התרוממות הרוח שאפיינה את הרחוב הפלסטיני בעקבות בריחת האסירים הפלסטיניים ותחושת "הניצחון" של הפלסטינים בעימות האחרון בעזה לא הובילו לקידום האחדות הפלסטינית, אדרבה, בימים האחרונים אנו עדים למתיחות רבה בין פת"ח לחמאס שבאה לידי ביטוי בהתקפות מילוליות נגד הרש"פ והעומד בראשה אבו מאזן; התנגדות חמאס להצעת הרשות הפלסטינית לקיים בחירות לרשויות המוניציפליות; תקיפת סטודנטים של פת"ח שעטו כאפיה באוניברסיטת אל-אזהר בעזה ע"י אנשי חמאס.
להלן פרטי האירוע בקמפוס בעזה והתגובות לו:
כמה סטודנטים של פת"ח באוניברסיטת אל-אזהר בעזה הוכו ב-22 בספטמבר ע"י סטודנטים תומכי חמאס ואנשי משטרת האוניברסיטאות של חמאס וזאת משום שעטו על צווארם ועל כתפיהם כאפיה. האירוע עורר התמרמרות נרחבת אצל חוגים נרחבים באוכלוסייה שראו בו פגיעה והשפלה של הכאפיה המהווה סמל לאומי של הפלסטינים. אלפי תושבים ובייחוד סטודנטים הביעו את הזדהותם עם אנשי פת"ח בכך שעטו כאפיה. אישים וגורמים פוליטיים הביעו גינוי וביקורת על חמאס. עשרות אלפי תושבים פרסמו תמונות שלהם ושל בני משפחותיהם כשהם עוטים כאפיה. כמו כן פרסמו פוסטים וציוצים המגנים את תקיפת אנשי פת"ח.
אל-אזהר[1]
משטרת חמאס הכחישה את האירוע וטענה כי מדובר בפברוק וכי לא היה כל ניסיון למנוע מהסטודנטים לעטות כאפיה.
גופים שונים גינו את המעשה של חמאס. כך למשל המשרד להשכלה גבוהה ואוניברסיטת אל-אזהר. מפלגת העם הפלסטינית (מע"פ) קראה לחקור את האירוע ולהעניש את האחראים לו ולכבד את הקמפוסים. המכון לזכויות האדם "מיזאן" הודיע כי הוא רואה את האירוע בחומרה רבה. הרשות העצמאית לזכויות האדם קראה לפרק את משטרת האוניברסיטאות.
הוועד המרכזי של פת"ח פרסם הודעת גינוי חריפה: "תקיפת אנשי פת"ח היא עדות לאופי האח'ואני [האחים המוסלמים] של חמאס המתנכרת לזהות הלאומית הפלסטינית ומתנגדת לה מתוך השקפת
האחים המוסלמים הדוגלת בהשתייכות לאומה כולה. ההתקפה של מיליציות חמאס על הסטודנטים שעטו כאפיה היא עדות לפחד של התנועה הזאת שהיא אגף של האחים המוסלמים בפלסטין מפני הסמל הלאומי של הכאפיה בייחוד שהדבר נקשור ליאסר ערפאת, פת"ח ואש"פ. חמאס שניהלה מסע הכפשה מכוון ונרחב בתמיכת גורמים אזוריים לאורך עשרות שנים נגד פת"ח ואש"פ סבורה כי הגיעה ההזדמנות לתקוף את סמלי התנועה הלאומית הפלסטינית ובייחוד את המהפכה הפלסטינית בת זמננו. פעולות חמאס אלו עלולות להעמיק את הפילוג וכך גם פעילות חמאס למנוע מתושבי עזה להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות.[2]
פעיל ברשתות החברתיות סעיד אל-טאהר – כתב בפייסבוק: "הכאפיה הייתה תמיד סמל לעם הפלסטיני וביטוי הזדהות עם שוחרי החופש בעולם. רק האויב של העם הפלסטיני ניסה להסיר אותה, לשרוף אותה או לגנוב אותה [ולא מישהו פלסטיני]. רבים בעולם התוודעו לפלסטינים באמצעות הכאפיה של הנשיא המנוח אבו עמאר [יאסר ערפאת]. בכאפיה התקשטו האימהות שלנו, והיא שימשה אותנו להסתיר את פנינו מפני הכיבוש ומשתפי הפעולה עמו. היא גם משמשת לעטיפת גופות השהידים."[3]
עבד אל-מג'יד סוילם כתב במאמרו ביומון המקורב לרש"פ אל-איאם: "אולי תנועת חמאס אינה יודעת שהכאפיה הפלסטינית הפכה לסמל לאומי בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת והתגבשה כסמל לאומי במהלך המרד ב-1936, אולם אפשר להבין את הבורות הזאת של חמאס סביב העובדות האלה משום שהיא נובעת מהרקע האידיאולוגי של חמאס שאינה מאמינה בלאומיות או בסמלים לאומיים… אפשר לחלוק על ערפאת, על אבו מאזן ועל פת"ח ומותר למתוח ביקורת, להתחרות ולהתנצח אך אסור לאיש
לפגוע בסמלים לאומיים.[4]
יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה טען כי "פעולות חמאס – הזרוע של האחים המוסלמים – ברחוב הפלסטיני נועדו למחוק את רוח האחדות הלאומית שיצרו המערכה על ירושלים [מבצע סיף אל-קודס – שומר החומות] והמערכה של האסירים [הבריחה מכלא גלבוע]. חמאס ששורשיה הם האחים המוסלמים פועלת במרץ רב לרוקן את עזה מזהותה הלאומית ולפגוע בסמלים לאומיים פלסטיניים, כך למשל היא כינתה את הדגל הפלסטיני במלה 'סחבה' ואת מדינת פלסטין כ'כלום על מפת העולם'. לאחר מכן תקפו [אנשי חמאס] וקיללו את המופתי של פלסטין בקודש הקודשים ולבסוף רדפו את עוטי הכאפיה באוניברסיטת אל-אזהר ותקפו אותם באלימות ובהפחדה ועצרו אותם."[5]
יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה טען כי "פעולות חמאס – הזרוע של האחים המוסלמים – ברחוב הפלסטיני נועדו למחוק את רוח האחדות הלאומית שיצרו המערכה על ירושלים [מבצע סיף אל-קודס – שומר החומות] והמערכה של האסירים [הבריחה מכלא גלבוע]. חמאס ששורשיה הם האחים המוסלמים פועלת במרץ רב לרוקן את עזה מזהותה הלאומית ולפגוע בסמלים לאומיים פלסטיניים כך למשל היא כינתה את הדגל הפלסטיני במלה 'סחבה' ואת מדינת פלסטין כ'כלום על מפת העולם'. לאחר מכן תקפו וקיללו את המופתי של פלסטין בקודש הקודשים ולבסוף רדפו את עוטי הכאפיה באוניברסיטת אל-אזהר ותקפו אותם באלימות, בהפחדה ובמעצר."[6]
אישים בפת"ח ובמפלגות לאומיות טענו כי "התקפת חמאס נעשתה בתיאום עם ישראל. המעשה מבטא מדיניות של הסתגרות, הדרה וביצוע תוכניות ואג'נדות חיצוניות. זה מעשה חבלה מכוון ואסטרטגיה מסוכנת הפוגעת במטרות עמנו הפלסטיני ובפרויקט הלאומי שלנו."
חבר המל"פ – עמראן אל-ח'טיב – דרש מכל הפלגים לתמוך בעמדה הפוליטית שמוביל היו"ר מחמוד עבאס וטען כי הפרויקט שמובילה חמאס מההתחלה הוא הפרדה בין שני חלקי המולדת.
חבר המועצה המהפכנית של פת"ח ג'ואד עואד תאר את התקפת חמאס על אבו מאזן בוטה ובלתי מוסרית.[7]
בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה – עומר חלמי אל-ר'ול – כתב במאמרו: "בעבר ידעו הפלגים הפלסטינים להתעלות מעל המחלוקות ולא אפשרו חציית קווים אדומים, אולם עם הקמת תנועת חמאס באינתיפאדה בשנת 1988 ולמרות השתלבות כל הציבור באינתיפאדה פנתה הזרוע של האחים המוסלמים לדרך של הסתה לפילוג ולמלחמת אזרחים. תנועת חמאס האשימה את האחר בכפירה ובבגידה סמוך להפיכה שביצעה בעזה בשנת 2007 ועדיין היא נוקטת מדיניות מחבלת לטובת אינטרסים כיתתיים לפגוע באחדות הלאומית ולפרום את המרקם הלאומי החברתי והתרבותי תוך שהיא סוחרת בדת כדי להנציח את אופציית האמירות החמאסית על חשבון הסוגיה הפלסטינית והיעדים הלאומיים הפלסטינים ולטובת אויבי העם הפלסטיני.
מסעות ההסתה של חמאס נגד אש"פ ופת"ח וכל הפלגים הלאומיים ונגד התרבות הלאומית לא פסקו מאז שחמאס רכבה על גל ההתנגדות כדי לשווק את הסחורה הנפסדת שלה תוך שהיא ממקדת את מסעותיה בסמלי המאבק לשחרור – אבו עמאר ואחריו אבו מאזן – כדי לפגוע במעמדם באמצעות הסתה יומם וליל. ההסתה נגד אבו מאזן הגיעה לשיא חסר תקדים שלא נעצר בדרישה ממנו להתפטר אלא הגיע רחוק מכך לכדי הכפשה, האשמה בבגידה וקריאה להרג. במקביל נמשכים מסעות ההסתה וההאשמה בכפירה ובבגידה בנסיבות ובאירועים היסטוריים שבהם יו"ר אש"פ נושא דברים או משתתף בוועידות בעולם כדי להזיק לו."[8]
באסם ברהום כתב ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה: "האחים המוסלמים במדינות ערב עוסקים במשימה אחת עיקרית – כיצד להכפיש את הגורמים הלאומיים והם פועלים להרוס את המדינות הלאומיות הערביות ודבר זה התבטא באביב הערבי. כאשר חמאס השתלטה על עזה בכוח היא הסירה את הדגל הלאומי הפלסטיני ושמה במקומו דגל של חמאס על כל המוסדות הממלכתיים. כל מעייניה היו נתונים להרס תמונתו של סמל הלאומיות הפלסטינית יאסר ערפאת ודריכה עליה עם מבט של שנאה בעיניים."[9]
השר לשעבר – חסן עצפור – כתב במאמרו כי באחרונה נשמעו קולות "חריגים מבחינה לאומית" שפתחו בקרבות פרטיים והחליפו את "האויב הישראלי" ב"אויב הפלסטיני" כאילו מדובר במלים של נערים אף שמפיצי הדברים מילאו תפקידים ביטחוניים והם אינם אלמונים. "מה שקרה באל-אזהר הוא אירוע משלים לאותה מלחמה מילולית שחמאס פתחה בה נגד פת"ח. לפתע פת"ח גייסה את אמצעי התקשורת של הרש"פ לפתוח במלחמה תקשורתית נגד חמאס ולהאשימה בכך שהיא רוקמת מזימה נגד מחמוד עבאס.
אובייקטיבית חמאס עשתה טעות פוליטית כאשר לא יצאה נגד אותם קולות שיצאו נגד פת"ח ופרסמו ידיעות כוזבות על מצב בריאותו של אבו מאזן."[10]
הפרשן הפוליטי – אחמד אבו זוהרי – כתב באתר חמאס: "ההתקפות של הרש"פ על חמאס נובעות מחששה של הרשות הפלסטינית ושל פת"ח מעלייתה של חמאס והשתלטותה על סדר היום הפוליטי בייחוד לאור ההישגים של מבצע סיף אל-קודס [שומר החומות]. המסע התקשורתי של הרש"פ נובע מכישלונה להשפיע על המתווכים האזוריים והבין-לאומיים בנושא שיקום עזה והמענק הקטרי וכן חוסר יכולתה לכפות אג'נדה ותנאים משלה. מניע נוסף של הרש"פ – תוצאות הסקרים האחרונים המצביעות על עליית הפופולריות של חמאס וכן ניסיון לסחוט את חמאס ולכפות עליה בחירות מוניציפליות. גורמים נוספים: ליקויי הרש"פ כגון דחיית הבחירות, פרשת מותו של פעיל זכויות האדם נזאר בנאת והתיאום הביטחוני להסגרת ששת האסירים שנמלטו.[11]
[1] http://alhaya.ps/, 23.9.2021
[2] http://alhaya.ps/, 22.9.2021
[3] https://www.al-ayyam.ps/, 23.9.2021
[4] https://www.al-ayyam.ps/, 23.9.2021
[5] http://alhaya.ps/, 23.9.2021
[6] http://alhaya.ps/, 23.9.2021
[7] http://alhaya.ps/, 23.9.2021
[8] http://alhaya.ps/, 23.9.2021
[9]http://alhaya.ps/, 23.9.2021
[10] https://amad.ps/, 22.9.2021
[11] https://www.palinfo.com/, 23.9.2021
הזרקור למזרח התיכון 