היומון הלונדוני אל-ערב דיווח כי ארגון זכויות האדם הסורי אל-מרצד חשף כי "מספר הלוחמים הסורים הלוחמים לצד טורקיה בלוב הגיע ל-17,420 ומתוכם 350 נערים שגילם פחות מ-18… גל חדש של שכירי חרב השייכים לארגונים התומכים בטורקיה חזרו מלוב לאחר שהסתיים החוזה שלהם. בגל הזה יש כ-450 חברים שלחמו לצדה של ממשלת ההסכמה הלובית וכעת הם הועברו לנמל התעופה מעיתיקה שבטריפולי בירת לוב ומשם לאיסטנבול."
שכירי חרב[1]
"טורקיה מגייסת אנשים, מאמנת אותם ושולחת אותם ללוב. גורמי תקשורת סוריים מסרו כי טורקיה ממשיכה לשלוח מאות לוחמים סורים שיתמכו במיליציות בטריפולי… הלוחמים נשלחים ללוב לאחר שמפתים אותם באמצעות קבלת דרכון טורקי ואלפיים דולר בחודש…"
הטיסות שמעבירות את שכירי החרב ללוב נרשמות כטיסות פנימיות פיקטיביות ולא במסגרת רשימת הטיסות הרשמיות כדי למנוע את זיהוי הלוחמים והעמדתם לדין בעתיד.
גם לאחר עשרה חודשים מאז שנחתם ההסכם הביטחוני והצבאי בין ראש ממשלת ההסכמה פאיז אל-סראג' ונשיא טורקיה, לא נפסקה העברת הלוחמים הטורקים ושכירי החרב הסורים אל לוב למרות הקריאות הבין-לאומיות להשיג רגיעה ולמרות הבטחות טורקיה בוועידת ברלין לפני כחודש לפעול לרגיעה.
עפ"י היומון, "המצב בלוב מסובך בשל ההתערבות של מדינות רבות בסכסוך בלוב ובייחוד ההתערבות הטורקית שליבתה את הסכסוך בין הקבוצות בלוב והציבה את הארץ הטובעת בכאוס כבר שנים בפני תרחיש של מלחמה ארוכת טווח בייחוד שהמגמות של טורקיה מנוגדות לרוב המאמצים הבין-לאומיים להשכנת שלום בלוב."[2]
בהקשר זה של ההתערבות הטורקית בנעשה בלוב כתב בעל הטור הירדני צאלח קלאב ביומון הרפורמיסטי אילאף מאמר ביקורת על ארדואן ושאיפותיו להחזיר עטרה לישנה ולחדש את האימפריה העותומנית. קלאב גם האשים את ארדואן בניסיון לטרפד את הניסיונות הנעשים במרוקו לפשר בין הצדדים הנצים בלוב.
ארדואן[3]
וכך כתב קלאב: "מיד כשהוכרז על הפגישה הלובית האחרונה במרוקו זימן רג'ב טיפ ארדואן, נשיא טורקיה, את פאיז אל-סראג', ראש ממשלת ההסכמה בלוב, לאנקרה כדי לתת לו הוראות שצריך לטרפד את הניסיון המרוקני האחרון… משום שידוע שארדואן ממתין להתפרקות לוב ולקריעתה כדי להחזיר משהו ממה שהוא מחשיב כרכוש של העותמאנים. ארדואן חוזר ואומר כי אדמת לוב היא אדמה עותמאנית וזאת אף שמצטפא כמאל (אתא טורק) הוא שמחק את המדינה הזאת והקים במקומה מדינה חילונית, זו המדינה שכעת הנשיא הטורקי הזה משחק בה… הוא בחר בפאיז אל-סראג' כסוכן שלו כדי להחזיר את נכסי האימפריה העותומאנית…
לו פאיז אל-סראג' היה מדינאי באמת ובעורקיו היה זורם דם לובי וערבי ולא עות'מאני טורקי הוא לא היה רץ לארדואן כאשר זימן אותו לבוא ולקבל הנחיות והיה מכריז מטריפולי שבלוב כי הוא תומך במאמצים הטובים שמשקיעה ממשלת מרוקו… וכי על הלובים לדעת שצריך לגדוע את ידי הרשע אשר נשלחו לעבר מדינתם מבחוץ. וכל מי שיוצר השפעות חיצוניות – צריך לא רק לגדוע את ידיו אלא גם להתיז את ראשו. ועד שיצליחו כל הניסיונות [של בעלי הכוונות הטובות] ועד שלוב תשוב ותתאחד חייבים לסגור את השער שפתח ארדואן ואחרים ולגרש את כל אלה המתערבים מבחוץ ואת משתפי הפעולה עמם."[4]
[1] https://alarab.co.uk/, 7.9.2020
[2] https://alarab.co.uk/, 7.9.2020
[3] https://alarab.co.uk/, 8.9.2020
[4] https://elaph.com/, 7.9.2020
הזרקור למזרח התיכון 