באחרונה נעשה סקר דעת קהל בנושא ההתרחקות מן הדת באיראן. הסקר נערך ע"י מומחים בשתי אוניברסיטאות בהולנד במימון ארגונים איראניים היושבים בוושינגטון. לפי הסקר, איראן עוברת תמורות רבות כולל בתחום האמון במשטר הדתי הקיצוני. "הצעירים שיש להם משקל רב באוכלוסיית איראן החלו להשתחרר מההשקפה הדתית הצרה והמסוגרת המחפשת פרשנויות נסתרות ומוזרות לכל מיני תופעות, והצעירים הקשורים יותר לרעיונות מודרניים, אינם מאמינים בה."
איראן אחרת[1]
המדגם כלל 50 אלף איש שרובם מתגוררים באיראן והוא מצביע על מגמה שהאיראנים ניצבים בשורות הקדמיות של אלה המנסים לחולל באזור שינויים בנושא היחס לדת.
בויאן תמימי ערב, אחד מעורכי הסקר אמר: "מדובר בעניין קיומי. המדינה רוצה שתהיה מה שאתה לא רוצה להיות. האכזבה מהפוליטיקה הובילה לאכזבה מהדת. האיראנים מתרחקים מהממסד הדתי בהיקף חסר תקדים."
80% ממשתתפי הסקר אמרו שהם מאמינים באללה, אך רק 32.2% הגדירו את עצמם כמוסלמים שיעים וזה שיעור נמוך בהרבה ממה שמופיע בנתונים הרשמיים של איראן בעלת הרוב השיעי.
68% הביעו התנגדות לשילוב הוראות הדת בחקיקה הלאומית. 70% התנגדו למימון מוסדות דת ו-56% התנגדו לחינוך דתי חובה בבתי הספר.
60% מהנשאלים הודו כי אינם מתפללים. 72% התנגדו לכפיית עטיית רעלה במקומות ציבור. אחד הביטויים לשינוי בתחום הדת הוא עלייה בשיעור האיראנים שאינם מעניקים לילדיהם שמות של אנשי דת.
אף ש40% מהמשתתפים טענו כי הדת הוא הגורם החשוב בזהותם, 66% אמרו כי יש צורך ברפורמות במוסדות הדת.
הסקר גם מצביע על תמיכה בקרב דעת הקהל בהערכה מחדש לגבי מושג ההלכה האסלאמית כדי להסיר מושגים ישנים ומפלים כגון מושג הכפירה. דוגמה לחשיבה במושגים ישנים ניתן לראות בדברי מוחמד מהדי מיר באקרי, איש דת שיעי בולט וחבר מועצת מומחי ההנהגה הממונה ע"י המנהיג העליון [ח'מנאי], שתיאר את קורונה כ"נגיף חילוני", "הכרזת מלחמה על התרבות הדתית והממסד הדתי".
העיתונאי ניקולס פלהם כתב בעקבות ביקורו באיראן בשנת 2019 כי טהרן היא עיר הבירה הפחות דתייה במזרח התיכון. אנשי הדת שם שולטים על כותרות החדשות אך לא רואים אותם ברחוב. "בניגוד למדינות מוסלמיות אחרות כמעט ולא שומעים את קול המואזין. אסור לצרוך אלכוהול, אך משלוחי האלכוהול לבתים מגיעים מהר יותר ממשלוח של פיצה." [2]
[1] https://alarab.co.uk/, 31.1.2021
[2] https://alarab.co.uk/, 31.1.2021
הזרקור למזרח התיכון 