התנגדות עיראקית לוועידה שהתקיימה בכורדיסטן למען נרמול יחסים עם ישראל

שלשום (24 בספטמבר) התקיימה בארביל  באזור כורדיסטן ועידה בהשתתפות מאות אישים עיראקיים סונים ושיעים שקראה לנרמול יחסים עם ישראל לפי הסכמי אברהם. למרות הודעת משרד הפנים בכורדיסטן כי לא ידע על הוועידה ולא אישר אותה עוררה הוועידה תגובות נזעמות בעיראק.

המומחה האמריקני ממוצא יהודי עיראקי שארגן את הוועידה – ג'וזף ברודי – אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי כ-300 אישים סונים ושיעים ובהם ראשי שבטים, אינטלקטואלים וסופרים מ-6 מחוזות: בגדאד, אל-מוצול, צלאח אל-דין, אל-אנבאר, דיאלי ובבל השתתפו בוועידה.    

את הודעת הסיכום של הוועידה קראה סחר אל-טאי, שהציגה את עצמה כעובדת משרד התרבות בבגדאד: "אנו דורשים לצרף אותנו להסכמי אברהם, וכפי שהסכמי אברהם קבעו כינון יחסים דיפלומטיים בין הצדדים שחתמו על ההסכמים, כך גם אנחנו דורשים יחסים נורמליים עם ישראל ומדיניות חדשה שתתבסס על יחסים אזרחיים עם העם בישראל כדי להשיג פיתוח ושגשוג."

בין הדוברים העיראקים בוועידה היה גנרל לשעבר, אחד ממפקדי "אל-צחוה" – פלגים שבטיים שנלחמו בארגונים קיצוניים בתמיכת ארה"ב. דובר אחר היה חמי פרס, העומד בראש מכון שהקים אביו הנשיא הישראלי לשעבר שמעון פרס.

שיח' ר'סאן אל-חלבוסי, ראש שבט אלבומטר מאל-אנבאר אמר: "די לאיבה, למלחמות ולהרג. צריכים לפתוח דף חדש לשיתוף פעולה, שלום וביטחון כדי שבנינו ונכדינו יחיו אחרינו בשלום ובשלווה."

משרד הפנים באזור כורדיסטן הודיע כי הוועידה אינה משקפת עת עמדת ממשלת כורדיסטן ויינקטו צעדים לבדוק איך התקיימה הוועידה.

לשכת ראש הממשלה של עיראק – מצטפא אל-כאזמי – פרסמה הודעה שבה הביעה התנגדות תקיפה לניסיונות האלה: "ממשלת עיראק מביעה את התנגדותה המוחלטת להתכנסויות בלתי חוקיות שנערכו ע"י  אישים שבטיים בעיר ארביל באזור כורדיסטן בכותרת 'נרמול עם ישראל'. הכינוסים האלה אינם מייצגים את תושבי הערים העיראקיות והם ניסיון לשבש את המצב הכללי ולהחיות את העדתיות. העלאת  נושא הנרמול אינה מקובלת חוקתית ופוליטית בעיראק והממשלה הביעה באופן ברור את עמדת עיראק ההיסטורית והקבועה התומכת בנושא הפלסטיני ומגינה על זכויות העם הפלסטיני ובראשן מדינה עצמאית שבירתה ירושלים."

כאזמי[1]

גם הנשיאות העיראקית פרסמה הודעת התנגדות: "הנשיאות שבה ומביעה את התנגדותה המוחלטת לנרמול יחסים עם ישראל… קיום הוועידה הוא ניסיון להסית ולפגוע בסדר הציבורי."

גם מפלגות ואישים הצטרפו להתנגדות לנרמול. מנהיג הזרם הסדרי – מקתדא אל-סדר – קרא לעצור את האישים שקראו לנרמל יחסים עם ישראל. [2]

קואליציית אל-פתח בראשות האדי אל-עאמרי הביעה פליאה על קיום הוועידה ועל שתיקת מנגנוני הביטחון בכורדיסטן.

מנהיג תנועת עצאיב אהל אל-חק – קיס אל-ח'זעלי – אמר כי מה שקרה בארביל נוגד את כל הערכים

והעקרונות הלאומיים וההומאניים והפרה בוטה של חוק העונשין העיראקי. לדבריו, ההתנגדות האסלאמית לא תעבור בשתיקה על הבגידה הגדולה הזאת, ואנו נלמד לקח את ישראל ואת אלה המנרמלים אתה, כך שאיש לא יחשוב על נרמול.  

מפלגת אל-דעוה אל-אסלאמיה בראשות נורי אל-מאלכי גינתה בחריפות את קיום הוועידה ע"י "אנשים שמייצגים את עצמם בלבד וקוראים לנרמול ולהצטרפות להסכמי הבושה והקלון עם הישות הציונית."[3]

ד"ר פאדל אל-בדראני, מרצה לתקשורת באוניברסיטה העיראקית, אמר כי הנרמול הוא צעד חדש במציאות העיראקית בעיתוי מביך של עיראק לקראת הבחירות לפרלמנט, מעין מוקש שהתפוצץ וישפיע מאוד על אופי הבריתות המפלגתיות. זה נושא שעיתוי העלאתו נבחר בתיאום בין גורמים פוליטיים וחברתיים פנימיים הקשורים בקשר הדוק לגורמים אמריקניים וישראלים. אחת התוצאות הבולטות של ועידת הנרמול היא טרפוד הידוק קשרים של גורמים פוליטיים, למשל ההתקרבות בין הזרם הסדרי והמפלגה הדמוקרטית בראשות מסעוד ברזאני.

ד"ר ר'אלב אל-דעמי, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אהל אל-בית באל-כופה, אמר כי הוועידה תגביר את הפילוג העממי אך לא תשפיע על ההסכמים בין הגורמים הפוליטיים לאחר הבחירות משום שהגורמים הפוליטיים פועלים משיקולים אינטרסנטיים.

אמיר אל-דעמי, מומחה למשפט, אמר כי חוק העונשין העיראקי מספר 111 לשנת 1969 קבע עונש מוות לכל מי שהסית למען הציונות והמאסונים או השתייך אליהם "והרי אנו במצב איבה עם ישראל".[4]


[1] https://www.alquds.co.uk/, 25.9.2021

[2] https://aawsat.com/, 26.9.2021

[3] https://www.alquds.co.uk/, 25.9.2021

[4] https://aawsat.com/, 26.9.2021

%d בלוגרים אהבו את זה: