ארה"ב חידשה בעת האחרונה את המאמצים להניע את המו"מ בין ישראל ללבנון בנושא שרטוט הגבול הימי בין שתי המדינות. השיחות הופסקו בשנת 2020 לאחר 5 סבבים בשל דרישת לבנון לקבל שטחים נוספים מעבר ל-860 קמ"ר השנויים במחלוקת. בעת האחרונה לבנון חזרה בה מדרישתה תוך הסכמה לחזור להסכם המסגרת שעליו הודיע יו"ר הפרלמנט בלבנון – נביה ברי – הממונה על הנושא כבר שנים.
במסגרת המאמצים האלה, ביקר בלבנון המתווך האמריקני החדש – עמוס הוקשטיין, היועץ הבכיר במשרד החוץ האמריקני לענייני אנרגיה, ונפגש עם בכירים בלבנון בנוכחות השגרירה האמריקנית דורותי שיה.
עמוס הוקשטיין[1]
נביה ברי אמר כי האווירה הייתה יותר מחיובית, ובשיחות ירד מהפרק הרעיון שהמתווך האמריקני יקיים מו"מ של דילוגים בין ישראל ללבנון במקום מו"מ עקיף במטה האו"ם סמוך לגבול. ברי הוסיף כי האמריקנים הבטיחו לאשר ללבנון לייבא גז וחשמל דרך סוריה למרות הסנקציות. כמו כן אמר לנציג האמריקני "אנחנו ניצבים בפני הזדמנות לחדש את המו"מ בנאקורה."
יצוין כי בתקופה שבה הופסק המו"מ בשל המחלוקת על המפות הודיעה חברת "האליברטון" האמריקנית לפני כמה שבועות כי זכתה במכרז לביצוע קידוחים ב-3 עד 5 בארות באזור הימי השנוי במחלוקת בין לבנון וישראל, וזאת לטובת החברה היוונית "אנירג'אן" הפועלת לגלות ולהפיק משאבי אנרגיה תוך התמקדות בפיתוח המשאבים בים התיכון. דבר זה יצר התנגדויות לבנוניות עד כדי שיגור מכתב לאו"ם בדרישה לוודא שהקידוח לא נעשה באזורים השנויים במחלוקת כדי למנוע פגיעה בזכויות ובריבונות של לבנון.[2]
בתגובה למאמץ האמריקני לחדש את המו"מ הצהיר מזכ"ל חזבאללה – חסן נסראללה – כי "ההתנגדות [חזבאללה] תתערב [במו"מ על שרטוט הגבול הימי בין ישראל ללבנון] אם תראה שצעדי האויב מהווים סכנה לגבי זכויות לבנון." בנאום אחר אמר נסראללה כי "ארגונו לא יכריז על עמדתו כלפי המו"מ וימתין למה שתודיע לבנון בנושא. עם זאת, חזבאללה לא יאפשר לאויב לנצל את שלב המו"מ הנוכחי כדי להפיק גז או נפט באזורים שלגביהם מתקיים המו"מ." בהתייחסותו לבקשת ישראל מאחת החברות לקדוח באזור השנוי במחלוקת אמר: "יכולות ההתנגדות מוכנות להגן על משאבי לבנון מפני החמדנות הציונית, ואל לאויב לחשוב שיוכל להתנהג כרצונו באזור השנוי במחלוקת לפני שתהיה הכרעה. אם חזבאללה יראה שהנפט בלבנון בסכנה הוא יפעל בהתאם." [3]
אל-אח'באר, היומון המזוהה עם חזבאללה, טען כי הזכויות במים הכלכליים של לבנון חשופות לסכנה משום שללבנון אין עמדה אחידה, והגורמים הפוליטיים השונים חלוקים לגבי מנגנון המו"מ והדרכים לפתור את הסכסוך בין ישראל ללבנון. [4]
כתב היומון אל-אח'באר – חסן עליק – קרא לא לחדש את המו"מ: "ההסכמה לקבל את עמוס הוקשטיין כמתווך היא השפלה… מקבלי ההחלטה בביירות מסכימים לכך שארה"ב הנוטה לישראל תתווך במו"מ כדבר מובן מאליו. הם משקרים לעצמם וללבנונים ומשלים אותם שהתוצאה של המו"מ תהיה לטובת לבנון ותושביה. הם מנמקים זאת בצורך של לבנון לעשות קידוחי גז ואינם נרתעים מאיבוד עקרונות וסיכון זכויות הלבנונים ועתיד הדורות הבאים. הבעיה שלא מביאים את הנושא לדיון ציבורי ורק רוצים לרצות את המתווך האמריקני…
הבעיה היא שלבנון הרשמית לא יודעת מה היא רוצה. הנשיא מישל עון רוצה לנצל את המו"מ לשיפור היחסים עם ארה"ב, בייחוד לאחר הסנקציות שארה"ב הטילה על חתנו ג'ובראן באסיל. יו"ר הפרלמנט – נביה ברי – חושש מסנקציות על מקורביו אחרי שעל עוזרו ומקורבו – עלי חסן ח'ליל – הוטלו סנקציות. ראש הממשלה – נג'יב מיקאתי – רוצה להבטיח את מעמדו כראש הממשלה ולהשתחרר מהדימוי של מי שוויתר על הזכויות של לבנון… המתווך האמריקני הוא האויב בעצמו. אם מסתכלים על אינטרס ולא אידיאולוגיה צריך לא לחדש את המו"מ עד שישתפר מצבה של לבנון במו"מ. השלטון צריך להגדיר את הזכויות, לקבץ את העם סביבו ולהסתמך על ההתנגדות שתמנע מהאויב לפגוע בזכויות הלבנוניות."[5]
[1] https://www.annahar.com/, 21.10.2021
[2] https://aawsat.com/, 21.10.2021
[3] https://al-akhbar.com/, 23.10.2021
[4] https://al-akhbar.com/, 23.10.2021
[5] https://al-akhbar.com/, 22.10.2021
הזרקור למזרח התיכון 