אחת התוצאות של ההסכם בין ישראל לאמירויות היא החזרתו של מוחמד דחלאן לתודעה כמי שעתיד לשוב ולמלא תפקיד ברשות הפלסטינית. בעבר נעשו ניסיונות לחדש את מעורבותו באזור, אך אלה נכשלו בשל ההתנגדות העזה מצד יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
יצוין כי מוחמד דחלאן הודח מחברותו בפת"ח בשנת 2011 ונאלץ לעזוב את הגדה המערבית לאחר שנחשד כי חתר תחת שלטון עבאס כדי להדיחו. מאז פעל דחלאן לחיזוק מעמדו בייחוד במחנות הפליטים הפלסטיניים כשהוא מסייע בכספי האמירויות שאיתם רקם קשרים מוצלחים. במקביל יצר קשרים אמיצים עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי כשהקו המאחד אותם הוא עמדתם נגד האחים המוסלמים. במסגרת זאת מצרים העניקה חסות לכינוסים שערכו דחלאן ואנשיו לחיזוק מעמדם בקרב הפלסטינים.
שגריר ארה"ב: אנחנו חושבים על דחלאן כמנהיג
שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן מתח ביקורת על הרשות הפלסטינית ואמר לעיתון "ישראל היום" כי התושבים הפלסטינים בגדמ"ע רוצים חיים טובים יותר, וצריך להיות ברור להם שהדבר ייתכן. "מנהיגיהם מתעקשים להתלונן על עניינים ישנים שאינני סבור שהם רלוונטיים. הם צריכים להצטרף למאה ה-21. הם בצד הלא נכון של ההיסטוריה כיום." בתשובה לשאלה אם יש אפשרות שמוחמד דחלאן [חבר המועצה המחוקקת ברש"פ] יוכל להתמנות כמנהיג החדש של הפלסטינים השיב פרידמן: "אנו חושבים על כך אך אין לנו אינטרס לתכנן מי ינהיג את הרשות הפלסטינית."[1]
מוחמד דחלאן[2]
דובר נשיאות הרש"פ: העם הפלסטיני הוא שיקבע מי מנהיגו
בתגובה לדברי פרידמן, אמר דובר הנשיאות – נביל אבו רדינה – כי "מדיניות האיומים והלחצים שנמשכים או ניסיונות סחיטה מצד האמריקנים כלפי הנשיא מחמוד עבאס וההנהגה סופה להיכשל… העם הפלסטיני בלבד יחליט מי יהיו מנהיגיו לפי כללי הדמוקרטיה שנקבעו ע"י אש"פ בכל הקשור לחיים הפוליטיים של הפלסטינים ולא באמצעות איום או סחיטה זולה ששגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן מנסה באמצעותה ללחוץ על ההנהגה של העם הפלסטיני.
אין כל ערך לקמפיינים המפוקפקים, למזימות שנועדו לחיסול הנושא הלאומי שלנו ובראשו ירושלים ואתריה הקדושים ולמתקפה על מנהיג העם הפלסטיני. העם הפלסטיני הוא שישרטט את מפת הדרכים שלו ויבחר את הנהגתו אשר שומרת על זכויותיו הלאומיות והעקרונות שלא נזוז מהם."
אבו רדינה הוסיף: "לא יהיה שלום בכל מחיר, ואנו מתנגדים לחלוטין לסיפוח ולנרמול. ההתלכדות הלאומית סביב הנהגת הנשיא מחמוד עבאס לנוכח המחזה המוזר שאנו רואים אותו באזור [הנרמול בין האמירויות ובחרין] ולנוכח חריגתם של חלק [מהערבים] מכללי היסוד הלאומיים המאחדים [את כל הערבים], [ההתלכדות] היא התגובה לדברי ההבל הללו.
כל ניסיון להביא לידי ויתור על המקומות הקדושים והעקרונות מצד כל גורם נועד להיכשל בדיוק כפי שנכשלו כל המזימות מאז הצהרת בלפור עד עסקת טראמפ. עמידתו האיתנה של הנשיא עבאס מול מדיניות הכניעה [של האמירויות ובחרין] בשמירה על העקרונות הלאומיים היא שתקבע את עתיד פלסטין ותשרטט את המתווה של האזור."[3]
דובר ארגונו של דחלאן: אנו מתנגדים לדברי פרידמן
גם דובר זרם הרפורמה הדמוקרטית בפת"ח (ארגונו של מוחמד דחלאן) – דימיטרי דליאני – הגיב בשלילה לדברי פרידמן סביב מחשבות בממשל האמריקני על דחלאן כמנהיג העם הפלסטיני. "אנו מגנים את דבריו של פרידמן ומתנגדים להם… זרם הרפורמה הדמוקרטית בתנועת פת"ח דרש כמה פעמים ועודנו דורש לערוך בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת, בייחוד לאחר שחלפו יותר מחמש עשרה שנים מאז הבחירות לנשיאות [2005] וארבע עשרה שנים מאז הבחירות למועצה המחוקקת [2006] והרי בחירות כלליות שנקבעו בחוק הפלסטיני הן אירוע לאומי שלמענו שלמו בני עמנו בדמם."
דיליאני הוסיף: "דברי פרידמן הם בבחינת השפלה לעם הפלסטיני, הם חורגים מכללי הדיפלומטיה ומהווים התערבות בענייני הפנים של העם הפלסטיני. דבריו משקפים יהירות והתנשאות גזענית שמבטאת את המנטליות ההתנחלותית הישראלית הקיצונית ששלטת בהתנהגותו, בהחלטותיו ובהתבטאויותיו של שגריר ארה"ב בישראל. הנשיא השהיד – יאסר ערפאת – השאיר לנו מורשת פוליטית ברורה שמנהיג העם הפלסטיני ייבחר רק לפי רצון העם, ושהקלפיות בלבד יקבעו מי יהיה הנשיא. אין ברירה לעולם ובראשו לממשל האמריקני אלא לציית לרצון העם שלנו בקלפי."[4]
ניסיונות קודמים לשלב את דחלאן בחיי הפלסטינים
אין זו הפעם הראשונה ששמו של דחלאן מוזכר כמי שיחליף את עבאס. בשנת 2016 יזמו מדינות הקוורטט הערבי (מצרים, ירדן, סעודיה והאמירוית) פיוס בין עבאס לדחלאן מתוך כוונה שבבוא העת ישוב דחלאן למוסדות פת"ח ואפילו יירש את עבאס.
עבאס דחה את מאמצי הקוורטט הערבי בטענה שמדינות ערב אינן רשאיות להתערב בענייני הפנים של הרש"פ.
בתגובה ללחצי הקוורטט ולפעילות של דחלאן ומחנהו כינס עבאס את הוועידה השביעית של פת"ח בין 29 בנובמבר ל-4 בדצמבר 2016 תוך הדרת אנשי דחלאן מן הוועידה ובחירת הוועדה המרכזית של פת"ח ללא אנשי דחלאן כדי למנוע ממנו דריסת רגל פוליטית בפת"ח וברש"פ.
גם בשנת 2017 נעשה ניסיון לשלב את דחלאן בנעשה ברש"פ ובייחוד בעזה, וזאת בתיווך מצרים שיזמה הבנות בינה לבין חמאס ובינה לבין דחלאן כדי להביא לשיפור ניכר בחיי התושבים בעזה ולהגביר את התיאום הביטחוני בין מצרים לעזה. כמו כן דובר על פיוס חברתי בעזה כדי להתגבר על משקעי ההפיכה של חמאס בעזה בשנת 2007. דחלאן היה אמור במסגרת ההבנות הללו להשיג סיוע כספי מהאמירויות לעזה.
אולם התנגדותו העזה של מחמוד עבאס לכל היוזמה הזאת בשל החשש למעמדו גרמה להורדת הנושא מסדר היום.
נראה שכל עוד מחמוד עבאס עומד בראש הרשות הפלסטינית הוא לא ייתן יד לשובו של דחלאן לאזור ולחיים הפוליטיים ברשות הפלסטינית.
[1]https://www.maannews.net/, 17.9.2020
[2]https://amad.ps, 17.9.2020
[3]https://amad.ps/, 17.9.2020
[4]https://amad.ps/, 17.9.2020
הזרקור למזרח התיכון 