מוחמד אל-סאעד כתב בעיתון הסעודי "עוכאז" מאמר על אודות אחמד ג'בריל, מזכ"ל ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית (להבדיל מהחזית העממית לשחרור פלסטין – חז"ע בראשות אחמד סעדאת),שהלך לעולמו בשבוע שעבר. כותרת המאמר: "אחמד ג'בריל – מכונת הרג פלסטינים."
הכותב מתח ביקורת קשה ביותר על ג'בריל וטען כי הוא תפס כותרות בזירה הפלסטינית לאורך עשורים רבים לא משום שהוא המנהיג הבולט מבין המנהיגים הפלסטיניים אלא בעיקר משום שהיה הגרוע ביותר בהיותו מעין "מכונת רצח קולקטיבי."
אחמד ג'בריל[1]
להלן קטעים ממאמרו של אל-סאעד: "באחד המפגשים הפלסטיניים נראה יחיא אל-סנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה, לצדו של אחמד ג'בריל ואמר לו: 'ממך למדנו להילחם, אתה ההשראה שלנו בפעולות הצבאיות'. האם אל-סנואר שכח שג'בריל הפגיז את מחנות הפליטים הפלסטיניים לצד הסורים כדי להוציא משם את לוחמי הארגונים מלבנון. אל-אסד השתתף בהריגתם. אנשי חמאס מתעלמים במתכוון מהחזית של ג'בריל שהפגיזה נשים וילדים וקצרה אותם בתקופות המצור במלחמות שהיו בסוריה ובלבנון. הם עצמם [אנשי חמאס] עשו מעשים [דומים] בעזה כאשר עשו הפיכה נגד אנשי פת"ח והשליכו אותם מן הגגות וגררו אותם ברחובות.
כך מעריכים הפלסטינים אלה את אלה וכך הם סולחים לעצמם על כל הטעויות שלהם ללא גינוי או האשמה בפשע, אף שג'בריל היה הגיליוטינה שהקיזה את דמם של הפלסטינים. הפעולות הצבאיות נגד ישראל אינן אלא טקטיקה ששירתה את סוריה… אחמד ג'בריל ראה את פלסטין דרך העיניים של מפלגת הבעת' הסורית וליתר דיוק דרך העיניים של משפחת אל-אסד. הוא היה עבדם הנאמן והנשק שלהם. פלסטין לא הייתה עבורו כפי שהייתה עבור כל המנהיגים הפלסטיניים אלא מחסה ומיזם רווחי לזכות בהון ובמנהיגות.
החזית העממית, שבראשה עמד ג'בריל, הרגה פלסטינים במהלך מלחמות האזרחים שבהן השתתפה בלבנון יותר פלסטינים מאלה שנהרגו במלחמות עם ישראל. ג'בריל איננו חריג משום שכל הארגונים השתתפו במלחמות שבהן קיפחו את חייהם עשרות אלפי פלסטינים אלא שאחמד ג'בריל הוביל מיליציה סורית בשם פלסטין לחנך את הפלגים הפלסטיניים, להרוג בהם ולענות את אנשיהם.
מה שעורר שאלות הוא שג'בריל כרת ברית עם כל מי שניהל מלחמה נגד אחיו. בשנות ה-70 וה- 80 הלך עם הסורים ונלחם נגד ערפאת, הטיל מצור על מחנות הפליטים וביצע עם הנוצרים מעשי טבח אכזריים לאחר מכן הצטרף לתנועת אמל השיעית במלחמה נגד מחנות הפליטים וכך גם תמך בסורים בתוכניתם להוציא את ערפאת בשנת 1983 כאשר ניסה לחזור ללבנון דרך החלון שנה לאחר שגורש משם.
ארגונו הצבאי של ג'בריל היה לפני פת"ח ואפילו לפני שערפאת התפרסם אך הוא לא היה פרגמטי כמו ערפאת ונשאר נאמן לאידיאולוגיה של נאמנות מוחלטת למשטר הסורי. הוא לא זז ללא אישורו של חאפז אל-אסד ואחריו בשאר ולא שלף את נשקו אלא בהוראת המודיעין הסורי בשעה שערפאת שיחק בשדה המדיני ומתמרן…
השאלה החשובה היא האם אחמד ג'בריל והחזית שלו תרמו לנושא הפלסטיני או היו נטל, והתשובה קשה אבל אפשר להבין אותה אם היינו שואלים את כל הפלגים את אותה השאלה… ג'בריל וידידיו והארגונים שלהם החמושים והפוליטיים היו נטל על הנושא הפלסטיני. הם התישו את הבעיה הפלסטינית וסחרו בה עד שהפכה לגופה, ובדרך המאבק המזויף ביצעו חטאים שלא יכופרו. צדק האמיר בנדר בן סולטאן כאשר תאר אותם כך: 'פלסטין בעיה צודקת אך הסנגורים שלה כושלים'."[2]
[1] https://www.raialyoum.com/, 14.7.2021
[2] https://www.okaz.com.sa/, 15.7.2021
הזרקור למזרח התיכון 