לצד שביעות הרצון ממינוי ראשת ממשלה בתוניסיה יש גם חששות

נשיא תוניסיה – קיס סעיד – הטיל על נג'לאא' בודן רמדאן את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה בתוניסיה.

נג'לאא' אינה משתייכת לזרם פוליטי ואינה מקורבת לשום מפלגה. היא שימשה כמרצה בגיאולוגיה ומילאה תפקידים במשרד להשכלה גבוהה כולל בלשכת השר לשעבר שהאב בודן. [1]

מינוי נג'לאא' נעשה חודשיים לאחר פיטורי ראש הממשלה הקודם – השאם אל-משישי – והקפאת פעילות הפרלמנט. הנשיא לקח לעצמו את האחריות על הרשות המבצעת והמחוקקת בצעד שיריביו כינו הפיכה. הנשיא נימק זאת בצורך להציל את המדינה מקריסה.[2]

הנשיא סעיד וראשת הממשלה נג'לאא'[3]

מגזר רחב בעם התוניסאי ובפוליטיקה התוניסאית קיבלו בחיוב את הסמליות שבמינוי אישה לתפקיד כל כך בכיר, למעט מפלגת אל-נהדה [האחים המוסלמים] שראתה במינוי "חריגה מהחוקה וצעד לא חוקי שנעשה במסגרת של הפיכה." [4] מפלגת אל-נהדה קראה לנשיא תוניסיה לחדש את ההליך הדמוקרטי ולהעניק לממשלה הבאה לגיטימיות חוקתית. [5]

עם זאת היו שהשמיעו ביקורת על הנשיא סעיד שהוא מינה אישה לתפקיד שבו היא רק תהיה מבצעת את מדיניותו בלי שיהיו לה סמכויות מספיקות. כמו כן טענו כי המינוי הוא תכסיס פוליטי של הנשיא המודע לסמליות שבהחלטה למנות אישה כראשת ממשלה. [6]

נציגת הפדרציה העולמית לזכויות האדם בצפון אפריקה ובמזרח התיכון – יסרא פראוס – אמרה כי המינוי הוא יישום זכות שנשללה מהנשים מאז העצמאות של תוניסיה לפני 70 שנה ויש בו מסר חזק נגד המונופול של הגברים על השלטון, אך מצער שזכויות הנשים בעולם הערבי קשורות לעתים בתרגילים שעושים שליטים. "מצער שהמינוי נעשה בסיטואציה כזאת שהנשיא מחזיק בשלטון באופן בלעדי ללא כל הגבלת זמן ברורה של תקופת המעבר בתוניסיה והוא לא ישאיר לממשלה ולעומדת בראשה כל סמכות אלא יטיל עליהם לבצע את מדיניותו."[7]

משוררת וסופרת ומרצה במדעי החברה בתוניסיה – ד"ר אמאל מוסא – כתבה: "נג'לאא' זו האישה הערבייה הראשונה שמתמנה לתפקיד ראש ממשלה והדבר סמלי מאוד… מינוי אישה שמילאה תפקידים הקשורים לארגונים בין-לאומיים לתפקיד ראש הממשלה הוא מסר חיובי לזירה הבין-לאומית החוששת מפגיעה בחירויות ובזכויות אדם. הצבת אישה לתפקיד בפעם הראשונה הוא סימן לאמונה עמוקה בערך האישה ויכולותיה… מבחינת הפוליטיקאים האישה הזאת נג'לאא' אינה מוכרת ולא הופיעה באמצעי התקשורת וכל השכלתה קשורה למדעים ולא לכלכלה אך ברור שאפשר להתגבר על כך באמצעות מינוי טוב של שרי האוצר והכלכלה. הבעיה היא המישור הפוליטי – עד כמה היא תמצא אווירה פוליטית שתסייע לה לעבוד ולפתור בעיות שהצטברו. שאלה נוספת – האם היא תמצא בסיס ציבורי תומך שיסייע לה לשיקום תוניסיה. עם זאת, מינוי אישה לראשות הממשלה הוא חרב פיפיות משום שאם היא תצליח, זה יירשם כניסוי בסיסי של השתתפות פוליטית של הנשים התוניסאיות, ואם היא לא תצליח, יהיו כאלה שיתלו זאת בסיבות מגדריות.

לכן נדרשת קרקע יציבה שתתרום להצלחת הניסיון הסמלי והמיוחד במינו בהיסטוריה של תוניסיה והעולם הערבי. אם כן התוניסאים נדרשים היום לתת אמון בנשים, ולא רק כסיסמה, בכך שיתנו תמיכה מינימלית וידחו את המחאות והשביתות. הדבר החשוב הוא להקיף את ראשת הממשלה ביציבות פוליטית כדי שתשאיר חותם כדי להמשיך לשתף נשים בפוליטיקה.[8]

במאמר המערכת של היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי נכתב: "הנשים המוסלמיות שעמדו בראש ממשלות  נאבקו נגד משטרים דיקטטוריים ולא הגיעו לתפקיד בצו נשיאותי… כל מה שעשה נשיא תוניסיה סעיד היה רק לחזק את השפעתו ואיננו מצפים שהוא יאפשר לכל ראש ממשלה, אישה או גבר, למלא את תפקידיו החוקתיים משום שהחוקה – לאחר הצעדים החריגים של הנשיא – אינה אלא טקסט סלקטיבי שאפשר לשנותו ולפגוע בו כפי שקרה לשאר המוסדות הלגיטימיים בתוניסיה. במדינה שבה אין לחברי פרלמנט ושופטים חסינות לא תהיה חסינות גם לראשת הממשלה, וכל תפקידה יצטמצם למשהו פורמלי, כלומר להעסיק את דעת הקהל המקומית והעולמית בשאלת היותה אישה, ותפקידה העיקרי יהיה לבצע את הוראות הנשיא."[9]

העיתונאית הירדנית ובעלת טור ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד – למיס אנדוני – כתבה במאמרה:  

"מינוי ראשת ממשלה בתוניסיה לא היה קורה אלמלא המאבק הממושך של הנשים התוניסאיות נגד הפליה ולמען שוויון. אין לי זכות לשפוט את יכולותיה של בודן, והרי יש לה רקורד מגוון של ניסיון וידע, אך האם המרצה להנדסה תהיה עלה התאנה של צעדי הנשיא קיס סעיד שמהסס לקבוע כללי פלורליזם, חירות, וחידוש עבודת הפרלמנט לאחר ההפיכה נגד חוקת המדינה ב-25 ביולי 2021.

מינוי ראש ממשלה בתוניסיה נעשה עקב לחצים פנימיים וחיצוניים. היו שגילו נכונות לתת לנשיא הזדמנות אך עכשיו הם מפקפקים במטרותיו. רבים ראו בצעדיו רע הכרחי להצלת תוניסיה מהתמוטטות חברתית וכלכלית, לאחר שגורמי שלטון שבאו אחרי מהפכת יסמין [האביב הערבי] ובראשם מפלגת אל-נהדה הובילו את תוניסיה להידרדרות ברמת החיים ובצדק סוציאלי. אחרים, והכותבת ביניהם, סבורים שכישלון של השלטון הקודם אינו מצדיק צעדי הפיכה ללא מפת דרכים ברורה, וכאן ראוי לשאול מהי עמדתה של בודן בנושאי חירויות וצדק חברתי."

לדעת אנדוני, הגעת נשים למשרות גבוהות היא סימן לשינוי מעמד האישה אך בתוניסיה ובמקומות נוספים היא תוצאת סכסוך מר והקרבה של נשים בעולם למען שוויון זכויות. "יש הסבורים שהבנק העולמי לחץ שבודן תקבל את ראשות המשלה והרי היא מילאה תפקידים בביצוע פרויקטים של הבנק העולמי במשרד להשכלה גבוהה. חתירת הנשיא סעיד להשיג הסכמה של המערב מחשידה אותו באשר למניעיו למנות את נג'לאא'. נראה איזו מדיניות חברתית כלכלית היא תנקוט."

אנדוני ממשיכה: "היינו מעדיפים בחירה בקלפי על פני מינוי של אישה למשרת ראשת הממשלה. מאז 2011 ראש ממשלה בתוניסיה לא נבחר אלא הגיע לתפקיד בעזרת קואליציה של מפלגות שהגיעו לפרלמנט. אנו רוצים שהאישה הערבית הראשונה שהגיעה לתפקיד רשת הממשלה תסרב לשמש קישוט לעוול הקיים ותגן על החירויות ועל עתיד תוניסיה. נג'לאא בודן, זו אחריותך הראשונה והחשובה ביותר."[10]


[1] https://www.alarabiya.net/, 30.9.2021

[2] https://www.alarabiya.net/, 30.9.2021

[3] https://alarab.co.uk/, 30.9.2021

[4] https://elaph.com/, 30.9.2021

[5] https://www.alarabiya.net/, 30.9.2021

[6] https://elaph.com/, 30.9.2021

[7] https://elaph.com/, 30.9.2021

[8] https://aawsat.com/30.9.2021

[9] https://www.alquds.co.uk/, 30.9.2021

[10] https://www.alaraby.co.uk/, 3.10.2021

%d בלוגרים אהבו את זה: