מסמך ירדני לפתרון הסכסוך בסוריה הכולל הוצאת הכוחות הזרים וצמצום השפעת איראן

תקציר

השבוע נעשה צעד נוסף בהתקרבות של חלק ממדינות ערב לסוריה לאחר עשור של בידוד שנכפה על הסורים בעקבות סירובה לנסות להגיע לפתרון פוליטי של מלחמת האזרחים במדינה שהחלה בשנת 2011. שר החוץ של האמירויות ביקר בדמשק ונחשף מסמך שירדן הכינה ובו הצעה לפתרון הסכסוך בסוריה.

המסמך קובע כי היעד הסופי של צעדי נרמול היחסים בין מדינות ערב לדמשק הוא יציאת כל הכוחות הזרים והלוחמים הזרים מסוריה שנכנסו למדינה לאחר שנת 2011 כולל הכוחות האמריקניים ובעלי בריתם וצמצום ההשפעה האיראנית תוך הכרה באינטרסים הלגיטימיים של רוסיה. כמו כן סיוע לסוריה להקלת סבלו של העם הסורי וחזרת הפליטים הסורים לבתיהם.

בסוריה נשמעו שני קולות. פרשנים וחוקרים טענו כי מדינות ערביות הגיעו למסקנה שהדרך לצמצום ההשפעה האיראנית עוברת דרך החזרת סוריה לחיק העולם הערבי. לעומת זאת האופוזיציה הסורית טענה כי אין סיבה למדינות ערב לנרמל יחסים עם סוריה.

בעל טור ביומון הקטרי יצא נגד הריצה כלפי "הפושע בשאר אל-אסד" ששורד מכוח גורמי כיבוש חיצוניים ואין לו שליטה אמתית על המדינה. לטענתו הנרמול עם אסד יעודד אותו להמשיך להרוס את סוריה.

חסן נסראללה ראה בביקור האמירתי בדמשק הכרה ערבית בניצחון של סוריה ובתבוסה של מדינות ערב שהוציאו מיליארדי דולרים בסכסוך בסוריה. אלג'יריה שבה וקראה להחזיר את סוריה לליגה הערבית.

היומון ראי אל-יום ודיפלומט סורי לשעבר נימקו את ההתקרבות של מדינת האמירויות לסוריה ברצון לכפר על הנרמול עם ישראל. סוריה מצדה מעוניינת לצאת מבידודה כדי להשתחרר מהסנקציות שהוטלו עליה.

אל-אסד ובן זאיד[1]

פירוט הסקירה

ביקור שר החוץ של האמירויות בדמשק

ב-9 בנובמבר קיבל נשיא סוריה – בשאר אל-אסד – את פניו של שר החוץ של האמירויות – אלשיח' עבדאללה בן זאיד – בביקור ראשון של בכיר אמירתי בסוריה מאז מלחמת האזרחים במדינה. הם דנו ביחסי שתי המדינות ובפיתוח שיתוף הפעולה בתחומים שונים וביייחוד בתחום הכלכלי.

מדינות המפרץ ניתקו את היחסים עם המשטר הסורי בשנת 2011 למעט עומאן בשל התנגדות סוריה לפתור את המשבר במדינה והעדפת המשטר לנקוט פתרונות צבאיים וביטחוניים לדיכוי המהפכה.

הביקור מהווה סיום תקופה של בידודה של סוריה בעולם הערבי. בן זאיד אמר כי סוריה בראשות אסד בעזרת העם הסורי מסוגלת לעבור את האתגרים שכפתה המלחמה.

בשנים האחרונות הביעה מדינת האמירוית הסתייגות מאופן ההתייחסות של מדינות ערב לסוריה שהביאו לטענתה תוצאות הפוכות, כלומר בידוד סוריה הביא להתקרבות גדולה יותר בין סוריה לאיראן. האמירויות ובחרין אף נקטו כמה צעדים מעשיים כדי לשבור את הבידוד, למשל פתיחת שגרירויות בדמשק בשנת 2018 בדרג של ממלאי מקום שגרירים. בשאר אל-אסד שוחח בטלפון עם יורש העצר של אבו דבי – מוחמד בן זאיד – באוקטובר האחרון, ואבו דבי שיגרה לסוריה סיוע בהתמודדות עם קורונה. גורמים פוליטיים סורים אמרו כי הקשרים הכלכליים והמסחריים בין סוריה לאמירויות נמשכו תמיד והם צופים התקדמות רבה ביחסי מדינות ערב עם סוריה למרות הזהירות שנוקטות מדינות גדולות דוגמת סעודיה.[2]

ביטויים נוספים להפשרה ביחסי מדינות ערב וסוריה: שיחת טלפון של בשאר אל-אסד עם עבדאללה מלך ירדן בחודש אוקטובר 2021 ופתיחת מעבר ג'אבר נציב בגבול עם סוריה לתנועת נוסעים וסחורות. במאי השתתף שר התיירות של סוריה בפגישה של ועדת התיירות העולמית בסעודיה, דבר שנחשב לשינוי בעמדת סעודיה כלפי סוריה. [3]

אמין אל-עאצי כתב באל-ערבי אל-ג'דיד: "התקשורת הסורית חגגה והביקור תואר כתחילתה של היפתחות ערבית לסוריה המנסה בכל כוחה לחזור לחיק הליגה הערבית לאחר שחברותה הושעתה בשנת 2012." [4]

מסמך ירדני ובו הצעה לפתרון המשבר בסוריה

היומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט" היוצא לאור בלונדון פרסם ב-12 בנובמבר מסמך ירדני הקובע כי היעד הסופי של צעדי נרמול היחסים בין מדינות ערב לדמשק הוא יציאת כל הכוחות הזרים והלוחמים הזרים מסוריה שנכנסו למדינה לאחר שנת 2011 כולל הכוחות האמריקניים ובעלי בריתם וצמצום ההשפעה האיראנית תוך הכרה באינטרסים הלגיטימיים של רוסיה.

"קדמו למסמך צעדים שנקטו מדינות ערביות כלפי דמשק, למשל פגישת שר החוץ הסורי – פיצל מקדאד – עם תשעה שרים ערביים בניו-יורק, ביקורים רשמיים ירדניים סוריים, התקשרויות בין מנהיגים ערבים עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד וביקור של שר החוץ של האמירויות עבד אללה בן זאיד בדמשק.

ירדן היא שהכינה את התוכנית הזאת לפני כמה חודשים, והמלך עבדאללה דן בה עם נשיא ארה"ב – ג'ו ביידן – ביולי ועם נשיא רוסיה – ולדימיר פוטין – באוגוסט ועם מנהיגים ערביים ועוד ראשי מדינות אחרות."[5]

בהקשר זה אמר שר החוץ הירדני אימן אל-צפדי: "ירדן דיברה עם בשאר אל-אסד לאחר שהתברר שלא רואים כל אסטרטגיה יעילה לפתרון הסכסוך הסורי… השלמה עם המצב הקיים בסוריה איננה אופציה. מה עשינו כחברה עולמית כדי לפתור את המשבר? 11 שנים של משבר ומה התוצאה? ירדן סבלה ממלחמת האזרחים בסוריה, והדבר מתבטא בהברחת סמים וטרור לירדן. מלבד זאת ירדן מארחת 1.3 מיליון פליטים סורים שאינם מקבלים סיוע שקיבלו קודם." [6]

מה צריך לעשות לפי המסמך? "התמקדות במציאת פתרון פוליטי באופן הדרגתי תוך צמצום סבלו של העם הסורי… קביעת הצעדים במלחמה בטרור וצמצום ההשפעה האיראנית ההולכת ומתרבה. יש לעשות שינוי הדרגתי בדרכיו של המשטר הסורי במקביל לתמריצים לטובת העם הסורי ויצירת סביבה מתאימה לשיבת העקורים והפליטים… בכל זה יש להגיע להסכמה עם רוסיה… חשובה תמיכה של בעלי הברית הערבים והאירופים."

הנספח הסודי של המסמך:

למסמך הירדני צורף נספח סודי המפרט את שלבי ההצעה לפתרון הסכסוך בסוריה. להלן עיקריו:

"השלב הראשון – הבטחת הגעת סיוע הומניטארי וחתימה על הסכם להזרמת הסיוע דרך הגבול תמורת הקלת תנועת שיירות האו"ם בתוך סוריה ושיגור סיוע רפואי לסוריה.

השלב השני – סוריה תכשיר סביבה מתאימה לשיבה בטוחה של העקורים והפליטים ותינתן לנציבות האו"ם לענייני פליטים זכות ההגעה לאזורים הנוגעים בדבר כולל הבטחת אי דיכוי השבים והקלת שיבת העקורים לבתיהם תמורת צעדים מערביים הכוללים תוכנית סיוע זמנית לסורים החיים באזורים הכפופים לשליטת המשטר…

השלב השלישי – ישום החלטה 2254 והשתתפות חיובית של סוריה בוועדת החוקה המובילה לתיקון החוקה ולשחרור עצורים ואסירים פוליטיים וקביעת גורל הנעדרים. כמו כן הסכם להקים ממשלה שתוביל למשטר ריכוזי פחות וקיום בחירות בפיקוח האו"ם שיביאו להקמת הממשלה הרחבה.

במקביל יסכימו מדינות ערביות ומערביות להקל בהדרגה את הסנקציות שהוטלו על סוריה… יינקטו צעדים להתקרבות דיפלומטית הדרגתית בין סוריה למדינות ערב ולהשבת הקשרים עם סוריה והקלת שיבת סוריה לבימות הבין-לאומיות והשבת מעמדה בליגה הערבית.

השלב הרביעי – מלחמה בדאעש ובארגוני הטרור, שיתוף פעולה בהתמודדות מול הלוחמים הזרים, חילופי מידע ביטחוני סביב ארגוני הטרור, הקשרים עם גורמי הגיוס הבין-לאומי ורשתות המימון והפסקת פעילויות הקבוצות הקיצוניות הקשורות לאיראן… במקביל יהיה שיתוף פעולה עם המשטר הסורי ורוסיה במלחמה בטרור בצפון מערב סוריה ומאבק בגורמי הטרור במזרח סוריה. יהיה תיאום בין המשטר הסורי ל"קסד" בהתייחסות לתושבי מחנה הפליטים אל-הול, הלוחמים הזרים ופעילי דאעש העצורים. ימומנו פרויקטים של קיבוע היציבות באזורים ששוחררו מידי דאעש ונמצאים בשליטת המשטר.

השלב החמישי – יוכרז על הפסקת אש בכל רחבי המדינה ונסיגת כל הפעילים הלא סוריים מקווי העימות ואזורי הגבול עם המדינות השכנות, דבר שיוביל להפסקת הפעולות הצבאיות הגדולות ויוכרז על הפסקת אש כללית, כולל הפסקת ההפצצות מן האוויר והפסקת כל ההתקפות האוויריות הזרות על סוריה. כל השותפים בסוריה ובעלי הברית האזוריים כולל טורקיה יתחייבו לכבד את הפסקת האש.

השלב השישי – נסיגת כל הכוחות הזרים ושיתוף חיובי של המדינות השכנות תוך כיבוד היציבות והביטחון האזוריים כולל התחייבות לכבד את האיסור על נשק כימי, צמצום ההשפעה האיראנית בחלקים מסוימים בסוריה, נסיגת כל הכוחות הזרים והלוחמים הזרים בסוריה שלאחר שנת 2011 ונסיגת הכוחות האמריקנים וכוחות הברית מצפון מזרח סוריה כולל בסיס אל-תנף. במקביל ייפתחו ערוצי תיאום בין הצבא הסורי וכוחות הצבא והביטחון של המדינות השכנות להבטחת הגבולות עם סוריה."[7]

תגובות לביקור של האמירויות בדמשק

אלג'יריה

שר החוץ של אלג'יריה – רמטאן אל-עמאמרה –ברך על הביקור והוא שב וקרא להחזרת סוריה לליגה הערבית. "מושבה של סוריה בליגה צריך להיות מאויש בלי שיתערבו במדיניותה ובשאלה מי ישלוט בה… אלג'יריה לא תסכים להקפאת חברותה של סוריה בליגה הערבית היות שהדבר אינו פותר את הסכסוך בסוריה… היא תפעל לקרב בין מדינות ערב בפסגה הערבית"[8]

חסן נסראללה

חסן נסראללה התייחס להתקרבות בין האמירויות לדמשק בנאומו לרגל יום השהיד: "בשבועות האחרונים יש שיחות טלפון בין מנהיגים ערביים לנשיא בשאר אל-אסד… ביקור שר החוץ האמירתי בסוריה מבטא הכרה ערבית בניצחון של סוריה והודאה של מדינות ערביות בתבוסת הפרויקט שהן הוציאו עליו מיליארדי דולרים. הביקור הוא הכרזה על תבוסה." [9]

פרשנים וחוקרים סורים

הפרשן הפוליטי – דרויש ח'ליפה – כתב ב"אל-ערבי אל-ג'דיד" כי הדרישה של כמה מדינות ערביות לנרמל יחסים עם סוריה נובעת מהרעיון להרחיק את סוריה מהציר האיראני. המשטר הסורי רמז באחרונה על אי שביעות רצונו מההתנהגות האיראנית. הוא שלל אפשרות של נוכחות סוריה בפסגה הבאה באלג'יריה אלא אם תושג הסכמה סעודית מצרית, דבר שאינו נראה ריאלי כעת ושר החוץ הסעודי פיצל בן פרחאן אמר כי אין בכוונת סעודיה להיפתח למשטר כרגע וגם הצהרות מצרים אינן מצביעות על הסכמה לכך.[10]

חוקר במכון "אל-חואר אל-סורי" אחמד אל-קרבי סבור כי "למרות הסתייגותה של ארה"ב מההתקרבות לדמשק, בכל זאת חל שינוי בעמדתה והיא באה לקראת רוסיה והקלה את הסנקציות על סוריה והלכה לקראתה גם בנושא הנרמול וזאת כדי לצמצם את ההשפעה האיראנית באזור." לדבריו "הביקור הוא חוליה בנרמול עם אל-אסד שהחלה בביקור עבדאללה בארה"ב שם קיבל אור ירוק לנרמל עם אל-אסד… חלק ממדינות ערב סבור כי אל-אסד ניצח וכי צמצום ההשפעה האיראנית בסוריה עובר דרך החזרת סוריה לעולם הערבי… ביקור בן זאיד הוא ניסיון להוציא את סוריה מהחיק האיראני תמורת מתן תמריצים למשטר הסורי ובייחוד בתחום שיקום המדינה." למרות זאת אל-קרבי סבור כי "המאמץ להוציא את סוריה מהחיבוק האיראני הוא חסר תועלת, אך יש יתרון לביקור והוא סיכוי לשיתוף פעולה ביטחוני בכל הקשור למאבק בטרור." [11]

האופוזיציה הסורית

דובר "צוות המו"מ" השייך לאופוזיציה הסורית אמר כי "לא השתנה דבר שיצדיק את הביקור הזה. ההפצצות נמשכות והמעצרים יותר קשים וסורים מתים בחדרי החקירות. הביקור אינו רצוי יהיו אשר יהיו התירוצים לקיומו." לדבריו, הרוסים דחפו לביקור כדי להכשיר את שלטון אל-אסד שמעניק להם את הגיבוי לנוכחותם בסוריה. "אין כל אפשרות להפריד את סוריה מאיראן והביקורים האלה מהמפרץ רק מחזקים את הקשר בין משטר אל-אסד לאיראן."[12]

בעל טור ביומון קטרי תוקף את הריצה אל "הפושע אל-אסד"

בעל טור ב"אל-ערבי אל-ג'דיד" ומנהל ערוץ אל-גזירה לשעבר – יאסר אבו הלאלאה הירדני – כתב במאמרו: "הערבים מתמהמהים מלהתערב בפתרון בעיות פשוטות יותר מהאסון בסוריה, למשל אינם עוסקים בסכסוך בין אלג'יריה למרוקו שהולך ומסלים באופן מדאיג. החיפזון בריצה כלפי הפושע בשאר אל-אסד מביך, והרי המשטר שורד מכוח גורמי כיבוש חיצוניים וחלוקת מרחבי השפעה ואין לו שליטה אמתית על המדינה. הוא חסר אונים לחלוטין לפחות כלכלית ואינו מצליח לספק את הצרכים המינימליים של חיי היום-יום לתושבים באזורי שליטתו. המשטר לא היה שורד אלמלא הכיבוש האיראני והרוסי…

הנרמול עם אסד יעודד אותו להמשיך להרוס את סוריה ולשנות את הדמוגרפיה שם באמצעות השמדה וגירוש. הנרמול בין ירדן לסוריה למשל לא יועיל בהשבת מהגר אחד לדרעא או לשחרור עצור ירדני אחד. לו ירדן והאמירויות היו מניפות את הסיסמה של נרמול תמורת חזרת הפליטים, אפילו סמלית, היה אפשר להבין את ההתקרבות הערבית לסוריה. הנרמול של האמירויות עם אל-אסד יימשך כמו גם עם ישראל וגם פשעיו יימשכו… התקווה שבידודו יימשך עד שיישפט וישובו הפליטים לסוריה."[13]

ראי אל-יום: האמירויות רוצות לכפר על שגיאת ההסכמים עם ישראל

כותב מאמר ביומון ראי אל-יום סבור כי שני הצדדים יוצאים נשכרים גם דמשק וגם האמירויות. "סוריה מעניקה עדיפות לענייני חוץ, כלומר היא יותר פרגמטית ומנסה לשבור את המצור האמריקני, למשוך השקעות כדי לפתור את המשבר הכלכלי ולשפר את פרנסת התושבים. סוריה רוצה שיקום ולא תשים וטו על שום מדינה שתרצה להשתתף בשיקום חוץ מישראל. זה ההסבר לביקור משלחת סעודית בראשות גנרל ח'לד אל-חמידאן מפקד המודיעין בארמון הנשיאות, לשיחה בין אל-אסד ליורש העצר של אבו דבי והידוק הקשרים עם עומאן. מדינת האמירויות שעשתה שגיאה בנרמול ובחתימה על הסכמי אברהם עם ישראל רוצה לכפר על החטא בגילוי פתיחות כלפי סוריה."[14]

[1] https://alarab.co.uk/, 10.11.2021

[2] https://alarab.co.uk/, 10.11.2021

[3] https://www.alaraby.co.uk/. 11.11.2021

[4] https://www.alaraby.co.uk/. 11.11.2021

[5] https://aawsat.com/, 12.11.2021

[6] https://aawsat.com/, 12.11.2021

[7] https://aawsat.com/, 12.11.2021

[8] https://www.alaraby.co.uk/, 10.11.2021

[9] https://www.alahednews.com.lb/, 11.11.2021

[10] https://www.alaraby.co.uk/, 10.11.2021

[11] https://www.alaraby.co.uk/. 11.11.2021

[12] https://www.alaraby.co.uk/. 11.11.2021