"כיצד אפשר לחיות עם חזבאללה אם החליט להרוג אותנו ואיש לא יכול להענישו?… איך נחיה עם חזבאללה שהחליט ב-7 במאי 2008 להתפרץ לבתינו ולאיים בנשק על כל תושבי ביירות והר הלבנון ואיש אינו מסוגל להרתיעו? כיצד אפשר להמשיך עם חזבאללה שמחליט לבדו להכניס את המדינה למלחמה בכל זמן שהוא רוצה?" – כך לפי מישל טויני, סגנית מנכ"ל היומון הלבנוני אל-נהאר ובתו של עורך היומון אל-נהאר – ג'ובראן תוויני – שנרצח בשנת 2005 והיה ידוע בהתנגדות לנוכחות הסורית בלבנון ובביקורתו על חזבאללה.
ב-2 בספטמבר 2020 פרסמה מישל טויני מאמר ביקורת קשה נגד חזבאללה ואיראן.[1] היא מאשימה את חזבאללה בהרס לבנון וטוענת כי דבר לא ישתנה בלבנון אם חזבאללה ימשיך לשלוט ואם הבחירות יתקיימו תחת איום הנשק של הארגון. היא מותחת ביקורת חריפה על כך שחזבאללה אינו משלם על חטאיו, ואיש אינו מעז ללחוץ להסגרת איש חזבאללה – סלים עיאש – שהורשע ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר – רפיק אל-חרירי. היא גם מאשימה את חזבאללה בקבלת החלטה לצאת למלחמה מתי שהוא רוצה ובעיכוב הבחירות כדי להכתיר לנשיא את מי שהוא חפץ בו. טויני גם טוענת שהקמת הממשלה החדשה אינה מועילה משום שגם הממשלה הזאת תהיה כלי שרת בידי חזבאללה. לטענתה, אין להשוות בין מעורבות צרפת בלבנון במטרה לסייע למדינה לבין התערבות איראן המנצלת את לבנון רק כדי לקדם את האינטרסים שלה.
מישל טויני[2]
להלן עיקרי המאמר של טויני:
הקמת הממשלה החדשה אינה הפתרון היות שהיא מקבלת הנחיות מגבוה
"לאחר דברי מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, שוב התברר בווודאות שיש לבנון שלנו ויש לבנון שלהם [של חזבאללה]. היום מתמקדות הפרשנויות בנושא הטלת הרכבת הממשלה החדשה על מצטפא אדיב בניסיון לשטות בציבור שוב, כאילו הבעיה היא בקביעת שמו של מרכיב הממשלה או באישיותו. הבעיה היא שמדובר בראש ממשלה שכוחו משותק, נשיא מדינה חסר כל סמכות ומדינה הכורעת תחת שלטון חזבאללה. בכנות, חזרנו למצב של השתלטות וכיבוש, וההחלטות [במדינה] אינן בידנו.
הפרלמנט הוא הצגה ומושא ללעג, הממשלה [מורכבת] מדמויי שרים המבצעים החלטות של הבכירים. האם זה נורמלי שיש אדם שהורשע ברצח ראש ממשלת לבנון [לשעבר רפיק אל-חרירי] ושמו סלים עיאש, ואיש אינו מעז לבקש את הסגרתו? חזבאללה נמצא מחוץ לענישה ולצדק."
הגיעו מים עד נפש. חזבאללה הורג את הלבנונים וניצב מעל החוק
"וכאן אנו שואלים: כיצד אפשר לחיות עם חזבאללה אם החליט להרוג אותנו ואיש לא יכול להענישו? איך נחיה עם חזבאללה שהחליט לשלוח מאזוט לסוריה דרך מעבר בלתי חוקי על חשבון הדולרים שנשארו לנו ואיש אינו יכול לעצור אותו? איך נחיה עם חזבאללה שהחליט ב-7 במאי 2008 להתפרץ לבתינו ולאיים בנשק על כל תושבי ביירות והר הלבנון ואיש אינו מסוגל להרתיעו? כיצד אפשר להמשיך עם חזבאללה שהחליט לבדו להכניס את המדינה למלחמה בכל זמן שהוא רוצה? או שהוא החליט לעכב את הבחירות לנשיאות ולמוסדות אחרים עד שיבחר את הנשיא שהוא רצה בו?
הבלגנו שנים רבות אך המצב מתדרדר מדחי אל דחי, והיום אנו אומרים: הגיעו מים עד נפש.
לאחר הנאום האחרון של מזכ"ל [חזבאללה – חסן נצראללה], אפשר לומר: לכם לבנון שלכם ולנו לבנון שלנו. די למוות שלנו, לאובדן ולקבורת מה שאנו אוהבים."
צרפת מנסה לסייע לעומת איראן שמחזירה את לבנון לאחור
"השקפתנו שונה לגמרי [מזו של חזבאללה] אתם סבורים שההתערבות של איראן בלבנון היא כמו זו של צרפת, ואילו אנו רואים בצרפת מדינה שמסייעת ורוצה לטפח את לבנון, לעומת איראן שמסיגה אותנו לאחור ומשתמשת בנו כקלף לקידום האינטרסים שלה.
אנחנו בעד תרבות החיים, היופי… אנחנו בעד שמחה, כלכלה חופשית, התפתחות ובנייה. לבנון שלנו היא נשיא דוגמת בשיר ג'ומיל, הנשיא החזק.[3] ואילו לבנון שלכם הוא נשיא [מישל עון] שצועק לכם: לפקודתכם."
העם הלבנוני מאס בשלטון העריצים
"לבנון שלנו היא לבנון של ג'ובראן טויני [שנרצח בשנת 2005] וסמיר קציר [עיתונאי מרוני שהיה ידוע בהתקפות על סוריה – נרצח בשנת 2005], ולא עיתונות זולה המקדמת אתכם [את חזבאללה] על חשבון העם. לבנון שלנו היא מהפכת 17 באוקטובר [תנועת המחאה בלבנון שהחלה באוקטובר 2019 והביאה להתפטרות ראש הממשלה סעד אל-חרירי] והיא הדגל הלבנוני בלבד ולא תמונות מנהיגי איראן. לבנון שלנו היא מערכת משפט אמתית שתעניש אתכם ותעז לחקור ההתנקשויות בלי שגורל החוקרים יהיה כמו זה של החוקר וסאם עיד [קצין צבא, אחד החוקרים בפרשת רצח רפיק אל-חרירי שחשף שיחות טלפון שקישרו בין חזבאללה לרצח אל-חרירי. עיד נרצח בשנת 2008].
אנו רוצים מולדת שבה כולם שווים ולא מולדת שנתונה לשלטון של בריונים על אופנועים ומשטרה שיורה אש חיה על המפגינים. היום אני כותבת מעבירה מסר: העם שלנו מאס בשלטון העריצות והעוולה. הגיע הזמן לומר לחזבאללה ולכל אלה שכרתו ברית אתו למען הכסא שהם הרסו את המדינה ואותנו.
הגיע הזמן לומר: אנו תחת כיבוש, ואם יתקיימו בחירות בחסות הנשק והשחיתות כפי שהתקיימו לפני כן, לא ישתנה דבר. צריך להתחיל להכריז על העובדה שכל עוד חזבאללה שולט בלבנון, מה שנעשה לא ישנה מאומה."
[1] https://newspaper.annahar.com/, 2.9.2020
[2] http://www.al-sayad.com/, 5.8.2018
[3] בשיר ג'ומיל, מנהיג הכוחות הלבנוניים כולל הפלנגות בלבנון ומנהיג העדה המרונית שהכתיר את עצמו כנשיא לבנון בסיוע ישראלי. נרצח בשנת 1982 בידי שליח של הסורים.
הזרקור למזרח התיכון 