בימים האחרונים התרבו הפרסומים על שאיראן מפרה באופן בוטה את זכויות האדם ומוציאה להורג פעילים שהשתתפו בהפגנות נגד המשטר האיראני לאחר שהוצאו מהם הודאות כוזבות תחת עינויים.
המתאבק האיראני[1]
קמפיין לשחרורו שח המתאבק המצטיין
בתוך כך מתנהל קמפיין להצלת המתאבק האיראני המצטיין – נויד אפכארי – מעונש מוות שהוטל עליו באשמת השתתפות בהפגנות נגד המשטר בשירז לפני כשנתיים. גם הנשיא טראמפ התגייס למאבק ובציוצו ביקש ממנהיג איראן שלא להוציא להורג את אפכארי.[2]
טראמפ[3]
סוכנות זכויות האדם באיראן הראנה מסרה כי אפכארי העביר מסר שהוא עונה בחקירתו אצל מחלקת החקירות המיוחדות של משטרת איראן ואולץ להודות לאחר שעונה "עד מוות". הוא תאר את ההאשמות כלפיו "מפוברקות ושקריות מן היסוד". גם הפעילה האיראנית – נזאנין בונידי – טענה טענות דומות מפי מקורביו.
בחודשיים האחרונים ניהלו פעילים איראניים קמפיין נרחב בתיוג "לא תעדמו" (אל תוציאו להורג) בהשתתפות פעילים ואישים כדי למנוע הוצאה להורג של שמונה צעירים שנעצרו בהפגנות נגד המשטר בטהרן ובאספהאן. למרות זאת שלטונות איראן הוציאו להורג באוגוסט 2020 את מצטפא צאלחי – מפגין שנעצר ב-2017 באספהאן.
במקביל לדרישה לשחרר את אפכארי, מתנהל כעת קמפיין בדרישה משלטונות איראן לשחרר את הפעילה האיראנית – נסרין סטודה – בתיוג "שחררו את נסרין" השובתת רעב כבר שבועיים. היא הואשמה בהפצת תעמולה המעודדת מעשי חבלה. אף שהשלטונות שחררו אסירים רבים בשל הקורונה סטודה לא שוחררה.[4]
דוח אמנסטי: איראן הפרה זכויות אדם וחלק מהקרבנות הם ילדים בני עשר
דוח של ארגון אמנסטי גילה כי המשטר האיראני השתמש בכל מיני שיטות של עינויים והפר באופן בוטה זכויות אדם נגד עצורי מחאת הבנזין (בעקבות העלאת מחירי הדלק באופן בלתי סביר) בנובמבר 2019.[5] הארגון אסף עדויות של עשרות עצורים מתוך 7000 איראנים שנעצרו בהפגנות ההן. כוחות הביטחון של איראן דיכאו את ההפגנות במהירות ובאכזריות, עצרו אלפים וניתקו את רשת האינטרנט.
כבר בדצמבר 2017 פרצו מחאות על רקע המצב הכלכלי של התושבים ובמהלכן דרשו המפגינים את הפלת המשטר. המפגינים גם שרפו תמונות של המנהיג הרוחני עלי ח'מינאי.
לפי הדוח, מנגנוני הביטחון ומערכת המשפט באיראן ביצעו "סדרה של הפרות איומות של זכויות אדם ובהן מעצרים שרירותיים, העלמת אנשים ועינויים… ביניהם: מלקות, הלם חשמלי, העמדת פנים שמוציאים אנשים להורג או מטביעים אותם, אלימות מינית, כפייה על עצורים לשתות חומרים כימיים ושלילת טיפול רפואי. כמו כן, הפשטת העצורים, התזת מים קרים על גופם, חשיפתם לטמפרטורות קיצוניות, לאורות מסנוורים מאוד ולרעש חזק, עקירת ציפרניים והתזת תרסיס פלפל…
חלק מן העצורים נשפטו והוענשו במלקות, על חלקם נגזר עונש מוות במשפט שלא נעשה בו צדק, בדלתיים סגורות ע"י שופטים לא אובייקטיביים – משפטים שלרוב נמשכו פחות משעה והתבססו באופן שיטתי על הודאות שהוצאו בכוח תחת עינויים."
עוד נכתב בדוח כי "בין הקרבנות היו ילדים שגילם אינו עולה על עשר שנים, מפגינים שנפצעו וכאלה שנעצרו בבתי החולים לאחר שניסו לקבל טיפול רפואי בעקבות פציעותיהם מירי במהלך ההפגנות. כמו כן פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשים שהשתתפו בטקסי זיכרון של הרוגי מחאות."
עפ"י הדוח, "חוקרים ובכירים בבתי הכלא נקטו אלימות מינית נגד עצורים זכרים, הפשיטו אותם, הכריחו אותם להישאר עירומים, השתמשו בביטויים מיניים גסים, התיזו תרסיס פלפל באזור אברי המין ונתנו מכות חשמל באשכיהם."
אחד העצורים שספג הלם חשמלי תאר את שעבר עליו כך: "העינוי הגרוע ביותר היה הלם חשמלי [וחשתי] כאילו כל גופי נדקר במיליון מחטים." עצור אחר סיפר כי "תלו אותו מידיו ורגליו על עמוד בתנוחה מכאיבה וכל החוקרים הצביעו עליו כאילו הוא קבב עוף [על שיפוד]."
הכתבה ציינה כי לפי מומחי או"ם דווח בדצמבר 2019 על כך שמספר הקורבנות במהלך דיכוי ההפגנות הגיע ליותר מ-400 הרוגים. אמנסטי תיעד 304 הרוגים ואילו משרד החוץ האמריקני העריך כי נהרגו כ-1500 איש שהשתפו במחאות. [6]
ארגון זכוית אדם: איראן לא מתאמצת למנוע תחלואת קורונה בבתי הכלא
מכון עבד אל-רחמן בורומנד לזכויות אדם באיראן, שמקום מושבו בוושינגטון, דיווח כי "השלטונות באיראן אינם נוקטים את הצעדים הדרושים לעצור את התפשטות תחלואת קורונה בבתי הכלא הצפופים של איראן כולל מתקני מעצר של כלואים זרים. בדוח מטעם המכון צוין כי שירותי בתי הכלא אינם עוברים חיטוי ומוצרי ההיגיינה האישית דוגמת סבונים הם מצרך נדיר שקשה להשיג."
הדוח, שמסתמך על ריאיונות עם אסירים משוחררים ומקורות בתוך איראן, מפריך את טענות איראן שהיא נוקטת צעדים נגד הקורונה בבתי הכלא. לפי הדוח, רמת ההגיינה האישית בבתי הכלא בנסיגה רצינית מאז אפריל 2020. פעולות החיטוי הופסקו בשל מחסור בתקציב וצעדי הבידוד אינם יעילים משום שיש ערבוב עם האסירים החדשים במקלחות ובאולמות הספורט ובאמצעי התעבורה.
אמנם השלטונות האיראניים שחררו אסירים רבים בתחילת התפרצות המגפה עקב הצפיפות הגבוהה, אך היום בתי הכלא דורשים מהאסירים לשוב מחופשתם אל הכלא.
רויה בורומנד, המנהלת הביצועית של המכון ואחת המייסדות שלו, אמרה כי "קשה לקבוע את היקף התחלואה בקורונה בבתי הכלא באיראן אך המידע הקיים מדאיג." היא הוסיפה כי "המצב רע מאוד ואפילו בשיא התפשטות המגפה איראן לא הפגינה חמלה כלפי האסירים בין שהם פוליטיים, פליליים או חברי העדה הבהאית הבלתי חוקית באיראן."[7]
[1] https://elaph.com/, 4.9.2020
[2] https://www.alarabiya.net/4.9.2020
[3] https://www.alarabiya.net/4.9.2020
[4] https://aawsat.com/, 30.8.2020; https://www.alarabiya.net/4.9.2020
[5] https://aawsat.com/, 3.9.2020
[6] https://aawsat.com/, 3.9.2020
[7] https://aawsat.com/, 2.9.2020
הזרקור למזרח התיכון 