מחאות באיראן עקב מחסור במים: "מוות לח'מנאי"

במחוז ח'וזסטן בדרום מערב איראן היו בימים האחרונים פעולות מחאה בכמה ערים עקב הפסקות בהספקת המים. הערים הן חמידיה, בסתאן, שאדיר'אן, שוש, דאניאל ומחשר.

פעילות המחאה כללה הבערת צמיגי מכוניות ברחובות, ונגד המפגינים ננקטה יד קשה מצד גורמי הביטחון, כולל ירי חי לעבר המפגינים.[1]

באחת ההפגנות במחוז ח'וזסטן נהרג מפגין. סוכנות הידיעות האירנית "ארנא" מסרה מפי בכיר איראני -אמיד צברי בור – כי מותו של המפגין מהעיירה שאדכאן נגרם "כתוצאה מפעילותם של אנשים אופורטוניסטים מחוללי מהומות". לדבריו, הירי כוון אל המפגינים וגם לעבר כוחות הביטחון האיראניים, והיורים נלכדו.[2]

לצד המשבר הכלכלי באיראן שהחמיר כתוצאה מהסנקציות שהוטלו עליה מצד ארה"ב והשחיתות בקרב האליטה השלטונית באיראן סובלים אזורים ממחסור במים ומניתוקים בהספקת המים.

בחודש מאי הזהיר שר האנרגיה האיראני – רדא ארדקניאן – מפני מחסור במים במהלך הקיץ, אך השלטונות האיראניים לא עשו דבר כדי להתמודד עם הבעיה ולמנוע את המחסור. לפני שבועיים אמר חמיד רדא ג'אנבאז, מנהל רשות המים והביוב באיראן, כי מבין 304 ערים המתמודדות מול אתגר המים 101 ערים נמצאות הגיעו לקו האדום מבחינת הספקת המים. מחקרים בין-לאומיים מראים שגם אם יש בצורת ומעט גשמים, ממשלת איראן ניהלה את משק המים בצורה לא טובה תוך שאיבה מוגזמת דבר שהביא להידלדלות מקורות המים באיראן. איראן מדורגת במקום ה-131 בניהול מקורות המים.

איראן משלמת על ניהול לא נכון של המים[3]

העיתונאי האיראני המומחה לענייני מים – ניכ האנג כות'ר – הטיל את האחריות למשבר על המשטר האיראני השולט מאז 1979. הוא הזהיר שהמחסור עלול להוביל למתיחויות חברתיות עד כדי אלימות.

המחסור במים גרם לניתוק הספקת החשמל ובשבוע האחרון שפכו המפגינים את זעמם על המנהיג העליון של איראן עלי ח'מנאי ואף השמיעו קריאות: "מוות לדיקטטור", "מוות לח'מנאי."

כל זה מצטרף למחאות שקיימו עובדי ענף האנרגיה באיראן בדרישה לשיפר תנאי שכרם ועבודתם במאגרי הגז ובבתי הזיקוק.

המחאות הלו מזכירות לציבור האיראני את משבר הדלק בשנת 2019 שהוביל למחאות ולקריאות להפלת המשטר עד שמשמרות המהפכה בתמיכת הבסיג' הצליחו להביא לדעיכת המחאה בקושי רב.

לפי קרן המטבע העולמית אמורה האינפלציה לעלות מ-36.5% – ל-39%. ושיעור האבטלה יעלה מ-10.8% בשנת 2020 ל-11.2%בשנת 2021. בנוסף, יש עלייה במחירי מוצרי יסוד כמו לחם ואורז "שלא לדבר על כך שבשר הפך להיות חלום שקשה להגשים לאחר שמחיר קילוגרם אחד מגיע ל-40 דולר בשעה ששכר המינימום עומד על 215 דולר. "[4]

חלק מהמפגינים האשימו את השלטונות האיראניים כי מדיניותם בהטיית מי הנהרות לעבר מרכז איראן מכוונת כדי לגרום לתושבים הערבים של אזור אל-אהואז לעזוב את מקומות מגוריהם ולהביא לשינוי דמוגרפי. המפגינים קראו: "לא למדיניות גרימת ההגירה"[5]

ההפגנות באיראן: "לא למדיניות גרימת ההגירה"[6]