הפסקת אש – גילויי שמחה בעזה, במזרח ירושלים ובגדמ"ע

תקציר

במסגרת המאבק על התודעה תנועת חמאס טוענת כי ישראל התחננה להפסקת אש בשעה שההערכה בישראל היא שחמאס הייתה מעוניינת בהפסקת אש כבר לאחר ירי הרקטות לעבר ירושלים, וזאת חרף ההתבטאויות של בכיריה על נחישות להמשיך בלחימה. מלבד זאת הם קראו כל העת לקהילה הבין-לאומית ללחוץ על ישראל להפסיק את ההתקפות על עזה.

גם אם ממשלת ישראל הייתה רוצה להמשיך את מבצע "שומר החומות" היא הייתה מתקשה לעשות זאת עקב שיחת ביידן עם נתניהו שבה הבהיר נשיא ארה"ב שיש לצמצם את ההתקפות מיד בדרך להפסקת אש. בתחילה, ארה"ב צידדה בזכותה של ישראל להגן על עצמה מול הרקטות ששוגרו לעריה, אך בהמשך, עקב לחצים על ביידן ממפלגתו והתגברות הלחצים הבין-לאומיים להשיג הפסקת אש, הצטרפה ארה"ב לקולות שקראו ללחוץ על ישראל.

מדינות ערב ומדינות אסלאמיות התגייסו למאמצי האו"ם ומצרים להשיג הפסקת אש אך רובן הפנו את הדרישה להפסיק את ההתקפות בעיקר לישראל תוך התעלמות מצד רוב המדינות מהרקטות של חמאס וגא"פ. ארדואן אף פנה למדינות לקדם רעיון של שיגור כוח בין-לאומי לעזה וקרא לאפיפיור לגייס את העולם הנוצרי להענשת ישראל.

העיכוב בהגעה להסכמה על הפסקת אש נבע מתנאים בלתי קבילים מצד חמאס ובראשם יצירת זיקה בין הרגיעה לבין ביטול פינוי תושבי שיח' ג'ראח מבתיהם והגנה על מסגד אל-אקצא. מלבד זאת דווח גם על מחלוקות בין חמאס חוץ לחמאס פנים באשר לשאלה אם לקבל את התהדיאה. עפ"י בכיר בחמאס נראה שחמאס הסכימה לוותר על הזיקה בין עזה לגדמ"ע (ובמשתמע כולל מזרח ירושלים) ולערביי ישראל.

לעת עתה נראה שהושגה הפסקת אש במתכונת של שקט תמורת שקט, אך ברור שאם שני הצדדים ירצו הסדרה, הדבר יצריך מו"מ ארוך ומייגע שבו תצטרך ממשלת ישראל להיות קשובה לדעת הקהל ולפעול להחזרת השבויים וגופות החיילים; לשים קץ לסבל של עוטף עזה ויישובי הדרום ולדרוש שקט מוחלט והפסקת כל פעילות אלימה כולל שיגור בלוני התבערה והנפץ תוך איום מפורש שכל הפרה ולו הקלה ביותר תגרור תגובה חריפה ביותר. ייתכן אפילו לבקש ערבויות אמריקניות ומצריות. אשר לדרישה לפירוז עזה מנשק, להערכתנו היא בלתי ריאלית. אשר לחמאס, נראה שהיא תחדש את הדרישה ליצור זיקה בין הרגיעה לירושלים, אך ממשלת ישראל חייבת לדחות את הדרישה הזאת על הסף.

פירוט הסקירה

עם כניסת הפסקת האש לתוקף חגגו תושבי עזה, מזרח ירושלים והגדה המערבית בתהלוכות שמחה, בקריאות תכביר (אללה אכבר) ובזיקוקים את מה שכינו "ניצחון ההתנגדות הפלסטינית". ברמאללה קראו צעירים: "אנו אנשי מוחמד דיף".[1]

גילויי שמחה בקרב הפלסטינים[2]

כפי שהעריכו בכירים ישראלים וגם בכירים בחמאס, הושגה ב-21 במאי בשעה 02:00 הפסקת אש. המו"מ התנהל באמצעות מתווכים באינטנסיביות בשני צירים: נציג האו"ם הגיע לקטר כדי להיפגש עם מנהיגי חמאס שם (משעל והניה) והמודיעין המצרי ניהל מגעים עם נציגי חמאס בעזה.[3]

סגן ראש חמאס חו"ל – מוסא אבו מרזוק – טען לפני כן כי ישראל היא שהתחננה להפסקת אש עם ההתנגדות הפלסטינית. הוא הבהיר כי הפסקת האש רלוונטית לעזה והיא אינה כוללת את הגדמ"ע וערביי ישראל. לדבריו, "משוואת חמאס ברורה: הפגזה מול הפגזה והסלמה מול הסלמה."[4]

קדם לכך הלחץ של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שאמר בשיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל ב-19 במאי כי הוא מצפה לצמצום האלימות וההסלמה במידה ניכרת עוד היום (19 במאי). הבית הלבן אמר כי צמצום האלימות הוא הכנה להפסקת אש בין הצבא הישראלי לפלגי ההתנגדות הפלסטינית בעזה.[5]

מקורות ערביים מסרו לאתר הליברלי הסעודי "אילאף" כי ראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה – יחיא אל-סנואר – ומפקד גדודי עז אל-דין אל-קסאם – מוחמד דיף – טרפדו כל הסכם להפסקת אש בין ישראל לחמאס בשעה שראש הלשכה המדינית של חמאס בחו"ל – ח'אלד משעל – והנהגת התנועה בחו"ל הגיעו להבנות עם מצרים להבטיח רגיעה תוך יומיים. אל-סנואר ודיף דחפו להמשך העימות כדי להוכיח לישראל ולעולם שחמאס לא תיכנע ויש לה יכולת לעמוד איתן חודשים רבים. המקורות הוסיפו כי בקרב חמאס היו שמתחו ביקורת על עמדתו של אל-סנואר.[6]

עמדת ארה"ב – מתמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה עד דרישה לצמצם את האש

נשיא ארה"ב – ג'ו ביידן – אמר לכבוד עיד אל-פטר כי זכותם של הפלסטינים והישראלים לזכות במידה שווה של חירות רווחה ודמוקרטיה ולחיות בדו קיום של שלום. "נמשיך להניע את ישראל והפלסטינים וגורמים אחרים באזור להשגת רגיעה קבועה.[7]

ביידן אמר כי הוא לוחץ כדי להפסיק את האלימות בין הישראלים והפלסטינים אולם בכירים אמריקניים אמרו כי התאימו את עצמם לעוד כמה ימי לחימה. עם זאת, ביידן אמר כי תגובת ישראל לא הייתה מוגזמת מול התקפות חמאס. עוד אמר כי הבעיה כרגע היא רק הדרך להגיע לנקודה שבה ההתקפות תצטמצמנה במידה רבה בייחוד התקפות הרקטות המשוגרות ללא אבחנה לעבר ריכוזי אוכלוסייה.[8]

בשיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הביע ביידן דאגה עמוקה לנוכח ההסלמה במעשי האלימות בישראל ובעזה. בשיחתו עם יו"ר הרשות הפלסטינית – מחמוד עבאס – עמד על הצורך שחמאס תחדל לשגר רקטות לעבר ישראל.[9]

שר החוץ של ארה"ב – אנטוני בלינקן – שוחח עם עמיתיו ממצרים, קטר, סעודיה וצרפת במסגרת המאמצים הדיפלומטיים שעושה ממשל ביידן "לשים סוף למעשי האלימות בין ישראל והפלסטינים." [10]

במסגרת הלחצים להשיג תהדיאה הגיע לאזור השליח האמריקני – האדי עמר – סגן עוזר שר החוץ האמריקני לענייני ישראל והפלסטינים. השגרירות האמריקנית מסרה שמטרת ביקורו היא הגברת הפעילות להשגת רגיעה. לצד זאת, מצרים מובילה מאמצים אזוריים להבטיח הפסקת אש. בכיר פלסטיני מסר כי המתווכים ממצרים ומהאו"ם הגבירו מגעים עם כל הצדדים בניסיון להשיב את השקט על כנו, אך עדיין לא גיבשו הסכם.[11]

העיתון אל-ראי אליום חשף את פרטי שליחותו של הדיפלומט האמריקני, האדי עמר, ערבי במוצאו, בניסיון לקדם הפסקת אש. "הוא הציע לחמאס הכרזה על הפסקת ירי הרקטות בטענה שגדודי אל-קסאם הם שהחלו במתקפת הרקטות ולאחר מכן חמאס תשוב להתייעצויות ולמו"מ באמצעות לשכתו במשרד החוץ. המצרים התייחסו להצעה אולם ירדן לא סברה שיש בה כדי לתרום לירידה מן העץ ואילו תנועת חמאס דחתה אותה על הסף באמצעות המתווך הקטרי. לאחר מכן שב האדי עמר והבטיח לבחון את נושאי מסגד אל-אקצא ומדיניות פינוי הבתים בירושלים לאחר שחמאס תפסיק את ירי הרקטות… אולם חמאס דרשה ערבויות אמריקניות לעצירת פינוי הבתים בירושלים ובייחוד בשיח' ג'ראח ומניעת כניסת המתנחלים לרחבת מסגד אל-אקצא וזאת לפני הכרזה על הפסקת אש." עוד לפי העיתון, הדיפלומט האמריקני ניסה לפתות את חמאס בשני נושאים: הראשון – כינוס מרובע בין-לאומי לדון בנושא פינוי הבתים בירושלים והשני – לחץ על ישראל להפסיק את הפעילות הצבאית ולפעול בהמשך להשיג תהדיאה ארוכת טווח, אולם אלה לא שכנעו את חמאס.[12]

היומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד פרסם כתבה ביקורתית על ארה"ב ותפקוד ביידן בנושא העימות בין ישראל לחמאס. להלן עיקרי הכתבה: יש קונסנזוס לגבי הצורך לזרז הפסקת אש מלבד הימין הפוליטי והתקשורתי והמשיחי דוגמת סגן הנשיא לשעבר – מייק פנס – שהאשים את ביידן באזלת יד בכל הקשור להגנה על ישראל; הפזמון "לישראל יש זכות להגן על עצמה" הפך לפרובוקציה לנוכח ההרס שהיא גרמה לעזה ואפילו הממשל החל לצמצם את השימוש בו. מה הסיבות למדיניות של ביידן להתמהמהות בלחץ להביא הפסקת אש? לפי היומון הקטרי, יש כמה הסברים לעניין: ההסבר הראשון – ביידן נתן לישראל די זמן להעמיק את מכותיה ובהמשך נענה לבקשת נתניהו להמשיך בטענה שיש הזדמנות להשמיד את מאגרי הרקטות של חמאס. הסבר אחר – נתניהו היה רוצה להמשיך את ההתקפות עד תום התקופה שיש ליאיר לפיד להקים ממשלה. הסבר אפשרי נוסף – מסר אמריקני לאיראן שהיא כבר אינה יכולה לסמוך על שלוחותיה באזור לשיפור מצבה במו"מ על הגרעין.[13]

ההתגייסות של מדינות ערב ומדינות מוסלמיות להביא להפסקת אש תוך התמקדות בפעילות הצבאית של ישראל

ירדן, סעודיה, מצרים, הרשות הפלסטינית, כווית, איחוד האמירויות, קטר וטורקיה התגייסו למאמצים להשיג הפסקת אש אולם רוב המדינות התמקדו בהטלת האחריות לעימות על ישראל ודרשו להפעיל עליה לחץ להפסיק את התקיפות בעזה תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהעובדה שחמאס היא שפתחה בעימות ושיגרה אלפי רקטות לריכוזי אוכלוסייה בישראל שגרמו לפגיעה בחיי אדם. טורקיה פעלה לקדם רעיון של שיגור כוח בין-לאומי לעזה.

מצרים בתמיכת ארה"ב, רוסיה והאו"ם הגבירה את המאמצים להגיע לפסקת אש ברצועת עזה. מקורות פלסטיניים דיווחו על מגעים אינטנסיביים, שיחות והצעות בין בכירים ישראליים וכן בכירים בחמאס וברשות הפלסטינית כדי להגיע להסכם שישים קץ להסלמה. המקורות הוסיפו כי המאמצים מתנגשים בעקשנות ישראלית עקב רצונה להמשיך את המתקפה להשגת תמונת ניצחון מסוימת לאחר שחמאס והפלגים הוכיחו את יכולתם להשיג הרתעה ומאזן אימה. כמו כן אמרו כי המאמצים האלה מתנגשים בדרישת חמאס להעלות את נושא ירושלים בהסכם. לפי המקורות, המצרים הציעו הסכם פיו הצדדים יחזרו לנקודת ההתחלה כולל הקלת המצור על עזה תמורת הפסקת "התוקפנות" אך ישראל סירבה וביקשה זמן נוסף להכות בעוד מטרות, ואילו חמאס התנתה כל הפסקת אש בהפסקת "התוקפנות" כלפי ירושלים וביטול פינוי הפלסטינים מבתיהם בשכונת שיח' ג'ראח. [14]

נשיא מצרים – עבד אל-פתאח אל-סיסי – אמר כי מצרים משקיעה מאמצים להשיג הפסקת אש "חשוב ביותר לפעול מהר להפסקת האלימות וההרג כדי להחזיר את השקט לעזה." הוא קרא לקהילה הבין-לאומית לפעול לצד מצרים בנושא הזה.[15]

נשיא מצרים – עבד אל-פתאח אל-סיסי[16]

בשיחת טלפון עם שליח האו"ם למזה"ת – טור וינסלאנד – קרא שר החוץ של ירדן – אימן אל-צפדי –לקהילה הבין-לאומית לנקוט צעדים יעילים ומהירים להגן על העם הפלסטיני מפני "התוקפנות וההפרות" של ישראל ולעצור את "התוקפנות נגד עזה." לדבריו, "ישראל נושאת באחריות להסלמה שחייבת להיפסק."[17]

האמיר פייצל בן פרחאן בן עבדאללה, שר החוץ הסעודי, ושר החוץ המצרי – סאמח שוכרי –דיברו על הצורך בהפסקת אש מידית. כמו כן קראו לקהילה הבין-לאומת לצאת נגד "מעשי התוקפנות" של ישראל נגד העם הפלסטיני. שר החוץ הסעודי שוחח עם בלינקן על המאמצים להשיג תהדיאה בישראל בגדמ"ע ובעזה. [18]

ראש ממשלת כווית שיח' – צבאח אל-ח'אלד אל-חמד אל-צבאח – אמר כי כווית לא תחסוך כל מאמץ לסייע לפלסטינים ככל יכולתה. "תפקידה של כווית איננו רק פוליטי בהגברת המאמץ ומגעים לתמוך בפלסטינים אלא גם לעשות הכול להקל על הנטל מעליהם." הוא הוסיף: "אנו מתפלאים על שתיקת מועצת הביטחון שאמורה להגן על אחינו הפלסטיניים. נמשכים המאמצים באמצעות מגעים ופגישות וזה מסר למועצת הביטחון לשאת באחריות לשמור על חיי האחים בפלסטין."[19]

שר החוץ של קטר – שיח' מוחמד בן עבד אל-רחמן אאל ת'אני – ועמיתו המצרי – סאמח שוכרי – הסכימו על החשיבות לפעול להפסקת אש מידית בין הצדדים. [20]

נשיאות הרשות הפלסטינית בירכה על מאמצי הקוורטט ומדינות נוספות בעולם להשיג הפסקת אש כללית שתחייב את כל הצדדים וקראה להפסקת "התוקפנות הישראלית על בני עמנו בעזה, בירושלים ובגדמ"ע."

לפי ההודעה, "הפסקת אש תכשיר את האווירה לפתוח בתהליך מדיני חדש בחסות הקוורטט ובמסגרת ועידה בין-לאומית על בסיס החלטות האו"ם."[21]

טורקיה: האפיפיור צריך לגייס את העולם הנוצרי לתמיכה בפלסטינים

טורקיה פעלה במישור הדיפלומטי בזירה הבין-לאומית והאסלאמית במאמץ לצאת בעמדה מעשית נגד "פשעי ישראל בפלסטין", כלומר להשיג החלטה במועצת הביטחון שתשים קץ להתקפות הישראליות.

ארדואן שוחח עם עשרות מנהיגים בעולם כדי לקדם את הרעיון לשגר כוח בין-לאומי להגנה על הפלסטינים מפני ההתקפות של ישראל.[22]

ארדואן קרא לאפיפיור לתמוך בהטלת סנקציות על ישראל באמרו כי "מעשי הטבח" נגד הפלסטינים יימשכו כל עוד הקהילה הבין-לאומית לא מענישה את ישראל. בשיחת טלפון עם האפיפיור אמר ארדואן: "לתמיכה של האפיפיור בפלסטינים יש חשיבות רבה לגייס את העולם הנוצרי והקהילה הבין-לאומית."

שר החוץ של פקיסטן – שאה מחמוד קרשי – הביע בשיחתו עם שר החוץ האמריקני את צערו ודאגתו העמוקה מההסלמה והפרת זכויות האדם בעזה ובשטחים. [23] בשיחה של קרשי עם ראש ממשלת מלזיה דנו "בהסלמה הישראלית בעזה". בהודעה שפרסמו עמדו על הצורך להפסיק את "התוקפנות הישראלית" ושוחחו על "הדיכוי" שישראל נוקטת בשטחים. הם הביעו צער על "מעשי הטבח של ישראל נגד אזרחים וחילול קדושת מסגד אל-אקצא." [24]

מדינת איחוד האמירויות הביעה דאגה מהסלמת מעשי האלימות בישראל ובפלסטין והביעה צער על הקרבנות שנפלו בימי הלחימה הללו. שר החוץ של האמירויות – שיח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן – אמר כי ארצו מצרפת את קולה לקריאות להפסיק לאלתר את האלימות ומעשי האיבה וקוראת לכל הצדדים לדרגה גבוהה של ריסון ואיפוק, להפסיק את האש ולהתחיל במו"מ מדיני.[25] בסוף הודעתו הביע את נכונות ארצו לתמוך בכל המאמצים להשיג הפוגה בין שני הצדדים.[26]

פעילות האו"ם להשיג הפסקת אש

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטיריש קרא לתהדיאה בין עזה לישראל מתוך כבוד לעיד אל-פטר. "אני קורא לרגיעה לאלתר ולהפסקת מעשי האיבה בעזה ובישראל." שליח האו"ם – טור וינסלנד – שוחח עם ראש המועצה לביטחון לאומי – מאיר בן שבת – ועם בכירים ישראלים נוספים וכך גם עם נציגים ממצרים ומחמאס בניסיון להשיב את השקט.[27]

נציבת האו"ם לזכויות אדם – מישל באשיליה – אמרה כי המסר המסית של מנהיגי כל הצדדים מעורר מתיחויות במקום לפעול להרגעה. היא הזהירה כי שיגור כמויות גדולות של רקטות לישראל מצד ארגונים חמושים לעבר אזורים צפופי אוכלוסין הוא הפרה ברורה של החוק הבין-לאומי עד כדי פשע מלחמה. היא הוסיפה כי "חלק מההתקפות של ישראל נגד עזה פגעו בשטחים מיושבים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם החוק הבין-לאומי וגם זה עלול להיחשב כפשע מלחמה."[28]

הפעילות של רוסיה, סין וצרפת

גם רוסיה החלה לפעול כדי לשים קץ לאלימות המסלימה במזה"ת וקראה להציב בראש סדר העדיפויות את חזרתם של צדדי הסכסוך להסדר מדיני בחסות האו"ם. דובר בשם הקרמלין אמר כי "מדינות שונות משקיעות מאמץ ומנצלות את כל קשריהן כדי להאיץ בצדדי הסכסוך לאיפוק ולהפסקת הלחימה המובילה לעלייה מהירה במספר הקורבנות בקרב האזרחים. רוסיה ממלאת תפקיד במאמצים האלה ומנהלת מגעים בנושא." נשיא רוסיה – ולדימיר פוטין – אמר כי מוסקבה סבורה כי חייבים לסיים את מעשי האלימות מצד ישראל והפלסטינים שהביאו לנפילת קורבנות רבים.[29]

סין קראה לארה"ב "למלא תפקיד חיובי וניטרלי ולסיים את התוקפנות נגד עזה ולהפסיק לעכב את מאמצי האו"ם לשים קץ לשפיכות הדמים." סין האיצה בייחוד בישראל להפסיק לאלתר את פעולות האיבה הצבאיות "ישראל במיוחד צריכה לגלות איפוק, למלא אחר החלטות האו"ם הרלוונטיות ולהפסיק להרוס את בתי העם הפלסטיני."

צרפת הגישה ביום שלישי ( 18 במאי) הצעת החלטה למועצת הביטחון הקוראת להפסקת אש בין ישראל לעזה בתיאום עם מצרים וירדן. מקרון, אל-סיסי, ועבדאללה הסכימו שמועצת הביטחון צריכה לקבל על עצמה את הטיפול בנושא.[30]

הזיקה בין רגיעה לירושלים

ד"ר פאיז אבו שמאלה המקורב לחמאס כתב במאמרו: "נראה שתנאי ההתנגדות להפסקת אש עם האויב הישראלי אינם ניתנים ליישום בייחוד שהוא חתר עשרות שנים להפריד בין עזה לגדמ"ע ובין הגדמ"ע לירושלים ושאר השטחים הגזולים של שנת 48 והוא הבטיח את ההפרדה הזאת ע"י הסכמי אוסלו משנת 1993. האם הוא יסכים לאבד כל זאת? האם יסכים לקשור את התהדיאה הזאת בהפסקת ההתפרצויות למסגד אל-אקצא ובהפסקת גירוש הפלסטינים מבתיהם בשכונת שיח' ג'ראח? דרישות ההתנגדות הפלסטינית לגיטימיות, הגיוניות ופוליטיות, ואיש אינו יכול לומר לאנשיה לא, צמצמו את דרישותיכם לעזה ואין לכם כל עניין בירושלים. אפילו מדינות ערב המקיימות קשרים עם האויב לא יעזו להתנגד לדרישות ההתנגדות וללחוץ על אנשי עזה להשיג רגיעה תמורת רגיעה והן ימצאו את עצמן לצד ההתנגדות וידרשו מהאויב הישראלי להפסיק את התוקפנות כלפי מסגד אל-אקצא.

ההתנגדות הצליחה ליצור קשר הדוק בין המקומות הקדושים לאסלאם לבין התהדיאה והיא הצליחה כשהיא נלחמת תחת הסיסמה הזאת תוך שהיא מגינה על עצמה מפני הביקורת הרגילה. היא הצליחה להניע את הגדמ"ע ולהבעיר אש בשטחי פלסטין הגזולה משנת 48 [ערביי ישראל] בנוסף להנעת הציבור במדינות ערב נגד התוקפנות הישראלית . זה הישג שאי אפשר היה להשיג אלמלא הקשר האמיץ בין הרקטות של עזה למסגד אל-אקצא, ולכן הזיקה בין התהדיאה לאי תוקפנות כלפי ירושלים נעשתה כצעד פוליטי חכם ומחושב שדורש הקרבה ומעניק לשטח הזדמנות ליצור מאזן כוחות או אפילו יתרון להתנגדות שזוכה לתמיכה מכל העם הפלסטיני מהנהר לים ותמיכה ערבית אסלאמית חומרית ופוליטית."

אבו שמאלה טוען כי המציאות שנוצרה הניעה מדינות רבות לפעול להשיג רגיעה וזאת עקב בקשת ישראל ממתווכים ומהשליח האמריקני ומכל מי שיש לו השפעה באזור, לאחר שהתברר לה שלא תוכל להשיג שום ניצחון צבאי והיא בעצם מחפשת מוצא של כבוד שיציל את יוקרתה.

עוד כתב אבו שמאלה במאמרו: "ההתנגדות הפלסטינית עדיין עומדת על עמדותיה ויש בידיה קלפים רבים חבויים ומסוגלת להפוך את המשוואה בצורה קשה יותר מבחינת האויב לכן הביעו כמה מדינות נכונות לסייע סיוע כספי דחוף לעזה במסגרת המאמצים להשיג רגיעה. כך למשל גרמניה מוכנה להעביר 40 מיליון דולר, נשיא מצרים 500 מיליון דולר וכך גם מדינות במפרץ ובאירופה. מנגד, האויב מאיים להפסיק את הספקת החשמל לעזה ולמנוע כניסת סיוע הומניטארי ולהדק את המצור כדי שעזה תבחר בין רגיעה וסיוע כספי לבין המשך העימות וזאת כדי להגביר את ההרעבה והלחץ הכלכלי על הציבור.

האם ההתנגדות תסכים לכל הפיתויים האלה החומריים וההומניטאריים ותסכים לרגיעה או שתתעקש להשיג הישגים פוליטיים המבוססים על זיקה בין עזה וירושלים ותרמוס את כל הפיתויים הכספיים?

לוחמי ההתנגדות בעזה שנלחמו במצור כמו בסנקציות, בעוני, בהרעבה ובסגירת המעברים

והיו יצירתיים באומנות ההתנגדות והפגיזו את תל אביב. הם לא יכבו את אש הגדמ"ע שההתנגדות הבעירה ולא יוציאו את החץ שתקעו בחזה של הכיבוש הישראלי תמורת חופן הבטחות של מיליוני דולרים."[31]

גם חבר הלשכה המדינית של החזית העממית (חז"ע) – ג'מיל מזהר – אמר כי "כל הפסקת אש בעזה חייבת להיות לפי תנאי ההתנגדות ובראשם הפסקת התוקפנות בירושלים, נסיגה מרחבת מסגד, הפסקת כל האמצעים שננקטו נגד תושבי שיח' ג'ראח, שחרור העצורים שנעצרו באירועים האחרונים והפסקת הפעולות נגד ערביי ישראל."[32]

ההרס בעזה[33]