עורך היומון הלונדוני "ראי אל-יום" – עבד אל-בארי עטואן – פלסטיני – ייחד את מאמרו למחאה נגד יו"ר הרש"פ – מחמוד עבאס בעקבות מותו של האופוזיציונר נזאר בנאת.
עבד אל-בארי עטואן[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"הרשתות החברתיות עמוסות בימים האלה בסרטונים התוקפים את הרשות הפלסטינית ומאשימים אותה בשיתוף פעולה עם ישראל, וזה קורה כאשר מתגברים העימותים בין אלפי המפגינים בערים פלסטיניות מאז חיסולו של נזאר בנאת… מה שבלט אצל המפגינים הוא הדרישה הברורה שלהם, שרובם צעירים, להתפטרות עבאס.
אחד הסרטונים הבולטים ברשתות החברתיות מראה את מחמוד עבאס מתחייב להתפטר אם יהיו חמישה אנשים שיפגינו נגדו וידרשו ממנו ללכת, אולם רוב הפלסטינים משוכנעים שעבאס לא יעמוד בהתחייבות הזאת אפילו אם אלפים יפגינו מול לשכתו במוקאטעה, וזה מה שקורה, ואולי תקיפת מנגנוני הביטחון את המפגינים באלות ובירי חי במקרים מסוימים ואת העיתונאים שהתנדבו לחשוף את הפשעים מעידה על כך.
אלה המסנגרים על עבאס והרשות הפלסטינית השחוקה אומרים כי חיסול נזאר בנאת מביש. כמו כן הוחלט על הקמת ועדת חקירה שתפעל בשקיפות ובמהירות וכל מי שיימצא אשם יורשע. לעומתם, אלה המותחים ביקורת וכועסים, שהם הרוב המוחלט, סבורים כי הוא [עבאס] יודע כל פרט והוא שנותן את ההוראות, וכל חקירה תהיה בעצם זריית חול בעיניים שהרי העובדות כתובות על הקיר והקבוצה שפרצה אל ביתו של נזאר בנאת בשלוש לפנות בוקר ידועה. השאלה המהדהדת היא האם יועמדו לדין הבכירים בצמרת כוחות הביטחון שנתנו את ההנחיה, כלומר האם עבאס יוכל לקבל החלטה כזאת ולפגוע באלה המקיימים תיאום ביטחוני עם ישראל, כשהוא יודע היטב את מידת ההשפעה האמריקנית והישראלית על מעגל מקבלי ההחלטות בכוחות הביטחון הפלסטיניים – המקבלים תקציב שנתי מיוחד מעמיתיהם האמריקניים שהוא נפרד מהתקציב הכללי של הרשות הפלסטינית.
חיסול השהיד בנאת היה הנפץ שהוליד את המחאה כתוצאה מסדרת טעויות הרות אסון של הרשות הפלסטינית שהאחרונה שבהן הייתה עסקת חיסוני קורונה שפג תוקפה וקשירת הקשר של הרש"פ עם ישראל במהלך הלחימה בעזה. כמו כן השתיקה של הרשות הפלסטינית לנוכח ההתפרצות הישראליות לירושלים ולמקומות הקדושים וכן ביטול הבחירות לפרלמנט הפלסטיני.
ההימור של הרשות הפלסטינית שבא לידי ביטוי באזהרת המפגינים, הקמת ועדת חקירה ותקווה שהזמן ישכיח את הנושא לא מצליח. הפגנות הנגד שארגנה הרשות מביישות אותה. הרשות הפלסטינית אינה מודעת לרתיחה ברחוב הפלסטיני בימים אלה משום שהיא מנותקת מהעם, חיה באשליות של העבר ונהנית ממנעמי השחיתות השלטונית.
אש"פ בצורתו המבישה הנוכחית כבר אינו מייצג את העם הפלסטיני ואין לו זכות לדבר בשמו. מוסדותיו הפכו לבדיחה ואין מנוס משינוי בהתאם לשאיפות של הדור הפלסטיני החדש…
הרשות הפלסטינית כבר אינה נחשבת לנטל רק על העם הפלסטיני בשל תפקידה בשירות ישראל, אלא נטל גם על מי שעמדו מאחוריה ותמכו בה בייחוד בוושינגטון ובתל-אביב. תנועות ההתנגדות שהביסו את הכיבוש וניצחו למען ירושלים הן הנציג האמתי של העם הפלסטיני משום שהן לקחו בכוח את הייצוג הזה באמצעות לגיטיות הרקטות, כפי שפת"ח לקחה את הלגטימיות באמצעות הרובים בשנות ה-60 של המאה הקודמת.
שתי התפתחויות משכו את תשומת הלב ויכולות לרמז על הבאות: הראשונה – התכנסות הוועד המרכזי של פת"ח ברמאללה כשעבאס נעדר ממנה לראשונה. מי שמילא את מקומו הוא סגנו כראש פת"ח – מחמוד אל-עאלול – ולא ניתן הסבר להיעדרות הזאת. ההשערות ברחוב הפלסטיני: חשש מנקמה בעבאס; מצב בריאותי לא טוב; הכנה להתפטרות.
ההתפתחות השנייה – הגעת ד"ר סלאם פיאד [ראש ממשלת הרש"פ לשעבר] לעזה במפתיע דרך מחסום ארז ופגישותיו עם בכירים בחמאס, בפת"ח ובעצמאים. האם מכינים מהלך להחליף את ראש הממשלה הנוכחי – מוחמד אשתיה כשעיר לעזאזל ולהציב במקומו בראש ממשלת אחדות לאומית את סלאם פיאד?
האסון הגדול של העם הפלסטיני איננו נובע מחיסול נזאר בנאת, או מממשלה כושלת או מעסקת חיסונים שפג תוקפם, אלא משיטה פוליטית וביטחונית המנוגדת לעקרונות של העם הפלסטיני, מחזקת את הישארות ישראל ככובשת, מונעת את ההתנגדות, מפקיעה חרויות ורוצחת את הנכבדים מבני עמנו…
העם הפלסטיני בגדמ"ע מתחיל לחזור אל ההתנגדות… מאמץ את שיטות ההתנגדות העזתית ואין לשלול שגם טכנולוגייית הרקטות ובלוני התבערה יגיעו לשם.
מי שהצליח לשלוח 6 מיליון ישראלים למקלטים ולכפות על ישראל מצור, כלומר לסגור את נמלי התעופה שלה ומי שעלה בידו לשבור את המיתוס של [אי חדירותה של] כיפת ברזל, יוכל לעקור את הרשות [הפלסטינית] הזאת ולכונן משטר פלסטיני חדש, תקין ולאומי שיש בו שקיפות וזאת על רקע ההתנגדות בכל צורותיה. עוד נכונו הפתעות, וימים יגידו."[2]
[1] https://www.raialyoum.com/, 27.6.2021
[2] https://www.raialyoum.com/, 27.6.2021
הזרקור למזרח התיכון 