מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו ב-21 בספטמבר שבעה מתומכיו של מוחמד דחלאן.[1] יצוין כי המעצרים נעשו כמה ימים לאחר דבריו של שגריר ארה"ב בישראל – דיוויד פרידמן – שדחלאן יכול להיות מנהיג העם הפלסטיני. אחד מאנשי דחלאן טען כי המעצרים נעשו על רקע חשד שדחלאן היה שותף לגיבוש הסכם הנרמול בין האמירויות לבין ישראל. עימאד מוחסן, דובר בשם הפלג של דחלאן טען כי המעצרים נעשו מתוך מניעים פוליטיים.[2]
מוחמד דחלאן[3]
בעלי טורים באתר "אמד", שרבים מכותביו משתייכים לזרם של דחלאן, יצאו נגד הרש"פ וניסיונותיה למנוע חופש ביטוי באמצעות מעצרים. להלן עיקרי המאמרים שכתבו:
ד"ר עבד אל-חמיד אל-עילה כתב: "הרשות הפלסטינית נמצאת בימיה הגרועים ביותר מבחינה מדינית, כלכלית, ביטחונית ובריאותית, והסיבה אינה נסתרת מאיש, כלומר כישלון חרוץ של הנהגת הרשות הזאת בניהול התחומים האלה בפרק זמן לא קצר, אך למרבה הצער אנחנו ממשיכים לדבר על אחדות לאומית בין כל הארגונים [הפלסטיניים]. על איזו אחדות אתם מדברים?! על פסטיבל של נאומים או ועדות המחפשות את האמון האבוד בין הארגונים?
מדוע ההנהגה של העם הזה אינה מתמודדת עם האמת מול עצמה ומול העם שלה? סדרת המעצרים הפוליטיים שהרשות מבצעת כלפי מנהיגים מכובדים בפת"ח היא צעד שנועד לחפות על כישלונה בדרך מתועבת ובלתי מוסרית. המנהיגים האלה [שנעצרו] בילו את רוב חייהם בבתי הכלא בישראל בהגנה על פלסטין ועל הנושא הפלסטיני, וכעת הם משלמים את מחיר אהבתם לפלסטין באשמת השתייכות לזרם הרפורמי של פת"ח [דחלאן]. מי שעוצר אותם זה [מחמוד עבאס] הוא מי שסבור כי 'התיאום הביטחוני קדוש' ואת הסיסמה הזאת אימצה הרשות הפלסטינית במקום לאמץ את הסיסמה 'ירושלים היא הקדושה'…
איננו רוצים סיסמאות נוצצות ונאומים נמלצים. העם הפלסטיני כפר בסיסמאות האלה. פת"ח אינה נכס של איש… מי שמרשה לעצמו לעצור את אנשי פת"ח המכובדים יירשם בדפים השחורים של ההיסטוריה כמי שנושא עמו קלון.
הזרם הרפורמי דוגל בעשיית רפורמות בפת"ח כדי שהתנועה תשוב להיות מאוחדת וחזקה. מטרת המעצרים היא גרירת אנשי פת"ח לסכסוכים פנימיים. מי שחושב שהזרם הרפורמי ייגרר לכך משלה את עצמו. הרוב הגדול של אנשי פת"ח המזוהים עם ההנהגות האלה מתנגדים למעצרים האלה. אחרי המכות שספגה ההנהגה הזאת היא צריכה לחפש באמת אחדות של העם ושל פת"ח במקום לעסוק במעצרים פוליטיים…
אם הסיבה למעצרים היא דברי שגריר ארה"ב בישראל [דיוויד פרידמן], שהוא ציוני ששונא את כל העם הפלסטיני, שאמר כי דחלאן הוא החלופה לאבו מאזן, הרי שמטרתו היחידה הייתה להבעיר את אש מלחמת האחים בתוך תנועת פת"ח. ודי בכך שתשובת דחלאן והזרם הרפורמיסטי בתנועת פת"ח הייתה שהעם הפלסטיני הוא שיבחר את מנהיגיו בקלפי, אך למרבה הצער התייחסתם להצהרה הזאת והתחלתם לעצור את מכובדי התנועה.
חזרו לדרך הישרה, חפשו את הפגמים ואת בעליהם וטפלו בהם לפני שאתם תהיו הפגומים, ומי שמתואר כך סופו להיות מושלך אל פח האשפה של ההיסטוריה."[4]
בעל טור אחר באתר "אמד" חאזם סלאמה תקף גם הוא את הרשות הפלסטינית וכתב שלמרות הקידמה והנאורות בעולם, עדיין יש דיקטטורים שסותמים את פיות התושבים ומדכאים את חופש הביטוי. "האם הסוהרים האלה חושבים שהם יכולים לעצור רעיון, להרוג השתייכות ולסלף את המציאות?
מעצר הלוחמים והשלכתם מעבר לסורגים לא ימנעו את חופש הבעת הדעה… ולא יכולים להסתיר את האמת… המעצרים הפוליטיים הם קלון למולדת. איזה בני אדם הם אם גנבו את חיי צעירי המולדת בפילוגים ובמחלוקות שלהם… איזה ביטחון זה אם הוא מעורר אימה וטרור נגד התושבים. על איזה מולדת מדברים כשהתושבים מדוכאים. אין כבוד למולדת שבה תושביה מושפלים. על איזה מולדת אתם מדברים כשהתושבים אינם חשים ביטחון ויציבות במולדתם…
מולדת שמאבדת את ביטחונה ושלוותה בצל מנגגנוני ביטחון שמטרתם לדכא את התושבים ולסתום פיות של אנשים חופשיים. פותחים עוד בתי כלא… איך אתם דורשים מישראל לשחרר את אסירנו הגיבורים כאשר אתם עוצרים את גיבורינו ולוחמינו, רק משום שהם מתנגדים לשחיתות שלכם ומביעים את דעותיהם למען מולדתם ועמם נגד כשלונותיכם ואזלת ידכם. האם אתם חושבים שתחפו על תבוסתנותכם ואי הצלחותיכם באמצעות מעצרים וסתימת פיות?
לפי איזה חוק הבזויים האלה עושים מעצרים פוליטיים ומה הנימוקים שלהם לכך שהם שמים לוחמים חופשיים מאחורי הסורגים בשעה שהמושחתים והבוגדים מסתובבים חופשי. זה מגוחך שמי ששולט בקבלת ההחלטות של המולדת הוא קבוצה של גנבים וסוחרים. מדוע הם פוחדים מן האמת… זעמו של העם עוד יגיע ויעקור אותם ממקומם… המעצרים הפוליטיים יהיו אות קלון על מצחם של השליטים והגרורים שלהם, ואלה ישלמו מחיר יקר על העוול הזה."[5]
[1] מוחמד דחלאן הודח מחברותו בפת"ח בשנת 2011 ונאלץ לעזוב את הגדה המערבית לאחר שנחשד כי חתר תחת שלטון עבאס כדי להדיחו. מאז פעל דחלאן לחיזוק מעמדו בייחוד במחנות הפליטים הפלסטיניים כשהוא מסייע בכספי האמירויות שאיתם רקם קשרים מוצלחים. במקביל יצר קשרים אמיצים עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי כשהקו המאחד אותם הוא עמדתם נגד האחים המוסלמים. במסגרת זאת מצרים העניקה חסות לכינוסים שערכו דחלאן ואנשיו לחיזוק מעמדם בקרב הפלסטינים.
[2] https://www.alquds.co.uk/, 22.9.2020
[3] https://www.alquds.co.uk/, 21.8.2020
[4] https://www.amad.ps/, 22.9.2020
[5] https://www.amad.ps/, 22.9.2020
הזרקור למזרח התיכון 