חידוש קשרי הרשות הפלסטינית עם ישראל למורת רוחם של רוב הארגונים הפלסטיניים

תקציר עיקרי הסקירה

ב-17 בנובמבר 2020 הודיעה הרשות הפלסטינית כי היא מחדשת את קשריה עם ישראל בעקבות הודעת ישראל כי היא מחויבת להסכמים עם הפלסטינים. סקירה זאת תעסוק ברקע ובסיבות להחלטה הזאת, בהסברים של מצדדי ההחלטה, בהתנגדויות מצד רוב הארגונים הפלסטיניים כולל גורמים בפת"ח ובביקורת על ההתנגדות הזאת להחלטת הרש"פ.

כחצי שנה לפני כן, במאי 2020, קיבלה הרשות הפלסטינית החלטה קיצונית לאחר שנים רבות של איומים לעשות כן – הפסקת הקשרים עם ישראל כולל התיאום הביטחוני. מוסדות אש"פ המליצו על כך כמה פעמים בשנים האחרונות, אך ההחלטות האלה לא יצאו אל הפועל. אולם כאשר התברר לפלסטינים שלישראל יש תוכנית לספח חלקים מן השטחים במסגרת עסקת המאה של נשיא ארה"ב – דונלד טראמפ – החליטה הרש"פ לנתק את הקשרים עם ישראל, זאת בנוסף לסירובה לקבל את כספי המסים שישראל גובה עבורה במחאה על כך שישראל ניכתה את הקצבאות של האסירים ומשפחות השהידים.

הצד המפתיע ביותר בהחלטת הרש"פ היה ההכרזה על הפסקת התיאום הביטחוני משום שאמנם הוא משרת את ישראל במלחמה בטרור, אך הוא חשוב לאין ערוך גם לרשות הפלסטינית, מפני שהוא המחסום האחרון בפני השתלטות חמאס גם על הגדמ"ע לאחר שעשתה זאת ביוני 2007 בעזה. לפיכך הפסקת התיאום הביטחוני היא בעצם חרב פיפיות בידי הרש"פ ואין פלא שרבים טוענים כי גם אחרי ההכרזה על הפסקת התיאום הביטחוני, בפועל, נשמרה רמה מסוימת של תיאום.

אלא שהפסקת הקשרים עם ישראל לא שיפרה את מצבם של הפלסטינים. מגפת הקורונה החמירה את המשבר הכלכלי שממילא הידרדר כתוצאה מסירוב הרש"פ לקבל את כספי המסים. גם במישור המדיני לא חל שיפור, אדרבה, ממשל טראמפ הכין לה הפתעה נוספת לעסקת המאה בדמות הנעת בחרין, האמירויות וסודן לנרמל יחסים עם ישראל.

כתוצאה מכך הגיע בידודה של הרש"פ לשיאו. הרשות הפלסטינית. המשתייכת בדרך כלל למחנה המתון בעולם הערבי, מצאה את עצמה לצד ציר ההתנגדות שסירב לקבל את הנרמול של חלק ממדינות ערב עם ישראל. הרש"פ יצאה נגד הנרמול, כינתה אותו דקירה בגב הפלסטינים וראתה בו חיסול היוזמה הערבית הסעודית שבה ניתנה קדימות למו"מ עם הפלסטינים לפני שמדינות ערב מנרמלות יחסים עם ישראל. אט אט חלה גם התקרבות מסוימת בין הרש"פ לחמאס ולכל הארגונים הפלסטינים, ואחד מסבבי שיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס התקיים בטורקיה למורת רוחם של המצרים. כעת עמדה בפני הרש"פ הבחירה בין הצטרפות לציר ההתנגדות בראשות איראן וקידום הפיוס עם חמאס ושאר הארגונים והחמרה ביחסים עם ישראל לבין חזרה לציר המתון במחיר ויתור על הפיוס עם חמאס וחידוש הקשרים עם ישראל.

נראה שהערכת הפלסטינים שג'ו ביידן ינצח בבחירות סייעה לעבאס לא ליפול לזרועות איראן וציר ההתנגדות, ואכן תוצאות הבחירות בארצות הברית היו טריגר לרשות הפלסטינית לחולל מפנה במדיניותה מתוך הנחה, שמתבססת על הבטחות ביידן, שמדיניות הממשל הבא תהיה נוחה יותר לפלסטינים. הם תולים תקוות בשינויים הבאים: אופציית פתרון שתי המדינות תועלה שוב, תוכנית עסקת המאה תיעלם, ייפתחו שגרירויות אש"פ בארה"ב ויחודש הסיוע לרש"פ וגם לאונרא.

המפנה במדיניות הרש"פ שבא לביטוי בחידוש הקשרים עם ישראל, כולל חידוש התיאום הביטחוני והסכמה לקבל את כספי המסים שישראל גובה עבור הרש"פ, הפתיעו חלקים נרחבים בזירה הפלסטינית משום שחידוש הקשר עם ישראל נעשה כאשר פת"ח וחמאס היו בעיצומו של דיאלוג לקידום הפיוס ביניהם. אמנם מלכתחילה לא היה סיכוי גדול שהפעם בשונה מפעמים קודמות בעשור האחרון יצליחו פת"ח וחמאס ליישם את ההסכמים ביניהם, אך המפנה של הרש"פ לכיוון ישראל נתפס כסטירת לחי לשאר הארגונים הפלסטיניים שראו בחידוש הקשר עם ישראל מכה אנושה למאמצים לאחד את השורות בקרב הפלסטינים.

הדגל הפלסטיני מקבל את צבעי דגל ישראל[1]

מלבד חידוש הקשרים עם ישראל החליטה הרש"פ להחזיר את שגריריה לבחרין ולאמירויות לאחר שנקראו להגיע לרשות הפלסטינית במחאה על הנרמול עם ישראל. במקביל יש סימנים שהרש"פ מעוניינת לפתור את בעיית הקצבאות לאסירים ולמשפחות השהידים באמצעות נוסחה שתשביע את רצון ישראל והאירופים.

מצדדי החלטת הרש"פ לחדש את הקשרים עם ישראל ובראשם כמובן גורמי רש"פ ופת"ח תיארו את ההחלטה כהישג גדול משום שהוא מסיר את עסקת המאה מעל השולחן, ועל רקע ניצחונו של ביידן יש תקווה לשינוי מדיניות ארה"ב כלפי הפלסטינים כך שתהיה מאוזנת יותר מזו שבתקופת טראמפ ותוביל אולי לחידוש המו"מ. הם גם הסבירו שיש גורמים נוספים להחלטתם ובהם המשבר הכלכלי ברש"פ והלחצים הרבים שהופעלו על הרש"פ לשנות את דרכה. חידוש הקשרים עם ישראל נתפס אצל הפלסטינים כצעד הכרחי לחימום יחסיהם עם ארה"ב.

לעומת זאת, רובם המכריע של הארגונים הפלסטיניים מכל קצות הקשת הפוליטית הפלסטינית, כולל נציגים מפת"ח, הביעו התנגדות וביקורת כלפי הצעד שנקטה הרש"פ. מתנגדי חידוש הקשרים עם ישראל הציגו כמה טיעונים לשכנע את הציבור בצדקתם: כיצד הרשות הפלסטינית, שרק לפני כמה שבועות יצאה נגד מדינות ערב שנרמלו יחסים עם ישראל בטענה שהדבר נעשה על חשבון הפלסטינים, מחדשת את הקשרים עם ישראל? התנהלות כזאת של הרש"פ תעודד מדינות נוספות להצטרף למחנה המנרמלים;

הרשות הפלסטינית מתעלמת ממוסדות אש"פ. הרי המועצה הלאומית, המועצה המרכזית של אש"פ והוועד הפועל של אש"פ החליטו על ניתוק הקשרים עם ישראל – כיצד מחמוד עבאס וקומץ מקורביו מקבלים החלטה חדשה בלי לחזור אל מוסדות אש"פ? כיצד הרשות הפלסטינית מסתמכת על תשובה ישראלית שהיא תכבד הסכמים בשעה שישראל ממשיכה להחזיק בעמדותיה וממשיכה במדיניותה? כיצד הרשות הפלסטינית מסתמכת על הבטחות שווא של ארה"ב; גורמי ההתנגדות סבורים כי תיאום ביטחוני אינו עולה בקנה אחד עם שחרור מלא של כל פלסטין באמצעות ההתנגדות; כיצד הרשות הפלסטינית מסכימה שהתשובה לשאלתה בדבר ההסכמים עם ישראל הגיעה מקצין בצבא ולא מדרג פוליטי, והעיסוק הוא בעניינים כלכליים ולא פוליטיים .

משמעויות: הרשות הפלסטינית תתקשה לתקוף מדינות שינרמלו יחסים עם ישראל לאחר שהיא עצמה חידשה את הקשרים עם ישראל; הרשות הפלסטינית החליטה שלא לצאת מן המחנה המתון בעולם הערבי; הרשות הפלסטינית תצטרך להוכיח שהיא מצמצמת את תופעות ההסתה כולל שינוי במנגנון התשלום לאסירים ולמשפחות השהידים, אם רצונה להשיב את יחסיה עם ארה"ב למסלול שהיה בעבר.

כבר שנים רבות שהרשות הפלסטינית אינה מחדשת את המו"מ עם ישראל, בעיקר משום שהיא הציבה תנאים מוקדמים, כגון: התחייבות ישראלית לגבולות 67, הפסקת הבנייה בהתנחלויות, קבלת סירובה של הרש"פ להכיר בישראל כמדינה יהודית. כעת, עם כל התהפוכות שעברו על הרש"פ, שאלת השאלות היא האם הרש"פ תחרוג ממנהגה בשנים האחרונות ותחדל מהצבת תנאים מוקדמים לחידוש המו"מ. אם זה יקרה ועבאס יתפכח ויבין שאין תנאים מוקדמים,

אולי יש סיכוי לחידוש התהליך המדיני.

פירוט

רקע

ב-19 במאי 2020 הודיעה הרש"פ על הפסקת הפעולות הקשורות להסכמים עם ישראל, כולל התיאום הביטחוני, בעקבות כוונת ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית. ההחלטה כללה גם את הפסקת התיאום האזרחי וזאת במקביל לסירוב של הרש"פ לקבל את כספי המסים שישראל גובה עבור הרש"פ. דבר זה גרם גירעון גדול לרש"פ היות שהכספים האלה מהווים שני שלישים מכלל התקציב.

המפנה בעמדת הרש"פ

ב-17 בנובמבר 2020 הודיע חוסין אל-שיח' – ראש הרשות לעניינים האזרחיים ברש"פ ומי שאחראי מן הצד הפלסטיני על התיאום עם ישראל – בציוץ בטוויטר כי הרש"פ מחדשת את קשריה עם ישראל: "לאור המגעים שקיים הנשיא [מחמוד עבאס] סביב מחויבות ישראל להסכמים שחתמה אתנו ובהסתמך על הודעות רשמיות שקיבלנו בכתב ובע"פ, דבר המוכיח את מחויבות ישראל לכך, חוזרים הקשרים בין ישראל לרש"פ לקדמותם."[2]

הציוץ של חוסין אל-שיח'[3]

הרש"פ שלחה את המכתב ב-7 באוקטובר וזבו הפנתה שאלה: "האם ממשלת ישראל מחויבת להסכמים שנחתמו עם הפלסטינים ועם אש"פ או לא? [הסכמים] המהווים מקור הסמכות ליחסים הדו-צדדיים בין שני הצדדים מאז שנת 1993." תשובת מתאם פעולות הממשלה בשטחים – כמיל אבו רוכון – הגיעה ב-17 בנובמבר: "ישראל אמרה בעבר כי ההסכמים הדו-צדדיים בין ישראל לפלסטינים נמשכים… ישראל ממשיכה לגבות מסים לטובת הרשות הפלסטינית. הרשות היא שהחליטה לא לקבל את הכספים שישראל גובה." [4]

כעבור יומיים, (ב-19 בנובמבר), נפגשו נציגים פלסטיניים וישראליים ברמאללה אחרי תקופה ארוכה של ניתוק הקשר הפורמלי. את הפלסטינים ייצג חוסין אל-שיח' ואת ישראל ייצג כמיל אבו רוכון.[5]

על מה שקדם לחידוש הקשרים עם ישראל מסרו מקורות ליומון הסעודי היוצא לאור בלונדון "אל-שרק אל-אוסט" כי הצעד שנקטה הרש"פ החל במגעים ישירים וגם במגעים עקיפים דרך מדינות אירופה כמו צרפת, בריטניה, גרמניה ונורבגיה שהובילו לחילופי מסרים קצרים.[6]

פרטים נוספים מסר ראש ממשלת הרש"פ – מוחמד אשתיה: "הרשות הפלסטינית הציבה שלושה תנאים וביקשה מן הצד הישראלי לבחור אחד מהם תמורת חידוש הקשרים: חידוש המו"מ בחסות הקוורטט, חידוש המו"מ הישיר מן הנקודה שבה הופסק בתקופת כהונתו של ברק אובמה או הצהרה ישראלית כתובה שממשלת ישראל מחויבת להסכמים עם הרש"פ." [7]

מצדדי החלטת הרש"פ

בכירים ברשות הפלסטינית תיארו את חידוש הקשרים עם ישראל כהישג גדול והסבירו מדוע החליטו על כך: המשבר הכלכלי החמור ברש"פ והצורך לקבל את כספי המסים מישראל, הלחצים הבין-לאומיים על הרש"פ, כישלונו של טראמפ בבחירות לנשיאות, התקווה שהפלסטינים תולים בממשל החדש והסכמת ישראל להביע מחויבות להסכמים שחתמה עם אש"פ. שר החוץ הפלסטיני אותת על נכונות לשתף את גרמניה במאמצים לחידוש התהליך המדיני והביע תקווה לפתרון הסכסוך על בסיס שתי המדינות.

חוסין אל-שיח': המשמעות של מחויבות ישראל להסכמים היא הסרת עסקת המאה ולכן מדובר בניצחון פלסטיני גדול

מיד עם קבלת התשובה הישראלית הכריז חוסין אל-שיח' כי "המצב החדש אולי יוביל לתהליך מדיני בחסות בין-לאומית, בייחוד שיש עמדה אמריקנית שונה וחדשה לאחר נתק של יותר משלוש שנים בין ארה"ב לרש"פ."[8] בדבריו לטלוויזיה הפלסטינית הסביר חוסין אל-שיח' כי "ההכרה הישראלית בהסכמים החתומים פירושה הסרת עסקת המאה מסדר היום ולכן מדובר בניצחון אדיר שאותו הניבה העמידה האיתנה של הפלסטינים והנהגתם. הפלסטינים יצטרפו למאמצים האזוריים והבין-לאומיים, כולל של הממשל האמריקני החדש, כדי להחיות התהליך המדיני מול ישראל"

תקווה לחידוש פתרון שתי המדינות

שר החוץ הפלסטיני – ריאד אל-מאלכי – אמר כי "עם בחירתו של בידן נפתח חלון הזדמנויות לנהל דיאלוג עם הממשל החדש לביטול החלטות טראמפ נגד הפלסטינים שתוקף כהונתו עומדת לפוג. אנו סבורים שעם הממשל החדש יש מקום לשינוי ולתקווה. אנו מוכנים לשתף פעולה היות שאנו סבורים שהממשל החדש מתנגד להתנחלויות ומאמין בפתרון שתי המדינות." הוא הוסיף כי לגרמניה יכול להיות תפקיד חשוב בכיוון של חידוש המו"מ עם ישראל.

הפרשן לעניינים ישראליים – עצמת מנצור – טען כי "הרש"פ ראתה בהצהרות ביידן על תמיכתו בפתרון שתי המדינות הפלת עסקת המאה וגם מוצא הולם לקבל את כספי המסים שסירבה לקבל מזה כמה חודשים. כמו כן היא הבינה שהדרך למנהיגי הבית הלבן עוברת דרך תל אביב. חידוש הקשרים עם ישראל הוא מחווה של רצון טוב מצד הרש"פ לממשל החדש."[9]

מתנגדי חידוש הקשר עם ישראל

חמאס והג'יהאד האסלאמי גינו את חידוש הקשרים עם ישראל: דקירה באחדות ובפיוס

כצפוי, חמאס והג'יהאד האסלאמי גינו את החלטת הרש"פ לחדש את הקשרים עם ישראל. בכירים בתנועת חמאס, דובריה, מקורביה ואמצעי התקשורת שלה תקפו את הרש"פ והאשימו אותה שהיא פוגעת באחדות ובערכים הלאומיים, מעודדת את מחנה הנרמול וסומכת על הבטחות שווא של האמריקנים. כמו כן האשימו את הרש"פ ששיחות הפיוס היו רק תרגיל שנועד ללחוץ על ישראל. כמו כן טענו כי התיאום הביטחוני סותר את היעד של שחרור כל פלסטין. נציגי חמאס קראו להתנער מאוסלו, להפסיק לשבת עם נציגי הרשות הפלסטינית ולגייס תמיכה בכסף ובנשק וכן תמיכה מדינית. גם גא"פ וגם חמאס קראו לחזור אל דרך ההתנגדות.

התיאום הביטחוני העיף את הפיוס[10]

בהודעה שפרסמה תנועת חמאס היא כינתה את חידוש הקשרים עם ישראל "דקירה במאמצים הלאומיים לבנות שותפות לאומית ואסטרטגיית מאבק מול הכיבוש, הסיפוח והנרמול… הרשות הפלסטינית רמסה ברגל גסה את כל הערכים והעקרונות הלאומיים ואת תוצאות המפגש ההיסטורי בין מזכ"לי הארגונים הפלסטיניים [שהתקיים ב-3 בספטמבר]… עוד נאמר כי "הרש"פ מספקת תירוץ למחנה הנרמול הערבי [להמשיך בדרכו]." חמאס דורשת מהרש"פ "לחזור בה מהחלטתה לאלתר ולא לסמוך על ביידן משום שהוא לא ישחרר את האדמה ולא יגן על הזכויות."[11]

בכיר בחמאס: שחרור כל פלסטין לא מתיישב עם התיאום הביטחוני

חבר הלשכה המדינית של חמאס – מחמוד אל-זהאר – טען כי "תוכנית שחרור כל פלסטין אינה מתיישבת עם מיזם שיתוף הפעולה הביטחוני המקודש" כלשונו. הוא קרא לארגונים הפלסטיניים להתנער מהסכם אוסלו ולא להכיר בשום דבר שהרש"פ השיגה לטובת הכיבוש כשהדבר הגרוע ביותר הוא התיאום הביטחוני. הפלגים הפלסטיניים צריכים לחזור לתוכנית ההתנגדות ולפנות לגורמי חוץ שאולי יספקו להם כסף ונשק ותמיכה מדינית. אין לשבת עם הנהגת הרשות ויש להתנער ממה שסוכם עימה ולא לחזור על הניסיון להגיע לפיוס… הכסף שתקבל הרש"פ מהממשל האמריקני לא יפצה את מי שאיבד בן או הורה למען שחרור פלסטין."[12]

מקורב לחמאס: דיאלוג הפיוס היה רק תרגיל של הרש"פ

ד"ר פאיז אבו שמאלה המקורב לחמאס כתב: "חזרת הרש"פ לתיאום הביטחוני פתרה את חידת המרוץ לנרמול עם ישראל שהובילה מדינת האמירויות. כל המנרמלים הולכים בדרכה של ההנהגה הפלסטינית כשהם בטוחים שהשעיית התיאום הביטחוני, שעבאס הודיע עלייה בחודש מאי, אינה אלא קמפיין תקשורתי ותרגיל פוליטי. תרגילי הרש"פ לחזור אל התיאום הביטחוני החלו מן הרגע שבו החלו פגישות הפיוס הפלסטיני. אלה [שיחות הפיוס והתיאום הביטחוני] שני מסלולים סותרים שאינם נפגשים, אולם הנהגת הרש"פ הצליחה להשתמש במסלול הפיוס וכינוס מזכ"לי הארגונים הפלסטיניים כדי לשרת את מסלול התיאום הביטחוני. יש כמה אירועים המוכיחים שהרש"פ לא הפסיקה את התקרבותה לישראלים בכל תקופת המפגשים שלה עם הארגונים ששאפו להשיג פיוס. זה מה שחשף מכתבו של חוסין אל-שיח' למתאם הישראלי כמיל אבו רוכון בתאריך 7 באוקטובר 2020. התשובה הישראלית התמהמהה ארבעים יום והגיעה ב-17 בנובמבר. אלה היו ארבעים יום של מגעים חשאיים עם הישראלים ופגישות פומביות עם הארגונים הפלסטיניים, דבר המעיד ששיח הפיוס נועד ללחוץ על ישראל כדי שתחתום על מסמך מחויבות להסכמים שנחתמו, דבר שהתנגדו לו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון שלו בני גנץ ושר החוץ אשכנזי ולכן הם הסמיכו את מתאם הפעולות – כמיל אבו רוכון – לחתום על מכתב ובו מחויבות לגבות את כספי המסים [ולהעבירם לפלסטינים]. המכתב הזה מבזה את הנושא הפלסטיני שכבר אינו נחשב פוליטי אלא תיק ביטחוני כספי על שולחנו של מתאם הפעולות."

אבו שמאלה טוען כי התבטאויות הרש"פ על כך שישראל נענתה לבקשת הפלסטינים לכבד הסכמים הן שקריות משום שישראל התנערה מהסכמים. לדבריו, החלטות מוסדות אש"פ לאסור את התיאום הביטחוני תאמו את רצון הפלגים הפלסטיניים ואת רצון העם, אך "הרש"פ רמסה בגסות את הכפירה הפלסטינית בתיאום הביטחוני והאמינה בו כמו דברי אלוהים חיים וכמקור פרנסה יחיד לפלסטינים."[13]

היומון של חמאס "פלסטין" הביא את דבריו של המרצה למדע המדינה באוניברסיטת אל-נג'אח בשכם – ד"ר עות'מאן עות'מאן: "הרש"פ סומכת על הצהרות בכירים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב לפתוח מחדש את משרדי אש"פ בוושינגטון ולכבד את הזכויות הפלסטיניות כפי שמכבדים את זכויות ישראל." להשקפתו, "חידוש הקשרים עם ישראל מעיד שאין לרש"פ אסטרטגיה, והיא רק מגיבה כל העת ללא כל חזון לגבי פתרון בעיותיה. היא הולכת שבי אחר הבטחות שווא שלא יקדמו את האינטרס הפלסטיני."[14]

גא"פ: חידוש הקשרים עם ישראל מעודד עוד הסכמי נרמול

גם בג'יהאד האסלאמי גינו את החלטת הרש"פ. בהודעה שפרסם הארגון נאמר: "קשרים עם הכיבוש משמעותם תמיכה בנרמול הבוגדני ועידודו… עמנו המתנגד לא ייכנע לתבוסתנים שרצים לשותפות עם האויב אלא יניע אותנו לדבוק בהתנגדות כדרך היחידה לשחרור האדמה ולהשבת הזכויות."[15]

פלגים באש"פ: הרש"פ חסרת אונים ונכנעת לאויב שלא מכבד הסכמים

פלגים באש"פ הצטרפו אף הם למחנה המתנגדים לחידוש הקשרים עם ישראל. החזית העממית (חז"ע) ראתה בחידוש התיאום טרפוד החלטות המועצה הלאומית הפלסטינית והמועצה המרכזית של אש"פ להשתחרר מההסכמים שנחתמו עימה וטרפוד מאמצי הפיוס. "התירוץ של הרש"פ לצעד שנקטה הוא רק תירוץ לחוסר אונים וכניעה לאויב שאינו מכבד שום הסכם. שיווק ההחלטה כניצחון אינו אלא הונאה ומכירת אשליות לציבור שאפשר לסמוך על המו"מ ועל הממשל האמריקני הבא ולאשליה שאפשר להגיע לפתרון מדיני באמצעות דבקות בהסכמים עם ישראל."[16]

גם החזית הדמוקרטית (חז"ד) הביעה אי אמון בהסכמים: "על איזה הסכמים מדברים כאשר ישראל ממשיכה להחזיק בעמדותיה: ירושלים לא על סדר היום של המו"מ; ההתנחלויות בגדמ"ע ובירושלים יימשכו על בסיס חוק הלאום; תוכנית הסיפוח שישראל רקמה הושעתה רק כדי להשלים את הליך הנרמול עם מספר מדינות נוספות; פתרון שתי המדינות לא קיים עוד וההסכמים מופרים באופן שיטתי ויום-יומי כולל פשיטות לשטח A " [17]

ברוח דומה התבטאה גם מפלגת העם הפלסטינית (מע"פ – לשעבר המפלגה הקומוניסטית), מהארגונים המתונים באש"פ: "ההודעה של הרש"פ על חידוש התיאום רק תגביר את הפעילות התוקפנית של ישראל ותחליש את אמינות הרש"פ ואש"פ." וליד עווד, חבר הלשכה המדינית של מע"פ, טען כי "חידוש התיאום בזמן התגברות הבנייה בהתנחלויות הוא זלזול בכל המוסדות הפלסטיניים, ואי אפשר להסכים לכך." [18]

הזרם של דחלאן: הרש"פ עוקפת את מוסדות אש"פ. לא השתנו הסיבות לניתוק הקשר עם ישראל"

אפילו בתוך פת"ח נשמעה ביקורת על החלטת הרש"פ. זרם הרפורמה הדמוקרטית בפת"ח (הזרם של מוחמד דחלאן) טען כי הודעת הרש"פ היא מעין הפיכה נגד החלטות המועצה הלאומית הפלסטינית והמועצה המרכזית, שקבעו מפורשות שצריך להשתחרר מכל ההסכמים שנחתמו עם ישראל, להפסיק את התיאום הביטחוני ולהתחיל בצעדים של משיכת ההכרה בישראל. עוד טענו נציגי הזרם הזה כי "הסיבות שבגללן הופסק התיאום עדיין קיימות : אין הקפאת בנייה בהתנחלויות, ישראל רואה בירושלים על שני חלקיה בירה נצחית, כיתור עזה לא הופסק, ולא חודש המו"מ על בסיס שתי המדינות וזכות הפלסטינים להקים מדינה… הרש"פ מעניקה לישראל מתנות בחינם תמורת החזרת כספי המסים שהם בבסיסם כספים של העם הפלסטיני שישראל מחזיקה בהם, ולא ברור מדוע מלכתחילה הרש"פ הפסיקה לקבלם. יש גורמים במקאטעה שמשקיעים כל מאמץ לחדש את הקשר עם ישראל."[19]

הציוץ של דחלאן[20]

בכיר בפת"ח: שיחות הפיוס היו רק אמצעי לחץ של עבאס על ישראל

גם בכיר פת"ח במזרח ירושלים – חאתם עבד אל-קאדר – מתח ביקורת על החלטת הרש"פ ומחמוד עבאס לחדש את היחסים עם ישראל ללא כל תמורה מדינית תוך הסתמכות על "נייר עלוב שהגיע לרש"פ בפקס מקצין צבא ישראלי שנקרא מתאם פעולות הממשלה הישראלית בשטחים הפלסטיניים… משפיל לקבל נייר כזה." לטענתו, עיתוי חידוש הקשרים מעורר תהיות משום שהוא נעשה כאשר מתנהלות שיחות פיוס בין פת"ח לחמאס ולאחר פגישת נציגי כל הארגונים הפלסטיניים. גם התחייבות ישראל להסכמים אינה משכנעת את עבד אל-קאדר: "ממתי ישראל כיבדה את ההסכמים עם הפלסטינים?" הוא גם תהה "מדוע תשובת ישראל הגיעה ממשרדו של קצין בצבא ולא מדרגים מדיניים גבוהים?" עבד אל-קאדר טען כי חידוש הקשר נעשה במתכוון כדי לטרפד את הפיוס, ואולי מלכתחילה שיחות הפיוס היו רק כלי בידי עבאס לאותת לישראל שיש לו חלופות אם היא לא תבוא לקראתו. [21]

בעל טור ביומון הפלסטיני אל-איאם – טלאל עוכל – כתב: "כאשר היו הצהרות או הדלפות על דיאלוג חיובי בקהיר בין פת"ח לחמאס היה מי שהניף כרטיס אדום שאין זה הזמן לחגוג. מכתב ההתחייבויות המעורפל ששלח המתאם לעניינים אזרחיים וביטחוניים – כמיל אבו רוכון – לשר חוסין אל-שיח' הגיע בעיתוי שתוכנן היטב [בזמן שיחות פיוס בקהיר]…

ביידן פתח את הדלת מחדש למסלול המו"מ בניסיון לתקן את מה שקלקלה המדיניות שטראמפ הוביל…

אין כל מקום להלל או להגזים ולדבר על ניצחון משום שישראל מחזירה את כספי המסים שהם כספים פלסטיניים, אבל הקרבן הראשון המידי [של חידוש הקשרים עם ישראל] הוא הפיוס."[22]

יו"ר בל"ד לשעבר: התיאום הביטחוני לא עולה בקנה אחד עם ההתנגדות

יו"ר בל"ד לשעבר – ג'מאל זחאלקה – מתח ביקורת על כך שההחלטות ברש"פ מתקבלות ע"י אדם אחד וקומץ מקורבים ללא אישור של מוסדות הרש"פ וטען כי הדבר חמור ביותר משום שהוא חושף את ההנהגה הפלסטינית ללחצים ולסחיטה. "חידוש התיאום הביטחוני חיסל את מאמצי הפיוס שרבים השלו את עצמם שהפעם יש סיכוי גדול יותר מבעבר להביא להצלחתו. הפלסטינים תרמו מרצונם למדיניות "הפרד ומשול" של ישראל.

זחאלקה סבור שהעם הפלסטיני אינו יכול לקבל את התיאום הביטחוני : "איך יכולה רשות הקשורה לכיבוש בכל פרט במעשיה להפעיל מאבק נגד ההתנחלויות? איך התיאום הביטחוני יכול לעלות בקנה אחד עם ההתנגדות? הגיעה העת שהרש"פ תייחד את פעילותה לתחום האזרחי והכלכלי ותשאיר את הצד הפוליטי בידי אש"פ לאחר שייעשה בו רה-ארגון, וחמאס והג'יהאד האסלאמי יצורפו אליו."[23]

עיתון קטרי: הרש"פ התחרטה על ניתוק הקשרים עם ישראל שהסב לה נזקים

בכתבת תחקיר בעיתון הקטרי "אל-ערבי אל-ג'דיד" טענה כתבת העיתון – נאילה ח'ליל (כתבת שזומנה כמה פעמים למנגנוני הביטחון הפלסטיניים על רקע הביקורת שלה על הפרות זכויות אדם) – נגד הרש"פ, שחידוש הקשר עם ישראל התקבל בישיבת הנהגה מצומצמת של הרש"פ בסוף חודש אוקטובר ובה ניכר כי מנהיגי הרש"פ התחרטו על ההחלטה שקיבלו להפסיק את התיאום עם ישראל ולסרב לקבל את כספי המסים, כל זאת מתוך רצון לחמם את היחסים עם ארה"ב גם במחיר של עצימת עין מהמשך הבנייה בהתנחלויות ומחיר של שינוי בנושא ההקצבות למשפחות השהידים ולאסירים: "חידוש הקשר עם ישראל בפומבי ללא כל תמורה עוד לפני כניסת ביידן לבית הלבן עוררה ביקורת נרחבת בזירה הפלסטינית… עמדת הרש"פ אינה מפתיעה וכבר הוכשרה הקרקע לכך בסוף החודש שעבר [אוקטובר] כאשר הוסכם על כך בפגישה מצומצמת של הנהגת הרש"פ בראשות עבאס ובהשתתפות מאג'ד פרג' [ראש המודיעין הפלסטיני], חוסין אל-שיח', מוחמד אשתיה [ראש הממשלה הפלסטיני] ואחרים… המשתתפים החליטו לא לקבוע אף תנאי מוקדם בפני הממשל האמריקני או ישראל ולעצום עין לגבי הבנייה בהתנחלויות בהתחשב שבמשך שלושה עשורים היה מו"מ ולא הופסקו ההתנחלויות. כמו כן הם אימצו עמדה להפשיר את היחס עם ישראל, דבר שיכשיר את הקרקע לחימום היחסים עם ארה"ב…

החלטת הרש"פ כוללת בעצם ויתורים נוספים, למשל חיסול נושא ההקצבות לאסירים ולמשפחות השהידים באמצעות שינוי חוק תשלום המשכורות להם והפיכת הנושא מבעיה לאומית פוליטית לנושא חברתי וזאת תמורת התחלת תהליך מדיני שיבטיח את הישרדות הרש"פ."

היה ברור שהרש"פ מתחרטת על ההחלטות שקיבלה נגד ישראל ב-19 במאי 2020 על הפסקת כל סוגי הקשר עם ישראל וזה בלט בהפסקת התאום הביטחוני והפסקת העברת עדכוני מרשם האוכלוסין בדבר לידות חדשות, דבר שגרם לכך ש-40 אלף תינוקות פלסטינים לא הוכרו ע"י ישראל ולא יכלו לנסוע עם הוריהם."

עוד נכתב בכתבה של נאילה ח'ליל: "כל השתלשלות העניינים הזאת היא בעצם אישור של הרש"פ שהרף הגבוה ביותר ביחסיה עם ישראל הוא ראש המנהל האזרחי הישראלי, שהוא בעצם המושל הצבאי בגדמ"ע, והוא יושב בהתנחלות בית אל בשטחי כפרי רמאללה המרוחקת עשרות מטרים מביתו של מחמוד עבאס באזור אל-באלוע ברמאללה. אבו רוכון הוא שמעניק לעבאס ולבכירי הרשות הפלסטינית היתרי מעבר עם הפמליה שלהם בנוסף להקלות כלכליות וכן אישורי תעסוקה ואישורים לצורך טיפול רפואי וכל מה שקשור לשגרת החיים בגדמ"ע… מתברר מכל זה כי החלטת הרש"פ התקבלה בלי לקבל תמורה פוליטית או התחייבות לבטל סיפוח 30% מהגדמ"ע. הרש"פ לא ניסתה לתמרן וגם לא להפגין נחישות, אפילו לא טקטית, מול ישראל והממשל האמריקני. ברור גם מתשובת המושל הצבאי [מתאם פעולות הממשלה בשטחים] שלא חל כל שינוי בעמדות ישראל." [24]

חוסין אל-שיח' והמתאם לשעבר פולי מרדכי[25]

"ניכר שההנהגה רוצה לתקן את הנזק ככל האפשר בלי להסכים לעסקת המאה המחסלת בעצם את הרשות והופכת אותה לרשות מוניציפלית ותו לא. ההנהגה הבינה שכל ההחלטות שקיבלה חזרו אליה כבומרנג והיא לא הצליחה לכופף את זרועה של ישראל, בייחוד לאחר הריצה הערבית לעבר הנרמול…[26]

אף שההחלטות שקיבלה הרש"פ במאי קיבלו את הכותרת הפסקת התיאום הביטחוני, אין פלסטיני אחד שהשתכנע שהתיאום הביטחוני הופסק לחלוטין וההוכחה הטובה ביותר היא ההצהרה של חוסין אל-שיח' ב-8 ביוני כאשר נשאל כיצד יפעלו מנגנוני הביטחון אם ידעו שפלסטיני מתכוון לבצע פיגוע נגד ישראלים, והוא השיב כי אם [הפלסטיני הזה] יהיה בגדמ"ע [מנגנוני הביטחון הפלסטינים] ילכדו אותו, אך אם הוא יספיק להגיע לישראל, הפלסטינים יזהירו את ישראל באמצעות מתווך: 'נמצא דרך לעצור אותו'."

הרש"פ שוקלת שינוי במעמד האסירים

כתבתה של נאילה ח'ליל עסקה גם בנושא האסירים: "הרש"פ רוצה להיחלץ מהנושא הטעון של האסירים במינימום נזקים. משתתפי הפגישה המצומצמת של הנהגת הרש"פ באוקטובר אמרו שהם רוצים לסיים את נושא האסירים מהר ככל האפשר באמצעות שינוי חוק הקצבאות לאסירים, כך שאמת המידה לקבלתן תהיה מצבו החברתי של האסיר או משפחת השהיד ולא מספר שנות המאסר שלו, כלומר הפיכת הנושא לעניין סוציאלי וזאת משום שישראל והאירופים לוחצים על הרש"פ כל העת לטפל בנושא, וחשוב מאוד להפגין כוונות טובות כלפי ממשל ביידן שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו לחדש את הסיוע לרש"פ, לפתוח את השגרירויות של אש"פ בוושינגטון ולשוב ולסייע לאונרא. אולי העדות הבולטת שישראל נתנה לרש"פ זמן לטפל בנושא האסירים היא הודעתה לרש"פ ב-29 באוקטובר כי החליטה לא לחדש את הקפאת הצו הצבאי שקבע להעניש את הבנקים הפלסטיניים שינהלו חשבונות בנק של אסירים או אסירים משוחררים וכי החלטת הטלת הסנקציות על הבנקים האלה תיכנס לתוקף ב-31 בדצמבר."

לפי הכתבה, רשות ענייני האסירים בכל המחוזות הפלסטיניים ביקשה בשבועיים האחרונים מכל האסירים המשוחררים למלא טפסי תעסוקה, וצפוי שהאסירים האלה יסווגו לפי משרדים ומוסדות שיטפלו בהם ויעניקו להם קצבאות במקום שרשות האסירים תעשה זאת, ואכן אלפי אסירים משוחררים מילאו את הטפסים כדי לשמור על קצבאותיהם.

חוקר מכון מסאראת – ראזי אל-נאבלסי – אמר כי החמור בעניין הוא שלכאורה תשלום קצבאות האסירים והשהידים נמשך ללא שינוי, אך זה לא נכון משום שישתנה הגורם המחלק את הקצבאות, וזה שינוי עמוק במעמד משפחות האסירים והשהידים שהופך אותן ממשפחות בעלות מעמד פוליטי ולאומי וחברתי מיוחד למשפחות נזקקות."[27]

בהתייחסו לשינוי מעמד האסירים הכחיש ראש הרשות לענייני האסירים והאסירים המשוחררים – קדרי אבו בכר – דיווח של העיתון "ניו יורק טיימס" שהוא הצהיר על קיומה של הצעה לעשות שינוי בקצבאות האסירים בבתי הכלא בישראל כך שמשפחותיהם יקבלו את הקצבאות לפי מצבן הכלכלי ולא לפי משך שהייתם בכלא.

עם זאת, קדרי אישר כי "יש כוונה לקלוט את האסירים המשוחררים במנגנוני הביטחון ובמשרדים האזרחיים של הרש"פ, ואילו לגבי האסירים שבבתי הכלא – יש הצעות איך לטפל בהם אך עדיין לא דנו בהן."

קדרי הוסיף כי רשות האסירים שלחה טפסים לכל המחוזות הפלסטיניים כדי שכל אסיר יבחר באיזה מקום הוא רוצה לעבוד במגזר הביטחוני או באזרחי. "ישראל מנסה לשכנע את המערב שאנו נותנים לאסירים המשוחררים משכורת לפי מפתח של כמות הישראלים שכל אחד מהם הרג כך שזה שהרג הכי הרבה יקבל שכר גבוה יותר, וזה לא נכון שכל אסיר ששוהה בכלא תקופה יותר ארוכה מקבל שכר גבוה יותר. לכן שלחנו טפסים כדי לקלוט את האסירים במוסדות הרש"פ, ויש החלטה כזאת של הנשיא [מחמוד עבאס] ואף הוקמה ועדה עליונה וועדה מקצועית לטיפול בנושא."

אבו בכר סיכם: בכל מקרה, הרעיונות שיועלו בנושא האסירים יהיו לטובתם כך שלא ייפגעו זכויותיהם אך בה בעת לא ניתן הזדמנות לישראלים או לאמריקנים "לחפש אותנו".[28]

פעילי רשת נגד התיאום

גם ברשתות החברתיות נשמעו דברי ביקורת על הרש"פ: ד"ר פאטמה אל-וחש כתבה: "חידוש התיאום הביטחוני הוא מכה לפיוס… החמור הוא התחרות בקרב הפלסטינים מי ישביע את רצונם של הציונים."[29]

"הפלסטינים מרצים את הציונים"[30]

מוחמד אמין צייץ: "צדק הנשיא הפלסטיני [מחמוד עבאס] כאשר תאר את נרמול יחסי האמירויות עם ישראל כ'דקירה חדשה בגב הפלסטינים'. היום נכון לתאר את חידוש התיאום הביטחוני דקירה בגב ובגוף של האחדות הפלסטינית, ואולי הפעם זו דקירה מורעלת וקטלנית."[31]

"התיאום הביטחוני הוא בגידה"[32]

ביקורת קשה של הרש"פ ופת"ח על מתנגדי חידוש הקשרים עם ישראל ובייחוד על חמאס

בכירים ברש"פ ומקורבי רש"פ ופת"ח מתחו ביקורת על מתנגדי חידוש הקשר עם ישראל וטענו כי אין למתנגדים הצעות חלופיות מלבד גינויים וסרבנות. כותבי המאמרים האשימו את חמאס שהיא אינה מנסה להבין את שיקולי הרש"פ, ומנהיגי התנועה אינם מנסים לדאוג לתושבים אלא לעצמם ולאג'נדות של גורמי חוץ (איראן). אחד הכותבים טען כי ממילא התיאום הביטחוני לא פסק מעולם וקרא לחמאס לתאם סיוע רפואי לעזה דרך הרש"פ ולא לפנות לישראל דרך האו"ם.

על כפל הלשון של חמאס דיבר חוסין אל-שיח' כאשר תקף בפייסבוק את מבקרי ההחלטה לחדש את הקשר עם ישראל ולקבל את כספי המסים. "יש המדברים בשני קולות: אחד, גלוי, מופנה לדעת הקהל, והשני, חשאי, מושמע בחדרים סגורים. אני מבין שיש דעה אחרת, לעתים סירוב קונסטרוקטיבי, אופוזיציה אחראית וחילוקי דעות, אך איני מבין את הלחץ הגדול שהופעל עלינו בישיבות ההנהגה – לאחר שהחלטנו ב-19 במאי לנתק את הקשר עם ישראל בעקבות הודעת ישראל על כוונתה לספח שטחים – להסכים לקבל את כספי המסים בנימוק שהכסף הוא שלנו, ואסור לסרב לקבלו… רבים מאלה שדרשו זאת מניפים היום את דגל ההתנגדות [לחידוש הקשרים].[33]

בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה – מופק מטר – יצא נגד כל אלה המתנגדים לחידוש הקשר עם ישראל ובייחוד חמאס והג'יהאד האסלאמי: "המתנגדים לחידוש הקשרים עם ישראל אינם מציגים שום רעיון, תוכנית או מיזם כחלופה מעשית שניתן ליישמה. אין באמתחתם דבר זולת גינוי, סרבנות והאשמת האחר באווילות ובבגידה וכן הטלת ספק בקבלת ההחלטות של ההנהגה הפוליטית, כאילו יש בעם הפלסטיני מישהו שמאמין לפטפוטים ולמלים הנבובות שלהם. בשעה שהנשיא אבו מאזן עמד בנחישות ובאומץ, בכישרון ובתבונה בחזית המאבק מול ישראל תוך דבקות בעקרונות… הם אינם מקבלים את דעתו של האחר ולא חושבים על הסיבות להחלטות ההנהגה הפוליטית ומטילים ספק לגביהן… הם אינם חושבים כיצד להבטיח חיים מכובדים לתושבים… הם רואים את התמורות בעולם סביב הנושא הפלסטיני, אך אינם מודים בקיומן ומביעים עמדות קיצוניות וקנאיות, הם עקשנים ולא רוצים להודות בהצלחת דרכו המדינית של מחמוד עבאס… הם אינם יודעים מהי אחריות לגבי הכלל אלא רק חושבים כיצד להבטיח תועלת עצמם." מטר מוסיף: "אלה הקיצונים, הנאמנים לאג'נדות של גורמי חוץ [איראן], מעניין אותם רק כיצד להשיג רווחים אישיים וכיתתיים, גם אם הדבר נעשה על חשבון התושבים."[34]

בעל טור באתר "אמד" – חוסין אבו עלי – כתב במאמרו: "כאילו חמאס ובעלי בריתה חיכו לרגע חידוש התיאום הביטחוני וסליקת כספי הרש"פ מישראל, אף שהם ואנחנו וכולם יודעים שהתיאום קיים מאז הקמת הרשות הפלסטינית ועד הדיאלוג האחרון בין פת"ח לחמאס [במצרים], והדוגמה הפשוטה ביותר היא שנסיעתו של ג'בריל רג'וב לדיאלוג [במצרים] לא הייתה יכולה לצאת לפועל ללא תיאום עם ישראל… מנהיגי עזה ובעלי בריתם הגדולים מקטר וטורקיה ביקשו עזרה מפקיד באו"ם שיתאם עם ישראל הכנסת ציוד רפואי לעזה. מדוע אינם מבקשים זאת מהרשות הפלסטינית למרות הפילוג . אין בכך בושה ועדיף שהדבר ייעשה באופן רשמי מבחינה לאומית, משום שאם זה נעשה בדרך הזאת [הלא רשמית] עלולים להגיד כי מיישמים כאן את עסקת טראמפ במדינת עזה. כעת נעמוד מול חמאס, האחים המוסלמים והג'יהאד שיזעקו נגד הרש"פ ופת"ח: "כיצד חודש התיאום הביטחוני; התיאום הזה הוא פשע וכו'."

הכותב מאשים את חמאס שהיא אוהבת את מצב הפילוג הקיים, ואפילו כאשר יש צורך לסייע לתושבים לנוכח מגפת הקורונה, היא לא פונה לרשות לתאם הכנסת סיוע לעזה אלא מתחננת לישראל דרך צד שלישי. "זה מראה עד כמה מנהיגי חמאס אינם מתעניינים בבריאות התושבים ומה שמעניין אותם זה רק הכיסא."

אבו עלי ממשיך: אף שחמאס ידעה שהתיאום נמשך כל הזמן גם אם היקפו הצטמצם מאוד, היא המשיכה לדרוש מהרשות לא לקבל את כספי המסים וזאת משום שלא אכפת לה אם פקידי הרש"פ יקבלו משכורות או אם יימשך המשבר הכלכלי של הרש"פ. "הכיסא חשוב להם [לאנשי חמאס] אפילו במחיר אובדן העם כולו. אין כל פגם בכך שהרש"פ תקבל את הכספים המגיעים לה… משרד האוצר חייב לשלם לאלתר את משכורות לכל הפקידים והגמלאים… אין כל פגם בתיאום כל עוד הוא מגובה בהחלטה פוליטית ריבונית של אש"פ והרש"פ. אין טעם לתרץ את המשך הפילוג בתיאום הביטחוני… הוי אנשי חמאס, אם יש לכם כוונה לקיים פיוס לאומי, התיאום אינו מכשול."[35]

חסן עצפור, שר לשעבר ברש"פ שהשתתף במו"מ עם ישראל, כתב כי זכותם של גורמים פלסטיניים להביע התנגדות לחידוש הקשרים עם ישראל, אך אם הם רוצים שלהתנגדותם יהיה ערך פוליטי, הם צריכים להציע חלופות ריאליות. אם אין להם חלופות, הם צריכים להידבר עם הרש"פ ולנסות לגבש השקפה אסטרטגית מאוחדת, אלא אם כן הרש"פ החליטה מראש ללכת למהלך לבדה וללא שותפים כדי לבנות מערכת יחסים חדשה עם הממשל האמריקני.[36]

[1] https://www.alaraby.co.uk/, 20.11.2020

[2] https://twitter.com/husseinsheikhpl?lang=he, 17.11.2020

[3] https://twitter.com/husseinsheikhpl?lang=he, 17.11.2020

[4] https://www.alaraby.co.uk/, 19.11.2020

[5] https://www.alaraby.co.uk/, 19.11.2020

[6] https://aawsat.com/,19.11.2020

[7] https://aawsat.com/,19.11.2020

[8]https://aawsat.com/, 19.11.2020

[9] https://www.aljazeera.net/news, 18.11.2020

[10] https://www.alaraby.co.uk/, 20.11.2020

[11] https://www.alahednews.com.lb/, 17.11.2020

[12] https://felesteen.ps/, 18.11.2020