"המצב הלאומי מצער, מכאיב ומביש. מצב של חולשה, פילוג, חוסר מיקוד, פיזור המאמצים ואבדן דרך בכל הנוגע לסדרי העדיפויות ובנוסף – מומחיות בהפצת האשמות… המצב הלאומי אינו סובל עוד סבבי כישלון או מפלות מרות… הגיע הזמן לשבור מסורות וללכת בכיוון של שינוי, כנות, אומץ ופעילות איכותית. מי שרוצה לשחרר את המולדת צריך לשחרר את עצמו מאשליות רבות, מסיסמאות רבות ומטעויות רבות."
כך לפי ר'אזי חמד, בכיר בחמאס, במאמר ביקורת עצמית שפורסם ב-31 בדצמבר 2020 באתר "אמד" בנושא הבחירות הפנימיות בחמאס ומצבה של חמאס בכלל.
חמד סבור כי חמאס צריכה לעשות רפורמות, להנהיג את הפלסטינים ולהציג חלופה לתהליך המדיני שמוביל מחמוד עבאס, יו"ר הרש"פ. תנועת חמאס צריכה לשנות סדרי עדיפויות ולעסוק פחות בנושאים משניים שגזלו מזמנה ודרשו ממנה מאמצים רבים. לדברי חמד, הבחירות הפנימיות בחמאס מסורתיות, שמרניות, שבלוניות, חשאיות ובלתי חדשניות, לפיכך חייבים לערוך בהן שינוי מהותי. הבחירות חייבות להיות קשורות לרפורמות בחמאס ולשיקום המצב הלאומי. בסיס התמיכה של חמאס מציית ולא מותח ביקורת או מציע חלופות. תרבות התנועה מושתתת על זו של האחים המוסלמים כך שאין בה יכולת לנהל מדינה ולטפל בבעיות פוליטיות כבדות משקל.
חמד טוען כי ההנהגה עסוקה בבעיות יום-יומיות ולכן אין לה חשיבה אסטרטגית ותוכניות עתידיות לטפל במשברים לאומיים. לטענתו, אין כל טעם בבחירות כלליות ברש"פ בהיעדר תוכנית מדינית ורפורמות באש"פ. לדעת חמד, חמאס צריכה לחשוב על דרכים יצירתיות לפתור את הפילוג הפלסטיני ולהציע חלופות לכישלון המדיני של מחמוד עבאס. לדברי חמד, ישראל ממשיכה לקבוע עובדות בשטח ומנרמלת יחסים עם מדינות ערב, ואילו "אנחנו משקיפים מן הצד ואיננו עושים דבר זולת השמעת סיסמאות והצהרות." לפי חמד, חמאס צריכה לעשות הערכה מחדש לגבי מדיניותה ותפקודה.
להלן עיקרי המאמר:
ר'אזי חמד[1]
היעדר אסטרטגיה וחזון ועיסוק חמאס בבעיות היום-יום גרמו לתשישותה
"חמאס כתנועה לאומית שורשית בעלת רקע אסלאמי היא בעלת מרכיבים רבים של עוצמה: כוח אדם, כוח צבאי, ארגון גדול ודבקות בעקרונות הלאומים, נחישות שלא להכיר בישראל או להצטרף להסדרים מדיניים חלשים, התבצרות מאחורי התנגדות חמושה וקיום קשרים עם מדינות, מפלגות וזרמים אסלאמיים ולאומיים.
מרכיבי הכוח האלה היו אמורים להכשיר את התנועה למלא תפקיד פוליטי ולאומי גדול יותר מזה שקיים היום, להניע אותה לעשות רפורמות, להנהיג את המפעל הלאומי, לעשות בדק בית פלסטיני ולהציג חלופה לתהליך המדיני הכושל והבעייתי שהוביל הנשיא אבו מאזן במשך חצי יובל.
גורמים ופלגים רבים סומכים על חמאס – הנכנסת לשנה ה-34 שלה – שהיא תוכל לשפר את המצב הלאומי ולהחזיר את החשיבות של השחרור והטיפול באסונות שפקדו את הפלסטינים, אלא שבהיעדר אסטרטגיה וחזון מקיף ועקב שקיעתה של חמאס בבעיות של עזה נחשפה התנועה לתשישות, ללחצים עצמיים ולנסיבות קשות, וכל מרצה הופנה לנושאים משניים כגון הפיוס, התהדיאה והבחירות [הכלליות] שגזלו ממנה זמן רב ומאמץ רציני וכך הצטמצמו האופציות שלה.
תנועת חמאס צריכה להפיק לקחים מהתחנות שבהן עברה – חלקן מוצלחות וחלקן כושלות – ולהתוות את דרכה הלאומית והפוליטית בנחישות ובצורה טובה."
הבחירות הפנימיות בחמאס שבלוניות ללא כל חדשנות או קשר למצב הלאומי
"מזה שנים שחמאס עורכת בחירות פנימיות עתיות מסורתיות שהצמיחו מוסדות והנהגות פוליטיות ברציפות, אך באופן כללי היא לא שברה את השגרה הקיימת כבר עשרות שנים ולא ביצעה שינויים מהותיים בשיטה הארגונית וגם לא בתיקון המצב הלאומי והיא המשיכה בשגרה תוך התמקדות בבניית הכוח האנושי והצבאי של התנועה.
נכון, היו בחירות דמוקרטיות וגם היו בהן מדי פעם כמה ליקויים שפגמו ביופיין ובחגיגיותן, אך הבעיה העיקרית היא שאלה בחירות שבלוניות ומסורתיות ללא חדשנות.
השבלוניות המסורתית הזאת הבלתי חדשנית הגבילה את תוצאות הבחירות למסגרת ארגונית הפועלת לפי מושגים ארגוניים שגרתיים שהתנועה הורגלה להם מאז שנוסדה וללא כל קשר למצב הלאומי או למידת המודעות הפוליטית ואפילו לכישרון ולמיומנות הניהולית והמקצועית. הסיבה לכך היא אופיו של הארגון ושיטת הבחירות החשאיות שמונעת מהחברים יכולת התקשרות, פתיחות ושיפור ההנהגה והעמדות. כמו כן הבחירות הוגבלו לאזורים גיאוגרפיים מסוימים."
הבסיס של חמאס צייתן ללא כל ביקורת או אומץ להציע חלופות
"הבסיס [קבוצת התומכים] של חמאס אחרי 33 שנות פעילות ארגונית, פוליטית וחברתית לא גובש לכלל מחשבה או רעיון לפתוח את הבחירות לתחרות יצירתית בין החברים בכל הקשור להצעת חזון או רעיונות ותחרות בשיפור מצב התנועה, והיא הסתפקה בשינויים קלים לא משמעותיים. לכן הבחירות הפכו להעתק של הבחירות הקודמות עם אותם המנהיגים ואותה הפעילות הארגונית ללא כל שינוי אמתי ומוחשי…
האופי והחינוך של הבסיס של חמאס הוא לרוב ציות, השתייכות וקבלת עמדות ההנהגה תוך הגנה עליהן והצדקתן באמירה או בשתיקה. דבר זה גורע מהאומץ שלהם ומהיכולת שלהם למתוח ביקורת אמיצה או להציע חלופות אף שחל שיפור במידת המודעות בהשוואה לשנים קודמות.
בעשורים הקודמים לא הייתה הגברת מודעות פוליטית בקרב הבסיס של חמאס, וכל תרבותה הוגבלה לאסכולת האחים המוסלמים שלא יכלה בדרך כלל להגיע לבשלות בניהול שלטון ומדינה וטיפול בבעיות פוליטיות גדולות באופן מקצועי. הקניית התרבות וההכוונה נעשתה בצורה של הלעטה ולא באמצעות דיון פתוח או החלפת דעות ואופציות.
הכשרה מחדש של בסיס החמאס מבחינה רעיונית ופוליטית היא נקודת חוזק ביצירת תנועה מתחדשת בעלת יצירתיות והשתתפות גדולה יותר בענייני הציבור. טעות איומה לוותר על תודעה ולהתנהל תחת הטענה של הסתמכות על כוח צבאי [בלבד]. זו בעיית הבסיס של חמאס."
אין ערך לבחירות ברש"פ ללא תוכנית מדינית כלל פלסטינית ורפורמות באש"פ
"אשר לבעיה של ההנהגה, שהייתי חלק ממנה לאורך כל הקריירה, הרי היא מתבטאת בשקיעה בפרטים ובבעיות חיי היום-יום. דבר זה גזל חלק חשוב מיכולתה לחשוב חשיבה אסטרטגית ולהתוות תוכניות עתידיות עשויות היטב לטיפול באסונות הלאומיים ובניהול הסכסוך עם ישראל מתוך ראייה מקיפה, לכן היא נאלצה או אפילו נגררה לעתים לעסוק בהצעות ללא תוכן או אופציות שהיא בכלל לא יצרה או ארגנה אותן, דבר שגרם לה לעשות ויתורים בלי שהם יניבו תוצאות. למשל, היגררות לבחירות כלליות – שהן האופציה היחידה של אבו מאזן… וההתייחסות אליהן כאל הדרך הנכונה לטיפול במצב הלאומי הרופף אינה במקומה משום שגם אם יתקיימו בחירות, ידרדר המצב הלאומי למשבר עמוק יותר ומסוכן יותר משום שאין קרקע יציבה שעליה הבחירות צריכות להתבסס, כלומר אין תוכנית מדינית ורפורמה באש"פ.
תנועת חמאס הותשה במשך 13 שנים בנושא הפיוס עם תנועת פת"ח ללא התקדמות. היה ראוי שחמאס תחשוב על דרכים יצירתיות שונות לטפל בסדק הפנימי ולהתגבר על הכישלון המדיני של הנשיא אבו מאזן באמצעות חלופות ואופציות לאומיות נגישות ובנות ביצוע.
בפני התנועה ניצבות משימות ענקיות והיא חייבת לא לאבד שום חלק מהאנרגיה שלה בעיסוק בעניינים שוליים ולא להיכנס להרפתקאות בלתי שקולות משום שהמצב הלאומי אינו סובל עוד סבבי כישלון או מפלות מרות.
הצטיידות בחזון אסטרטגי, התלכדות לאומית ואופציות מעשיות יכשירו את חמאס לשאת את דגל החידוש ליישם את המהפכה הדוגלת במאבק ולהשיב את היוקרה הפלסטינית."
הבחירות בחמאס חייבות להיות קשורות לעריכת רפורמה בחמאס ושיקום המצב הלאומי
"הפתיחות, הגברת המודעות והפיכת הבחירות לזירת תחרות רעיונית פוליטית ולזירה להפגנת הישגים הרחק מסיסמאות הם המפתח והפתרון להזרים לתנועה דם חדש ולתת לה יכולת יצירתית ובונה ביצירת התעוררות תנועתית אמתית מכל הבחינות: רעיונית, פוליטית ומנהלית. לכן הבחירות לתנועת חמאס צריכות להיות קשורות בשני היבטים חשובים: רפורמה בתנועה ויכולת לשקם את המצב הלאומי.
זו טעות להגביל את הבחירות של תנועה גדולה, בעלת היסטוריה ונוכחות עממית, לתחום המפלגתי בלבד או למטרת שרידות של מנהיגי התנועה…
איננו רוצים שהבחירות יתקבעו בעולם המושגים של אנשי התנועה, תומכיה ואוהדיה ושל כלל אנשי העם הפלסטיני כעניין שגרתי או פעולה של הצבעה או הרכבת המבנה של התנועה ללא השפעה על המצב הלאומי. אנו רוצים שהבחירות האלה יהיו נקודת מפנה ושינוי איכותי משמעותי בכל סבב בחירות.
המצב הלאומי מצער, מכאיב ומביש. מצב של חולשה, פילוג חוסר מיקוד, פיזור המאמצים ואבדן דרך בכל הנוגע לסדרי העדיפויות ובנוסף – מומחיות בהפצת האשמות."
ישראל חודרת לעולם הערבי ומנרמלת יחסים ואנו לא עושים דבר מלבד השמעת סיסמאות נבובות
"לעומת זאת, אנו רואים את ישראל פועלת בחופשיות מוחלטת ומשלימה את מיזמיה: בנייה בהתנחלויות, ייהוד ירושלים הרחבת מעגל התקיפות בלבנון, סוריה, עיראק ואיראן בגלוי ובשחצנות כאילו אינה רואה אף אחד לנגד עיניה. בנוסף היא חדרה לעולם הערבי באמצעות הנרמול התבוסתני, בשעה שאנו צופים מן הצד, נאלמים דום פעורי פה לנוכח המחזה הדרמטי הפוגעני, פרק אחרי פרק, בלי לעשות דבר זולת הפרחת סיסמאות נבובות, הודעות והצהרות שכבר אין להם מקום בלקסיקון הלאומי.
אנו במצב בלתי נסבל, ואין מקום למותרות כגון מסיבות, פסטיבלים, כינוסים ונאומים. אנו נמצאים מול שיטפון של צרות לאומיות וזה מצב שמחייב יציאה מן ההלם, מן ההססנות ומן המבוכה וחיפוש אופציות רציניות ויעילות. חמאס, שאני מתעקש לטעון שהיא בעלת נכס אדיר של גורמי כוח ואפשר להסתמך עליה בהתוויית מפת ההתחדשות הלאומית, נדרשת לצאת מדרכה המסורתית ולהזרים דם בעורקי המפעל הלאומי באמצעות חזון אסטרטגי שעמוד השדרה שלו יהיה להחזיר להתנגדות את חשיבותה ואת יכולתה להתיש את האויב, לגרום לו לעשות ויתורים מהותיים, למסד יחסים לאומיים שיהיו רשת ביטחון חזקה של המפעל הלאומי וליצור שדולה ערבית אסלאמית ובין-לאומית שתתמוך בנושא הפלסטיני."
חמאס צריכה להתמקד במצב הלאומי ולא המפלגתי ולעשות הערכה מחדש לגבי מדיניותה ותפקודה
תנועת חמאס אינה צריכה להיעצר בהישגים המוגבלים אלא להביט רחוק יותר. היא צריכה לקשור בין מדיניותה, הדרך שלה, אמצעיה והישגיה לבין המצב הלאומי ולא המפלגתי. אין להיגרר אחר שמות מוטעים ומטעים כגון 'ההתנגדות העממית' שאינה מרתיעה את ישראל כלל, או למשל 'בחירות' [כלליות ברש"פ] שרק יאריכו את ימי הסכם אוסלו הכושל…
לכן התנועה נדרשת לעשות הפוגה רצינית ולעשות הערכה מחודשת אמתית לגבי מדיניותה ותפקודה ולהגדיר את מקומה, את מטרתה ואת מועד ההגעה למטרה הזאת ולאפשר יציאה ממסלול שבלוני מסורתי שהלכה בו עשרות שנים. הצעד הראשון צריך להיות שינוי פנימי מהותי…
ההזדמנות קיימת אך דרוש מי שינצל אותה ויתחיל לפעול. הגיע הזמן לשבור מסורות וללכת בכיוון של שינוי, כנות, אומץ ופעילות איכותית. מי שרוצה לשחרר את המולדת צריך לשחרר את עצמו מאשליות רבות, מסיסמאות רבות ומטעויות רבות."[2]
[1] https://amad.ps/, 31.12.2020
[2] https://amad.ps/, 31.12.2020
הזרקור למזרח התיכון 