השר לשעבר ברשות הפלסטינית – אשרף אל-עג'רמי – עשה במאמרו חשבון נפש לגבי מצבם של הפלסטינים ולגבי הסתירה בין הצהרות הניצחון של עזה במערכה האחרונה לבין העובדה שלא חל שיפור במצב אלא דווקא חלה הרעה במצבם של תושבי רצועת עזה.
אשרף אל-עג'רמי[1]
להלן עיקרי המאמר:
"מאז פינוי רצועת עזה בשנת 2005 ועד היום פרצו בעזה מלחמות רבות שכללו פלישות והפצצות חוזרות ונשנות וקיים גם מצור מאז ההפיכה [שביצעה תנועת חמאס בעזה] בשנת 2007. לעתים המלחמות קשות ולעתים פחות קשות, אך הן הפכו למרכיב קבוע בחיי תושבי רצועת עזה. בכל המלחמות שניהלו העזתים הכריזו הפלגים הפלסטיניים ניצחון על האויב. זה קרה ב-2006, 2007, 2008. 2009, 2012, 2014 ובאחרונה במערכה שפלגי ההתנגדות כינו אותה בשם "סיף אל-קודס" במאי 2021. כל הניצחונות האלה ביחד לא שיפרו את מצבה של עזה אלא ההפך הוא הנכון. אפילו במערכה האחרונה, שלוותה בסולידריות ובתמיכה רבה משום שהייתה קשורה לירושלים, התושבים מייחלים לשוב למצב ששרר לפני המלחמה…
אולם הכרזת הפלגים בעזה על ניצחון על ישראל וניסונותיהם להפיק תועלת מהעימותים שהיו בתוך ישראל נתקלו בעקשנות ישראל להוכיח שההפך הוא הנכון. לא התגשמה המשוואה שדיברו עליה הפלגים ובייחוד חמאס כי 'מה שיהיה לאחר המערכה הזאת יהיה שונה ממה שהיה לפניה' ובייחוד לגבי מה שקשור לירושלים. כמו כן, המצור על עזה לא הוסר, אדרבה, הוא הפך לנוקשה יותר. זאת ועוד, חל שינוי ברור בעמדת ישראל כלפי הסיוע הקטרי ולגבי תנועת אנשים וסחורות. בנוסף חודשו ההגבלות על הכנסת מוצרים שהם בעלי שימוש כפול, כלומר יכולים לשמש את חמאס בפיתוח נשק… המצב הכלכלי בעזה טראגי וההרס הרב שנגרם לרצועת עזה [במערכה האחרונה] מחייב את שיקומה בהקדם.
מטרת המאמר הזה איננה להמעיט בהישגים שהושגו במלחמות ובייחוד במערכה האחרונה, אלא להעמיד דברים על דיוקם כדי שהפלסטינים יצליחו להפיק תועלת מהתמורות בעולם ובאזור בצורה טובה שתוביל להגשמת נצחונות מוחשיים בדרך לסיום הכיבוש ולעצמאות לאומית."
אל-עג'רמי ממשיך במאמרו: "האמת היא שאי אפשר להגיע לפריצת דרך אמתית לנוכח המציאות הטראגית שאנו חיים, כלומר מצב של פילוג [בין פת"ח לחמאס] והיעדר מסגרת לאומית מאחדת שמשלבת אחדות בתפקוד ההנהגה, מאבק אחיד ופעילות נגד ישראל…
הבה ונביט בצורה אובייקטיבית על מצבנו. עד עתה אין ייצוב של הפסקת אש קבועה או ארוכת טווח, אין הסכם על מכניזם לשיקום עזה ותנאיו, כולל יצירת זיקה בין הנושא הזה להסרת המצור הכולל על עזה. המצב הפנימי בעזה ובגדמ"ע רע מאוד, והשלטונות נשחקים ומאבדים פופולריות. גם המצב בירושלים הולך ונעשה רע ומסובך יותר, ואפילו הישגי ההתנגדות העממית בשיח' ג'ראח ובשכונות אחרות בירושלים אינם מתקדמים. לא חל שינוי ניכר במדיניות הישראלית וגם אין כל אופק לדיאלוג לאומי רציני, פיוס ואחדות לאומית כוללת. לאחר שנדחו הבחירות ברשות הפלסטינית לא נעשה כל צעד רציני לבנייה מחדש של המוסדות ובחינת מצבם כדי להשיב מינימום של אמון הציבור בממסד וכבוד כלפינו מצד הקהילה הבין-לאומית, דבר שיאפשר לפתח את התפקוד ולתרום בפתרון בעיות פיתוח קשות בכל רחבי המולדת.
למרבה הצער, אנו רחוקים מניצחון במובן האמתי של המושג. כל הישג מורלי או חלקי שאנו משיגים פה ושם לא נוכל להסתמך עליו והוא חולף עם הרוח בשל מצבנו הפנימי ובכל פעם אנו חוזרים אל נקודת ההתחלה ולא מתקדמים למרות הקרבנות הגדולים והמאבקים המייגעים שעמנו מנהל בכל התחומים. האם נתעורר ונבין שאנו כבר לא עומדים בראש סדר העדיפויות והאתגרים העולמיים. חזרתנו אל מרכז העניין הבין-לאומי תלויה בתפקודנו, במצבנו הפנימי וביכולת שלנו להשפיע על סדר היום באזורי והעולמי."[2]
[1] https://qudsn.net/, 14.9.2017
[2] https://www.al-ayyam.ps/, 28.7.2021
הזרקור למזרח התיכון 