לאחר זכיית שלוש ספורטאיות מצריות במדליות בענפי הג'ודו והקראטה התעורר דיון שהתמקד בחיג'אב שעטו הספורטאיות. יש שטענו כי הניצחון שהשיגו הספורטאיות והנפת הדגל המצרי הם תשובה לכל אלה שניהלו מלחמה ארוכה בחיג'אב. לעומת זאת אחרים מתחו ביקורת על הזיקה בין ההישג הגדול לבין הופעה חיצונית ועל ההתעלמות מההשקעה הרבה לקראת התחרויות.
הספורטאיות המצריות[1]
להלן התייחסויות של אישים ותושבים לנושא: מוחמד חסונה פרסם תמונה של האלופות עוטות החג'אב וכתב: "אני יודע שהתמונה מצערת את אויבי החיג'אב שמעולם לה היה מכשול בפני הצלחות.
עוקב אחר אמר כי לחילונים אין כל זכות לדבר על הניצחון שהשיגו האלופות עוטות החיג'אב משום שתציד הם תוקפים את החיג'אב ורואים בו אבן נגף בפני הקידמה.
הבה אל-טובג'י סבורה כי קבלת הפנים הלבבית לשלוש האלופות נועדה להעביר מסר שהחיג'אב איננו סותר את החשיבה, את החינוך, את האומנות, הספורט והיצירתיות וכן את המנהיגות ואת ההצלחה בכלל.
אין זה אומר שהחיג'אב הוא הסיבה להצלחה אך הוא אינו מונע אותה.
תומכי החיג'אב הזכירו את אמירתו של מר אל-עקאד ב"ספרו האישה בקוראן" שהחיג'אב באסלאם אין פירושו איסורים, מניעות והשפלות והוא אינו מונע חירות לנשים אלא רק מונע פיתויים והופעה בלתי צנועה ברבים ושומר על הנשים ועל החינוך לצניעותן.
נאדין אל-סיד (עוזרת מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטה האמריקנית) אמרה כי מיד בתום האופוריה על הניצחון והתפוצצות בועת הגאווה והשמחה על ההצלחה של האלופות שלנו החלה מלחמה ברשתות החברתיות. היו שדנו במניעת עוטות החיג'אב להיכנס למקומות מסוימים ואחרים דיברו על החיג'אב כסיבה לניצחונן של אנתצאר עבד אל-עזיז, הדאיה מלאכ וג'יאנה פארוק שזכו במדליות ארד בתחרויות בג'ודו וקראטה.
לדבריה, בין הדיבורים על בורקיני וחשיבות החיג'אב בהשגת המדליות האולימפיות הלכו לאיבוד משמעויות האליפות והתפוגג השיח על הישגי האלופות שלנו וההשקעה והמאמצים שלהן בדרך לזכיה ולנשיאת הדגל המצרי בבימות בין-לאומיות, והשיח הצטמצם להישגיהן בעטיית החיג'אב.
שלוש האלופות לא דמיינו שבחירה דתית תתפוס מקום נרחב בדיון הציבורי על הישיגיהן. כל השיח הזה המצטצמם לעטיית החיג'אב מוחק את כל אותו מאמץ שהשקיעו ומעביר את הדיון מההישגים להופעה חיצונית של נשים ולבחירה אישית צרופה המייצגת את הקשר המיוחד בין האדם לבוראו.
כפי שמעולם לא דיברו על זקנו של ספורטאי כך לא ראוי לעסוק בסממנים דתיים של ספורטאיות רו להציבן בתוך המסגרת הזאת בלבד. לא ראוי לרמוז שהספורטאיות שלא עטו חיג'אב לא זכו משום שלא עטו חיג'אב. הספורטאיות שזכו הן מופת וכבוד לספורטאיות המצריות ומופת ראוי לחיקוי בתחום הספורט. לפיכך צריך לעסוק בהישג הספורטיבי ולא בהופעה חיצונית או בקשר של הספורטאיות לבורא."[2]
[1] https://www.raialyoum.com/, 11.8.2021
[2] https://www.raialyoum.com/, 11.8.2021
הזרקור למזרח התיכון 