מעצרו של חוקר מילת נשים באיראן

בשבועות האחרונים היו באיראן כמה אירועים שביצעו שלטונות איראן בניגוד לכללים של זכויות אדם, למשל הוצאה להורג של עיתונאי אופוזיציונר ומאסר של חוקרים, עיתונאים, עורכי דין ופעילים חברתיים שרובם בעלי אזרחות כפולה, ויש המסבירים זאת במגמה של שלטונות איראן להחזיק בקלפי מיקוח כדי לקבל תמורה ממדינות המערב.

חוקר למאסר באיראן משום שפרסם מחקרים על מילת נשים ונישואי קטינות באיראן

בית משפט איראני גזר על כמיל אחמדי, חוקר אנתרופולוגיה בריטי יליד איראן, שמונה שנות מאסר לאחר שהורשע בעשיית מחקר "הרסני". האיש הואשם רשמית בכך שעשה רווחים באופן בלתי חוקי באמצעות "שיתוף פעולה שלו עם מיזמים שעשו מוסדות הרסניים באיראן". הוטל עליו קנס של 727 אלף דולרים – סכום השווה לרווחים שצבר מהמחקרים שלו "ממוסדות ששמו להם מטרה להפיל את השלטון באיראן."

כמיל אחמדי[1]

אחמדי ששורשיו כורדים שנולד בעיירה נקדה באיראן ובשנות העשרים לחייו עבר לבריטניה ולמד כלכלה ומדע המדינה. בשנת 2011 החל בעריכת מחקר מקיף על מילת נשים באיראן. בשנת 2015 פרסם שעשרות אלפי נשים באיראן עברו מילה. כמו כן ערך מחקר בנושא נישואי קטינות באיראן. הוא נעצר באוגוסט 2019 ושוחרר ערבות לאחר שלושה חודשים.[2] 

לפי סוכנות הידיעות תסנים, אחמדי הואשם בפעילות למען שינויים תרבותיים הקשורים לנשים ולילדים וכן ביצירת קשרים עם גורמי תקשורת זרים ושגרירויות אירופיות במטרה לפרסם מידע על ההומוסקסואליות באיראן. 

אחמדי טען כי ההתמקדות המשפטית בהאשמות שהופנו כלפיו הייתה במחקר שהוא עושה בנושא המנהגים המזיקים ביותר לילדים באזורי מיעוטים באיראן וכי מטרתם העיקרית של אלה שהאשימו אותו היא להפסיק את פעילותו בחברה שעליה הוא עושה את מחקריו.

עורך הדין של אחמדי – אמיר ראיסיאן – צייץ שבית הדין של המהפכה באיראן גזר עלי אחמדי שמונה שנות מאסר לאחר שהורשע בשיתוף פעולה עם ממשלה עוינת. רעייתו – שפק רחמאני – אמרה כי עבודתו של כמיל הייתה עצמאית ומחקריו פורסמו רק לאחר שקיבל אישור מהממשלה. עוד מסרה כי אנשי מודיעין לקחו מביתו באיראן מסמכים שלו כולל תעודת זהות.[3]   

ההוצאה להורג של העיתונאי באיראן – דרכו של המשטר האיראני להרתיע אופוזיציונרים

ב-12 בדצמבר הוצא להורג בתלייה באיראן העיתונאי האופוזיציונר – רוחאללה זם – לאחר שהורשע ב"פשעים חמורים שביצע נגד איראן", קרי השתתפות במחאות נגד המשטר בשנים 2017 – 2018.

זם מצא מקלט בצרפת עד שנעצר ע"י משמרות המהפכה האיראניים בנסיבות מסתוריות. דבר המעצר פורסם באוקטובר 2019  בלי שאיראן מסרה פרטים על המקום וזמן שבו נעצר. איראן טענה כי העיתונאי הופעל ע"י המודיעין של צרפת, ארה"ב וישראל. [4]

רוחאללה זם[5]

זם, יליד 1973 הוא בנו של איש הדת מוחמד עלי זם, בן העדה השיעית, שכיהן בתפקידים ממשלתיים באיראן. ידוע כרפורמיסט. רוחאללה זם ניהל בצרפת ערוץ טלגרם בשם "אמד ניוז" שעודד פעילות נגד המשטר האיראני. הנהלת טלגרם נאלצה לסגור את הערוץ לאחר שאיראן התלוננה כי הערוץ משדר "תעמולה לטובת הטרור", אך כעבור זמן מה הערוץ שב לשדר.[6]

האיחוד האירופי גינה בתוקף את ההוצאה להורג והביע את התנגדותו לעונש מוות יהיו אשר יהיו הנסיבות. נציגת אמנסטי – דיאנה אל-טחאוי – הביעה זעזוע מן ההוצאה להורג, וארגון אמנסטי הודיע כי אישור בית המשפט העליון של איראן את גזר הדין הוא הסלמה בשימוש שעושה איראן בעונש המוות לצורך דיכוי תושביה.

גם ארגון "כתבים ללא גבולות", שהאשים את איראן בחטיפתו של זם, הביע תדהמה לנוכח ביצוע גזר הדין. משרד החוץ של צרפת, ששם מצא זם מקלט, תאר את המעשה כברברי. "צרפת מגנה בתוקף את הפגיעה החמורה בחופש הביטוי וחופש העיתונות באירן." 

סוכנות הידיעות האיראנית טענה כי זם הורשע גם בריגול לטובת צרפת ולטובת מדינות נוספות באזור, בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני "העוין" וכן בפעילות נגד ביטחון המדינה, פגיעה בכבוד האסלאם והסתה לאלימות במחאות של 2017. מערכת המשפט של איראן מסרה כי זם הורשע בכל סעיפי האישום נגדו.

בריאיון לטלוויזיה הממלכתית של איראן נראה זם אומר כי האמין ברפורמות עד שנאסר בשנת 2009 במהלך מחאה נגד בחירתו מחדש של אחמדי נז'אד לנשיאות איראן, אך הכחיש שהסית לאלימות. האיחוד האירופי טען כי איראן צריכה להפסיק את שיטתה לשדר הודאות של חשודים בטלוויזיה.[7]

איראן טופלת האשמות על בעלי אזרחות כפולה כדי לסחוט את מדינותיהם

לפי אל-ערבי אל-ג'דיד, איראן עוצרת תושבים שלה באופן שרירותי, לרוב פעילי זכויות אדם, חוקרים ועיתונאים, והמערכת הביטחונית האיראנית רואה בהם בני ערובה שמשתמשים בהם כאשר רוצים לחפות על כישלון או לצורך מקח וממכר לקבלת תמורה עבור שחרורם, בייחוד כשמדובר בבעלי אזרחות מערבית. בדרך כלל ההאשמות כלפיהם מוכנות מראש למשל: "קשירת קשר לבצע הפיכה נגד המשטר", "פרסום תעמולה הרסנית נגד המשטר" וכמובן ההאשמה החביבה על מנגנוני הביטחון האיראניים – "שיתוף פעולה עם ישראל". רבים מהקרבנות מתלוננים כי הסיבה למעצרם היא סירוב הצעה לרגל לטובת איראן.

עורכת הדין ופעילת זכויות אדם – נסרין סותודה, זוכת פרס סחרוב לזכויות אדם שנעצרה בשנת 2018, שוחררה לפני כמה שבועות מחשש לחייה לאחר ששבתה רעב במשך 45 ימים, אך בתחילת חודש דצמבר החזירו אותה שלטונות איראן לכלא במפתיע אף שחלתה בקורונה, וכל חטאה הוא שהיא בעלת קול רם שהמשטר האיראני אינו יכול להשתיק.

הרופא האיראני השוודי – אחמד רדא ג'לאלי – הואשם בריגול לאחר שנעצר באפריל 2016 במהלך ביקור בארצו. הוא הורשע בריגול לטובת ישראל ובמסירת מידע למוסד הישראלי על שני מומחי גרעין שהתנקשו בחייהם. ג'לאלי עצמו מסר לפני כן כי נשפט משום שסירב לרגל לטובת איראן בעת שהותו באירופה.

כך גם האיראנית הבריטית – נאזנין זאר'רי רייטקליף – נעצרה בשנת 2016 כאשר ביקרה אצל משפחתה. היא נשפטה לחמש שנות מאסר לאחר שהורשעה ב"ניסיון הפיכה נגד המשטר האיראני." כרגע היא נתונה במעצר בית ובכל רגע היא מאוימת לשוב לכלא לאור כתבי האישום החדשים נגדה. כל נסיונותיה להכחיש את ההאשמות נגדה עלו בתוהו, אך היא עדיין דבקה בגרסה שהיא סירבה לרגל לטובת משמרות המהפכה של איראן תמורת שחרורה. השלטונות באירן מנסים לסחוט את משפחתה כדי שבריטניה תשלם סכום כסף שהיא חייבת לאיראן עוד מימי השאה.

החוקרת הצרפתית איראנית – פאריבה עאדלח'אה – נמצאת בכלא משנת 2019 לאחר שנשפטה לחמש שנות מאסר בשל כמה האשמות ובהן "קשירת קשר נגד הביטחון הלאומי". צרפת רואה בכך בעיה פוליטית צרופה ונראה כי "גורלה של עאדלח'אה תלוי במחיר שצרפת תהיה מוכנה לשלם תמורת שחרורה"[8] 


[1] https://aawsat.com/, 13.12.2020

[2] https://www.almasryalyoum.com/, 14.12.2020

[3] https://www.bbc.com/arabic, 16.12.2020

[4] https://elaph.com/, 12.12.2020

[5] https://www.alaraby.co.uk/, 8.12.2020

[6] https://www.alaraby.co.uk/, 8.12.2020

[7] https://elaph.com/, 12.12.2020

[8] https://www.alaraby.co.uk/, 4.12.2020

%d בלוגרים אהבו את זה: