"האם מקלט בישראל הוא התקווה לחיים מסוכנים פחות?… הכיבוש אינו מצית מכוניות ולא הורג בכדור תועה… איך הגענו למצב שבו חדרי החקירות הישראליים, כתבי האישום שלהם והמעצרים שלהם כלפינו רחמנים יותר?" [1]
בשבוע האחרון אירעו כמה מקרים בגדמ"ע המעוררים חששות מפני היווצרות כאוס ברשות הפלסטינית כשברקע מצוקה כלכלית בעקבות הקורונה, מחאה של תושבים, דיכוי פעילי המחאה, יד קלה על ההדק מצד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, אי קבלת מרות הרש"פ מצד בכירי רש"פ ומצד פעילי שטח ונטילת החוק לידיים.
מחאה פלסטינית[2]
מנגנוני הביטחון הרגו את מזכ"ל פת"ח בבלאטה
האירוע החמור ביותר התרחש במחנה הפליטים בלאטה בשכם ב-25 ביולי שם נהרג מזכ"ל פת"ח במחנה עימאד אל-דין דויכאת .[3] הוא נהרג מאש כוחות הביטחון הפלסטיניים במהלך תגרה לאחר שניסו לאכוף סגירת בית עסק במסגרת המאבק בקורונה, ודויכאת התנגד לכך. בעקבות מותו פרצו עימותים בין אנשי פת"ח לבין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בכמה מקומות בגדמ"ע, ויו"ר הרשות הפלסטינית – מחמוד עבאס – הורה לחקור את נסיבות האירוע.
באסם ברהום, בעל טור ביומון הרש"פ אלחיאת אל-ג'דידה, טען כי אין להרשות שימוש בנשק שאינו של המדינה או הקמת מיליציות מחוץ לכוחות הביטחון, "בייחוד שאנו אומרים כל העת שההתנגדות שלנו לכיבוש צריכה להיות לא אלימה", כלומר אין להצדיק קיומו של נשק לא חוקי בצורך להיאבק בישראל. לפי ברהום, צריך לתת לכוחות הביטחון הנחיות ברורות וחד משמעיות בנוגע לשימוש בנשק ולהימנעות מעימותים עם התושבים. נטילת החוק לידיים היא תופעה מסוכנת ומעידה על נחשלות. מקומה לא בחברה הפלסטינית. הישנות מקרים כמו הריגת מזכ"ל פת"ח בבלאטה מעידה על שחיקת אופיו של המאבק הלאומי ופוגעת במאבק מול ישראל.[4]
דיכוי המחאה נגד השחיתות
אירוע נוסף שעורר תסיסה בציבור הפלסטיני הוא מעצרם של פעילי המחאה שנקראה "הוגדשה הסאה". מנגנוני הביטחון עצרו כעשרים פעילים שאותרו מבעוד מועד כאשר קראו דרך הרשתות החברתיות לצאת למחאה ב-19 ביולי. אלה הואשמו בניסיון להפר את הנחיות המאבק בקורונה. הפעילים פתחו בשביתת רעב. מנכ"ל הרשות העצמאית לזכויות האדם – עמר דויכ – אמר כי המעצרים בוצעו בשל כוונת הפעילים להפגין נגד השחיתות ברש"פ. ארגון אל-חק פרסם כי התביעה האשימה את הפעילים בהתגודדות בלתי חוקית, הפרת מצב החירום ואי נקיטת צעדי מנע בנושא הקורונה. [5]
הסגן השני של המועצה המחוקקת ברש"פ – חסן ח'רישה – טען כי פעילות המחאה התמקדה בנושא המינויים לתפקידים ברש"פ שניתנו למקורבים ולאנשי שלומם של בכירי הרש"פ, בהתרחבות ממדי העוני ובתפקוד הלקוי של הנהגת הרש"פ במשבר הנוכחי.[6] ראש ועדת ההגנה על העיר חברון – השאם שרבאתי – הזהיר מפני ניצול מצב החירום לדיכוי חירויות הפרט.
חטיפת נער ועריכת משפט שדה תוך התעלמות ממנגנוני האכיפה של הרש"פ
כרגיל אצל הפלסטינים, תמיד יימצאו כאלה שיקשרו אירועים בגדמ"ע לישראל. עמר חלמי אל-ע'ול, ששימש כיועצו של ראש ממשלת הרש"פ לשעבר – סלאם פיאד – טען במאמרו (26 ביולי) כי ישראל מנסה לנצל את משבר קורונה ותנאי מנגנוני הביטחון, בייחוד אחרי החלטת הרש"פ לצאת מן ההסכמים עם ישראל (19 במאי), כדי לעורר מחלוקות וסכסוכים בחברה הפלסטינית. למשל האירוע בג'נין ב-24 ביולי כאשר כנופייה של ארבעה אנשים חמושים חטפה נער והאשימה אותו בגנבה. הם ערכו לו משפט שדה ברחוב הראשי ואילצוהו לבקש סליחה על מעשיו כדי שלא יענישו אותו. "מדובר בפשע מסוכן ותקדים מדאיג בייחוד שזה פשע מהסוג של פשעי דאעש המאיימים על השלום והביטחון של הציבור ורומסים את מעמד המשטר והחוק ואת השלטון, המשטרה ומערכת המשפט." אל-ע'ול סבור כי מעשה כזה מדליק נורת אזהרה שהקבוצה העבריינית הזאת אינה פועלת לבדה, וגורם כלשהו (אדם, מפלגה, תנועה או מדינה) עומד מאחוריה. הוא מוסיף: "סבורני שמאחורי הפשע החמור עומדים זרועות הביטחון של ישראל וסייעניה בזירה הפלסטינית כדי ליצור אווירת כאוס כהכנה ליצירת חלופה לאש"פ ולרש"פ… כל זה כדי לממש את סיפוח בקעת הירדן לישראל." אל-ע'ול סבור כי יש לחשוף לציבור מייד כל פרשיית שחיתות ולפרסם את השמות והגורמים העומדים מאחוריה, אין לתת להם גיבוי וצריך לנהוג עמם ביד קשה.[7]
סימני כאוס
השר הפלסטיני לשעבר חסן עצפור הזהיר מפני "סימני כאוס בסיוע מנגנוני הביטחון". לפי מאמרו, ניכרים כמה סימנים להתערערות הסדר הציבורי ומעמד שלטון החוק ברשות הפלסטינית. הסימן הראשון הוא הכרזת מושלי רמאללה. חברון, בית לחם ושכם כי הם מתנגדים להחלטת ראש הממשלה מוחמד אשתיה בנושא הצעדים שיש לנקוט במאבק בקורונה. "במקום להגיב מיד ולפטר את מי שצריך מבין המורדים, שהרי מרי מוביל לתופעות של כאוס, הממשלה חזרה בה מהחלטתה מהר מן הצפוי ופתחה את הדלת לכל מי שמתנגד להחלטות לפי האינטרס שלו, וזו נסיגה רשמית מפני מרידה רשמית וזה מתן לגיטימיות לתופעות של כאוס שיבואו."
לדעת עצפור, ההתרופפות בשלטון החוק בגדמ"ע נבעה מהירידה ביכולות של מנגנוני הביטחון לאחר הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל. הביטוי הראשון היה יציאת חמושים להפגין אי הבעת אמון ביכולת השלטונות להגן על הפלסטינים. העימותים של מנגנוני הביטחון עם תושבים וחוסר הסובלנות כלפי המחאות, שהתבטא במעצר פעיליה, הובילו למתיחות חברתית-ביטחונית. הרשות אינה יכולה לשלם משכורות, מתקשה להתמודד עם קורונה ומשתמשת בנשק לכפות בידוד או ריחוק.[8]
העיתונאית נאדיה חרחש כתבה במאמרה: "אי אפשר לבקש הגנה מרשות שמשתלטת עלינו, עוצרת אותנו, מתנכלת לנו, מציתה את רכושנו ורודפת אותנו." היא מוסיפה כי כבר כתבה פעם מאמר על כך שהפיתרון הוא לבקש מקלט מישראל. כל זה כאשר באופן יחסי לתושבי הגדמ"ע היא כתושבת ירושלים סובלת פחות מהם. היא מתארת מצב שבו נוסף לפילוג בין פת"ח לחמאס אין מקום לדעתו של האחר. יש רדיפות, דיכוי, מעצרים, איומים וגם הרג כלפי כל מי שחושב אחרת. אנשים נרצחים בגלל ריב על מקום חניה, מזכ"ל פת"ח נרצח מאש ידידותית בקטטה רוויית דם, אב רוצח את בתו ומשתחרר מכלאו אחרי שבועיים, ומבוצעים פשעי רצח יום-יומיים שכבר קשה לעקוב אחריהם. הנשק מצוי בשפע ומופנה איש לאחיו. "השלטונות שלנו שהשתלטו עלינו מסוכנים יותר מן הכיבוש ומן המגיפה… ככל שניסינו להילחם כדי שלא ידביקו לנו את הכינוי טרוריסטים כך מפעיל עלינו טרור מי שאמור היה להגן עלינו"[9]
[1] https://www.amad.ps/, 28.7.2020
[2] https://elaph.com/, 24.7.2020
[3] יצוין כי מזכ"לי פת"ח באזורים השונים בגדמ"ע נחשבים לבעלי השפעה וכוח ומקצתם מטפסים ומגיעים לתפקידים בכירים ברש"פ, כך למשל: כאמל חמיד ששימש מזכ"ל פת"ח בבית לחם מכהן כיום כמושל בית לחם ובעצם נציגו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס במחוז.
[4] http://www.alhayat-j.com/, 28.7.2020
[5] https://elaph.com/, 24.7.2020
[6] https://felesteen.ps/, 26.7.2020
[7] http://www.alhayat-j.com/, 26.7.2020
[8] https://amad.ps/, 26.7.2020
[9] https://www.amad.ps/, 28.7.2020
הזרקור למזרח התיכון 