לרגל יום האישה הבין-לאומי ייחדו בעלי טורים בתקשורת הערבית ובייחוד היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט את מאמריהם למעמד האישה בכמה מדינות ערביות. להלן עיקרי המסרים במאמרים: באיראן המשטר מתעלם מהצורך לטפל באלימות בתוך המשפחה ונשים הוצאו להורג בגין רצח בעליהן מתוך הגנה עצמית ולאחר שסבלו מכות והשפלות. בסעודיה חלה התקדמות רבה במעמד האישה ובזכויותיה הודות לרפורמות של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. בבחרין המשטר זוכה לשבחים הודות לזכויות שהוענקו לנשים. במצרים יש הישגים, אך עדיין קיים מקום לשיפור בתחום האלימות במשפחה וההטרדות המיניות.
תהלוכות נשים לרגל יום האישה[1]
איראן – המשטר מתעלם מתלונות על אלימות במשפחה
בעלת הטור הלבנונית – הודא אל-חוסייני – כתבה במאמרה: המוות בהתאבדות הפך למפלט האחרון של האישה האיראנית. שיעור מקרי ההתאבדות בקרב נשים איראניות גבוה והוא נובע ישירות מעוני ואלימות, כפי שהדבר עולה מפי בכירי ממשלה ואנשי מקצוע. למרות סגנית נשיא איראן לענייני האישה והמשפחה זאת – מעצומה אבתכאר – טענה כי שיעור האלימות נגד נשים ואלימות במשפחה באיראן אינו גבוה והמצב בה טוב יותר בהשוואה למדינות אחרות. בניגוד לדבריה, סגן שר הפנים – תאר'י רסתמפאנדי – הזהיר כי המצב הנוכחי מדאיג ביותר "יש גידול שנתי של 4 – 5 אחוזים בשיעור ההתאבדויות. לפי מקור במכון לרפואה משפטית באיראן 15 אנשים שמים קץ לחייהם בכל יום." משקיפים טוענים כי 60 מיליון איראניים חיים מתחת לקו העוני בצל שחיתות, גנבה ומעילות מצד אנשי השלטון באיראן.
העוני וההתאבדויות אינם הדבר היחיד שממנו סובלות נשים איראניות. בתקופת הנשיא רוחני שנחשב "מתון" הוצאו להורג 113 נשים באיראן, שרובן הואשמו ברצח לאחר שהיו קרבנות לאלימות כלפיהן וכלפי ילדיהן ונאלצו להגן על עצמן משום שלא הייתה להם כל דרך חוקית לסיים נישואין שהסבו להן רק צרות ועוול. נשים אחרות הוצאו להורג באשמת עבירות סמים או עבירות אחרות דוגמת פעילות פוליטית. אסיר פוליטי לשעבר, פעיל זכוית אדם, אמר כי הנשים האלה הרגו את בעליהן כתגובה מיידית או בתכנון מוקדם לאחר שנים של השפלה, מכות ואפילו עינויים ומשום שאסור להן לקיים הליכי גירושין, וייתכן שאם היה מותר להן להתגרש לא היו הורגות.
הודא אל-חוסייני הוסיפה: באחרונה התעורר זעם רב בציבור באיראן לנוכח התעלמות המשטר ממקרי אלימות במשפחה. בחודש ינואר התעלמה המשטרה מאלימות במשפחה כלפי אשרף סאדאת חוסיני, תושבת טהרן, שסבלה מאלימות עשרות שנים. בשבועות האחרונים היא נדקרה והותקפה קשות בידי בעלה עד כדי סכנת מוות ורק הודות להגעת ילדיה ניצלה ממוות. היא איבדה את ראייתה וחלק מאצבעותיה נקטעו. לפני כן התלוננה שבעלה השליך עליה אגרטל ושבר את צלעותיה, אך המשטרה שחררה אותו בטענה שאינה יכולה לעשות דבר. בעקבות תלונה זאת נקם בה בעלה בתקיפה האחרונה שכוונתו הייתה להרוג אותה.[2]
סעודיה – חלה התקדמות רבה בקידום הנשים וזכויותיהן
אמל אל-הזני, העיתונאית הסעודית, כתבה במאמרה: הנשים בסעודיה בנות מזל שהן חלק בסיסי ברפורמה הכלכלית והחברתית במדינה. ב-2011 קיבל המלך המנוח עבדאללה בן עבד אל-עזיז החלטה שנשים ייוצגו בפרלמנט בשיעור של 20%, יש להן זכות לבחור ולהיבחר במועצות המקומיות. בשנת 2016 נקט יורש העצר מוחמד בן סלמאן רפורמות נוספות בכל תחומי החיים ובתוך כמה שנים נכנסו הנשים הסעודיות לשוק העבודה במגזר הציבורי והפרטי והוסרו המגבלות על הנשים. המלך סלמן בן עבד אל-עזיז פרסם הנחיות וצווים שהעניקו לנשים זכות להיות אזרחיות עצמאיות עם זכויות אזרחיות מלאות ואפשרות להתחרות על משרות ותפקידים בכל הרמות ובכל המגזרים כולל תפקידי הנהגה. כמו כן קיבלו את הזכות לנוע ולנסוע ללא רשות של איש כאדם בוגר ושקול שמודע למעשיו. נחקקו חוקים להגן על הנשים מפני הטרדות ואלימות ונקבעו עונשים כבדים.[3]
בחרין – שבח למשטר על הזכויות שהעניק לנשים
בעלת הטור הבחריינית – סוסן אל-שאער – כתבה במאמרה דברי שבח על יחס המשטר הבחריני לנשים. "אני הגעתי למה שאני בזכות אללה ובזכות משטר טוב ששלט בבחרין 200 שנה והעניק לי ולשאר הנשים הזדמנויות לקבל חינוך ולחיות חיי חירות בלי להתערב באורח חיי, באמונותיי, במזון שאני אוכלת, מה אני לובשת ולאן אני הולכת. נשות בחרין קיבלו את כל ההישגים האלה בזכות אופיו של המשטר. לא נלחמנו כדי לזכות בהישגים האלה, אך אנו מוכנות להילחם כדי לשמור עליהם. אלחם עד נשימתי האחרונה למען זכויות הנשים ולא נאפשר לכוחות ריאקציוניים נחשלים שמאחוריהם עומד המשטר התיאוקרטי באיראן לשלוט עלינו." סוסן כתבה כי הנשים בבחרין אינן זקוקות לשריון במוסדות הפוליטיים שהרי החברה הבחרינית דאגה לזכויותיהן כולל הזכות להיבחר מתוך אמונה ביכולותיהן ובכשרונן. החברה בבחרין חתמה על אמנה המעניקה לנשים זכויות פוליטיות ללא כל הפליה לרעתן.[4]
מצרים – יש הישגים לנשים אך הן עדיין זקוקות לסיוע מול האלימות במשפחה והאלימות המינית
שרת התרבות של מצרים – ד"ר אינאס עבד אל-דאים – כתבה במאמרה: הנשים במצרים הגיעו להישגים נאים כאשר במצרים יש הנהגה פוליטית שמאמינה בתפקידן כשותפים עיקריים בחברה. חל גידול ניכר בייצוג הנשים בממשלה והוא עלה מ-6% בשנת 2015 ל-25% בשנת 2018. יש צורך להקל על הנשים ולסייע להן להתמודד עם האתגרים כגון טרור, אלימות במשפחה ואלימות מינית. לפי ארגון הנשים של האו"ם, במדינות ערב ממוצע הנשים שסבלו מאלימות במשפחה והותקפו מינית מגיע ל-37% אך יש מדינות שבהן הוא מגיע עד 70%. שיעור הנשים הערביות שנישאו נישואי בוסר נאמד בכ-14%.[5]
לוב – חיסול נשים שעסקו בפעילות פוליטית לקידום השלום
סטפני ויליאמס, לשעבר שליחת האו"ם ללוב, כתבה במאמרה: במקרים רבים הנשים בלוב סובלות מהסכסוך המזוין במדינה והן נאבקות להשתתף במאמצים להשיג שם שלום בין הצדדים הנצים, ועל רקע זה הוקם בלוב גוף שנקרא "חוג הדיאלוג הפוליטי בלוב" כדי להגדיל את הייצוג הפוליטי של הנשים בפוליטיקה כולל בפרלמנט. חלקן הותקפו ברשתות החברתיות וחלקן נפגעו פיזית, כך נרצחה חנאן אל-ברעצי, עורכת הדין, ביריות ברחוב לאור היום, ולא ידוע מה עלה בגורלה של חברת הפרלמנט – סהאם סרקיוה – לאחר שנחטפה מביתה ע"י קבוצה חמושה התומכת בצבא הלאומי הלובי בשנת 2019. למרות ההתקדמות במעמד הנשים שהשיגו נציגות הארגון הזה עדיין יש עבודה רבה כדי להבטיח שילוב מלא של הנשים בתחום עשיית השלום. חייבים לשמוע את קול הנשים בדיונים הקשורים לרפורמות כלכליות. אף שהנשים מהוות מחצית מן האוכלוסייה הדבר אינו בא לביטוי בכוח העבודה. "יש לשתף את הנשים בחברה האזרחית ובמוסדות זכויות האדם בדיונים על הרפורמות בתחום הביטחון ופירוק נשקן של הארגונים החמושים."[6]
עיראק – ניתנו זכויות פוליטיות אך עדיין סבלן של הנשים רב כתוצאה משפיכות הדמים בכמה מדינות
העיתונאית והסופרת העיראקית – אנעאם כגהג'י – כתבה: "העניקו לנשים מושבים בפרלמנט העיראקי אך נטשו אותן מדוכאות בבתיהן. המלחמות גרמו להן שכול ועצב. בעיר אל-נאצריה יוצאות האימהות לרחובות כדי להפריד בין המפגינים לבין כוחות הדיכוי. בעיר מוצול עדיין יש גופות תחת ההריסות כבר שנים. איך נגיד לנשים הערביות בעיראק, בסוריה, בפלסטין, בלבנון, בתימן, בתוניסיה ובלוב צאו לחגוג את יום האישה הבין-לאומי?!" [7]
[1] https://www.aljazeera.net/, 8.3.2021
[2] https://aawsat.com/, 8.3.2021
[3] https://aawsat.com/, 8.3.2021
[4] https://aawsat.com/, 8.3.2021
[5] https://aawsat.com/, 8.3.2021
[6] https://aawsat.com/, 8.3.2021
[7] https://aawsat.com/, 8.3.2021
הזרקור למזרח התיכון 