ממשלת לבנון התפטרה למורת רוחו של חזבאללה

הקדמה

ב-10 באוגוסט התפטרה ממשלת לבנון בראשות חסאן דיאב בעקבות המחאה העממית על הפיצוץ בנמל ביירות. גל ההתפטרויות בקרב פוליטיקאים, כולל שרים, והכוונה לכנס את הפרלמנט לדון באחריות הממשלה למצב בלבנון וכן הפגנות המחאה ברחובות ביירות הובילו את ראש הממשלה להתפטר למרות נסיונות חזבאללה להניאו מכך.

ראש הממשלה המתפטר חסאן דיאב[1]

כבר לפני הפיצוץ בנמל ביירות ב-4 באוגוסט התגברה הביקורת על הממשלה בשל המצב הכלכלי הקשה בלבנון. הממשלה שפעלה ברוח מדיניות חזבאללה ובעלי בריתו, כולל הנשיא מישל עון, לא הסכימה לקבל את תנאי קרן המטבע העולמית ללבנון בדבר עשיית רפורמות תמורת סיוע לכלכלת לבנון והצלתה מקריסה. גם הניסיון של שר החוץ הצרפתי לשכנע את הממשלה לבצע רפורמות נתקל בכתף קרה מצד ראש הממשלה חסן דיאב. בעקבות זאת שר החוץ של לבנון נאציף חתי התפטר והיה הסנונית הראשונה בהתפרקות הממשלה.

המצב כיום דומה למחאה באוקטובר 2019 שבה ממשלת סעד אל-חרירי התפטרה עקב יציאת הציבור לרחובות בדרישה מכל מנהיגי לבנון להתפטר. גם אז חזבאללה ניסה לשכנע את ראש הממשלה דאז סעד אל-חרירי שלא יתפטר.

השוני הוא שכיום חזבאללה מצוי במצב פחות טוב משום שעיקר חיצי הביקורת והמשטמה מופנים כלפיו. יהיו אשר יהיו תוצאות חקירת הפיצוץ בנמל ביירות, הציבור רואה בחזבאללה ארגון שמסכן את האוכלוסיה בכך שהוא מסתיר מצבורי נשק וחומרי נפץ בתוך ריכוזי אוכלוסייה.

מלבד זאת, השפעת חזבאללה על מהלך העניינים נפגמה מעט משום שהממשלה שאותה הוא הפעיל התפטרה, צרפת מגלה מעורבות רבה במתרחש בלבנון בשיתוף פעולה עם ארה"ב וסעודיה ומנסה לצמצם את השפעת איראן וחזבאללה באזור. נוסף לכך, עדיין מצפה לחזבאללה פסק הדין במשפט רצח רפיק אל-חרירי שבו הארגון או שותפיו בציר ההתנגדות עלולים להיות מורשעים במעורבות ברצח.

אין ביטחון שהתפטרות הממשלה בלבנון תרגיע את הציבור ותביא להפסקת המחאות משום שהציבור דורש את החלפת כל המנהיגים, וכרגע רק אחד מהם התפטר. כזכור גם במחאת 2019 המחאות לא פסקו בעקבות התפטרות סעד אל-חרירי.

למרות זאת, אין להספיד את חזבאללה. הארגון עדיין שולט בלבנון ואין מי שיערער את עצמתו הצבאית במדינה. אם ההפגנות נגדו יימשכו, הוא עלול לנקוט צעדים כמו במחאת 2019 ולהוציא לרחוב את תומכיו שיגרמו לדעיכת המחאה.

אשר לממשלה, הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן כממשלת מעבר עד שיוחלט אם תוקם ממשלה חלופית או שיתקיימו בחירות לפרלמנט. בכל אופן ייתכן שחזבאללה ינסה לדחוף להקמת ממשלה שבא ייוצגו גם זרמים אחרים מלבד המחנה שלו ובעלי בריתו כצעד של השלמה עם המצב הכלכלי הקשה ובניסיון לעודד מדינות וגופים בין-לאומיים לסייע ללבנון.

התפטרות ממשלת לבנון

הזעקה הגדולה של תושבי לבנון לנוכח האסון שפקד אותם בנמל ביירות מצאה אוזן קשבת אצל חלק מן הפוליטיקאים, ואכן כמה שרים וחברי פרלמנט התפטרו. אפילו ראש הממשלה חסאן דיאב אותת ב-9 באוגוסט על כוונה של ממשלתו להתפטר קולקטיבית. חזבאללה עשה מאמץ למנוע את ההתפטרות משום שהממשלה בראשות דיאב הייתה נוחה לו ועשתה כרצון הארגון, אולם כעבור יום, ב-10 באוגוסט בערב, הודיע דיאב על התפטרותו "כדי להציל את לבנון" וסיים בקריאה "אללה יגן על לבנון."[2]

מקור האמוניה – חומר שהוחרם ע"י לבנון מספינה שעגנה בנמל ביירות

מאז הפיצוץ בנמל ביירות מנסים בלבנון לשחזר כיצד הגיעה האמוניה החנקתית למחסן מספר 12 בנמל. רב החובל של הספינה "רוסוס" – בוריס ברוקושיב – סיפר בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות על הרקע להימצאות האמוניה החנקתית[3] בנמל: הספינה שיצאה מבטומי בים השחור נשאה את דגל מולדביה, ושכר אותה איש עסקים רוסי המתגורר בקפריסין ושמו איגור גריצ'שקין כדי להעביר את מטען האמוניה שמשקלו יותר מאלפיים טון לנמל בירא במוזמביק. הספינה עצרה בטורקיה עקב מחלוקות בין הימאים הקודמים לגבי שכרם. נעשה חוזה אתו שימשיך את המסע מטורקיה למוזמביק תמורת מיליון דולר.

רב החובל הוסיף כי לא יכול היה לעבור דרך תעלת סואץ משום שהבעלים הודיע לו שהוא לא יוכל להבטיח די כסף לשלם כדי לעבור בתעלת סואץ ולכן ביקש ממנו להתקדם לעבר נמל ביירות עד שיוכלו להבטיח את הסכום הנדרש. ואכן הספינה הגיע לביירות חודשיים לאחר שיצאה מגיאורגיה. בכירים בלבנון טענו כי הספינה לא הייתה כשירה להמשיך בדרכה ועצרו אותה משום שלא התקבל ממנה מס עגינה. נראה שגריצשקין נטש את הספינה ששכר. בכירים לבנוניים אילצו חלק מן הצוות להישאר על הספינה עד שיוסדר החוב שלה ללבנון. לטענתו, בכירים בנמל התעלמו מהחומר המסוכן בספינה והתעניינו רק בכסף המגיע להם. רב החובל מכר את הדלק שבספינה כדי לשכור שירותי משרד עורכי דין שיגן עליו ועל הצוות. עורכי הדין הזהירו שהספינה עלולה לטבוע או להתפוצץ, ואכן שופט לבנוני שחרר את אנשי צוות הספינה בשנת 2014 מסיבות הומאניות, ואילו המטען הקטלני הועבר למחסן מספר 12 ונשאר שם עד יום הפיצוץ. לדברי ברוקושיב, הבכירים הלבנונים טעו כאשר התעקשו לעצור את הספינה ולהחזיק במטען האמוניה בנמל במקום לפזרה בשדות.

מקורות אחדים בנמל מסרו כי יש הסבורים שמחסן מספר 12 משמש לאחסון סחורה מוחרמת, אחרים טוענים כי הוא נחשב למאורה עבור המושחתים ואחרים טוענים כי הוא שייך לחזבאללה לצורך אחסון נשק.[4]

האתר הלבנוני אל-נשרה הוסיף כמה פרטים בנושא והעלה כמה שאלות לגבי האחריות לרשלנות שהובילה לפיצוץ:

הספינה עצרה בנמל ביירות במחצית השנייה של 2013 כדי להעמיס ברזל בנוסף לאמוניה שכבר הייתה בה. אך בעקבות חיפוש בספינה נעצר רב החובל וכמה אנשי צוות בטענה כי לא שילמו את האגרות וכי העבירו חומר נפץ.

סיבת החלטת הרשויות בלבנון לפרוק את המטען בנמל אינה ברורה די הצורך. יש הטוענים כי שופט קבע לעשות זאת משום החשש שהמטען יטבע עם הספינה שכבר לא הייתה במיטבה. כמו כן נאמר כי צבא לבנון סירב להעביר את המטען למחסניו בשל הסכנה שבו והציע לייצאו, אך מכשולים משפטיים ולוגיסטיים מנעו זאת. גם החברה הלבנונית לחומרי נפץ לא גילתה עניין ברכישת המטען. ההצעה לחלק את החומר לחקלאים לא התקבלה משיקולי איכות הסביבה.

מכתבים רבים נשלחו לגורמים ביטחוניים, פוליטיים ומשפטיים מטעם המכס, ביטחון המדינה, האגף למלחמה בסמים בתאריכים שונים לאורך השנים שבין 2014 – 2020 ודבר זה מוכיח שגורמי שלטון רבים היו מעודכנים לגבי החומר המסוכן, אך כל גורם מטיל על גורמים אחרים את האחריות להתרשלות במציאת טיפול מעשי לבעיית אחסון החומר בנמל .

אנשי המכס פרקו את המטען המוחרם מהספינה מתוקף פסיקת השופט ג'אד מעלוף בשנת 2014 לאחר המלצות רבות שלא להשאיר את המטען המסוכן על הספינה שכבר החלה לשקוע ואכן היא טבעה בסופו של דבר בשנת 2016.

בעקבות הפיצוץ ב-4 באוגוסט, ולפי בקשת האינטרפול בלבנון, חקרו שלטונות קפריסין את בעל הספינה המתגורר בקפריסין ותשובותיו הועברו לשלטונות לבנון.[5]

פרשת הספינה החלה בתקופת כהונתו של נג'יב מיקאתי כראש ממשלה. שר העבודה היה ע'אזי אל-ערידי, שפיק מרעי היה מנכ"ל המכס וחסן קריטם יו"ר הנמל. עם זאת יצוין כי ממשלתו של מיקאתי באותה תקופה כבר הייתה ממשלת מעבר שסמכויותיה הביצועיות מצומצמות. לאחר מכן היו עוד נשיאים וממשלות ובעלי תפקידים במשך שש שנים שכנראה גם להם אפשרות לקבל החלטות שהיו יכולות למנוע מלבנון את האסון הזה.

נעצרו שלושה עובדים בחשד שביצעו עבודות ריתוך במחסן 12, אך לא ברור מתי נעשו העבודות. יש הטוענים כי הריתוך היה הגורם הישיר להתלקחות ולמה שקרה, ואחרים סבורים כי עבודות הריתוך הסתיימו כמה שעות לפני הפיצוץ, והעובדה שהפועלים לא נפגעו מוכיחה שלא הם גרמו להתלקחות ולפיצוץ. [6]

השלטונות, שהתחייבו להעניש את האחראים לפיצוץ ולאחסון כמויות גדולות של אמוניה חנקתית בנמל ביירות לפני שש שנים בלי לנקוט צעדי הגנה, עצרו 20 איש לחקירה ובהם בכירים בנמל ובמכס ומהנדסים ובראשם ראש מועצת המנהלים של הנמל = חסן קריטם ומנכ"ל המכס – בדרי זאהר. כך לפי מקור ביטחוני. [7]

צרפת מסייעת ללבנון ומגלה מעורבות רבה במתרחש

ביקור מקרון נשיא צרפת בלבנון ב- 6 באוגוסט הוביל לוועידת המדינות התורמות ב-9 באוגוסט כדי לסייע ללבנון להתגבר על אסון נמל ביירות. בכינוס גויסו כ-300 מיליון דולרים. מקרון נפגש עם נציגי הפלגים בלבנון כולל נציג חזבאללה והבהיר שהדרך לטיפול במשברים של לבנון חייבת לעבור דרך רפורמות והקמת ממשלת אחדות לאומית. כמו כן הצהיר באזני מנהיגי לבנון שהוא קשוב לסבלם ולכאבם של תושבי לבנון. הצהרת מקרון שכספי הסיוע יועברו ישירות לתושבים מעידה על חוסר האמון במערכות השלטון בלבנון.

מחאת הגרדומים

ב-8 באוגוסט החלה מחאת תושבי ביירות על ההזנחה בנושא האמוניה. מפגינים ברחוב אל-שוהדא בביירות הציבו גרדומים עבור מנהיגי לבנון וראשי המפלגות בסיסמה "יום שבת של הגרדומים" להביע את זעמם על הפוליטיקאים. לגרדום הועלו בובות של הנשיא – מישל עון, יו"ר הפרלמנט – נביה ברי, מזכ"ל חזבאללה – חסן נצראללה ויו"ר מפלגת הזרם הלאומי החופשי – ג'ובראן באסיל.

בובות נצראללה ובאסיל על הגרדום[8]

אלפי מפגינים נהרו למרכז ביירות, חלקם פנו לבניין איגוד הבנקים במרכז ביירות, הבעירו אש בקומת הקרקע. הצבא הציב מחסומים למנוע הגעת מפגינים נוספים לרחוב אל-שוהדאא ופיזר כרוזים שבהם הביע הבנה לכאבם של הלבנונים, אך קרא להם "להקפיד על הפגנות לא אלימות, להימנע מחסימת כבישים ולא לתקוף רכוש ציבורי או פרטי". הצבא הזכיר למפגינים שגם חיילים נהרגו בפיצוץ בנמל ביירות.

המפגינים קראו "העם רוצה להפיל את המשטר. כמו כן הניפו שלטים "הסתלקו כולכם רוצחים"; נקמה, נקמה עד שהמשטר יפול. המפגינים גידפו את הנשיא מישל עון ואת מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה ודרשו להעמידם לדין. המפגינים התעמתו עם כוחות הביטחון הלבנוניים ואלה השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות כגון גז מדמיע וכדורי גומי. באזור בשארה הנתון לשליטת חזבאללה ואמל נאלץ הצבא לירות באוויר כדי להפריד בין המפגינים לבין תומכי חזבאללה ואמל שלא אהבו את הקריאות נגד נצראללה ונביה ברי.

בתוך כך קבוצת מפגינים ובהם גמלאי צבא לבנון התפרצו לבניין משרד החוץ של לבנון. דובר הגמלאים בדרגה המקבילה לתת אלוף – סאמי רמאח – אמר לעיתונאים: "ממטה משרד החוץ, שאותו הפכנו למטה המהפכה, אנו קוראים לעם הלבנוני המדוכא לצאת לככרות ולדרוש להעמיד לדין את כל המושחתים. המפגינים הניפו שלטים: "ביירות בירת המהפכה", "ביירות – עיר מפורזת". אשה אחת השליכה מידיה את תמונתו של הנשיא מישל עון וניפצה אותה

עשרות מפגינים צעדו לעבר הפרלמנט והשליכו אבנים, קרשים וחפצים משרידי הריסות הפיצוץ לעבר כוחות האבטחה של הפרלמנט בניסיון להתפרץ לתוך הבניין. כמו כן ניסו להסיר את מחסומי הברזל ליד שער הפרלמנט וקראו: "בדם ואש נפדה את ביירות"; "מהפכה, מהפכה"

המחאה[9]

אחת המפגינות, הסטודנטית סילין דיבו, שניקתה כתמי דם מגדר בניין מגוריה שניזוק מהפיצוץ, אמרה: "אין לנו אמון בממשלה שלנו. הלוואי שהאו"ם יקח את הרסן בלבנון". אחרים אמרו כי אינם מופתעים כלל שנשיא צרפת אימנואל מקרון ביקר בשכונות שנהרסו, ואילו מנהיגי לבנון לא עשו זאת. מאריז חאיכ, פסיכולוגית שבית הוריה נהרס, אמרה: "אנו גרים בלב המקום שבו אירע הפיצוץ. הלוואי שמדינה אחרת תנהל את ענייני לבנון. מנהיגינו הם קומץ מושחתים."[10]

קבוצת מפגינים אחרת פרצה למשרד האנרגיה והמים בביירות. אחד המפגינים שנכנס למשרד המנהל את מגזר החשמל, שהפך לסמך השחיתות במדינה, הצהיר: "צפויות עוד הפתעות רבות. נכנסנו למשרדים ריקים ונישאר בהם. המנהיגים הפוליטיקאים שולטים בלבנון כבר 30 משנה ומהיום לבנון הופכת להיות שלנו".

דובר המשטרה מסר כי אחד השוטרים נהרג במהלך העימותים בין המפגינים לכוחות הביטחון.

הצלב האדום דיווח על 142 פצועים בעימותים בהפגנות מהם 32 אושפזו. [11]

הפעילה חיאת נאצר אמרה כי "ההפגנה היא הצעקה האחרונה להעיר את האנשים. אנו צריכים להציל אחד את השני ולנקות את ארצנו כדי לבנותה מחדש ולהתעלם לחלוטין מהשכבה הפוליטית."

כאשר עברו ברחוב רכבי צבא עם מקלעים פנתה אל החיילים אחת המפגינות: "האם באמת הצבא כאן? אם אתם כאן כדי לירות עלינו? הצטרפו אלינו ונוכל להתעמת עם הממשלה יחד." [12]

המנהיגים בלבנון לפני ההתפטרות הממשלה: בחירות מוקדמות; לא לחקירה בין-לאומית

מנהיגי לבנון ניסו לשכך את הזעם של הציבור אך בתחילה לא נשאו באחריות לפיצוץ. רק כעבור כמה ימים נאלץ דיאב להודיע על התפטרות הממשלה. לפני שהחליט להתפטר ניסה ראש ממשלת לבנון חסאן דיאב להציע בחירות מוקדמות פרלמנט. "אי אפשר לצאת מהמשבר בלבנון ללא הקדמת הבחירות לפרלמנט כדי ליצור שכבה פוליטית חדשה ופרלמנט חדש." דיאב הביע נכונות לשאת באחריות למשך חודשיים כדי שתושג הסכמה, אך טען כי הוא אינו נושא באחריות למשברים הפוליטיים והכלכליים במדינה.

חסן נצראללה הכחיש כל קשר בין חזבאללה למחסן האמוניה בנמל ביירות ואף טרח לציין כי הוא מכיר את נמל חיפה טוב יותר מהיכרותו את נמל ביירות.[13]

נשיא לבנון מישל עון הצהיר כי "מטרת הדרישה להקים ועדת חקירה בין-לאומית בפרשת הנמל היא בזבוז זמן." אולם שגריר צרפת בלבנון ברונו פושיה הבהיר כי ארצו תשתתף בניהול החקירה.[14] מאמר המערכת של אל-קדס אל-ערבי ראה בהצהרת עון סירוב לחקור את האמת וטען כי אמינותו כנשיא לבנון נפגמת. "כל חקירה פנימית [לא בין-לאומית] היא בזבוז זמן והמשך הקרקס שאף אחד לא יכול להאמין בו."[15]

בשעה שכמה חברי פרלמנט הגישו בשבת את התפטרותם במחאה שהחל בה לפני שבוע חבר הפרלמנט הדרוזי מרואן חמאדה קרא המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט לגורמים הנוצריים לנקוט עמדה כלפי המשך כהונת הנשיא. ג'ונבלאט הבהיר כי לא ינקוט עמדה בנושא לפני שהנוצרים ידרשו את התפטרות עון. [16]

ביקורת על השלטון: רוצים נקמה במשטר, הסתלקו!

חנא צאלח, בעל טור ביומון אל-שרק אל-אוסט, כתב: "את רעידת האדמה ב'בירותשימא' ב-4 באוגוסט אני לא מאחל לאויב. דמנו יקר, שפלים! או אנחנו הלבנונים או אתם. נגרש אתכם. גורדי השחקים המבוצרים שלכם לא חזקים יותר מכוח הרצון שלנו, רוצחים!… מה שקרה ב-4 באוגוסט הוא פשע מלחמה מובהק." צאלח טען במאמרו שחזבאללה בעצם ראה בפיצוץ הזדמנות לקבל סיוע "אמרתם: 'בזכות האירוע הוסר המצור על לבנון וכספי הסיוע יגיעו' וחילקתם את העיר לאזורים לפי מדינות כאשר כל מדינה אחראית על שיקום אזור מסוים…אנו רוצים נקמה במשטר. הסתלקו, התפטרו."

חנא צאלח פנה למפקדי הצבא וביקש מהם לא לצאת נגד המפגינים ולא להגן על גנבים ופושעי מלחמה. בפנייה לראשי המשטר אמר: "איננו מאמינים בחקירה לבנונית אלא רק בחקירה בין-לאומית כדי לחשוף את מה שאתם מנסים להסתיר. הפכתם את עיר הבירה למחסן חומרי נפץ. חקירה בין-לאומית היא משימה המוטלת על מועצת הביטחון משום שפשע המלחמה הזה הוא מעשה טרור חסר תקדים שהאחריות להתמודד איתו מוטלת על הקהילה הבין-לאומית… לא תוכלו להתנער מאחריות לאחסון מעורר חשד של 2750 טון אמוניה חנקתית ולא מאחריות להפיכת הנמל לבסיס של חזבאללה להברחת סמים, להזרמת נשק ולביצוע כל הפרויקטים של איראן להשתלטות על הארץ."[17]

חסן נצראללה מבצע אג'נדה של איראן בלבנון

חבר מועצת השורא הסעודית ד"ר זהיר אל-חארת'י כתב: הזירה הלבנונית במשבר עמוסת מתיחויות פוליטיות וחברתיות בצל ההידרדרות הכלכלית והביטחונית. הפיצוץ המצמרר שזעזע את העולם יישאר בזיכרון זמן רב. "השאלה הגדולה מי אחראי והאם ייענש? מדוע אסונות לבנון וטרגדיות שלה קשורות למעשים ולהחלטות של מיליציית חזבאללה? איזה פשע, אסון או משבר נשאר שחזבאללה לא עשה בלבנון? מה הסוד בהרס ארץ במעמד של לבנון באמצעות קבוצה הנאמנה למשטר של מדינה אחרת [איראן]? איך נבין את הזלזול בחיי אדם ובמשטר, השליטה במשאבי העם ואילוצו לקבל תכתיבים…? מה הקשר של חזבאללה לייצור ואחסון חומרים כימיים קטלנים עם פוטנציאל הרסני כגון אמוניה חנקתית כפי שקרה בפיצוץ בנמל והקשר לאירועים מתועדים בגרמניה, בריטניה וקפריסין שמעורב בהם חזבאללה? איך אפשר לאחסן פצצה בסדר גודל מבהיל סמוך לאזור מאוכלס והושאר כל השנים כפצצת זמן? לאינטרס של מי?"

אל-חארת'י הוסיף: לבנון על סף תהום. שליטת חזבאללה על הממשלה היא גורם מכריע בהידרדרות משום שלבנון נתונה לסנקציות. זו מדינה כושלת שנחטפה על כל מוסדותיה. "חזבאלה הוא הבן החוקי של המהפכה האיראנית, ואיראן תמכה בו כלכלית, פוליטית ומורלית… מי שמתבונן על משברי האזור וסכסוכיו ימצא את החוטים יוצאים מאל-דאחיה וטהרן דבר שחושף את קשריהם לפרויקט ההרסני באזור כדי שלבנון תהפוך לחמ"ל של חזבאללה ולבימת איומים אזורית… מה שחסן נצראללה עושה הוא הפיכה פוליטית נגד הלגיטימיות וביצוע אג'נדות של גורמים חיצוניים על חשבון לבנון… נאומיו כוללים תמיד הסלמה, איומים מרומזים והאשמות."

אל-חארת'י כותב שהפיצוץ בנמל מדגיש את עומק האסון של חזבאללה שלא אכפת לו מהעם, הוא לא מחויב למה שהוא מתבקש והאינטרס של החוץ קודם לזה של לבנון. חזבאללה הפך לארגון טרור בעיני ארה"ב, רוב מדינות דרום אמריקה, קנדה, הולנד, בריטניה, יפן, סעודיה, בחרין, האמירויות, הליגה הערבית, המועצה לשת"פ במפרץ וכעת גם בעיני גרמניה.השבוע חזבאללה ייאלץ להסגיר את אנשיו שאם לא כן יוטלו עליו סנקציות. "אמינותו של חזבאללה והלגיטימיות שלו כמפלגת התנגדות נפגעו כאשר הפנה את נשקו פנימה במקום לעבר האויב השכן… לא הגיוני שהעולם כלו יילחם בטרור בשעה שמשמרות המהפכה ומיליציית חזבאללה יחבלו בשלום העולמי לפי האג'נדה של שלטון חכמי ההלכה.[18]

הסופרת הסעודית נורה שונאר כתבה באילאף: "הפיצוץ בנמל ביירות הוכיח מעל לכל ספק שמי ששולט בלבנון הם המאפיונרים של חזבאללה המזדהה עם איראן…זו טרגדיה שביירות משכימה עם דמם של חפים מפשע ותושביה מתים וכל פשעם שהם חסרי מגן מפני הכנופיות שסוחרות בנשק ובחומרי נפץ… גם לבנון הפכה לכבושה בידי השטן."[19]

[1] https://www.al-akhbar.com/, 11.8.2020

[2] https://www.annahar.com/, 10.8.2020

[3] האמוניה החנקתית משמשת כדשן וגם לייצור חומרי נפץ

[4] https://www.aljoumhouria.com/, 6.8.2020

[5] https://www.alahednews.com.lb/, 7.8.2020

[6] https://www.elnashra.com/, 7.8.2020

[7]https://www.alquds.co.uk/, 8.8.2020

[8] http://www.alquds.com/, 9.8.2020

[9] https://www.alquds.co.uk/, 8.8.2020

[10] https://www.alquds.co.uk/, 8.8.2020

[11]https://www.alquds.co.uk/, 8.8.2020

[12] https://alarab.co.uk/, 9.8.2020