"ההודעה המשולשת של ארה"ב, ישראל והאמירויות הייתה בעצם הפגיון המורעל שבאמצעותו דקרו אותנו" – כך תאר יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס [אבו מאזן] את הסכם הנרמול בין ישראל לאמירויות.
הקדמה
הסכם הנרמול של ישראל, האמירויות וארה"ב היה מבחינת הפלסטינים הקש ששבר את גב הגמל. לאחר שהם דחו את עסקת המאה וזעמו על תוכנית הסיפוח הידרדרו היחסים בין הממשל האמריקני והרש"פ, שממילא הורעו לאחר שהממשל העביר את השגרירות לירושלים. גם ביחסי הרש"פ עם ישראל נוצרה מתיחות בעקבות תוכנית הסיפוח שהובילה אפילו להשעיית התיאום.
הזעם בקרב הפלסטינים כתוצאה מהנרמול בין ישראל לאמירויות הוא כה גדול עד שהם מוכנים לנסות שוב לסיים את מצב הפיצול הקיים בשטחי הרש"פ מאז יוני 2007 כשחמאס השתלטה על עזה. בעקבות זאת, נערכה ב-3 בספטמבר ועידה שהפלסטינים מכנים אותה היסטורית היות שהשתתפו בה כל הארגונים הפלסטיניים כולל חמאס והג'יהאד האסלאמי וכן ארגוני סירוב ובהם ארגונו של אחמד ג'בריל. מטרת הוועידה היא סיום מצב הפילוג ויישום הסכמי הפיוס שכבר למעלה מעשור איש לא הצליח ליישמם.
ועידת הארגונים הפלסטיניים[1]
עיקרי דברי עבאס בוועידה: עבאס תיאר את הנרמול כדקירה בגב הפלסטינים וטען כי זה צעד נוסף במסגרת מזימות של ישראל וארה"ב לחסל את הנושא הפלסטיני. עבאס הדגיש שאיש זולת אש"פ אינו מוסמך לייצג את הפלסטינים. עבאס דיבר על המתיחות ביחסים בין הרש"פ לממשל האמריקני על רקע העברת השגרירות לירושלים, עסקת המאה ולחצי ארה"ב על מדינות לא להעביר כספים לרש"פ, כך לטענתו. עבאס גם תיאר כיצד הרש"פ השתחררה מן ההסכמים עם ישראל בשל תוכנית הסיפוח ואיים כי אם ישראל תספח סנטימטר, היא תצטרך לשוב ולנהל את חיי הפלסטינים בשטחים. אשר לתהליך המדיני, עבאס הבהיר כי יהיה מוכן לשוב למו"מ רק במסגרת ועידה בין-לאומית בחסות האו"ם ובהשתתפות הקוורטט וכי הרש"פ לא תסכים שארה"ב תמשיך להיות המתווך היחיד בין הרש"פ לישראל. לדבריו, המו"מ צריך להתבסס על החלטות האו"ם ועל יוזמת השלום הערבית, ונגזר מכך שמדינות ערב אינן רשאיות לנרמל יחסים עם ישראל לפני פתרון הבעיה הפלסטינית. לאור המצב, הבהיר עבאס כי נדרש פיוס בין כל הארגונים שישים קץ לפילוגים בקרב הפלסטינים ויאפשר להם להתמודד מול הסכנות. אשר לאופי המאבק, עבאס קרא לנהל התנגדות עממית לא אלימה ולהקים הנהגה מאוחדת מכל הארגונים שתנהל את ההתנגדות הזאת. הביטוי המעשי לפיוס יהיה כינוס המועצה המרכזית של אש"פ והסכמה על מכניזם לסיום הפילוג תוך קביעת זמן מוגדרת.
מלבד דברי עבאס הוקראה הודעת סיכום בתום הוועידה: ההודעה דיברה על מזימה לשלול את זכות הפלסטינים להקמת מדינה ואת זכות השיבה ועל הסכנה לבעיה הפלסטינית עקב הנרמול. הוועידה גינתה את הנרמול וקראה לעולם לצאת נגד המזימות כלפי העם הפלסטיני. הוועידה החליטה להקים ועדה שתציג חזון ליישום הפיוס ולשותפות של כל הארגונים באש"פ תוך חמישה שבועות ותגיש המלצות למועצה המרכזית של אש"פ. כמו כן הוועידה הסכימה להקים ועדה לניהול ההתנגדות. משתתפי הוועידה הסכימו על אמצעי המאבק מול ישראל וטענו כי האמנות הבין-לאומיות מאפשרות להם להתנגד לכיבוש אולם הם הסכימו כי בשלב הנוכחי יפעילו ויפתחו את ההתנגדות העממית.
ניתוח והערכה
חשיבות ועידת הארגונים הפלסטיניים היא השתתפותם של כל הארגונים כולל ארגוני הסירוב שהתנגדו להסכמי אוסלו.
ההתמקדות בוועידה הייתה בנושא הפיוס, קרי מטרת הפלסטינים היום היא להתמודד מול האיום הגדול ביותר מבחינתם – הנרמול של מדינות ערב עם ישראל, שנתפס בעיניהם כבגידה בהם וביוזמת השלום הערבית שאחד העקרונות שלה הוא נרמול יחסי ישראל עם מדינות ערביות ומוסלמיות תמורת הקמת מדינה פלסטינית.
אשר לאופי המאבק בישראל, לא הוזכר המאבק המזוין והוסכם על "התנגדות עממית לא אלימה". עם זאת, צריך לזכור שהפירוש של הפלסטינים, כולל של הרש"פ בראשות מחמוד עבאס, ל"התנגדות העממית הלא אלימה" הוא שפיגועי דריסה ודקירה ושימוש בבקבוקי תבערה ואבנים נכללים בתוך הקטגוריה של ההתנגדות העממית. מלבד זאת, לא הייתה בדברי עבאס או בהודעת הסיום התנערות מהמאבק המזוין אלא רק הבהרה שבשלב הנוכחי הפלסטינים בוחרים באופציית ההתנגדות העממית.
נוסף על כך, מחמוד עבאס המשיך בדרכו לדבר בשבחם של השהידים והאסירים כשידוע שחלקם טרוריסטים. הוא גם ברך את מזכ"ל החזית העממית – אחמד סעדאת – ואיחל לו שישוחרר מכלאו – זה האיש שנשפט לשלושים שנה בשל תכנון רצח השר רחבעם זאבי.
עבאס גם האשים את ישראל האשמות כוזבות, למשל: ישראל גונבת כספים מהפלסטינים; ישראל ו"עדרי המתנחלים" עושים מעשי תוקפנות כגון: הרג וחילול מקומות קדושים; ישראל מבריחה נשק לשטחי הרש"פ כדי לזרוע כאוס.
גם בהודעת הסיום של הוועידה הושמעו דברי שבח לטרוריסטים (שהידים ואסירים). מלבד זאת נאמר בה כי לפליטים הפלסטינים יש זכות לחזור לבתיהם, והמשמעות היא חזרתם לגור במקום הישראלים שגרים בהם כעת.
עוד צוינה בהודעת הסיום הסתייגות של הג'יהאד האסלאמי מפתרון שתי המדינות ואי הסתפקות במדינה פלסטינית בגבולות 1967.
אכן, הפלסטינים הציגו מפגן מרשים של אחדות והחלו בתהליך של ניסיון לשים קץ לפילוג בין פת"ח לחמאס, אך הבעיה שלהם איננה חוסר הסכמה על פיוס. מזה למעלה מעשור הם מגיעים להסכמים ולהבנות בנוגע לפיוס, אך אינם מצליחים ליישם את ההסכמים. גם הפעם קשה מאוד לראות כיצד יצליחו אנשי פת"ח וחמאס להתגבר על האיבה העמוקה, על הפערים האידיאולוגיים ביניהם ועל יצר ההישרדות השלטונית שהוא המכשול הגדול ביותר שלהם בדרך לפיוס.
דברי מחמוד עבאס בוועידה:
"אנו מצדיעים לנשמות השהידים הגיבורים שלנו, לפצועים האמיצים שלנו ולאסירינו המחזיקים מעמד… ברכות למזכירים הכללים של הארגונים הפלסטיניים שנבצר מהם להשתתף בוועידה שלנו היום ובייחוד החבר נאיף חואתמה [מזכ"ל החזית הדמוקרטי], החבר אחמד ג'בריל [מזכ"ל החזית העממית – המפקדה הכללית], והחבר אחמד סעדאת [מזכ"ל החזית העממית] [מי יתן] שאללה ישחררו מכלאו וכך גם ישחרר את כל אסירינו הגיבורים…
הנרמול – דקירה בגב האומה
פגישתנו מתקיימת בשלב מסוכן ביותר שבו הבעיה הפלסטינית ניצבת מול מזימות וסכנות רבות שהבולטות בהן: עסקת התקופה [עסקת המאה – של ממשל טראמפ], תוכניות הסיפוח הישראליות, שמנענו אותן עד כה הודות לעמידה האיתנה של עמנו ועמדתנו היציבה. נוסף על כך, תוכניות הנרמול הסוטות [מיוזמת השלום הערבית], שהכיבוש משתמש בהן כפגיון מורעל שבו הוא דוקר את גב העם והאומה, ומה שקרה באחרונה, כלומר ההודעה המשולשת של ארה"ב, ישראל והאמירויות שהייתה בעצם הפגיון המורעל האחרון שבאמצעותו דקרו אותנו. אנו נפגשים היום כדי להתמודד עם כל הסכנות והמזימות האלה שמטרתן חיסול הנושא הפלסטיני וכדי להגן על אחדותנו הלאומית ועל החלטתנו הלאומית העצמאית. אנו נפגשים כדי לפעול מתוך עמדה לאומית פוליטית אחידה, שתסלול את הדרך לסיום הפילוג השנוא, ליישום הפיוס ולבניית שותפות לאומית באמצעות בחירות כלליות לנשיאות ולמועצה המחוקקת…
קבלת החלטות לאומיות שלנו היא זכות מוחלטת שלנו בלבד. לא ייתכן שנסכים שמישהו ידבר בשמנו ולעולם לא נסמיך מישהו לכך. קבלת החלטות פלסטיניות היא זכות בלעדית של הפלסטינים. שילמנו למענה מחיר יקר. אש"פ הוא הנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני וביתו המורלי המאחד, ולכן כולם צריכים להשקיע מאמץ להגן עליו ולחזקו כך שיהיה מגן לכל הפלסטינים במולדת ובפזורה…
אם יבוא מישהו [איחוד האמירויות] ויגיד לנו שהוא עצר את הסיפוח [אנו אומרים לו] לא נכון. עמנו בלבד הוא שעצר את הסיפוח והוא שהכשיל את עסקת המאה. אנו מדברים בשם העם הפלסטיני ולא זקוקים לאפוטרופסות או להגנה של איש…
דחינו על הסף את עסקת המאה האמריקנית, ניתקנו את קשרינו עם הממשל האמריקני כאשר הכיר בירושלים המאוחדת כבירת מדינת ישראל ואחר כך העביר את השגרירות לשם. כמו כן הפסקנו את הקשרים עם ממשלת הכיבוש הישראלית לאחר שהכריזה על תוכנית הסיפוח והחלטנו שאנו משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עמה. אמרנו לכולם שאם ממשלת הכיבוש הישראלית תבצע חלק מתוכנית הסיפוח, אפילו סנטימטר אחד מאדמתנו הכבושה מאז 1967, ממשלת ישראל תהיה מחויבת לאחריות מלאה על שטחי מדינת פלסטין ככוח כובש לפי הדין הבין-לאומי ואמנת ז'נווה הרביעית…
הלחצים עלינו ועל מדינות ערביות התגברו מאז תחילת השנה עד כדי שהמדינות האלה לא עמדו בהבטחותיהם הכספיות כלפינו. ביקשנו לקבל הלוואות… אך הממשל האמריקני הזהיר כל מדינה שהגענו אליה לא לתת לנו כסף כדי שנקרוס. אבל אנחנו לא נתמוטט ולא ניפול למרות לחצי האמריקנים. נכון שאנחנו לא מדינה עצמאית, אבל יש לנו רצון וזכות, ואללה אתנו, וזה מספיק להגן עלינו מפני כל הלחצים…
תהליך מדיני – באמצעות ועידה בין-לאומית בחסות האו"ם על בסיס היוזמה הערבית
אנו מוכנים לכינוס ועידה בין-לאומית לשלום בחסות האו"ם שיחל באמצעות מו"מ רציני על בסיס החלטות האו"ם ויוזמת השלום הערבית… שלפיה אם תיפתר הבעיה הפלסטינית, כל מוסלמי יוכל לנרמל יחסים [עם ישראל], אך הן [מדינות ערב] החלו בנרמול. אנו דבקים בעיקרון שטחים תמורת שלום ובמסגרת זמן מוגדרת ובחסות בין-לאומית רב צדדית כלומר בהשתתפות הקוורטט ומדינות נוספות…
לא נסכים שארה"ב תהיה מתווכת בלעדית במו"מ ולא נסכים לתוכנית [עסקת המאה]… היוזמה האמריקנית היא החלטה חד-צדדית שהגיעה מטראמפ והיא סותרת את הלגיטימיות הבין-לאומית ואת החלטות האו"ם וזכויות האדם…
מדינות ערב צריכות לשוב ולהדגיש את מחויבותן ליוזמת השלום הערבית ולכך שכינון יחסים נורמליים עם מדינת הכיבוש יהיה רק לאחר שהיא תסיים את הכיבוש ותעניק לפלסטינים עצמאות במדינתם הריבונית והרציפה שבירתה ירושלים המזרחית בגבולות 1967. לא תהיה מדינה בעזה [בלבד] ולא תוקם מדינה ללא עזה. עזה לא תסכים לכך, וגם אנחנו לא נסכים… גם אם יש מחלוקת בינינו לבין חמאס ואחרים, כולנו פטריוטים ונגן על המדינה…
"ישראל הורגת ומחללת מקומות קדושים. כמו כן מבריחה נשק לשטחים כדי ליצור כאוס"
כל זה נוסף על כך ששלטונות הכיבוש ועדרי מתנחליו נוהגים בתוקפנות כלפי עמנו , למשל: הרג, מעצרים, הריסת בתים, הפקעת קרקעות, חילול מקומות קדושים, ובייחוד מסגד אל-אקצא המבורך והמסגד האבראהימי בחברון [מערת המכפלה] והטלת מצור לא צודק על עזה האהובה. אולם כל הצרות האלה, הנטל הכלכלי ומגפת הקורונה מתגמדים מול נחישותנו הלאומית והדבקות בעקרונותינו ובזכויותינו הלגיטימיות…
אנו ניצבים מול אתגרים נוספים ובייחוד במישור הכלכלי. שלטונות הכיבוש מחזיקים מאות מיליונים מהכספים שהם גובים עבורנו. הם לוקחים שלושה דולרים לכל מאה דולר. זה בנוסף לחלק מהכסף שהם גונבים באמצעות שליטתם במעברים…
קיבלנו החלטה למנוע כאוס והברחת נשק שישראל מעבירה לשטחינו כדי להפיץ בה כאוס כפי שהיא עושה זאת בקרב ערביי ישראל… החלטנו להשתלט על הנשק הזה כך שיהיה בידיים חוקיות בלבד כדי שלא יהיה מצב של איבוד שליטה שישראל רוצה בו…
יש להתאחד להתנגדות עממית לא אלימה מול ישראל
אנחנו נשארים כאן ולא נעזוב את ארצנו. נשקיע כל מאמץ לתמוך בעמידה האיתנה של תושבינו ובייחוד בירושלים הבירה הנצחית שלנו. לא נחזור על הטרגדיה של 1948 כאשר הוציאו אותנו ממולדתנו וכך גם בשנת 1967. הפעם, בשום אופן לא נעזוב את ארצנו כדי להגן על מקומותינו הקדושים לנצרות ולאסלאם מפני מזימות הכיבוש. כמו כן, נמשיך לפעול יחד להגשמת אחדות ושותפות לאומית ונקווה שזה יקרה בקרוב. כל זה כדי להיות יחד באותה סירה מול ישראל באמצעות התנגדות עממית לא אלימה לכיבוש. אני קורא לכם להקים הנהגה לאומית שתוביל את כל פעילויות ההתנגדות הזאת. הגיעה העת שתהיה הנהגה להתנגדות שתקבע את התוכניות, הכללים והתנאים כדי להוביל התנגדות עממית לא אלימה.
אנו עושים את הסידורים המתאימים לכינוס המועצה המרכזית מהר ככל האפשר, ועד אז נסכים על המנגנונים החיוניים לסיום הפילוג והגשמת הפיוס והשותפות הלאומית במסגרת זמן מוגדר בהשתתפות כולם ללא יוצא מן הכלל, כולל הקמת ועדת מעקב מוסכמת על כולם שתגיש המלצות בישיבת המועצה המרכזית שאמורה להתכנס. הוועדה הזאת תורכב מכל הארגונים בלי יוצא מן הכלל ומאישים לאומיים עצמאיים…
אני קורא לדיאלוג לאומי כולל ואני קורא בייחוד לפת"ח ולחמאס להתחיל בדיאלוג כדי לאשרר מכניזם לסיום הפילוג. אנו רוצים להגיע להסכמה לפי העיקרון שאנחנו עם אחד ומשטר פוליטי אחד כדי להגשים את מטרות עמנו ושאיפותיו."[2]
הודעת הסיום של ועידת הארגונים הפלסטיניים
בוועידת הסיום של הארגונים הפלסטיניים משטחי הרש"פ והפזורה הפלסטינית שהתקיימה ב-3 בספטמבר פורסמה הודעת סיכום:
הפיוס הוא המטרה מול סכנת הנרמול
"ברגעים הגורליים האלה של ההיסטוריה של עמנו הבעיה הפלסטינית ניצבת בפני סכנות של מזימתיות, חיסול, צמצומה לפתרונות כלכליים, שלילת זכויותינו להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית ריבונית בגבולות ה-4 ביוני 1967 שירושלים בירתה… וזכות הפליטים לחזור לבתיהם שמהם גרמו להם להגר על בסיס החלטה 194. [ברגעים האלה] מגיעות המזימות והתוכניות של ממשלת הכיבוש והממשל האמריקני הנוכחי דוגמת עסקת המאה, תוכנית הסיפוח ויישום הנרמול שעמנו התנגד לו, ושהביטוי האחרון שלו היה ההסכם המשולש בין ארה"ב-ישראל-האמירויות…
בחסות אש"פ יזם הנשיא אבו מאזן, נשיא מדינת פלסטין ויו"ר הוועד הפועל של אש"פ, והמזכ"לים של הארגונים הפלסטיניים התחלה של מאמץ לאומי מבורך תוך היענות לרצון לאומי כן שתואם את יעדינו, השקפותינו ועקרונותינו המחייבים אותנו לסיים את הפילוג, להשיג פיוס וליישם שותפות לאומית פלסטינית.
העם הפלסטיני והנהגתו מתנגדים לכל פגיעה בירושלים ובמקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם. הם מגנים את כל גילויי הנרמול עם הכיבוש ורואים בו דקירה בגב העם הפלסטיני והאומה הערבית והאסלאמית…
אופציית המאבק הנבחרת בשלב הזה היא ההתנגדות עממית
הועידה דנה בכללי העימות עם הכיבוש כולל הפעלת מדינות העולם לעמוד מול המזימות ההן. משתתפי הוועידה הסכימו על אמצעי המאבק ומנגנוניו בעימות עם הכיבוש על אדמתנו הכבושה, כולל מה שנאמר באמנות בין-לאומיות לגבי זכות העמים להתנגדות לכיבוש.
אנו הפלסטינים סבורים שזכותנו לממש את שיטות המאבק הלגיטימיות, ובשלב הזה אנו מסכימים על פיתוח והפעלה של ההתנגדות העממית כאופציה המתאימה ביותר בהגנה על זכויותינו הלגיטימיות להתנגד לכיבוש. וכדי הגשים את מטרותינו האסטרטגיות לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית אנו חייבים לסיים את הפילוג ולהגשים פיוס ושיתוף לאומי.
בהקשר זה, אנו – עם אחד ומאוחד שחי במולדת חופשית אחת – הסכמנו על הצורך לחיות במשטר פוליטי דמוקרטי אחד, שלטון אחד, חוק אחד במסגרת פלורליזם פוליטי ורעיוני וקיבוע העיקרון של רציפות תקינה של השלטון באמצעות בחירות חופשיות וכשרות…
אנו בעד הקמת מדינה פלסטינית על כל השטחים הפלסטיניים הכבושים שירושלים בירתה. לא תהיה מדינה בעזה ולא תהיה מדינה ללא עזה…
תוקם ועדה שתציג חזון ליישום הפיוס
החלטנו להקים ועדה של אישים לאומיים שקולים, שזוכים באמון הציבור, שתציג חזון אסטרטגי ליישום סיום הפילוג וליישום הפיוס והשותפות באש"פ – הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני – תוך חמישה שבועות לכל היותר. היא תגיש את המלצותיה למועצה המרכזית של אש"פ, שאמורה להתכנס בהשתתפות מזכ"לי הארגונים הפלסטיניים כדי להבטיח שותפות של כולם תחת גג אחד של אחדות לאומית פלסטינית.
הסכמנו להקים ועדה לאומית מאוחדת שתוביל את ההתנגדות העממית הכוללת כדי שהוועד הפועל [של אש"פ] יספק לה את כל צרכיה.
דברי שבח לשהידים ולאסירים
אנו מביעים הערצה וכבוד לתושבים שלנו העומדים איתן והסבלניים בירושלים ובמחנות הפליטים בכל מקום. אנו מברכים בכל ההערכה והכבוד את משפחות השהידים, האסירים והפצועים ונאמר להם שהשחר עוד יפציע.
הסתייגויות הג'יהאד האסלאמי
הג'יהאד האסלאמי ביקש לרשום שתי הסתייגויות: התנגדות לפתרון שתי המדינות; אי הסתפקות במדינה בגבולות 1967.[3]
נספח
התבטאויות ראשי הארגונים הפלסטיניים
ראש הלשכה המדינית של חמאס – אסמאעיל הניה: "האסטרטגיה שצריך לנקוט היא אחדות לאומית ובניית ברית ערבית אסלאמית שתתמוך בפלסטינים. לא תוצע חלופה לאש"פ."
מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי – זיאד אל-נח'אלה: "צריך לעצור את הקריסה שאנו רואים היום כאשר יש ציות לממשל האמריקני שבא לידי ביטוי בחטא הגדול שעשתה מדינת איחוד האמירויות ובניסיון של מדינות אחרות ללכת באותו כוון."
סגן מזכ"ל חז"ע – אבו אחמד פואד – קרא להחרים כל משטר שינרמל יחסים באופן נפרד ומחוץ להסכמה הערבית. "יש לחזק את הקשר עם המדינות התומכות פלסטין ובראשן סין ורוסיה."
סגן מזכ"ל חז"ד – פהד סלימאן: "יש לפרק את השלטון בעזה שנקבע כעובדה מוגמרת ולאפשר לרש"פ לחזור ולשלוט בעזה לפי הסכם הפיוס משנת 2017."
טלאל נאג'י, סגן מזכ"ל החזית העממית – המפקדה הכלכלית (ארגונו של אחמד ג'בריל): "אנו נפגשים על בסיס מכנה משותף של התנגדות לעסקת המאה שפוגעת בבעיה הפלסטינית ובזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, התנגדות לתוכנית הסיפוח הישראלית ולהסכם הנרמול ביו ישראל לאמירויות… יש להקים ועדה מיוחדת לסיום הפילוג, למימוש האחדות הלאומית ולהגברת ההתנגדות העממית… אין חלופה לאש"פ.
מזכ"ל אל-צאעקה – מעין חאמד: "יש להפעיל את אש"פ ולתת לו תפקיד אמתי בהנהגת עמנו ובהגנה על זכויותיו בכל הפורומים."
מזכ"ל חזית המאבק העממי – אחמד מג'דלאני: "לא יתכן שפלסטין תהיה חלק מהמאבקים האזוריים בין הצירים… דברי עבאס הם מפת דרכים ליישום הפיוס וקץ לפילוגים. יש קונצנזוס פלסטיני נגד עסקת המאה, הסיפוח והנרמול וכך אפשר להגיע להסכמה על תוכנית פוליטית מאבקית משותפת ועל סיום המצב של דו-שלטון."
מזכ"ל מפלגת העם הפלסטינית בסאם אל-צאלחי: "יש לקיים דיאלוג לאומי מקיף בהשתתפות כל מרכיבי החברה בכל הזירות."
מזכ"ל ההתאחדות הדמוקרטית הפלסטינית – צאלח ראפת: "יש להקים ממשלת אחדות לאומית של כל הארגונים ולקיים בחירות לפני סוף השנה, כינוס מל"פ חדשה ובחירות לפרלמנט ולמל"פ בהשתתפות כל הארגונים ואישים לאומיים מהרש"פ ומהפזורה."
מזכ"ל חזית השחרור הפלסטינית – ואצל אבו יוסף: "יש להגביר את המגעים הדיפלומטיים ולהמשיך במאמץ בכל הדרגים הבין-לאומיים כדי להניע את ידידינו בעולם להטיל סנקציות על ישראל ולהעמידה לדין. כל זה בנוסף למימוש האחדות הלאומית, סיום הפילוג, חיזוק ההתנגדות העממית והתלכדות כולם סביב אש"פ."
מזכ"ל חזית השחרור הערבית – רכאד סאלם: "נדרשת תוכנית מדינית להתמודד עם עסקת המאה שמנסה לחסל את נושאי הסדר הקבע באמצעות תכתיבים… יש לחתור לוועידה בין-לאומית שתסתמך על החלטות האו"ם… אנו נגד קיום בחירות בצל הכיבוש… תומכים בהקמת וועדה לאומית לתמיכה בהתנגדות העממית… יש להפעיל את כל המוסדות והארגונים לעמוד נגד הנרמול."
מזכ"ל החזית הערבית הפלסטינית – סלים אל-ברדיני: "העם שלנו מצפה מאתנו לנקוט צעדים מעבר לנאומים ולסיסמאות, כלומר לעשות דברים רציניים ומוחשיים לסיום הפילוג לפי ההסכמים וההבנות שהושגו עד היום."
מזכ"ל היוזמה הלאומית הפלסטינית מצטפא אל-ברגותי: "הוועידה היא התחלה חדשה ומפנה היסטורי כדי להביס את אויבי עמנו ואת עסקת המאה שאפשר לכנותה הונאת המאה. כמו כן להביס את תוכנית הסיפוח ואת המזימות ליצור הנהגה בוגדת לעמנו… יש לאמץ התנגדות עממית מורחבת, להסלים את תנועת החרם ולהטיל סנקציות על ישראל… מדינת הכיבוש החליטה לחסל את הרעיון של פתרון על בסיס של פשרה ואת כל הסיכויים למו"מ, ולכן לא נותר לנו אלא ללכת בדרך המאבק וההתנגדות האמיצה."
יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי מוחמד ברכה: "יש לעצור את כל אלה האורבים להכשיל את האחדות הלאומית." הוא הדגיש את ההתנגדות לנרמול הערבי משום שהקשרים הנרקמים בין מדינות ערביות לישראל הם "עקיפת זכויות העם הפלסטיני והיוזמה הערבית לשלום." כמו כן הדגיש כי אש"פ הוא הנציג הלגיטימי והיחיד של העם הפלסטיני וכי לפלסטינים יש זכות השיבה על בסיס החלטות האו"ם.[4]
[1] http://www.alhayat-j.com/, 4.9.2020
[2] http://www.alhayat-j.com/, 3.9.2020
[3] http://www.alhayat-j.com/, 4.9.2020
[4] http://www.alhayat-j.com/, 4.9.2020
הזרקור למזרח התיכון 