אחר מותו של הרופא היהודי זאפר פואד אליהו ב-15 במרס 2021 נותרו בעיראק ארבעה יהודים בלבד. אליהו היה ידוע בכינויו "רופא העניים" היות שסייע לעניים כאשר הועסק בבית החולים אל-וסטאני בלב בגדד. חבריו של אליהו סיפרו כי הרופא סרב להצעות להגר מחוץ לבגדד.[1]
יהודי עיראק[2]
אליהו, אחד האורתופדים המפורסמים בעיראק נטמן בבית הקברות היהודי בעיר צדר, בעלת הרוב השיעי, מזרחית לבגדד. בית הקברות שומם לחלוטין ורק השומר נמצא שם.
אחותו של הרופא אליהו, שהעדיפה להישאר בעילום שם, אמרה כי "חבריו השתתפו בטקס ההלוויה אך כל אחד מהם התפלל לפי דתו." היומן הסעודי "אל-שרק אל-אוסט" טען כי התפילה שהתקיימה באמצע היום נחשבת לדבר נדיר בבגדד שבה נותר רק בית כנסת אחד הראוי לשימוש.
יהודי עיראק שמספרם הלך והתדלדל במשך השנים נזכרים בימים טובים יותר בתקופת העשורים הראשונים של המאה הקודמת שבהם הקהילה היהודית הייתה מרכיב חשוב בחברה העיראקית והיה להם ייצוג בממשלה כאשר ששון חזקאל היה שר האוצר בממשלה העיראקית הראשונה שהוקמה בימי המנדט הבריטי.
מקור מקורב לקהילה היהודית, שגם הוא בחר להישאר בעילום שם, מסר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי את רוב הטקסים הדתיים עורכים היהודים בבתיהם וכי כאשר היהודים פונים למשרדי הממשלה בעיראק מתייחסים אליה בצורה לא טובה כאשר מגלים שהם יהודים.
אדוין שקר, יהודי שנולד בעיראק בשנת 1955 ועזב לבריטניה כאשר היה בן 16, אמר כי בעיראק (ללא כורדיסטן) נותרו ארבעה יהודים שהם בעלי דרכונים עיראקיים ושני ההורים שלהם יהודים.
אדוין שקר הוסיף כי לפי נתונים רשמיים כ-219 אלף יהודים עזבו את עיראק והותירו מאחוריהם רכוש רב ואפשר היה להחזירו לבעלים היהודים באמצעות הצבעה על חוק בפרלמנט העיראקי, אולם היום לנוכח השחיתות והמנהל הלא תקין יהיה קשה להחזיר את הרכוש. יש בעיראק אנשים שמנצלים מצבים כאלה וכפי שהשתלטו על בתי הנוצרים שעזבו את עיראק ב-2003 הם ממתינים לשעת כושר להשתלט גם על הרכוש של היהודים בעיראק.
מספר היהודים בעיראק הלך ופחת עוד יותר על רקע מלחמת איראן-עיראק בשנים 1980 – 1988 ואחר כך בעקבות פלישת עיראק לכווית והמצור הכלכלי שהוטל על עיראק ונמשך עד הפלת סדאם חוסין בשנת 2003 ולאחר מכן בשל מלחמת העדות בעיראק ושנים של אלימות רוויית דם.
לפי מברק דיפלומטי אמריקני, בשנת 2009 נותרו בעיראק 9 יהודים בלבד. האלימות נגד היהודים נמשכה. צורף יהודי, שבחר להמשיך לעסוק במקצועו בעיראק ולא להגר לארץ אחרת, קיבל איומים מאנשים חמושים שעליו לעזוב. אותן נסיבות הניעו את עאמר נסים, נכדו של הסופר והכלכלן המפורסם – מיר אל-בצרי – לעזוב את עיראק בשנת 2011. נסים הסביר בזמנו כי עזב כדי לחפש חיים חדשים ולהינשא היות שבבגדד נשארו רק שתי נשים מבוגרות. לפני ששה חודשים נפטרה אחת מהן, הגברת מרסל שהייתה ידועה בהגנה על אנשי הקהילה היהודית.[3]
[1] https://www.bokra.net/, 28.3.2021
[2] https://darhaya.com/ , 30.3.2021
[3] https://aawsat.com/, 29.3.2021
הזרקור למזרח התיכון 