בעל טור לבנוני: לא ישראל אשמה בקריסת לבנון אלא חזבאללה

בעל טור לבנוני ביומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט" – נדים קטיש – ייחד את מאמרו להצעת הסיוע של ישראל וסבור כי הלבנונים צריכים לדבר בכנות על ישראל משום שלא היא האחראית למשברים ולאסונות בלבנון. הוא סבור שהעמדות שמשמיעים הלבנונים כלפי ישראל והשלום אינן העמדות האמתיות, ואם יתנהל דיון בשקיפות יתגלה עד כמה הן מזויפות. לטענתו לבנון לא צריכה להיות שבויה של סכסוך נצחי שאינו נוגע אליה.

נדים קטיש[1]

להלן קטעים מן המאמר:

"שר הביטחון של ישראל – בני גנץ – הציע לסייע ללבנון באמצעות גורמים בין-לאומיים להיחלץ ממצוקתה הנוכחית לעבר צמיחה ושגשוג." הדבר החשוב ביותר בדברי גנץ לפי קטיש: "אנו מבחינים כעת בסוג של הפיכה שקטה בלבנון לשם חודרים גופים וארגונים איראניים צעד אחר צעד ומנסים להכניס אליה אמצעי לחימה ולהפיץ אידיאולוגיה קיצונית וזה איום על לבנון ועל האזור כולו."

קטיש ממשיך: "במקביל לדברי גנץ נאם מזכ"ל חזבאללה – חסן נצראללה – על מצב לבנון במערכה על סיום ההגמוניה האמריקנית באזור כהקדמה לשחרור פלסטין, בלי להתחשב במצב הכלכלי והחברתי בלבנון, אשר לדברי נצראללה זקוק לטיפול במקביל למיזם העימות מול ארה"ב וישראל. נצראללה גם הטיל על וושינגטון את האחריות למה שקורה בלבנון. לפני כן הוא הציג את איראן כאחד ממקורות הפתרון למשבר בלבנון.

כעת אנו ניצבים מול שיח ישראלי המציע סיוע ללבנון ולפיו היעד הסופי של הנסיגה מלבנון בשנת 2000 היה סיום הסכסוך והגעה לשלום. מולו עומד שיח איראני המעוניין להמשיך את השימוש בלבנון בסכסוך שאין לו כל קשר לסיבות לבנוניות, אלא לתוכנית אידיאולוגית אסטרטגית ושמה סיום ההגמוניה האמריקנית והישראלית באזור. 

האמת היא שהלבנונים צריכים לנהל בינם לבין עצמם שיח כן ואובייקטיבי על אודות ישראל, על חזבאללה ועל השימוש שעושה איראן בארצם במערכה שאינה בהכרח המערכה שלהם. אין זמן מתאים יותר לנהל שיח כזה.

לבנון נהרסת לא בגלל משהו שישראל עשתה אלא בשל מדיניות. בכירים בלבנון הצליחו לשרוד בעמדותיהם ובמוקד קבלת ההחלטות באמצעות שימוש אופורטוניסטי בנושא הישראלי ומניעת כל דיון אמתי סביבו. בכך שמנעו כל דיון בנושא הישראלי הם השתלטו בכוח על המדינה, על נתיניה ועל משאביה והובילו את לבנון למצב של קריסה המתרחשת לאחר הכנעת כל השכבה הפוליטית והפיכתה לקבוצת תועלתנים ומושחתים."

עוד כותב קטיש: "מטבע הדברים לבנון דוחה את הסיוע הישראלי על בסיס העובדה שישראל היא האויב. זה המכנה המשותף הפוליטי היחיד בלבנון אצל כל האליטות הפוליטיות, התקשורתיות והתרבותיות, אך כמובן זה מכנה משותף מזויף ודי אם נזכיר שחזבאללה שוקד להאשים את יריביו בשלטון שהם כלי שרת בידי ישראל.

אבל מחוללי האנתיפאדה של הנוער בלבנון  [בשנת 2019] התעלמו מהנשק של חזבאללה כאחראי הישיר למשבר כדי שלא יאשימו אותם בשיתוף פעולה עם גורמי חוץ… כוחות המהפכה המעיטו מאוד בהיקף האחריות של חזבאללה על האסון שפוקד את לבנון בכך שכרכו את האחריות של חזבאללה עם האחריות של גורמים אחרים…

כך הפכו שותפי חזבאללה בשלטון וגם אנשי האינתיפאדה הלבנונית, שיצאו נגד כל גורמי השלטון אל הרחוב, לכלי שרת של הנרטיב של חזבאללה, כך שהוא יכול היה להפקיע את הרצון הפוליטי ואת קבלת ההחלטות בלבנון."

קטיש תוהה: האם באמת העמדות של הלבנונים כלפי ישראל והשלום אתה הן העמדות המוצהרות או שדיון שקוף יגלה את גודל הזיוף והאופורטוניזם בעמדות המוצהרות? היום ישראל מציעה סיוע ואומרת שאינה רוצה סכסוך, ואילו איראן באמצעות חזבאללה אומרת שממשיכים לבנות את לבנון של ההתנגדות. מה המשמעות? בלי להתחשב בשאלה אם נקבל באופן רשמי את ההצעה הישראלית?

המשמעות היא שלבנון לא חייבת להיות שבויה של סכסוך נצחי עם ישראל, המנציח את מיליציות חזבאללה שחוטפות את המדינה לטובת אג'נדות שהן האחרונות שמעניינות את הלבנונים…

המשמעות היא שישראל היא אחרון מקורות הרוע שפוגעים בלבנון. בעבר ישראל איימה להרוס את התשתית של לבנון. זה נכון, אך חייבים להעיר כי לבנון שקעה בשבוע האחרון ביותר מ-63 שעות של חשיכה בכל שטחיה לא בגלל ישראל אלא בגלל הכשל הניהולי, הפוליטי והחברתי של לבנון של חזבאללה.

נמל ביירות התפוצץ לא בגלל התקפה ישראלית, כפי שהודה בכך חזבאללה, אלא בגלל שילוב של שחיתות, ניהול גרוע והפיכת לבנון למאגר של משאבים למיליציות אירניות. האם לא נחשף שנתרן האלומיניום שימש לפני שהרס שליש מביירות לתמיכה בחביות הנפץ של בשאר אל-אסד? מי פיקח על קו היבוא הזה? ולפני כן מי פיקח על הכנסת החומרים ואחסונם? ודאי שלא ישראל.

במלחמות הגרועות ביותר עם ישראל לא יקרה משהו גרוע יותר מפיצוץ נמל ביירות וכמעט קריסת התשתית החל בחשמל, זיהום מי השתייה ופגיעה בכל המגזרים החיוניים. ישראל רוצה לסייע ללבנון משום שהדבר מועיל לה. כך מתנהגות כל המדינות בעולם… ישראל עוקבת היום אחר המתרחש בלבנון שקורסת והופכת יותר ויותר למקל ביד חזבאללה ואיראן, והיא לא רוצה זאת על גבולותיה. האם הלבנונים רוצים בכך? האם הם רוצים להקריב את כל המשאבים הטמונים במדינה הזאת כדי להגשים יעד שהם יהיו חוד החנית האיראנית בגבול עם ישראל? האם הלבנונים רוצים לדחות הכל עד שיושג הסכם על הקמת ממשלה לשביעות רצון חזבאללה ויתקיימו בחירות לנשיאות ולפרלמנט לפי יעדי חזבאללה או עד שתושג משוואה פוליטית שתרצה את חזבאללה? האם הלבנונים יכולים לערוך שיח שקוף, כן ואמתי סביב השאלות האלה? רק שיח ותו לא.

אולם לפני כן על הלבנונים לזכור שאיראן, שחסן נצראללה מדבר בשמה בביירות ולמענה הלך רחוק בשינוי פני לבנון, ביקשה סיוע מישראל בשנת 1985, כדי להשיג חלקי חילוף לנשק האמריקני שלה שנשאר עוד מימי השאה, לצורך המלחמה נגד עיראק ושלחה לתל אביב לביצוע המשימה את בנו של איתוללה כשאני."[2]


[1] https://aawsat.com/, 13.7.2021

[2] https://aawsat.com/, 13.7.2021

%d בלוגרים אהבו את זה: