[4]
בעל טור סעודי והעורך לשעבר של היומון "אל-שרק אל-אוסט" – טארק אל-חומיד – כתב במאמרו: "כל הסימנים מעידים כי אנו עומדים בפני שיחות שהם בזבוז זמן משום שכל הצדדים אינם מגלים רצינות. האיראנים אינם חותרים לחידוש המו"מ באופן רציני ואינם נלהבים להגיע להסכם, בייחוד שהסכם כזה עלול להחליש את הקיצונים בתוך איראן. איראן מקשיחה תנאים ודרישות, למשל שארה"ב ומדינות נוספות במערב יעבירו לאיראן כספים שהוקפאו עקב הסנקציות לפני ההגעה להסכם וסירוב איראן לדון על נושא הטילים הבליסטיים, הכטב"מים ומיליציות הטרור שלה באזור. היא ממשיכה להעשיר אוריניום באופן מדאיג אף שאיראן מדברת על המשך השיחות. איראן עושה כל זאת בגלל גורם הזמן, ואם לא יושג הסכם גרעין שהיא אינה משתוקקת לו איראן תגיע לרמת העשרת אורניום כזאת שפרויקט הגרעין שלה יהיה עובדה מוגמרת והיא תכריז על ניצחון ואז העולם יצטרך להתמודד עם כך.
טארק אלחומיד[5]
חוסר רצינותו של המערב ובייחוד של ארה"ב מתברר מתחנוניה שאיראן תחזור לשולחן המו"מ ללא נקיטת כל צעד רציני שיגרום לטהרן להבין שיש על השולחן מקל ולא רק גזר. ארה"ב אינה מצביעה על כוונה להשתמש בכוח… נכון שאנו שומעים הצהרות שכבר פקעה הסבלנות, אך אלו לא רציניות ולא אמתיות, ולפי מקורות, האמריקנים לא העבירו לאיראן אף מסר רציני.
לכן אנו מול מו"מ של בזבוז זמן בין שני צדדים שונים באסטרטגיה שלהם אך מטרותיהם צרות: האיראנים רוצים משהו שיאפשר להם לשווקו כלפי פנים כניצחון גם ללא הסכם כדי להיראות כמי שלא התכופף בפני ארה"ב, או הסכם שיציג את ארה"ב כמתחננת וחלשה, דבר שיחזק את שלטון משמרות המהפכה שהפך למי ששולט בכל תחומי החיים באיראן.
לעומת זאת הצד האמריקני רוצה הישג של קיום הבטחת בחירות וכך יוכלו הדמוקרטים להגשים את חלומו של אובמה וגם להשיג נסיגה מהאזור ולהתפנות להתמודדות עם סין ורוסיה. זו השקפה לא נכונה משום שאיראן היא בעלת ברית של סין ואיראן… אשר לאזור, אנו אומרים בפעם האלף: העיניים צריכות להיות פקוחות לכוון ישראל… היא היחידה שמסוגלת לטרוף את הקלפים ונראה כי ישראל מצהירה הצהרות כאילו נתניהו שב לשלטון."[6]
בעל הטור הלבנוני – ח'יראללה ח'יראללה – כתב במאמרו: "יש סימנים שאיראן אימצה את האופציה הצפון קוריאנית, כלומר משטר של דיכוי שאינו מקובל ע"י העם ותופס מחסה מאחורי הנשק הגרעיני כדי להבטיח את הישרדותו.
איראן זקוקה לזמן כדי לכפות מציאות חדשה המתבטאת בהשגת נשק גרעיני. מנקודת מוצא זו אפשר להבין את האיחור בחזרה למו"מ על הגרעין לעומת האמריקנים שרצו בכך והגישו את כל ההקלות הדרושות כדי לשוב להסכם שחתמה איראן בשנת 2015. נכון שהממשל האמריקני נחוש לבצע כמה תיקונים בהסכם שטראמפ קרע במאי 2018, אך נחישות איראן לגלות דבקות בתנאיה היא הוכחה שהיא רוצה קודם כל להרוויח זמן כדי לפתח את הנשק הגרעיני ולהופכו לעובדה קיימת באזור שמדינותיו יצטרכו לחיות עם איראן גרעינית.
לאיראן יש אופציה אחרת – להפוך למדינה נורמלית, בייחוד שצפון קוריאה עצמה עושה עיון מחדש לגבי המשטר הכושל שלה, היא מחפשת כעת מוצא מכבלי המשטר הסטאליניסטי כדי להיפתח לעולם, גם אם הפתיחות הזאת תהיה יחסית ובגבולות מסוימים.
איראן מסלימה בכל בכיוונים ובה בעת פועלת להשיג נשק גרעיני. הבעיה היא שהמדיניות האיראנית הביאה עד כה להגירת מוחות מאיראן משום שסירבו לחיות במשטר שייסד ח'ומייני ואשר יצר את שלטון חכמי הדת בראשות המנהיג העליון השולט בלעדית בכל המתרחש באיראן.
אין אופק למדיניות האיראנית לא במדינה עצמה ולא באזור. הנשק הגרעיני לא יוכל ליצור אופק חדש במקום כלכלה חיה. יש כאן משטר שסבור כי יצוא משבריו מחוץ לגבולות מדינתו יבטיח את הישארותו בשלטון בחסות הפצצה הגרעינית. המשטר הצליח לשרוד מאז 1979 בסיוע אמריקני שהגיע לשיאו בתקופת ג'ורג' בוש הבן שמסר לאיראן את עיראק על מגש של כסף בשנת 2003 דבר שתרם לפרויקט ההתפשטות האירנית.
אין בוושינגטון היום מישהו שמסוגל להבין את סכנת פרוייקט ההתפשטות האיראנית באזור, בייחוד אם תהיה לאיראן פצצה גרעינית שתגן עליה. יש בארה"ב ממשל שמסרב להכיר שהסכנה הגדולה יותר מההסכם שנחתם ב-2015 היא פיתוח הנשק הגרעיני, מאגר הטילים הבליסטיים והכטב"מים.
אם ימשיך הממשל האמריקני לתעות בדרכו, אין לשלול אפשרות שהאזור שלנו יידע עוד הרס, אומללות וחורבן אם איראן תהיה גרעינית. בכל יום גוברת התחושה שממשל ביידן אינו רוצה לשמוע על המזרח התיכון ועל המפרץ. מדינות האזור צריכות לדאוג לעצמן בעצמן בתקופה זו של היעלמות ואבדן דרך של הממשל האמריקני. הדבר מתבטא במצבם של החות'ים, כלומר האיראנים המשיגים התקדמות בחזית אל-חדידה, והמשמעות היא שהממשל האמריקני מוכן להודות שאיראן נמצאת על הים האדום. הוא מאפשר להפוך את צפון תימן לבסיס טילים איראניים המסכן את ביטחון סעודיה והמפרץ… מה שמדאיג מאוד הוא נסיגת ארה"ב מאפגניסטן בדרך שבה עשתה זאת בלי להתחשב בגורל תושבי אפגניסטן. טאלבן החזיר אותם לחיות תחת משטר שאין לו כל קשר לערכים תרבותיים. חוסר העניין של האמריקנים בגורל האפגנים חל גם על התושבים באיראן, בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן…
האופציה הצפון קוריאנית אינה ברת קיום בטווח הרחוק בגלל שתי סיבות: האחת – כניסת איראן למועדון הגרעין – משמעותה – כניסת האזור למירוץ חימוש גרעיני מצד מצרים, סעודיה ומדינות אחרות שיחששו מהאיום האיראני. הסיבה השנייה – פצצה גרעינית אינה בונה כלכלה. לו הנשק הזה והטילים לכל סוגיהם היו בונים כלכלה, ברית המועצות לא הייתה קורסת. האם יש באיראן מישהו שרוצה ללמוד מניסיונם של אחרים?"[7]
[1] https://aawsat.com/, 24.11.2021
[2] https://aawsat.com/, 25.11.2021
[3] https://aawsat.com/, 24.11.2024
[4] https://aawsat.com/, 24.11.2021
[5] https://aawsat.com/, 24.11.2021
[6] https://aawsat.com/, 24.11.2021
[7] https://alarab.co.uk/, 19.11.2021
הזרקור למזרח התיכון 