החשש מתבוסת פת"ח בבחירות עקב הפיצול בתנועה עלול לדחות את הבחירות ברש"פ

הבחירות ברשות הפלסטינית למועצה המחוקקת (22 במאי) ולנשיאות (31 ביולי) לאחר הסכמת חמאס ופת"ח עומדות בסימן שאלה עקב הפיצול החריף בתנועת פת"ח שהתבטא בהקמת שלוש רשימות נפרדות של התנועה, דבר שעלול להוביל לתבוסה של פת"ח מול חמאס עקב פיזור הקולות של תומכי התנועה.[1]

הבחירות הכלליות[2]

בתום מועד הגשת הרשימות לבחירות לפרלמנט הפלסטיני הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי 36 רשימות נרשמו לבחירות.[3] בין הרשימות המתמודדות לפרלמנט נמצאת גם רשימתו של ראש ממשלת הרש"פ לשעבר – סלאם פיאד,[4] וכן רשימה ששמה "הוגדשה הסאה" "(טפח אל-כיל) והיא נושאת את הדגל החברתי. היא כוללת תנועות שונות כגון: בעלי צרכים מיוחדים, שבירת המצור על עזה, העם נגד חברת ג'ואל, רוצים לחיות, רוצים חשמל, נגד השחיתות וכיו"ב.[5] החזית העממית הגישה את רשימתה ושמה "פעימת הלב של העם" ובראש הרשימה אחמד סעדאת, הכלוא בישראל באשמת אחריות לרצח השר רחבעם זאבי, ומספר שתיים ברשימה, האסירה ח'אלדה ג'ראר, שגם היא בכירה בחז"ע. [6] חבר המועצה המחוקקת לשעבר – חסן ח'רישה, שהורץ ע"י חמאס, הודיע כי יתמודד ברשימה עצמאית ששמה "וטן".

שלוש הרשימות של פת"ח הן רשימת עבאס, רשימת מרואן אל-ברגות'י שעשה ברית עם נאצר אל-קדווה ורשימתו של מוחמד דחלאן. יצוין כי בפת"ח 250 אלף חברים ומאות אלפי תומכים.[7]

רשימת פת"ח של מחמוד עבאס כוללת בין השאר את חברי הוועד המרכזי: ג'בריל רג'וב, מחמוד אל-עאלול, עבאס זכי, דלאל סלאמה. שם הרשימה "תנועת פת"ח" וסיסמתה "אל-עאצפה". בכיר בתנועה – עזאם אל-אחמד – אמר כי רשימת פת"ח כוללת 132 איש ובהם חברים בוועד המרכזי ובמועצה המהפכנית של פת"ח כדי לחזק את המוסדות האלה. כמו כן היא כוללת נציגים של פלגים אחרים באש"פ דוגמת חזית השחרור הפלסטינית, חזית המאבק העממי, החזית הערבית הפלסטינית וגם חזית השחרור הערבית.[8]

מרואן אל-ברגות'י, שימש כיו"ר פת"ח בגדמ"ע עד שנכלא בישראל בשנת 2002, לאחר שהורשע ונגזרו עליו חמישה מאסרי עולם ו-40 שנה בשל אחריותו על פיגועים שבוצעו בידי אנשי "שהדאא אל-אקצא", הזרוע הצבאית של פת"ח, באינתיפאדה השנייה בשנת 2000.

ברשימה הזאת הנקראת "אל-חוריה" אל-ברגות'י אינו נכלל, אך הוא עומד מאחוריה, ורעייתו פדוא הוצבה במקום השני אחרי נאצר אל-קדווה. חברים ברשימת אל-חוריה: האני אל-מצרי, עיתונאי וחבר החוג הלאומי הדמוקרטי, פח'רי אל-ברגותי, סרחאן דויכאת, ג'מאל חויל, ואחמד ר'נים. הנשים ברשימה הזאת מהוות יותר מ-30 אחוזים. הרשימה כוללת כ-60 איש.[9]

מרואן לא הציב את עצמו בראש רשימתו לבחירות לפרלמנט משום שהוא נחוש להגיש מועמדות לבחירות לנשיאות. מרואן פופולארי מאוד ביחוד בקרב הצעירים. מאז ההכרזה על הבחירות שמו אינו יורד מהכותרות בישראל וברשות הפלסטינית בהקשר של הבחירות. עם זאת, הצגת מועמדותו בעייתית בהיותו כלוא ל-חמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנה[10] הוא מכונה "נלסון מנדלה של הפלסטינים." [11] קריאת התגר מצד מרואן אינה חדשה. כבר בבחירות לנשיאות בשנת 2005 התכוון מרואן לרוץ, אך הסיר את מועמדותו ברגע האחרון עקב הלחצים שהופעלו עליו.[12]

נאצר אל-קדווה, חבר הוועד המרכזי של פת"ח ואחיינו של יאסר ערפאת, הורחק בצו של יו"ר הרשות הפלסטינית – מחמוד עבאס – לאחר שסירב לחזור בו מהחלטתו להקים רשימה עצמאית. בהודעה שפרסמה תנועת פת"ח נאמר כי מאחר שניתן אולטימטום לאל-קדווה לחזור בו מהחלטתו להתמודד ולאחר שכל הנסיונות לשכנעו לחזור בו עלו בתוהו הוחלט להרחיקו מן התנועה החל מ 11 במרס כדי לשמור אל אחדות התנועה.

מתמוד נוסף של פת"ח ברשימה נפרדת – מוחמד דחלאן – הודח מחברותו בפת"ח בשנת 2011 ונאלץ לעזוב את הגדה המערבית לאחר שהואשם בשחיתות ובחתירה תחת שלטון עבאס. מאז פעל דחלאן לחיזוק מעמדו בייחוד במחנות הפליטים הפלסטיניים כשהוא מסייע בכספי האמירויות שאיתם רקם קשרים מוצלחים. במקביל יצר קשרים אמיצים עם נשיא מצרים – עבד אל-פתאח אל-סיסי. במסגרת זאת, מצרים העניקה חסות לכינוסים שערכו דחלאן ואנשיו לחיזוק מעמדם בקרב הפלסטינים.

רשימת דחלאן בגדמ"ע כוללת חברי מועצה מחוקקת לשעבר כגון: נג'את אבו בכר וג'יהאד טמילה, כמו כן צעירה נוצריה מבית לחם, ובכירי פת"ח ותיקים דוגמת סמיר אל-משהראוי העומד בראש הרשימה של דחלאן וכן השר לשעבר – סופיאן אבו זאידה, אוסאמה אל-פרא, הסופרת והמשוררת – נירוז קרמוט – והכלוא לשעבר שריצה עונש מאסר של עשרים שנה בישראל עמאד אל-צפטאוי. [13]

כבר כאשר הסתמן כיוון של התמודדות נפרדת של מרואן אל-ברגות'י נשלח חוסין אל-שיח', השר לעניינים אזרחיים ע"י מחמוד עבאס לכלא הישראלי שבו נמצא אל-ברגות'י כדי לנסות לשכנעו שלא יתמודד בבחירות ברשימה נפרדת וזאת תמורת תמריצים ופיתויים, אך מרואן הסתייג מן ההצעה. הוא גם ראה במועמדותו סיכוי חשוב להיווצרות לחץ בין-לאומי לשחרורו בייחוד על רקע סקרי דעת הקהל המנבאים לו ניצחון. [14]

גם ראש השב"כ – נדב ארגמן – הזהיר את מחמוד עבאס כי קיום הבחירות עלול להוביל להפסד של פת"ח מול חמאס.

אחד מבכירי פת"ח תיאר את הצעד שעשה מרואן כשלב נוסף בהעמקת הקרע בקרב הפלסטינים. תומכי התנועה ואפילו חבריה הופתעו מעומק הפילוג בתנועה שצף על פני השטח במהלך הקמת הרשימות המתמודדות בבחירות, דבר שגרם למחאות בקרב חלקים מהתנועה באזורים השונים של הגדמ"ע כולל השמעת איומים כלפי בכירים בתנועה.

עמדת מרואן גרמה לפילוג גם בקרב פעילי פת"ח המרצים את עונשם בבתי הכלא בישראל שם שיגרו חלק מהכלואים איגרת ליו"ר הרשות – מחמוד עבאס – ולוועדה המרכזית של פת"ח שבה הם התנערו מהצעד של מרואן להתמודד בנפרד וטענו כי מרואן אל-ברגות'י מייצג את עצמו בלבד. [15]

פרשנים סבורים כי קיום הבחירות במועד שנקבע בצל הפיצול בפת"ח חושף את פת"ח לתבוסה בפרלמנט וכתוצאה מכך לשיבוש הבחירות לנשיאות שלבסוף אם יתקיימו נראה שלמרואן סיכויים גבוהים לזכות, והמשמעות היא סיום דרכו הפוליטית של עבאס. [16]

הוויכוח אם לקיים את הבחירות

בימים האחרונים גברו הקולות שעסקו בשאלה אם לקיים את הבחירות גם אם ישראל לא תאפשר לקיימן במזרח ירושלים, ויש הרואים בכך אמתלה של אנשי פת"ח להתחמק מן הבחירות מחשש להפסד בבחירות מול חמאס.

מצדדי אי קיום הבחירות ללא השתתפות תושבי מזרח ירושלים

חבר הוועד הפועל של אש"פ – אחמד מג'דלאני – אמר כי הקהילה הבין-לאומית צריכה לשאת באחריות לכך שהבחירות יתקיימו גם במזרח ירושלים היות שישראל הודיעה לאיחוד האירופי כי תמנע קיום בחירות בירושלים "ובכך ישראל מסה לשבש את הבחירות כולן."

חבר הוועד הפועל של אש"פ וחבר הוועד המרכזי של פת"ח – עזאם אל-אחמד – אמר כי אמנם אין חזרה מההחלטה לקיים את הבחירות, אך גם אין בחירות ללא ירושלים השותפה העיקרית בהליך הדמוקרטי. לדבריו, יש הבנה בין פת"ח לחמאס שאין בחירות ללא ירושלים ותהיה פעילות להתמודד עם הנושא הזה.

חבר המועצה המהפכנית של פת"ח – עבד אל-אילה אל-אתירה – אמר כי תנועתו לא תסכים לבחירות ללא ירושלים באופן מלא כלומר "הגשת מועמדות, קיום התעמולה והצבעה." [17]

בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה – באסם ברהום – כתב: "יש הסבורים כי אמירת ההנהגה שאין בחירות ללא ירושלים היא רק אמתלה לבטל את הבחירות, אך אין זה כך משום שויתור בנושא פירושו קבלת ההכרזה של נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ על ירושלים כבירת העם היהודי וגם ויתור על סעיף באוסלו שקבע כי גורל ירושלים יידון בהסדר הקבע. הבחירות חשובות והן הכרח, אך הן אינן מטרה בפני עצמה, ואילו ירושלים היא אחד מיסודות הסכסוך מול המפעל הציוני… הבחירות צריכות להתקיים במועדן אך לא בלי ירושלים."[18]

ההצהרות האלה המהוות שינוי ברור בעמדת הבכירים הפלסטיניים, לאחר חודשים שבהם טענו כי שום כוח לא יצליח לדחות או לבטל את הבחירות, באו לאחר שישראל, חמאס ואופוזיציונרים לעבאס הביעו חשש שעבאס ידחה את הבחירות בשל סיבות שונות.

מתנגדי ביטול הבחירות

לעומת זאת, היו שהשמיעו עמדה שונה הדוגלת באי ביטול הבחירות ובניסיון למצוא פיתרון אחר לבעיית אי שיתוף תושבי מזרח ירושלים בבחירות. נביל עמר, שר לשעבר ברש"פ, כתב: "עד כה אין שינוי לגבי הבחירות למרות ההצהרות הקוראות לדחותן. אם אכן הסיסמה המועדפת היא דחיית הבחירות בגלל ירושלים, יש לנו זמן לנהל מערכה בשני מוקדים: בקשת סיוע בין-לאומי ללחוץ על ישראל להסכים למה שהסכימה בשתי מערכות הבחירות הקודמות, כלומר שגם ירושלים תשתתף בבחירות, ואם ישראל לא תסכים, הפלסטינים צריכים ליצור חלופות שינציחו את ירושלים כבירה המוכרזת של הפלסטינים, למשל: קריאת תגר בשטח באמצעות הצבת מספר רב של קלפיות כדי להראות לעולם שתושבי מזרח ירושלים רוצים בחירות כדי לקבוע מי יהיו מנהיגיהם ולהראות שישראל מונעת מהפלסטינים זכויות בסיסיות."

נביל עמר הוסיף: "הזהרתי מדחיית הבחירות משום שאלה האורבים לנו יפרשו זאת כחוסר יכולת לקיים נוכחות בשטח ולממש את הזכויות על ירושלים והמדינה. רבים מנצלים את ההזדמנות כדי לטעון כי הפלסטינים אינם מסוגלים לעשות דבר ללא הסכמת ישראל. אני מייעץ למקבלי ההחלטות לנהל ברצינות את המערכה של הפעלת לחץ בין-לאומי על ישראל שלא לשבש את הבחירות בירושלים. יש לעשות הכל כדי לא לדחות או לבטל את הבחירות. ירושלים בלב הזכויות הפלסטיניות, ההווה והעתיד של הפלסטינים, ולכן המוח הפלסטיני צריך להמציא אמצעים יצירתיים להוכיח זאת.[19]

בעל טור באתר "אמד" שרבים מכותביו משתייכים לזרם של מוחמד דחלאן – מישל ג'בור – כתב: "נראה שהבחירות יידחו משום מחמוד עבאס והצוות שלו חוסין אל-שיח', מאג'ד פרג', עזאם אל-אחמד וג'בריל רג'וב מעריכים כי יפסידו בבחירות משום האהדה שצבר דחלאן שעשויה לקדם אותו בבחירות לפרלמנט. התירוץ של הרש"פ לדחיית הבחירות הוא סירוב ישראל לאפשר את קיום הבחירות במזרח ירושלים. אי קיום הבחירות מעיד שברש"פ האינטרסים האישיים והרדיפה אחר השררה גוברים על האינטרסים של העם."

ג'בור הוסיף: "הנשיא מחמוד עבאס בחר לנעוץ את המסמר האחרון בארון המתים של פת"ח בהימנעותו לקיים בחירות מחשש לאבד את כסא הנשיאות… יבוא היום שמחמוד עבאס יבין שהוא התנקש בנושא הפלסטיני ובכל המאבקים של הפלסטינים והרג את שאיפות הדור הצעיר לחיות בכבוד וברווחה חברתית, בריאותית וכלכלית. מי שדוחה את הבחירות היום כאילו שולח מסר מכאיב ומצער לערבים ולקהילה הבין-לאומית שהנושא הפלסטיני יורד לתהום הנשייה."[20]

חבר הלשכה המדינית של חמאס – מוסא אבו מרזוק – אמר כי תנועתו מתנגדת לדחיית הבחירות ולא משנה באיזה תירוץ".[21]

תנועת חמאס הודיעה על ההכרח לקיים בחירות גם בירושלים וקראה לכל הפטריוטים להתלכד ולהתמודד מול ישראל למען ירושלים ותושביה. לפי חמאס, "השם שבחרה התנועה לרשימתה 'אל-קודס היא מקום המפגש שלנו' מעיד על המרכזיות של ירושלים בבעיה הפלסטינית והיא הכתר שבמרכיבי הנושא הפלסטיני, וכולם חייבים להתאחד במאבק הלאומי בכל הרמות כדי לקחת בכוח את חירותה כבירת המדינה הפלסטינית העצמאית." עם זאת, חמאס הבהירה כי רואה בבחירות "צעד הכרחי ושער אמתי לשרטוט אסטרטגיית מאבק שלמה."[22]

בעל טור באתר חמאס – עבד אל-נאצר עיסא – כתב באתר חמאס: "נקווה שההצהרות על דחיית הבחירות אינן משקפות את עמדתם הרשמית של בכירי פת"ח. המולדת אינה יכולה לשאת את דחיית ראשית הליך סיום הפילוג הפלסטיני… הבחירות הן הדרך הכמעט יחידה לסיים את הפילוג בין הארגונים הפלסטיניים וגם בתוכם… חמאס הציגה 132 שמות לא משום שהיא סבורה שתוכל לזכות בכל מושבי הפרלמנט ולשלוט בבלעדיות, אלא כדי לקדם אפשרות כמעט ודאית שישראל תעצור חלק מאנשי התנועה ולכן צריך לדאוג שיהיו חברים נוספים כעתודה למתמודדים שייעצרו. דחיית הבחירות לא תטפל בשום בעיה פנימית של פלג כזה או אחר. הדבר יגביר את השחיקה באמינות המוסרית והלאומית ועלול להביא בשלבב מסוים לפיצוץ בלתי רצוי… יש לקיים את הבחירות כמתוכנן."[23]

בעל טור ביומון חמאס פלסטין – מאג'ד אל-זבדה – סבור כי הרש"פ רוצה לדחות הבחירות מחשש שחמאס תחזור על ההישג שלה בבחירות הקודמות בשנת 2006. לדעתו, הסימן הבולט ביותר ליתרונה של חמאס הוא ההשתתפות הציבורית הרחבה בלוויה של בכיר חמאס – עמר אל-ברגות'י – בכפר כובר במחוז רמאללה הנחשב לבירה הפוליטית של הרשות הפלסטינית. ההשתתפות הזאת, תוך הנפת דגלי גדודי עז אל-דין אל-קסאם, היוותה מעין משאל עם התומך בדרך ובמצע של חמאס ובאופציית ההתנגדות. הבעיה הקשה ביותר של פת"ח ברצועת עזה היא רשימת הזרם הרפורמיסטי השייך למוחמד דחלאן שלפי סקר של מכון הסקרים ברמאללה במרס דחלאן עשוי לזכות ב-10% מן הקולות, ואילו הזרם של אבו מאזן ב-29% דבר המלמד על פילוג חריף והתפזרות הקולות של פת"ח.

אל-זבדה הוסיף: המצב בפת"ח הניע את מצרים וירדן להזהיר את הרשות הפלסטינית מניצחון של חמאס בבחירות הבאות, אך החלטה לדחות את הבחירות דורשת גיבוי מדיני ובייחוד מהממשל האמריקני, דבר שגרם לעבאס לשלוח משלחת אנשי עסקים (סאמר אל-ח'ורי ובשאר אל-עזה) לארה"ב לדון בנושא דחיית הבחירות.

לטענתו, "מן הראוי היה שהרשות הפלסטינית תחפש חלופות מעשיות שיחזקו את העמדה שמזרח ירושלים היא חלק מהשטחים הפלסטיניים, למשל: תיאום דיפלומטי לקיום הבחירות בתוך משרדי המשלחות הדיפלומטיות השייכות למדינות ידידות בירושלים או לאפשר לתושבי מזרח ירושלים הצבעה אלקטרונית או להציב קלפיות בפרברי ירושלים או פיתרונות אחרים שלא יאפשרו לישראל ניצחון בשליטה פוליטית בירושלים." [24]

בעל טור אחר ביומון פלסטין – אוסאמה סעד – כתב: "בריחה מבחירות בכל אמתלה והשארת המצב הפלסטיני כפי שהוא אינם מקובלים על הכוחות הלאומיים ואפילו על חלק ממנהיגים בפת"ח שהביעו בימים האחרונים מורת רוח מהתנהלות ההנהגה, ועל רקע זה הוקמו כמה רשימות של פת"ח. צריכים לבחור בין המשך הליך הבחירות שיובילו לבחירת הנהגה חדשה שתזכה בלגיטימיות ותייצג את רצון הציבור, וזו האפשרות העדיפה, או שהבחירות יידחו, אך אבו מאזן חייב לדעת שכבר אין הסכמה לכך שהוא יישאר שליט בלעדי של הפלסטינים, ולכן עליו לפעול להקמת ממשלת אחדות שתורכב מכל הארגונים הפלסטיניים."[25]

[1] https://www.alhaya.ps/, 1.4.2021

[2] https://amad.ps/, 4.4.2021

[3] http://www.alquds.com/, 1.4.2021

[4] http://www.alquds.com/, 30.3.2021

[5] https://amad.ps/, 27.3.2021

[6] https://aawsat.com/, 31.3.2021

[7] https://www.alhaya.ps/, 1.4.2021

[8] https://www.al-ayyam.ps/, 31.3.2021

[9] http://www.alquds.com/, 31.3.2021

[10] https://amad.ps/, 30.3.2021

[11] https://aawsat.com/, 31.3.2021

[12] https://aawsat.com/, 31.3.2021