ב-21 ביולי פרסם היומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט" את מאמרו של בעל הטור הלבנוני חאזם צאר'יה שבו הוא מסביר מדוע מה שעובר על לבנון הוא נכבה (אסון).
להלן תרגום עיקרי המאמר:
חאזם צאריה[1]
"ערביי המאה ה-20 לקחו שני מושגים מן הטבע והביאו אותם אל הפוליטיקה והחברה: "הנכבה" [האסון] המתארת את הקמת ישראל ב-1948 ו"הנכסה" [המחלה] המתארת את תבוסת הערבים במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המשותף לשני המושגים הוא שהם תופעות טבע, כלומר הם פוטרים את בני האדם מאחריות למעשיהם ומגלגלים אותה במלואם לכוחות שלבני האדם אין שליטה עליהם כגון: הרי געש ורעידות אדמה הרסניות.
השוני בין שני המושגים האלה הוא שלגבי הנכבה יש פחות תירוצים ויש בה יותר צניעות משום שהיא מודה שהתבוסה היא אירוע איכותי וענק, ואילו הנכסה (מושג שטבע אותו מוחמד חסנין היכל [הסופר והעורך של היומון המצרי אל-אהרם לשעב]) אומרת שהתבוסה היא אירוע כמותי וחולף…, כלומר היא רק מעידה והרי לכל סוס יש מעידה כפי שאומר פתגם ג'אהלי [מן התקופה שלפני האסלאם] מפורסם.
נשתמש היום בשני המושגים האלה [נכבה ונכסה] כדי לתאר את מצבה של לבנון ובאופן חלקי גם את אזור המזרח הערבי, אך לא כמושגים מן הטבע אלא כשתי הוכחות לגודל הסבל: האם מדובר בנכבה איכותית, כלומר נכבה עמוקה מאוד ושורשית שקשה עד מאוד ואפילו בלתי אפשרי להתגבר עליה או שמדובר רק בנכסה כמותית שנצא ממנה בריאים ושלמים… רוב הסיכויים שמדובר בנכבה, ויש חמש סיבות לכך:
הסיבה הראשונה – המשטר העדתי בלבנון שמיצה את עצמו לחלוטין אינו יכול עוד ליצור צוות טוב יותר מצוות ההנהגה הנוכחית, כלומר תמיד הגרוע ביותר נראה באופק…
הסיבה השנייה – השחיקה ביכולות ובתפקוד. קשה מאוד להתאים בין המשטר הזה ואולי כל משטר לבין תיווך של גורמים בין-לאומים ואזוריים שכבר פחות זקוקים לו. בנוסף יש בריחת מוחות מחוץ ללבנון. השחיקה הזאת ניכרת בכל מקום: בבנקים, בנמל, בנמל התעופה כמו גם בבתי החולים, באוניברסיטאות, בבתי המלון ובמסעדות. יש נסיגה ברמת הקשב הערבי והעולמי למה שמתרחש כיום בלבנון.
הסיבה השלישית – כל עוד לא תהיה התפתחות חריגה חזבאללה יהיה זמן רב הגורם הפעיל ביותר והמשפיע ביותר בחיי לבנון והלבנונים. איננו מדברים רק על הנשק אלא בעיקר על לכידות עדתית חזקה התומכת בנשק הזה…
הסיבה הרביעית – אזור המזרח הערבי קורס במידה כזאת או אחרת החל מעיראק וכלה בעזה, ואיש אינו יכול להציל את רעהו. הקריסה הלבנונית הופכת לחלק מציור רחב יותר וכוללני יותר שמציירת איראן. יתר על כן, האזור הערבי מאבד היום את משקלו במאזן הכוחות העולמי מבחינה כלכלית, טכנולוגית, פוליטית ותרבותית.
הסיבה החמישית – בשני העשורים האחרונים חלה נסיגה בהתעניינות המערבית באזור המזרח התיכון לטובת עיסוק באסיה ובאוקיינוס השקט…
מה שקורה היום הוא ללא ספק נכבה." [2]
[1] https://aawsat.com/, 21.7.2021
[2] https://aawsat.com/, 21.7.2021
הזרקור למזרח התיכון 