איראן: לא נאפשר לארה"ב להתערב בעניינים פנימיים שלנו
האיראנים ממשיכים לדבר בשני קולות. מצד אחד מדברים על אפשרות לשיתוף פעולה עם האמריקנים בתחומים מסוימים ומצד שני ממשיכים באיומים ובצורך להשתמש בכוח. שר החוץ האיראני – מוחמד זריף – אמר ב-23 בינואר כי אפשר שארצו תשתף פעולה עם ארה"ב בנושא הנפט וביטחון המפרץ אך לא בנושא ישראל. דבריו נאמרו בזמן שממשל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הצהיר: "נמשיך לפעול עם ידידינו ושותפינו כדי לצאת נגד השפעת איראן הנפסדת [בחלק ממדינות האזור]." זריף הוסיף: "אנו אומרים לאמריקנים: לא נאפשר לכם להתערב בעניינינו הפנימיים, אך אין לנו בעיה לעבוד אתכם בנושא הנפט או ביטחון המפרץ, אף שאנו סבורים כי הנוכחות הזרה שם גורמת להיעדר ביטחון ולכן אתם צריכים לא להיות שם."
מוחמד זריף[1]
שר ההגנה האיראני: עמידה איתנה משתלמת יותר מכניעה
לעומת הצהרת זריף פרסמה סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית "ארנא" את דברי שר ההגנה – אמיר חאתמי: "נעמוד בכל הכוח מול האויבים. העלות של הכניעה לכוחות יהירים גבוהה בהרבה מהעמידה האיתנה מולם."
ארה"ב גינתה את האיומים האיראניים על טראמפ
לצד זה, הגיבה אמילי הורן, דוברת המועצה לביטחון לאומי השייכת לבית הלבן, לאיום המרומז על נקמה בטראמפ בשל חיסול קאסם סולימאני, שפורסם בטוויטר שקשור למנהיג העליון של איראן עלי ח'מנאי. לדבריה: "איומים כאלה מצד איראן אינם מקובלים ואנו מגנים בתוקף את ההתנהגות הפרובוקטיבית הזאת. בכיר במפלגה הרפובליקנית – מייקל מקול – האיץ בממשל החדש להגיב חזק ומהר על האיום הפרובוקטיבי נגד הנשיא לשעבר."
סוכנות רויטרס ציטטה בכיר מקורב למעגל הפנימי של ח'מנאי שאמר כי "מטרת הציוץ הייתה להזכיר למהמר (טראמפ) שעזיבתו את כס הנשיאות אינה מעניקה לו ביטחון ואינה משכיחה את ההתנקשות בשהיד שלנו סולימאני."
פרשן בטהרן שבחר להישאר בעילום שם אמר כי האיום בציוץ היה מטרה בפני עצמה, כלומר מטרת הציוץ הייתה להשאיר את צל הנקמה מרחף באוויר וזה כשלעצמו מהווה סוג של נקמה.
אף שטוויטר הסיר את הציוץ הקשור לח'מנאי פורסמה התמונה והטקסט בפוסט של ח'מנאי בשפה הפרסית, ואמצעי התקשורת האיראניים פרסמו אותם בתפוצה רחבה. [2]
בעלת טור ביומון סעודי: החשוב ביותר לאיראן – שימור המיליציות שלה ברחבי העולם
סוסן אל-שאער, בעלת טור ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, כתבה במאמרה על הדרך שבה התכוננה איראן לניהול המו"מ עם הממשל החדש בארה"ב:
"המרכיב החשוב ביותר בתוכנית ההתפשטות האיראנית בים סוף ובים התיכון הוא המשך החזקת המיליציות שלה (חזבאללה, אנצאראללה, אל-חשד אל-שעבי, סראיא אל-אשתר, אל-פאטימיון, אל-זינביון ועוד), ואילו שאר האמצעים הם רק קלפים במו"מ, כולל קלף הסכם הגרעין, שמטרתם לשמר את המיליציות.
איראן התכוננה לממשל החדש והצטיידה בכמה קלפים לקראת מו"מ עתידי ומתוכם בני ערובה מערביים שאיראן מחזיקה במעצר והם נושאים אזרחות כפולה אירופית או אמריקנית לצד האזרחות האיראנית. בעבר איראן הצליחה להשיג בדרך זאת כמה מדרישותיה, כגון שחרור איראנים עצורים ושחרור כספים מעוכבים. אמנם איראן לא מכנה אותם בני ערובה אלא אנשים שעברו על החוק ונשפטו ושהרשות המבצעת אינה מתערבת בענייני הרשות השופטת! אולם שר החוץ מוחמד זריף אמר בעצמו לפני השבעת ביידן שאיראן פתוחה לחילופי אסירים והבהיר כי אם ישוחררו אסירים איראניים בחו"ל, איראן מוכנה לנקוט צעד דומה.
זה קלף מצליח שאירן השתמשה בו בשנות ה-80 כאשר עצרה אנשי שגרירות אמריקנים, ועדיין היא צדה בני ערובה זרים לצורך מיקוח לא רק בנושא שחרור אסירים איראניים אלא גם בנושא הגרעין. איראן רמזה על הקלף הזה בתקופת טראמפ, באפריל 2018, כאשר מוחמד זריף אמר בביקורו בארה"ב כי 'איראן מוכנה לשחרר אסירים אמריקניים באיראן, אם טראמפ יגלה שינוי בעמדתו כלפי הסכם הגרעין'…
הקלף השני [שאיראן מחזיקה] הוא העשרת האורניום, כלומר מותר לה להעשיר 4% אך היא הודיעה שהיא מתקרבת ל-20% וזה שלב שיכול להוביל לנשק הגרעיני. הגברת שיעור ההעשרה היא קלף מו"מ כך שאם תסכים להוריד אותו תוכל לקבל תמורה.
הקלף השלישי של איראן הוא איום על המים הבין-לאומיים ועל המיצרים באמצעות הספקת נשק למלילציות הטרוריסטיות ואיום על הכוחות האמריקניים בעיראק…
הקלף הרביעי הוא הצעת פרויקטים מפתים, חוזים והסכמים אם יוסרו הסנקציות כפי שקרה בהסכם הראשון עם חברות אירופיות.
החשוב ביותר במדיניות המו"מ של איראן הוא שהמשטר האיראני אף פעם אינו מגלה מחוות של רצון טוב לפני המו"מ… המשטר מחזיק קלפים לצורך סחטנות ונותן בכל פעם קלף אחד ותמורת כל קלף מבקש הישג, אלא שהוא קודם מקבל את ההישג ורק אחר כך נותן את הקלף.
אין שחרור אסירים, ציוד המיליציות [בנשק] אינו נפסק ומכונת העשרת האוראניום אינה שובתת… המשטר הזה ממשיך להפר חוקים בלי להתחשב בכך שיוטל עליו קלון כשהדבר יתגלה משום שהוא יודע שבמו"מ יש שיקולים אחרים…
איראן מכנה את התייחסותה לארה"ב ניהול מו"מ אך בפועל מדובר בסחטנות
אף שהקהילה הבין-לאומית כולה יודעת שהמשטר האיראני הוא הגרוע ביותר מבחינת חיסולים פוליטיים וכל מה שקשור בטרור, ולמרות הרקורד השחור שלו בתחום זכויות האדם, איש אינו מתייחס לקורבנות שלו וכולם יושבים ומנהלים עמו מו"מ ומכנים זאת מדיניות של הכלה. זה המשחק המועדף על איראן והיא יודעת לנהלו היטב. היא מכנה זאת מו"מ כאשר בפועל הוא משחק של סחטנות ותו לא.
לכן, המשטר האיראני החל את שלב המו"מ החדש בהגדלת מינון ההצהרות המסלימות בלי לשים לב כלל למה שמצטייר במוחו של הצד האחר במו"מ. הוא מתנהג כאילו הצדק עמו ומי שרוצה לעבוד אתו בכל נושא חייב לנהל אתו מו"מ ולא לכפות עליו את רצונותיו. זאת ועוד, המשטר האיראני מתנה את המו"מ עמו בכך שכל הצדדים האחרים יגישו מחוות של רצון טוב. כל זאת משום שהוא יודע שבסופו של דבר שלקהילה הבין-לאומית חשוב להשיג הישגים ולהגשים אינטרסים ולא אכפת לה אם משטר מסוים משפר את תפקודו בתחום זכויות האדם או מפסיק לתמוך בטרור. כך מתחילה איראן את ההתייחסות שלה לממשל החדש בארה"ב."[3]
[1] https://al-akhbar.com/, 10.8.2019
[2] https://aawsat.com/, 24.1.2021
[3] https://aawsat.com/, 24.1.2021
הזרקור למזרח התיכון 