ועדת הבחירות העליונה של איראן הודיעה היום (19ביוני) כי אבראהים ראיסי זכה ב-62% מן הקולות כלומר כ-18 מיליון מתוך 28 מיליון שהשתתפו בבחירות. המועמד מוחסן רדאי זכה בכ-3 מיליון קולות, מועמד הזרם המתון עבד אל-נאצר המתי זכה בכשניים וחצי מיליון קולות וקאדי זאדה האשמי זכה במיליון קולות.
בתגובה ראשונה אמר המנהיג העליון של איראן – עלי ח'מנאי – כי זה ניצחון של העם האיראני מול התעמולה של האויב. שר החוץ של איראן – מוחמד זריף – אמר כי צריך להכיר בכך שראיסי הפך לנשיא של כל האיראנים וצריך לעבוד עמו בין שמסכימים עמו ובין שחולקים עליו."[1]
בחירות[2]
הסנטור הרפובליקני – ביל האג'רתי – תקף בחריפות את המשטר האיראני ואת הבחירות וטען שח'מנאי הוא שבחר את הנשיא הבא. "המשטר האיראני מציב נשיא קיצוני שנבחר בבחירות מזויפות". לדבריו, הייתה הסכמה מראש על המועמדים ע"י ח'מנאי.[3]
הנשיא לשעבר – מחמוד אחמדי נג'אד – שכיהן בשנים 2005 – 2013 הצהיר כי לא יצביע בבחירות לנשיאות הקיצונית ביותר בתולדות איראן. הוא הוסיף כי אין אמינות בבחירות האלה והן יחלישו את איראן. הוא הזהיר כי הבחירות יובילו לממשלה שלא יהיה לה מנדט מן הציבור. כמו כן טען כי הבחירות התאפיינו במגבלות חמורות שהוטלו על המועמדים. [4]
מתוך הלכי הרוח ברחוב האיראני: "יש ארבעה תפוחים רקובים בצלחת ואנו חופשיים להחליט באיזה מהם נבחר." אדם אחר אמר: "למה ובעד איזה גנב אני אצביע?!". אישה אלמנה בשם זרפאת מראדי אמרה: "לו הייתי מצביעה הייתי עושה זאת כדי להביא לשינוי." היא סיפרה שהיא ובנה איבדו את עבודתם מאז שרוחני הגיע לשלטון (2013). [5]
הבחירות ה-13 לנשיאות באיראן התאפיינו באדישות רבה בשל הקריאות להחרימן עקב התכנון הברור שלהן להבטיח את בחירתו של מועמד המשטר אבראהים ראיסי. חשיבותן בכך שבחירת ראיסי גורמת לכך שכל צמתי השלטון נמצאים בידי הקיצונים שבאנשי המהפכה האסלאמית. יציאתם של הרפורמיסטים המתונים מהמגרש הפוליטי הופך את המשטר לצבוע בגוון אחד שבעצם מסמן את אופי השלב שאחרי עידן ח'מנאי.
ח'מנאי כעס על הקריאות שנשמעו באיראן להחרים את הבחירות וטען כי "מדובר במזימות של האויבים".
דאגתו של ח'מנאי נובעת מהעובדה שגורמי אופוזיציה מחוץ לאיראן וגם אלה שבתוך איראן התאחדו לראשונה סביב דרישת הרחוב להחרמת הבחירות.
באיראן יש כ-59 מיליון בעלי זכות בחירה ומתוכם שלושה מיליון וחצי איראנים מחוץ לאיראן שמותר להם לבחור.
הבחירות התקיימו בצל אתגרים פנימיים וחיצוניים של המשטר למשל המשך הפגנות ושביתות שמדוכאות בכוח וכן הסנקציות והלחצים הכלכליים על איראן.
בניגוד לבחירות הקודמות, הפעם אין תחרות מסורתית בין קיצונים לרפורמיסטים משום שהרפורמיסטים התפצלו לאלה שהצטרפו לקוראים להחרמת הבחירות לבין אלה שקראו להשתתף בהן ולתמוך במועמד עבד אל-נאצר המתי נגיד הבנק המרכזי שפוטר לפני כמה שבועות ע"י הנשיא חסן רוחני.
עפ"י ערוץ אל-ערביה, בתחילה חשבו באיראן שמטרת השינוי של חוק הבחירות המאפשר לאנשי צבא להציג מועמדות הייתה להביא את אחד הגנרלים של משמרות המהפכה לנשיאות במסגרת מה שכינה המנהיג העליון הקמת ממשלה "מהפכנית זמנית", אולם דחיית מועמדויות של מפקדים כמו עמיד סעיד מוחמד ופרישת אחרים כמו הגנרל רסתם קאסמי ודומיו נועדו להכשיר את הקרקע הפוליטית לבואו של ראיסי הנהנה מתמיכה רחבה בצבא.
הצעד השני של המשטר היה דחיית 99% מהמועמדים באופן חסר תקדים שנקטה מועצת שמירת החוקה שרוב חבריה מתמנים ע"י המנהיג הרוחני העליון של איראן. פעולת הרחקת המועמדים הראתה הרפובליקה האסלאמית שאיראן הפכה למשטר טוטליטרי מובהק כאשר נדחתה מועמדותם של אישים מתוך שכבת השלטון השלטת, למשל עלי לריג'ני או מחמוד אחמדי נג'אד או אסחק ג'האנר'ירי.
לאחר הרחקת אנשי הצבא החלו המנגנונים המקורבים לח'מנאי להכין את הרחקת המתמודדים האפשריים שרצו להתחרות בראיסי כשהראשון בהם היה שר החוץ – מוחמד זריף – וזאת באמצעות הדלפת הקלטת הריאיון שלו שבו מתח ביקורת על קאסם סולימאני.
לאחר מכן הורחקה משפחתו של לאריג'ני באמצעות אחמדי נג'אד שחשף פרשיות שחיתות הקשורות אליה.
לאחר פרסום תוצאות הבחירות עומדת איראן בפני שני אירועים: האחד – שיחות הגרעין בווינה ותוצאותיה והשני – בחירת יורש לח'מנאי.
שחקנים רבים מתכוננים לשלב הזה ובראשם אחמדי נג'אד, הנשיא חסן רוחאני וצאדק לאריג'אני ועוד.
משקיפים סבורים כי מינוי יורשו של ח'מנאי יהיה בתקופתו של ראיסי בין שהוא ילך לעולמו ובין שימנה את בנו מוג'תבי או את ראיסי כיורשו.[6]
מיהו אבראהים ראיסי?
ראיסי[7]
אבראהים ראיס אל-סאדאתי, נולד בעיר משהד במחוז ח'רסאן רדוי בשנת 1960. בשנת 1979 נשלח לעיר מסג'ד סולימאן כדי לדכא את תומכי האופוזיציה.
אביו היה איש דת מאזור דשתכ בעיר זאבול במחוז ססתאן והוא נפטר כאשר ראיסי היה בן חמש. כאשר ראיסיה היה בן 15 לפני המהפכה האסלאמית הצטרף לבית מדרש להכשרת אנשי השיעה שם למד מדעי דת אצל אנשי דת דוגמת עלי משעיני, חוסין נורי המדאני, מוחמד אל-נכראני, אבו אל-קאסם אל-ח'זעלי ומחמוד האשמי שהרודי.
ראיסי נשוי לבתו של איש הדת הקיצוני אחמד עלם אל-הדי – אימאם המסגד של העיר משהד. אשתו – ג'מילה עלם אל-הדי – היא בעלת תואר דוקטור להדרכת מורים ומרצה למדעי החינוך באוניברסיטת בהשתי בטהרן. יש להם שתי בנות ושני נכדים.
ראיסי הוצב ברשימת האישים שהוטלו עליהם סנקציות ע"י ארה"ב בשל עברו בתחום זכויות האדם כלומר ההוצאות ההמוניות להורג בשנת 1988 ורצח מפגינים בהפגנות נובמבר 2019. בשנת 2017 היה מועמד לנשיאות מטעם השמרנים הקיצונים אך הפסיד לחסן רוחני.[8]
ב-1981 היה תובע כללי של העיר כרג' ואחר זמן קצר התמנה כתובע כללי של העיר המדאן. בשנים 1981 – 1984 בעת כהונתו כתובע הורה לאסור אלפי פעילי הארגון האופוזיציוני לאיראן מג'אהדי ח'לק. חלקם עונו בכלא וחלקם הוצאו להורג.
בין השנים 1984 – 1987 היה סגן התובע הכללי של טהרן ובתקופה זו הוצאו להורג כשלושת אלפים מהאופוזיציה.
בשנת 1988 הוא ושלושה אחרים חסין עלי נירי, מוצטפא בור מחמדי ומרתדא אשראקי שימשו כחברי 'ועדת המוות' בטהרן ותוך שבועות הם הוציאו להורג כעשרת אלפים אסירים המשתייכים למג'אהדי ח'לק לאחר שח'ומיני פסק להוציא להורג את כל אסירי הארגון אם הם ממשיכים לדבוק באידיאולוגיה שלהם. לראיסי היה תפקיד מרכזי בהוצאות להורג.
בעיצומן של ההוצאות להורג זימן איתוללה מנתזרי, יורשו של ח'ומיני, את חברי הוועדה ובהם ראיסי לביתו בעיר קום ומחה בתוקף על מעשיהם. הוא קרא לשים קץ להוצאות להורג. בהקלטה שפרסם בנו של מנתזרי בשנת 2016 נשמע איתוללה מנתזרי אומר: "לדעתי, זה הפשע החמור ביותר שביצעה איראן, וההיסטוריה תרשיע אותנו בשל הפשעים שביצעתם. ההיסטוריה תרשום את שמותיכם ברשימות הפושעים שלה."
השופט הבריטי המפורסם ג'פרי רוברטסון כינה את מעשיהם של ראיסי וחבריו פשע השמדת עם.
כתוצאה מהמעשים האלה נהנה ראיסי מאמון מלא מצד ח'ומיני שהפך אותו ל"שגריר הוצאות להורג" ברחבי איראן.
לאחר מות חומיני מינה ח'מנאי את ראיסי תובע כללי של טהרן והוא כיהן בתפקיד חמש שנים.לאחר מכן בשנים 1994 – 2004 היה המפקח כללי ובין השנים 2004 – 2014 שימש כסגן ראשון של יו"ר הרשות השופטת והאיש השני בחשיבותו במערכת המשפט. בשנים 2014 – 2015 היה התובע הכללי של איראן ובתקופתו כאשר היה בתפקיד הגבוה ביותר במערכת המשפט הוצאו להורג אלפי אנשים חפים מפשע ומאות אלפי נשים עונו. ההתקוממויות העממיות דוכאו בשפיכות דמים, נגדעו ידיים ונוקרו עיניים ועשרות אלפי אנשים ספגו מלקות. מיליוני נשים הושפלו וגורמים השייכים למערכת המשפט הציקו להן. חלקן הולקו משום שלא עטו חג'אב או התאפרו.
בשנת 2009 לאחר ההתקוממות של העשוראא' הופיע אבראהים ראיסי, כאיש השני במערכת המשפט באיראן, בטלוויזיה ושם הבהיר כי משתתפי ההפגנות יוענשו וידוכאו משום שהם פושעים ואף איים עליהם בהוצאה להורג.
בשנת 2016 מינה אותו ח'מנאי כשומר הסף של אחד המוסדות העשירים באיראן. במשך שלוש שנים הוציא ראיסי מיליוני דולר לאינטרסים שלו ומאות מיליוני דולרים לטובת משמרות המהפכה ובייחוד כוח אל-קודס. בתיאום עם ידידו הקרוב – קאסם סולימאני- מימן את שליחתם של אלפי אפגנים עניים כחיילים למלחמה בסוריה נגד המורדים.
ח'מנאי מינה אותו גם כתובע כללי של בית הדין הדתי המיוחד לאנשי דת מאז שנת 2002. בית הדין הזה כפוף לח'מנאי ונועד לדכא את אנשי הדת מקרב האופוזיציה למשטר האיראני. אלפי אנשי דת נאסרו ועשרות מהם הוצאו להורג.
ראיסי הוא גם חבר מועצת המומחים הכוללת שבעים חברים ונחשבת כבסיס התמיכה במנהג ח'מנאי ובמשטר הדתי השולט. רובם אנשי דת שעברו את גיל ה-80 חוץ מכמה בודדים הכוללים את ראיסי.[9]
המועמדים מול ראיסי:
מתוך שבעה מועמדים פרשו שלושה ונותרו ארבעה מועמדים:[10]
סעיד ג'לילי – מקורב לח'מנאי, דיפלומט קיצוני. איבד את שוק רגלו הימנית בקרב במסגרת משמרות המהפכה במלחמת איראן עיראק. בעל תואר דוקטור במדעה המדינה ומאמין אדוק במשטר שלטון חכמי ההלכה. ח'מנאי מינה אותו למזכ"ל המועצה העליונה לביטחון לאומי לחמש שנים מאז 2007 דבר שהפך אותו אוטומטית לבכיר מנהלי המו"מ על תכנית הגרעין.
בשנת 2013 עבד ג'לילי בלשכתו של ח'מנאי ארבע שנים כחבר במועצה לאבחון האינטרס של המשטר – גוף שתפקידו להבטיח את התאמת החוקים והחוקה לשריעה האסלאמית ולבדוק את המועמדים לבחירות.
עבד אל-נאצר המתי – שגריר איראן בסין לשעבר. נחשב לפרגמטי. כיהן כנגיד הבנק המרכזי של איראן מאז שנת 2018 והתפטר בחודש שעבר. שימש כסגן ראש רשות השידור של איראן, מראש רשות הביטוח המרכזית של איראן והנשיא הביצועי של הבנק האיראני "מלי".
מוחסן רדאי – מזכ"ל המועצה לאבחון האינטרס של המשטר. כמו כן היה המפקד העליון של משמרות המהפכה ופיקד על כוחות במלחמת איראן עיראק. התמודד שלוש פעמים לנשיאות ופרש מן המרוץ של שנת 2005. בעל תואר דוקטור בכלכלה.
בשנת 2017 השיגו השלטונות בארגנטינה צו מעצר מהאינטרפול שלו ושל ארבעה איראנים נוספים ולבנוני בחשד למעורבות בפיגוע נגד הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994 שבו נהרגו 85 בני אדם.
אמיר חסין קאדי זאדה האשמי – חבר הפרלמנט מאז 2008. פוליטיקאי קיצוני שהבטיח לתמוך בכלכלה האיראנית הקורסת. בעל תואר דוקטור לרפואה.[11]
[1] https://www.aljazeera.net/, 19.6.2021
[2] https://www.alaraby.co.uk/, 16.6.2021
[3] https://www.alarabiya.net/, 19.6.2021
[4] https://www.alquds.co.uk/, 18.6.2021
[5] https://www.alquds.co.uk/, 18.6.2021
[6] https://www.alarabiya.net/, 18.6.2021
[7] https://www.alquds.co.uk/, 13.6.2021
[8] https://www.alarabiya.net/, 18.6.2021
[9] https://elaph.com/, 17.6.2021
[10] https://www.alquds.co.uk/, 18.6.2021
[11] https://www.raialyoum.com/, 18.6.2021
הזרקור למזרח התיכון 