המו"מ על שרטוט הגבולות בין ישראל ללבנון – שינוי בעמדת מחנה חזבאללה

הקדמה ועיקרי הסקירה

לבנון, ישראל וארה"ב הודיעו ב-1 באוקטובר כי הגיעו להסכם מסגרת על שרטוט הגבולות בין לבנון לישראל. השיחות יחלו ב-14 באוקטובר בעיירה נאקורה בדרום לבנון במשרדי האו"ם ובהשתתפות האמריקנים. השיחות יתקיימו בשני מסלולים: שרטוט הגבול הימי ושרטוט הגבול היבשתי.

נאקורה[1]

המחלוקת בין ישראל ללבנון נוגעת לחלק הדרומי של האזור הימי הכלכלי של לבנון ששטחו 860 קמ"ר בים. זאת בנוסף ל-13 נקודות לאורך הגבול היבשתי בין לבנון לישראל.

חשיבותו של השטח הימי הזה (בלוק 9) שהוא נחשב לאזור עשיר בגז טבעי ועשוי להביא למפנה דרמטי במצבה הכלכלי של לבנון.

אשר לאופי השיחות, יש שוני בין הפרשנות הישראלית ללבנונית. יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, טען כי התקבלה דרישת לבנון לשיחות לא ישירות, ואילו ישראל טוענת שהשיחות ישירות. בפועל, הישראלים והלבנונים ישבו באותו חדר, אך לא יפנו ישירות אחד לשני אלא ידברו אל האמריקנים.

נביה ברי[2]

היות שחזבאללה הוא בעל הדעה בלבנון, ונביה ברי שהופקד על השיחות לגבי שרטוט הגבולות הוא בעל בריתו של חזבאללה ברור שמזכ"ל הארגון – חסן נצראללה – נתן אור ירוק לברי להתקדם ולהגיע להסכם המסגרת. הדבר מעיד על שינוי בחזבאללה שנובע מכמה גורמים: חזבאללה אינו רוצה להיות מואשם בכך שלא מנע קריסה כלכלית; מצבו של הארגון בכי רע בשל הסנקציות מצד ארה"ב; חזבאללה רוצה להוכיח שביכולתו לעשות מעשים (דוגמת ההסכמה למו"מ עם ישראל) שגורמים אחרים בלבנון לא יעזו לעשות. ייתכן גם שהפיצוץ בנמל בירות תרם אף הוא להחלשת הארגון.

גורמים שונים בלבנון ובציר המדינות המתונות ובהן סעודיה ובחרין סבורים כי חזבאללה העניק לטראמפ ולנתניהו הישגים שיקלו את מצבם בזירה הפנימית בתוך ארצותיהם. כמו כן הם רואים בהסכמת חזבאללה למו"מ מעין הכרה בישראל. הם סבורים שהמשמעות של הסכמה זו היא שחזבאללה צריך להתפרק מנשקו אלא אם כן הוא בונה על הבנה שתמורת הסכמתו למו"מ הוא לא יידרש להתפרק מנשקו.

יש גם כאלה (דוגמת הפלנגות) שלגלגו על סוריה וחזבאללה על שהם תוקפים את מי שנרמל יחסים עם ישראל (האמירויות ובחרין) בשעה שסוריה ניהלה מו"מ וחזבאללה מאפשר ללבנון לנהל מו"מ.

מעניין לציין שמקרב המחנה של חזבאללה ובעלי בריתו היו שהבליטו את ההישגים של לבנון מן המו"מ ויש שציינו את הקשיים והמכשולים שעוד יתגלו בדרך. כחלק מהשינוי בקרב המחנה של חזבאללה אפשר לציין את העובדה שנביה ברי, בעל בריתו של חזבאללה שינה את המינוח שלו והשתמש בשם ישראל ולא "האויב" או "הישות הציונית". גם ג'ובראן באסיל בעל ברית נוסף של חזבאללה אמר כי לבנון צריכה לנהל את המו"מ לפי דרכה ולא להיות מושפעת מהפרסים או מהערבים.

פירוט

סלע המחלוקת – בבלוק 9 – שטח של 860 קמ"ר כנראה עתיר גז טבעי

שורש המחלוקת בין ישראל ללבנון בנוגע לגבול הימי ולתיחום המים הכלכליים של שתי המדינות הוא שטח של 860 קמ"ר כנראה עתיר בגז טבעי. ישראל הסכימה בעבר לפשרה שלפיה לבנון תקבל 55% מהשטח ואילו ישראל תקבל 45% ממנו, אך לבנון לא השיבה להצעה, כנראה מתוך הנחה שהיא יכולה לקבל יותר ואולי משום שחזבאללה לא נתן אור ירוק להמשך המו"מ.

האזור השנוי במחלוקת[3]

הסיבה למחלוקת היא שכל אחת משתי המדינות מסמנת באופן שונה את המשכו של קו הגבול היבשתי לים וכתוצאה מכך נוצר שטח עצום שנוי במחלוקת.

חילוקי הדעות בין ישראל ללבנון בנוגע לאופן המו"מ

שיחות בין יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי לבין נציגים אמריקנים מתקיימות כבר כעשור, אך הן לא הניבו פירות היות שישראל ולבנון לא הגיעו להסכמה כאשר נקודות המחלוקת העיקריות נגעו לשאלת אופן המו"מ ומסלוליו. הלבנונים הסכימו למו"מ עקיף, ואילו ישראל דרשה מו"מ ישיר. כמו כן הלבנונים דרשו שיחות בשני מסלולים אחד על הגבול הימי והשני על הגבול היבשתי, ואילו ישראל רצתה לפצל בין המסלולים. בין הגורמים לאי הגעה לתוצאות היה חזבאללה שלא גילה התלהבות מכך שלבנון תנהל מו"מ עם ישראל.

לפי אל-אח'באר, הסיבה לרצון לבנון שהמסלולים יתנהלו ביחד נעוצה בחשש שלה שכל שינוי בגבול היבשתי יוביל לשינוי גדול בגבול הימי. למשל נקודת הגבול הידועה כ- 1 b הממוקמת בחוף ראש הנקרה – "ישראל ניסתה לעשות בה שינויים באמצעות הזזת הגבול 50 מטר צפונה באמתלות ביטחוניות ובניסיון לפתות את לבנון לקבל שטח גדול יותר באזור אחר שנוי במחלוקת. סירוב לבנון נבע מאי רצונה לוותר על שטח שאינו שנוי במחלוקת ומכך ששינוי מטר אחד בגבול היבשתי משמעותו אבדן עשרות קילומטרים מרובעים בים." [4]

מחלוקות פנימיות בלבנון

עוד ציין היומון כי ההסכם בתוך לבנון לא היה קל. בייחוד המחלוקות הפנימיות לגבי המו"מ. בעבר תמכו הנשיא – מישל עון – וראש הממשלה לשעבר – סעד אל-חרירי – ושר החוץ לשעבר – ג'בראן באסיל – בהפרדת המסלול היבשתי מהימי ובהאצת הפתרון כדי להפיק תועלת כלכלית מהגז בים, ואילו חרירי תמך בהוצאת הנושא מידיו של נביה ברי כדי להיענות לדרישות ארה"ב תמורת הבטחות לסיוע כספי, אלא שמאמציו לא עלו יפה לאור נחישות אמל וחזבאללה להשאיר את הנושא בטיפולו של ברי. [5]

פרוצדורות במו"מ

ישיבות המו"מ יתקיימו במשרדי יוניפיל בנאקורה ובחסות האו"ם ובהשתתפות נציג אמריקני כמתווך וכמסייע. הצוותים הישראלי והלבנוני ישבו בחדר אחד במשרדי האו"ם ובהם נציג הביטחון הכללי של האו"ם בלבנון יאן קוביץ', מפקד כוח יוניפיל והנציג האמריקני דיויד שנקר. קציני צבא לבנון לא ידברו ישירות אל הקצינים הישראליים אלא יפנו בדבריהם לצוות של האו"ם ויקבלו תשובה באמצעותו. לצד כל צוות יעמדו מומחים. [6]

לפי החוקה הלבנונית כל מו"מ עם גורם חיצוני נמצא בסמכות הנשיא וצפוי כי הוא יסמיך את הצבא לנהל את המו"מ ולעדכן את הנשיא. הצבא ירכיב צוות קצינים שייצגו את לבנון במו"מ יחד עם צוות מומחים [7]

אל-אח'באר: בהכרזתו על הסכם המסגרת לשרטוט הגבול יבשתי והימי הסתיים תפקידו של יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי לאחר עשור של מו"מ עם האמריקנים. [8]

מקורות לבנוניים: הסכם המסגרת איננו הסכם הודנה אלא שרטוט גבולות בלבד

מקורות לבנוניים אמרו כי אין מדובר בהסכם הודנה, אלא בשרטוט גבולות שיקבע את זכות לבנון על המקומות שישראל רואה בהם אזורי מחלוקת. דבר שישפיע לטובה על פעילות חברות קידוחי הנפט שיוכלו לקדוח בביטחון ללא חשש מפגיעה בהן. הנושא לא הסתיים והמערכה עוד לפני הלבנונים – להחזיר אליהם את כל השטחים והשדות הלבנוניים ביבשה ובים. [9]

המים הכלכליים – לבנון[10]

פרשנים ואישים: ההסכם מבטא שינוי בעמדת מחנה חזבאללה

פרשנים ואישים משני עברי המתרס הפוליטי בלבנון סבורים כי ההסכם משקף ויתור לבנוני ושינוי בעמדות בעלי הברית של חזבאללה. הפרשן מוניר רביע כתב: "הסכם המסגרת הוא ויתור לבנוני משום שיש בו הסכמה למו"מ ישיר עם ישראל." נביה ברי השתמש במונחים "ישראל", "הגבול הישראלי" ולא במונחים "האויב" או "השטחים הפלסטיניים הכבושים" וזה מעיד על שינוי גדול בעמדת לבנון.

רפעת בדוי, יועץ ראש הממשלה לשעבר – סלים אלחוס, אמר: "זה אינו יו"ר הפרלמנט – נביה ברי – שהרגיל אותנו שהוא דבק בעקרונות. הוא הפתיע אותנו בהודעה על מסגרת הסכם שרטוט הגבולות הימיים והודעה על פתיחת מו"מ בין לבנון וישראל כשהוא שומט את המלה 'אויב' מאוצר המילים שלו, בעוד שבעבר הרגיל אותנו לתאר את ישראל כ'אויב' ו'ישות גזלנית'. האם עשה זאת בהיסח הדעת, מעין פליטת פה? – ואינני חושב כך משום שהוא חזר על כך כמה פעמים – או שהופעלו על לבנון לחצים להתחיל בתהליך של נרמול 'רך' עם האויב הישראלי שמתחיל במו"מ ישיר." בדוי תוהה מדוע ברי הסכים למו"מ ישיר ובתיווך אמריקני.[11]

גם גישת מנהיג הזרם הלאומי החופשי ג'ובראן באסיל מעידה על שינוי: "היום מתחילה לבנון שלב חדש של השבת זכויותיה, אך הפעם באמצעות מו"מ. אם הסכם המסגרת ארך זמן כה רב ודרש הרבה זמן, מאמץ וסולידריות, מה יהיה עם הסכם שרטוט הגבולות… הפעם אנו צריכים לנהל מו"מ לא לפי השיטה הפרסית ולא לפי השיטה הערבית, אלא לפי השיטה הלבנונית. כלומר קשיחות וגמישות. קשיחות בדבקות ובזכויות וגמישות בפתרונות" יש שילוב של ריבונות ומשאבים וצריכים לדעת איך שומרים עליהם."[12]

בתגובה לדברי באסיל כתב בעל טור ביומון אל-נהאר – ראג'ח ח'ורי: "לא קשה לקרוא בין השורות אצל ג'ובראן באסיל שקרא להתרחק מהדרך הפרסית והערבית בניהול המו"מ ולנהוג לפי הדרך הלבנונית. המשמעות היא ניסיון הסתננות חדש וברור ממעגל הברית עם מחנה חזבאללה . ברוך משנה העתים." [13]

חזבאללה נאלץ להסכים עם המו"מ כדי לעצור את קריסת לבנון

היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט פרסם כתבה בנושא יחסו של חזבאללה להסכם: "ארה"ב שבה לאזור. חזבאללה ואמל הסכימו לאפשר לארה"ב לתווך בין לבנון לישראל כדי לפתור את הסכסוך ביניהן בנושא שרטוט הגבולות ולאפשר קידוחי גז במים הכלכליים של לבנון. יו"ר הפרלמנט הלבנוני לא היה לוקח על עצמו אחריות להכריז על הסכם המסגרת לתחילת מו"מ אלמלא הושגו הבנות בינו לבין בעל בריתו חזבאללה, אף שהמזכ"ל – חסן נצראללה – נמנע לדבר על הנושא בנאומו האחרון." מקורות טענו כי שתיקת חזבאללה, קרי התעלמותו של נצראללה מנושא המו"מ בנאומו, היא הוכחה להסכמתו במשתמע לקיים את המו"מ. חזבאללה מבצע כעת הימנעות חיובית ומנהיגיו רוצים להרחיק את עצמם מהאשמת עיכוב תחילת המו"מ לקידוחי גז. נוסף על כך, יש המאשימים את הארגון באחריות להובלת המדינה לפשיטת רגל. במלים אחרות, חזבאללה החל להשתכנע מהשנה שעברה בתחילת ההידרדרות במצב הכלכלי ובצורך לחפש מוצא שיאפשר ללבנון להפיק תועלת ממשאביה בתקווה לעצור את הקריסה, ולא נותר לו אלא להסכים למו"מ."[14]

חסן נצראללה[15]

אחמד עיאש, בעל טור ביומון הלבנוני אל-נהאר, סבור כי חזבאללה נתן אור ירוק לנביה ברי להמשיך את הצעד האסטרטגי הזה של המו"מ על שרטוט הגבולות ובכך העניק לארה"ב הישג גדול לפני הבחירות לנשיאות למרות הצהרותיה כי תמשיך לנקוט צעדים נגד תומכי חזבאללה. "נראה שנצראללה גמע את כוס התרעלה" הוא הגיש ויתורים לטראמפ ולנתניהו בעיתוי נוח להם – לפני הבחירות בארה"ב כשטראמפ זקוק להציג הישגים ונתניהו רוצה לצאת מהשקיעה בבעיות פנימיות.[16]

חזבאללה רוצה להוכיח שהוא בעל הדעה בלבנון ורק הוא יכול לעשות צעד נועז

בעל טור לבנוני – ח'יראללה ח'יראללה – כתב ביומון אל-ערב (של האמירויות) : "חזבאללה העניק גיבוי לנביה ברי. חזבאללה, שהוא בעצם חטיבה במשמרות המהפכה האיראניים, חותר בימים אלה להוכיח שהוא בעל הדעה בלבנון ושהוא מעז לעשות דברים שאחרים לא יעזו לעשותם. אפשר רק לדמיין מה הייתה תגובת חזבאללה ותומכיו לו ממשלה אחרת הייתה סוללת את הדרך למו"מ על שרטוט הגבול עם ישראל…

אפשר לומר שחזבאללה הכריז בריש גלי כי לבנון עברה סופית לשיעה הפוליטית כשלוחה איראנית ולא ערבית או לבנונית. הוא הצד הלבנוני היחיד שמסוגל לקבל החלטה חשובה בסדר גודל של שרטוט הגבול הימי עם ישראל בלי שיימצא מישהו שיאמר מלה או הערה על המעשה. האם זה מספיק שחזבאללה יגיש כתב האמנה לשטן הגדול האמריקני ויכירו בו כשליט המדינה?… קיימת עוד אפשרות שהמו"מ נועד להרחיק את הסנקציות מחזבאללה ובעלי בריתו."[17]

הסכמת חזבאללה היא הכרה בישראל ובעצם מעלה לדיון את נושא הנשק של הארגון

עיתונאים ופוליטיקאים לבנוניים סבורים כי הסכם המסגרת על שרטוט הגבולות הוא בעצם הכרה בישראל, ואם באמת רוצים להגיע לשגשוג בלבנון, חזבאללה צריך להתפרק מנשקו. כמו כן לגלגו על אלה המנהלים מו"מ ובאותה עת תוקפים את המנרמלים. העיתונאית הבחרינית – סוסן אל-שאער – כתבה: חזבאללה ניסה לשווק את ההסכם כשרטוט גבולות בלבד אך בסופו של דבר זו הכרה בישראל. השאלה היא אם חזבאללה הסכים למו"מ כשהוא יודע שהמשמעות היא שכבר אין צורך בנשק שלו או שהוא הסכים למו"מ תמורת השארת הנשק בידיו.[18]

בעל טור ביומון הלבנוני אל-נהאר – ראג'ח ח'ורי כתב במאמרו: "איך אפשר להגיע להבנה לגבי הגבול הימי כדי להגיע אל הנפט והגז ואל הצמיחה והשגשוג שעליהם דיבר פומפאו בלי לבצע את תוכן ההחלטה לפרק את חזבאללה מנשקו?"[19]

העיתונאי הלבנוני מוניר אל-רביע כתב באתר אל-מודון (אנטי חזבאללה) כתב: משמעות שרטוט הגבולות היא קיבוע יציבות מסוימת באזור הגבול, אבל היגיון היציבות סותר את היגיון הנשק. החתימה על הסכם השרטוט פירושה הכרה לבנונית בישראל על כל ההשלכות הפוליטיות. וכאשר יהיה הסכם יתגברו הקולות הלבנוניים והבין-לאומיים וישאלו מה התכלית של הנשק והדבקות בו כאשר נחתם הסכם השרטוט ומה המטרה בהמשך ההתנגדות?[20]

המצב הכלכלי החמור והסנקציות הביאו את נצראללה להסכים להבנות

העיתונאי הסעודי הבכיר, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעבר עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט ומנכ"ל ערוץ אל-ערביה, כתב שלבנון היא המדינה שאמורה להיות הפחות מסוכסכת עם ישראל בשל המבנה החברתי שלה, ואין לה באמת סיבה ישירה לסכסוך על שטחים כבושים. למרות זאת, היא המדינה ששילמה את המחיר היקר ביותר עקב הסכסוך עם ישראל. "בלוק 9 השופע בגז צמוד לבלוק הימי 72 של ישראל וזה הופך אותו להיות שנוי במחלוקת, מעין סוג נוסף של חוות שבעא, וללא הסכם לא יופק ממנו גז. מה גרם לפוליטיקאים בלבנון ובראשם חסן נצראללה להסכים לנהל מו"מ שזה בעצם נרמול של נפט?" לבנון נמצאת כיום בקריסה כלכלית חסרת תקדים; הסנקציות האמריקניות החלישו מאוד את חזבאללה; המוטיבציה לשלום ולנרמול שלא הייתה בעבר גדולה היום – כמויות אדירות של גז טבעי ונפט; למתווך השלום – מנואל מקרון – יש אינטרס ללחוץ על מנהיגי לבנון משום שחברת טוטל הצרפתית היא שתעשה קידוח בבלוקים הימיים עתירי הנפט.

"היום מנהיגי לבנון מוכנים להגיע להבנות עם ישראל. כבר לא מדברים על איבה, שטח כבוש, חוות שבעא או הבעיה [הפלסטינית]." היקף הרווחים ממשאבי הטבע עשוי לעלות על אלה המגיעים מהעסקאות בין האמירויות ובחרין לישראל שקיצונים גינו אותם והיום הם שותקים מול עסקת הנפט הישראלית לבנונית.[21]

חבר מפלגת אל-כתאיב (הפלנגות) נדים אל-ג'ומיל לגלג על סוריה וחזבאללה: מזל טוב לפטפטנים המאשימים אותנו בשיתוף פעולה. מזל טוב על המו"מ עם ישראל. איפה אתם? לא שמענו קריאות "ציוני ציוני" ולא סיסמאות על "פלסטין הכבושה".[22]

בעל טור אחר ביומון אל-נהאר – ע'סאן חג'אר – סבור כי אין משמעות רבה להתנגדות שהביע משרד החוץ הסורי להסכם משום שחזבאללה העניק גיבוי למו"מ. "המשטר הסורי שכח או העמיד פנים ששכח שהוא עצמו ניהל מו"מ עם ישראל?" חג'אר תוהה: האם מותר לסוריה מה שאסור ללבנון?[23]

ניסיון לבנוני, במיוחד של חזבאללה ובעלי בריתו, לצנן את ההתלהבות מההסכם אך גם לתאר הישגים ממנו

בקרב חזבאללה ובעלי בריתו ניכרים מצד אחד ניסיונות לצנן את ההתלהבות ולתאר מו"מ עתידי קשה ומצד שני ניסיונות להציג את ההישגים מן ההסכם. הפרשן הפוליטי המקורב לחזבאללה – קאסם קציר – טען: "זה הסכם מסגרת והמו"מ יימשך זמן רב."

תת אלוף בגמלאות אליאס חנא טען: "כרגע אין השלכות חיוביות של המו"מ על כלכלת לבנון. קידוחי הגז יימשכו זמן רב וכך גם הכניסה למועדון המדינות המפיקות."

היומון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה פרסם כתבה" המו"מ על שרטוט הגבולות צפוי להיות מורכב יותר מהסכם המסגרת. ייתכן שאפילו יימשך שנים. ארה"ב וישראל סוחטות את לבנון כדי להשיג ממנה ויתורים, ויש חשש שחלק מהלבנונים רואים במו"מ אמצעי לחמוק מהסנקציות או לשפר את היחסים עם ארה"ב. ישראל חגגה בטענה שמדובר במו"מ ישיר, ואילו שר החוץ האמריקני התעקש שיש הפרדה בין המסלול היבשתי למסלול הימי. עוד צפויים מוקשים רבים בדרך.

עוד נכתב בכתבה כי הוחלט על הבנות להתחיל במו"מ לא ישיר בין לבנון וישראל בחסות האו"ם ובתיווך אמריקני כשעל השולחן סכסוך הגבולות היבשתי והימי. במיזם של המו"מ שתוכנן ע"י ארה"ב הצליחה לבנון לאחר עשור של דיונים לכפות את המסגרת שרצתה כבסיס למו"מ, אך הדבר לא יימשך כך. ההבנה על ההסכם תתנגש לא רק בהונאה אמריקנית והתעקשות ישראלית אלא גם בפילוג פנימי. דעות של כמה גורמים פוליטיים בלבנון הזדהו עם דרישות ארה"ב ובייחוד בנוגע להפרדה בין שרטוט הגבול הימי ליבשתי. כעת ארה"ב מצטרפת לפעולת הלחץ הגדולה ביותר על לבנון כדי לכתר את ההתנגדות ולהכות את חזבאללה. לבנון תיכנס למו"מ תחת לחץ של סנקציות שארה"ב תנצלן כדי לגזול מלבנון חלק מזכויותיה וזה מה שגרם לנביה ברי לומר שהמערכה מתחילה כעת. [24]

אתר אל-בנאא, המקורב לאסד, כתב כי יש חשש בקרב הלבנונים שהחייאת נושא שרטוט הגבולות ע"י האמריקנים טומנת בחובה תוכניות וכוונות אמריקניות וישראליות לגרור את לבנון למיזם הנרמול באזור לקראת שלום בלתי מוכרז בין ישראל ללבנון וזאת לאחר שיישמט מחזבאללה התירוץ של סכסוך גבולות.[25]

עפ"י אל-אח'באר: אין זה מקרה שארה"ב ניסתה להניע את הנושא כבר שנה לפני ההודעה על הנרמול הערבי ישראלי. הכול כדי לשרת את טראמפ בבחירות בארה"ב. המו"מ על שרטוט הגבולות יהיה קשה בהרבה מהסכם המסגרת גם כלפי חוץ וגם בתוך לבנון. ישראל לא תרצה לוותר ללבנון בנוגע לזכותה באזור הכלכלי בלי לקבל תמורות ביטחוניות ומדיניות. ארה"ב תסייע לה באמצעות לחצים וסנקציות. חמור מכך, דבר זה עלול לגרום לסכסוך פנימי היות שהסנקציות ישפיעו על גורמים בלבנון שידרשו ויתורים כדי להאיץ פתרון. בעבר חשבו בחברת טוטל הצרפתית, שזכתה במכרז קידוח נפט בבלוק 9, שהאופציות של לבנון יהיו מוגבלות אם לא תצטרף למועדון הגז במזה"ת. יש לחצים אך לבנון תתקשה להצטרף משום שישראל חברה בו.[26]

הלשכה המדינית של תנועת אמל הגיבה על הסנקציות: "המציאות הזאת מטילה על לבנון לא לקבל תיווך אמריקני על רקע החרפת הצעדים נגד ההתנגדות ובהם הסנקציות והידוק המצור ולחץ לשים את חזבאללה ברשימת הטרור בכל רחבי העולם. אסור לכל צוות להתייחס למו"מ על שרטוט הגבולות כקלף להשגת ויתורים לארה"ב בין לרצותה ובין להימלט מסנקציות."[27]

ניסיון להציג את ההסכם כהישג

לעומת החששות והקשיים היו שניסו להבליט את ההישגים בהסכם: אגודת חכמי הדת המוסלמים המקורבת לחזבאללה ולאמל פרסמה הודעה ובה שיבחה את נביה ברי: "ברי הוכיח שהוא מנהל מו"מ קשוח והצליח בתבונתו ובפיקחותו לכפות הסכם מסגרת למו"מ לא ישיר עם האויב הציוני על שרטוט הגבול יבשתי והימי."

על התועלת במו"מ כתב השר לשעבר זיאד בארוד: אם תושג בלבנון יציבות יסכימו החברות שזכו במכרז לעשות קידוחים והדבר יעודד גורמי חוץ להשקיע בלבנון.[28]

אל-אח'באר טען כי צריך לנצל את רצונה של ארה"ב לקדם הסדר בנושא הגבול הימי. לבנון צריכה לכפות את תנאיה ולקבע את זכותה על כל השטח הימי שישראל שמה יד עליו. לבנון הצליחה עד כה לקבוע את הסכם המסגרת כפי שהיא רצתה בלי שהדבר ייחשב הסכם על השרטוט עצמו כפי שנביה ברי אמר: "המערכה מתחילה עכשיו." חשיבות הסכם המסגרת לפי מקורות לבנוניים שהוא לא מאפשר לישראל להשיג שום מטרה שלה – לא שיחות ישירות וכך גם לא תוכל לשווק את ההסכם כהצלחת נרמול והוא מחייב את ישראל וארה"ב לא להפריד בין המסלול היבשתי לימי ולהסכים לחסות של האו"ם על השיחות, כלומר מבחינת לבנון: השגת כל הזכויות או שלא יהיה מו"מ.[29]

[1]https://aawsat.com/, 3.10.2020

[2]https://www.elnashra.com/, 1.10.2020

[3] https://www.almodon.com/, 2.10.2020

[4]https://www.al-akhbar.com/, 25.9.2020

[5]https://www.al-akhbar.com/, 1.10.2020

[6]https://www.al-akhbar.com/, 25.9.2020

[7]https://www.al-akhbar.com/, 25.9.2020

[8] https://www.al-akhbar.com/, 2.10.2020

[9]https://www.al-akhbar.com/, 25.9.2020

[10] https://www.alarabiya.net/, 1.10.2020

[11] https://www.elnashra.com/, 1.10.2020

[12] https://www.annahar.com/, 1.10.2020