מטרת ביקור האפיפיור – שיפור היחס לנוצרים
אף שתחלואת קורונה בעיראק גבוהה ומגיעה לכ-5000 חולים ביום, ולמרות חוסר היציבות הביטחונית בעיראק על רקע המשך ההתקפות של מיליציות פרו-איראניות על יעדים אמריקניים בעיראק והתעוררות כיסי דאעש בעיראק, החליט האפיפיור פרנסיס לבקר בעיראק וזה ביקור ראשון של האפיפיור בעיראק. לפני צאתו אמר: "אצא לעיראק במסע של עלייה לרגל. זמן רב רציתי לפגוש את העם שסבל מאוד." [1]
מטרת הביקור הוא ניסיון לשפר את מצב הנוצרים בעיראק. המלחמות והסכסוכים בעיראק בעשורים האחרונים הביאו להגירה של נוצרים רבים מעיראק משום שנרדפו ובייחוד בתקופת שליטת דאעש על חלקים מעיראק, ואחר כך הם סבלו גם מהמיליציות הפרו-איראניות השיעיות. מאז פלישת ארה"ב לעיראק קטן מספר הנוצרים בכ-80%, ממיליון וחצי ל-250 אלף נוצרים בלבד. בתקופת ההתקפות מצד דאעש בשנת 2014 עזבו את עיראק יותר מ-125 אלף נוצרים.[2]
בבואו קידמו את פניו של האפיפיור בנמל התעופה שלטים שקראו לדו קיום בשלום בין הדתות.
ברחובות נג'ף הונפו תמונותיהם של האפיפיור ושל המנהיג השיעי אל-סיסטאני.
ביקור האפיפיור[3]
מפגש היסטורי שיעי-קתולי
במהלך הביקור התקיימה ב-6 במרס פגישה היסטורית בין האפיפיור למנהיג השיעי העליון – עלי אל-סיסטאני – שנתיים לאחר שהאפיפיור חתם על מסמך אחווה אנושית עם האימאם של אל-אזהר אחד המוסדות הבולטים של העולם הסוני.
האפיפיור ואל-סיסטאני[4]
אל-סיסטאני הדגיש את עמדתו שהנוצרים צריכים לחיות כשאר העיראקים בביטחון ובשלום וכי הם צריכים ליהנות ממלוא הזכויות החוקתיות.
אל-סיסטאני ממעט להופיע בפומבי ומתגורר בדירה צנועה. משקיפים תיארו אותו כמי שממלא תפקיד רוחני חשוב, אך גם פוליטי אם כי גם למפלגות הדתיות ולמיליציות התומכות באיראן יש משקל. עם זאת רוב החלטותיו שירתו את איראן כך למשל קריאתו ב-2014 להקים כוחות בעיראק שיתמודדו מול דאעש דבר שהעניק לאיראן הזד מנות פז להקים את מיליציית אל-חשד אל-שעבי שבאמצעותו הגבירה איראן את השפעתה הביטחונית והפוליטית בעיראק.
ואיל עצאם כתב ביומון אל-קודס אל-ערבי: "התפקיד המרכזי שממלא אל-סיסטאני כמקור סמכות שיעי בחיים החברתיים והפוליטיים של השיעה הפך אותו לאחד האישים הבולטים המשפיעים בעיראק אחרי 2003. התעניינותו של האפיפיור בפגישה עם ראש בית המדרש להכשרת אנשי דת של השיעים בנג'ף מעידה על כך שאל-סיסטאני בעל מעמד סמלי דתי מיוחד וגם השפעה פוליטית והדבר התבטא בכמה נושאים: ראש הממשלה של עיראק לשעבר עבד אל-מהדי התפטר מתפקידו כהיענות לקריאתו של אל-סיסטאני. עבד אל-מהדי עצמו אמר כי נציגת האו"ם ביקרה אצל אל-סיסטאני לא כדי ללמוד לימודי דת אלא בשל מעמדו הפוליטי. מלבד זאת, אל-חשד אל-שעבי המיליציה הפרו-איראנית הוקמה בעיראק בעקבות פסק הלכה של אל-סיסטאני שקרא להקים כוח מול דאעש. הוא גם מילא תפקיד חשוב בהכנת החוקה בעיראק ובהפעלת לחץ על ארה"ב לקיים בחירות בידיעה שהן יובילו לשליטה איראנית בעיראק."[5]
האפיפיור נגד הפצת הנשק, התערבות גורמי חוץ וחוסר סובלנות
האפיפיור נשא דברים: "התותחים צריכים להפסיק לרעום ויש לשים קץ להפצת הנשק כאן [בעיראק] ובכל מקום. צריך להפסיק את האינטרס האישי ואת האינטרסים של גורמי חוץ שאינם מעניינים את התושבים המקומיים. יש להקשיב רק למי שרוצה לבנות ולעשות שלום. די לאלימות ולהקצנה, לפלגנות ולחוסר הסובלנות. יש לתת אפשרות לכל מי שרוצה לבנות יחד את המדינה הזאת [עיראק] בשכנות טובה… יש לשים קץ לשחיתות ולניצול השלטון לרעה ולכל מה שאיננו חוקי."[6]
בתפילה באתר הארכולוגי אור גינה האפיפיור את הטרור שפוגע בדת "האיבה, ההקצנה והאלימות לא יוצאים מתוך נשמות דתיות וכל אלה הם בגידה בדת. אנו המאמינים לא יכולים להחריש כאשר הטרור פוגע בדת. וחובה עלינו להסיר כל אי הבנה." כמו כן קרא לעבור מסכסוכים לאחדות ודרש "שלום לכל המזרח התיכון ובייחוד לסוריה השכנה המיוסרת שבה אינתיפאדה עממית הפכה למלחמה שנמשכת עשר שנים ונפלו בה כ-400 אלף קרבנות.[7]
האפיפיור ביקר בקתדרלה "סיידת אל-נג'אה" של הסריאנים הקתולים בבגדד וערך בה תפילה. בכנסייה הזאת ארע פיגוע טרור בשנת 2010 שבו נהרגו 44 מתפללים ו-7 אנשי ביטחון.
ההחלטה בידי איראן ולא בידי אל-סיסטאני לכן הציפיות לשינוי נמוכות
חלק מהפלגים השיעים החמושים הביעו התנגדות לביקור וראו בו התערבות מערבית בענייני עיראק, אולם רבים מתושבי עיראק הביעו תקווה שהביקור יסייע לשקם את דמותה של עיראק. כך למשל עלי חסן, תושב בגדדי, אמר: "הביקור לא ישנה את המציאות, אך העולם יראה את עיראק באור שונה ולא כמקום של פיצוצים ומלחמות בלבד."[8]
אל-ערב אל-ג'דיד ציטט חוגים עיראקיים הסבורים כי הביקור זוכה בהתעניינות בין-לאומית בנושא הסובלנות וההתקרבות בין הדתות, אך תוצאותיו בשטח מזעריות בשל מוגבלות השפעתו של אל-סיסטאני על הקבוצות השיעיות החמושות הפוגעות במיעוט הנוצרי ובמיעוטים אחרים.
משקיפים טוענים ייתכן שההזדהות שהביע אל-סיסטאני עם הנוצרים תסייע בעצירת ההפחדה של המיליציות השיעיות כלפי הנוצרים, אך הבטחות אל-סיסטאני לאפיפיור יהיו חסרות ערך כל עוד ההחלטות בידי איראן. [9]
בעל טור עיראקי – פארוק יוסף – סבור כי לאל-סיסטאני אין יכולת לקבל החלטות בעניין מצבם של הנוצרים והוא לא יסכן את מעמדו רק כדי לפרסם פסק הלכה שאיש לא יציית לו. לכן סביר שהאפיפיור יודע שאין לסמוך על הביקור הזה שהוא מעין ביקור היכרות בין שני אנשים שלא בטוח שייפגשו שוב.[10]
אל-שרק אל-אוסט: חלק מתומכי ההשפעה האיראנית ושלטון חכם ההלכה המעיטו בחשיבות הביקור ואחד ממנהיגי גדודי חזבאללה העיראקי – אבו עלי אל-עסכרי – כתב: "אין להיות אופטימיים לגבי הביקור של האפיפיור, ועדיף שיטפל בענייני מדינתו ששטחה בגודל של חלק מאל-צדר שבבגדד."
הזרמים המתנגדים לאיראן ולהשפעה האיראנית בעיראק ראו בביקור, ובייחוד בפגישת האפיפיור עם אל-סיסטאני, הדגשת חשיבותה של עיראק ונג'ף כבירת השיעה בעולם מול מגמת איראן שהעיר קום היא הבירה של השיעה בעולם. [11]
ההיסטוריון ובעל טור באל-שרק אל-אוסט – איאד אבו שקרא – כתב במאמרו: "כוונתו של האפיפיור טובה, אך מאחורי המחזה הנקי הזה יש מציאות מכוערת, שחורה ועתיד לוט בערפל. חלק מהאנשים שאותם מייצג האפיפיור היגרו לכל קצוות תבל לאחר ששילמו מחיר יקר עקב שלטון לא תקין, חמדנות וסכסוכים. האפיפיור ששולח מסר של אהבה וצניעות נפגש עם אנשים וארגונים חמושים ששפתם שונה לגמרי מהשפה שלו ובחלק מהמקרים הם אף הוגדרו בביטויים של יחסי ציבור כמי 'שתרם בהגנת הנוצרים'. המציאות הזאת אינה נחלתה הבלעדית של עיראק אלא מצב מדיני ששורר בכל האזור. אם יש מקום לפתוח דף חדש של דו-קיום בין מזרח למערב צריך קודם כל לעזוב את הגינונים הדיפלומטיים ולהעביר את השיח בין הסמכויות הדתיות מטקסים ותחרות על כוונות טובות למעשים. האזור שלנו עובר שנאות, מלחמות וגלי טירוף וכורע תחת משא ייסורים. קיים חשש שהיאוש יתגבר על התקווה , והשנאה תגבר על הרצון לחיות בדו קיום. עיראק שאלוהים חנן אותה באוצרות טבע ובמשאבים אנושיים גדולים ניצבת על סף מצב של מדינה כושלת. מצבן של סוריה לבנון ומה שנותר מפלסטין לא פחות גרוע ואולי גרוע יותר, והמסר שיכול להביא האפיפיור הוא להדגיש שכדי להציל את המזרח הערבי יש לעגן בתודעה את המושג 'מדינה'. דבר זה לא אפשרי בגלל סיבה מהותית – לכוחות "המציאות בשטח" השולטים על עיראק, סוריה ולבנון יש הגדרה משלהם למושג 'מדינה' והם פועלים ללא לאות להעתיקו לכל מקום שנופל לידי המיליציות העדתיות שלהם. הגדרה זו מבוססת על ניסיון המשמרות המהפכה האירניים. אלה הומצאו ככוח עממי מקביל לכוחות החמושים הסדירים באיראן כדי להגן על המהפכה האסלאמית. הם הרחיבו מהר מאוד את פעילותם גם לתחום הפוליטי כולל יחסי חוץ , לכלכלה ולתעשייה, והיום הם מהווים אחד מעמודי התווך של הממסד הצבאי הפוליטי והכלכלי באיראן ויש להם תפקיד חשוב בניהול המשחק הפוליטי הפנימי וביישום מטרות איראן האסטרטגיות החיצוניות."
עוד לפי אבו שקרא: "ניסיון משמרות המהפכה הופץ ללבנון באמצעות חזבאללה, עיראק באמצעות אל-חשד אל-שעבי ולתימן באמצעות החות'ים ובסוף גם לסוריה, המדינה הרשמית הוחלשה לטובת המשמרות תחת סיסמאות נוצצות של 'הגנת המהפכה', 'יצוא המהפכה' ו'שחרור פלסטין'. אותו היגיון הופעל בעיראק, בלבנון בסוריה ובתימן.
הביקור של האפיפיור חשוב ונכון שהמזרח זקוק לשלום ולדו-קיום, לפלורליזם ולאחווה, אך מיעוטים אינם מוגנים בנשק של מיליציות אלא עי הלגיטימיות של מדינה. הביטחון היחיד למיעוטים הוא היותם בתוך מדינה הוגנת שיכולה להגן על עצמה, עם ריבונות, חוקה ושלטון החוק. כל חלופה תהיה טעות איומה שתביא לעושק, לאומללות ולטרגדיות."[12]
בכיר איארני: הביקור התאפשר הודות ללחימת קאסם סולימאני בדאעש
עוזר ראש הפרלמנט האיראני – אמיר עבד אל-להיאן – צייץ: "האפיפיור פרנסיס מגיע לבגדד. אלמלא התפקיד וההקרבה של המפקד לשעבר באל-חשד אל-שעבי – אבו מהדי אל-מהנדס – [ומפקד כוח אל-קודס לשעבר – הגנרל קאסם] סולימאני – ושהידים [אחרים שנפלו] במלחמה בטרור ובדאעש בעיראק ובאזור, האפיפיור לא היה יכול להיכנס לעיראק היום בבטחה ובשלום."[13]
שביב תקווה לשינוי
איש האקדמיה באוניברסיטת אל-כופה – אחמד אל-עליאוי – אמר: "לאור תחושת הייאוש של תושבי עיראק הביקור של האפיפיור מפיח שביב של תקווה לשינוי."
תנועת המחאה בעיראק, שפרצה באוקטובר 2019 נגד שלטון העושק והשחיתות ואשר נמשכה יותר משנה, יכולה להתנחם בתמיכה ובהזדהות של האפיפיור בביקורו על רקע חוסר האכפתיות של השלטון בנוגע לדרישות המחאה. הביקור הוא הזדמנות עבורה להשמיע לעולם את קולה ואכן פעילי המחאה תלו כרזות ותמונות הרוגים לארך מסלול נסיעתו של האפיפיור.[14]
[1] https://elaph.com/, 5.3.2021
[2] https://elaph.com/, 5.3.2021
[3] https://alarab.co.uk/5.3.2021
[4] https://alarab.co.uk/, 6.3.2021
[5] https://www.alquds.co.uk/, 5.3.2021
[6] https://aawsat.com/, 6.3.2021
[7] https://aawsat.com/, 6.3.2021
[8] https://alarab.co.uk/, 5.3.2021
[9] https://alarab.co.uk/, 4.3.2021
[10] https://alarab.co.uk/, 4.3.2021
[11] https://aawsat.com/, 6.3.2021
[12] https://aawsat.com/, 7.3.2021
[13] https://www.alarabiya.net/, 6.3.2021
[14] https://aawsat.com/, 6.3.2021
הזרקור למזרח התיכון 